בית המשפט הכריע סופית בקרב הבעלות על הפטנט המקורי של טכנולוגיית העריכה הגנטית פורצת הדרך. מעבר ליוקרה, מדובר בנכס ששווה מיליארדי דולרים

ב-28 בפברואר השנה, בית המשפט לענייני פטנטים בארצות הברית דחה שוב את ערעורה של אוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, שהוגש במשותף עם כלות פרס נובל ג'ניפר דאודנה (Doudna) ועמנואל שרפנטייה (Charpentier), בקרב המשפטי על הבעלות על טכנולוגיית קריספר. הפטנט על שיטת עריכת הגנים החדשנית יישאר בידי מכון ברוד (Broad) השייך לאוניברסיטת הרווארד ולמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ובידי החוקר שהוביל את המחקר, פנג ז'אנג (Zhang).

קריספר (CRISPR) הוא השם שניתן למערכת חיסון נרכשת של חיידקים, שנלחמת בבקטריופאג'ים – נגיפים שתוקפים חיידקים. בשנת 2012 הוגשו על בסיסה שתי בקשות לפטנטים – האחת של אוניברסיטת ברקלי, דאודנה ושרפנטייה והשנייה של מכון ברוד וז'אנג. שתיהן תיארו טכנולוגיה שמשתמשת במערכת קריספר לצורך עריכה גנטית, כלומר ביצוע שינויים מתוכננים ב-DNA של תאים חיים.

כפי שדיווחנו ב-2018, ברקלי אומנם הקדימו בכמה חודשים את מכון ברוד בהגשת הפטנט, אך הם הציגו בו טכניקה שאפשרה עריכה גנטית בחיידקים בלבד. לעומת זאת, הפטנט של מכון ברוד היה רחב יותר והתאים גם לתאים בעלי גרעין (אאוקריוטיים),כך שהוא אִפשר לשנות את החומר התורשתי גם אצל יצורים רב-תאיים מורכבים, ובכלל זה בני אדם. בנוסף, מכון ברוד ביקש לזרז את הטיפול בבקשה שלו, וכך הפטנט הוענק לו מוקדם יותר.

בשנת 2015 ערערה אוניברסיטת ברקלי על החלטת רשם הפטנטים, והדיון המשפטי נמשך מאז בכמה ערכאות. בשנת 2020 הוענק פרס נובל בכימיה על פריצת הדרך המחקרית לדאודנה ושרפנטייה, אך בהחלטה שנויה במחלוקת של ועדת הפרס הוא לא ניתן לז'אנג. אולם בעולם המשפטי פועלים שיקולים אחרים מאלה של ועדת פרס נובל, והפטנט הוענק כאמור למכון ברוד ולז'אנג.

**תמונה עם גוש ורוד גדול** הפטנט הוא רק על מערכת הקריספר הראשונה, שמורכת ממולקולת RNA קצרה ומחלבון בשם Cas9.| אילוסטרציה: JUAN GAERTNER / SCIENCE PHOTO LIBRARY
הפטנט הוא רק על מערכת הקריספר הראשונה, שמורכבת ממולקולת RNA קצרה ומחלבון בשם Cas9.| אילוסטרציה: JUAN GAERTNER / SCIENCE PHOTO LIBRARY 

רעידת אדמה כלכלית

מהצהרת מכון ברוד עולה שהחלטת בית המשפט מבוססת על ראיות משכנעות המעידות כי ז'אנג הקדים את מתחריו. ביניהן: מסמך ובו תיאור ההמצאה שהגיש ז'אנג למכון ברוד, הממצאים הראשונים שהציג בכנס מדעי באמצע שנת 2012, ועוד. מאז 2017 המכון פועל לקדם יצירת מאגר פטנטים משותף לגופים רבים, כולל אוניברסיטת ברקלי, שיאפשר רישוי פטנטים בצורה הוגנת שתקדם את המדע, הרפואה והחקלאות.

על פי דיווח באתר נסדא"ק, שלילת הפטנט של ברקלי הובילה לפקיעת הרישיונות לשימוש בקריספר שהאוניברסיטה העניקה ליותר ממאה חברות וגופים, בערך כולל של מיליארדי דולרים. החברות יצטרכו כעת לשאת ולתת עם מכון ברוד על קבלת רישיון חדש. מעבר לאובדן ההכנסות המשמעותי לברקלי, בעיות הרישוי עלולות לפגוע כלכלית בחברות ביוטכנולוגיה העוסקות בעריכת גנים, ולכן לעכב את המשך הפיתוח של טיפולים רפואיים וטכנולוגיות חקלאיות מתקדמות המבוססים על קריספר.

אף שמדובר בהחלטה משמעותית, יש לזכור שהפטנט הוא רק על מערכת הקריספר הראשונה, שמורכבת ממולקולת RNA קצרה ומחלבון בשם Cas9. מאז ועד היום פותחו עוד עשרות מערכות קריספר אחרות, שחלקן מבוססות על וריאציות אחרות של Cas9 או על חלבונים אחרים לגמרי, כל שהפטנט הנוכחי אינו חל עליהן.

מאוניברסיטת ברקלי נמסר שיש לה עוד כארבעים פטנטים אחרים הקשורים לקריספר, וכן פטנטים שנרשמו במדינות רבות מחוץ לארצות הברית. האוניברסיטה שוקלת את המשך צעדיה, כולל האפשרות לערער לבית משפט פדרלי של ארצות הברית. עם זאת, המשפטן ג'ייקוב שרקוב (Sherkow), שעקב אחרי הפרשה מתחילתה, ציין בטוויטר שערעור נוסף יחייב את ברקלי להציג ראיות משמעותיות חדשות. מאחר שקשה לשער שנותרו להם קלפים נוספים בשרוול שלא הציגו עד כה, מדובר כנראה בהכרעה סופית בהחלט של מלחמת הפטנטים על הקריספר.

להחלטת בית המשפט המלאה

 

 
 

תגובה אחת

  • איריס

    מעניין תודה!

    תודה גל זה מאד מעניין ודרמטי