מנגנון הגנה של חיידקים יאפשר כנראה בעתיד לתקן פגמים גנטיים אצל עוברים. במקום להשמיד את הדנ"א של נגיפים פולשים אולי נוכל בעתיד לשנות את החומר התורשתי האנושי

תשכחו ממכוניות מעופפות ורובוטים בעלי אינטליגנציה מלאכותית. העתיד האמיתי טמון ביכולת לשנות את הדנ"א שלנו, אנשים בשר ודם, וכך לשלוט בתכונות פיזיות ומנטליות ולרפא מחלות ונכויות בלי צורך בתרופות. אנו יכולים גם להעצים בדרך הזאת תכונות חיוביות ועוד מגוון בלתי נדלה של אפשרויות. כל העולם פרוש לפנינו.

במחקר חדש שפורסם בחודש מאי 2015 בכתב העת המדעי "Protein & Cell", דיווחו חוקרים סיניים שהם הצליחו לראשונה לשנות את הגנום של עוברים אנושיים בשיטה ביוטכנולוגית חדשנית שנקראת CRISPR/Cas9 (ראשי תיבות של Clustered Regularly Interspaced Short Palindromic Repeat). עכשיו תענו בכנות לעצמכם – נכון שזה הרבה יותר מגניב ממכוניות מעופפות?

להלן הכרות קצרה אך הכרחית עם שיטת CRISPR/Cas9 (הסרטון מוצג בשפה האנגלית):

הופק על ידי McGovern Institute for Brain Research at MIT

איך הכל התחיל?
כמעט כמו כל דבר בביולוגיה, גם כאן הסיפור מתחיל בחיידק. בדיוק כמו בני אדם, חיידקים צריכים להגן על עצמם מפני נגיפים. הנגיף אינו יכול לחיות באופן עצמאי ולכן זקוק לתא מארח, שאליו הוא חודר ומשעבד אותו כדי לנצל אותו לצרכיו הביולוגיים – שכפול דנ"א ויצירת חלבונים נגיפיים שנחוצים לבנייה ולהרכבה של וירוסים נוספים.

לחיידק, שבמקרה שלנו הוא קורבן תמים, יש מערכת הגנה טבעית מווירוסים שמורכבת מחלבון בשם Cas9 שמסוגל לחתוך רצפי דנ"א. כשהתא החיידקי מזהה נוכחות של דנ"א זר, החלבון הזה ניגש אל רצפי הדנ"א של הנגיף וחותך אותם. כתוצאה מכך הווירוס אינו יכול ליצור חלבונים ולשכפל את עצמו, וכך הוא מנוטרל.

איך זה עובד?
כדי להכיר קצת יותר טוב את המערכת עלינו להבין תחילה איך עובד מנגנון השכפול והשעתוק של הדנ"א. הדנ"א הוא הקוד הגנטי שקיים בכל תא חי ונחוץ לו כדי שיוכל לבנות ולקיים את עצמו. הקוד הזה ארוז ושמור היטב בגרעין התא בצורה של סליל כפול שמורכב משני גדילים משלימים.

אפשר לראות הגרעין מעין כספת ששומרת בתוכה את המידע הדרוש ליצירת כל צרכי התא. כל פעם שהתא רוצה להשתמש בקוד, עליו ליצור העתק, מעין טיוטה בשם רנ"א, שנשלפת אל מחוץ לגרעין ועוברת שם תרגום שמאפשר ליצור ממנה את החלבונים – אבני הבניין של התא.

מולקולות הרנ"א דומות מאוד במבנה ובצורה שלהן לרצפי הדנ"א, אולם לרוב מופיעות בצורת גדיל יחיד, ולא גדיל כפול כמו בדנ"א. הגדיל הזה מסוגל לזהות גדילים אחרים שמכילים את הרצף המשלים של הקוד ולהיצמד אליהם.

זה גם מה שקורה במערכת ה-CRISPR: ברגע שגוף התא של החיידק מזהה חדירה של דנ"א זר, הוא מייצר מולקולות רנ"א הזהות ומשלימות ברצף שלהן לדנ"א הנגיפי. המולקולות האלה חוברות ויוצרות מבנה אחד עם החלבון Cas9 שיודע לחתוך דנ"א. ההתאמה בין רצפי הרנ"א הללו לרצפי הדנ"א של הווירוס מאפשרת לכוון את ה-Cas9 אל הדנ"א הנגיפי. החלבון חותך אותו וכך מציל את התא מההתקפה של הווירוס.

מה זה אומר?
אז הבנו איך החיידק מציל את עצמו מפני ההתקפה של הווירוס, אבל איך זה משנה את העולם? ובכן, היופי בעולם המדע הוא טמון לא רק בתגליות עצמן, אלא גם בדרכים היצירתיות שאנו מוצאים כדי להשתמש בהן כארגז כלים משוכלל וליצור מהן משהו חדש.

מרגע שמערכת ה-CRISPR/Cas9 נחשפה, חוקרים הבינו את הפוטנציאל העצום הגלום בה. אחרי הכול יש כאן מנגנון טבעי שמאפשר לחתוך דנ"א באתרים ספציפיים. הספציפיות הזו מאפשרת לרתום את המערכת כדי לחתוך כל רצף דנ"א שנבחר, גם אם הוא אינו ויראלי. כל מה שצריך זה לספק לחלבון ה-Cas9 גדיל רנ"א עם הרצף המשלים לרצף הדנ"א שנרצה לחתוך.

אפשר כמובן לשאול למה לנו לחתוך דנ"א שאינו של וירוס? תחשבו על זה ככה: נניח שלאדם מסוים יש מחלה גנטית כלשהי שנובעת מגן פגום. במילים אחרות, רצף הדנ"א של הגן הזה אינו תקין. מערכת ה-CRISPR/Cas9 תאפשר לנו לחתוך החוצה את הגן הפגום ולהחליף אותו ברצף התקין. מגוון האפשרויות שהשיטה הזאת פותחת בפנינו הוא עצום – אפשר לשנות את חלבון ה-Cas9 עצמו ולחבר אליו חלבונים אחרים שממלאים תפקידים שונים. אפשר כך לא רק לחתוך גנים אלא גם לשנות את הרמה שבה הם יתבטאו.

קצת אתיקה לסיום
המדע כיום לא התפתח עדיין מספיק כדי להשתמש בפועל במערכת ה-CRISPR/Cas9 ולשנות גנים של בני אדם, אבל הוא בהחלט מתקדם בכיוון הזה. מעבדות מחקר רבות כבר הצליחו לייצר זני עכברים שהגנום שלהם "טופל" בשיטת CRISPR/Cas9. בנוסף, ניסיונות לשנות את הגנום של עוברים אנושיים כבר מתחילים לשאת פירות.

אבל עם כל היופי שמציע הפלא המדעי הזה, אי אפשר להתעלם מהסכנות הטמונות בו: הפשטות שבה נוכל כנראה בעתיד לשנות את הקוד הגנטי עלולה לשמש לא רק לריפוי מחלות ולהצלת חיים, אלא גם לניצול פחות מוסרי של המדע. הורים יוכלו לשנות תכונות בלתי רצויות של הילדים שלהם; צבאות יוכלו להעצים תכונות של ילדים ולגדל חיילים יותר ממושמעים או אגרסיביים; תאגידי ענק ישווקו "תכונות טובות" בסכומי עתק, שישאירו את העניים בעמדת נחיתות לא רק כלכלית אלא גם גנטית.

כמו תמיד, לכל מטבע יש שני צדדים לפחות, כך שלפני שאנחנו עטים קדימה שווה אולי לעצור לרגע ולשאול את עצמנו: אולי יש דברים שהיה עדיף להשאיר לטיפולה של אמא טבע? 

אלכסנדרה אברוטין
מחלקת מדעי החיים
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

6 תגובות

  • ff

    מדען סיני

    האם אפשר להבהיר במילים פשוטות מה המדען הסיני עשה בדיוק שקומם עליו את כולם?
    הרי כבר משתמשים היום ב"ניתוק" של פגמים בגנים לא?
    היום מחלות גנטיות מסוימות נמנעות כבר בהפרייה חוץ גופית כמו למשל נמיכות קומה וכו, ע"י חיתוך הגן הזה, אם הבנתי נכון
    אז מה הוא עשה שם בדיוק שאנחנו לא עושים?

  • אנונימי

    כתבה מהממת

  • מוריס

    הסבר

    מנגנון החיתוך מוסבר היטב בכתבה אבל "מערכת ה-CRISPR/Cas9 תאפשר לנו לחתוך החוצה את הגן הפגום ולהחליף אותו ברצף התקין." לא מסביר לחלוטין את מנגנון ההחלפה לרצף תקין אותו החידק לא מבצע בטבע.

  • הילה שרגא

    בקשת מקורות

    שלום, אני זקוקה למאמרים המקוריים מהם יצרתם את הכתבה לשם עבודה יסודית יותר על מנגנון קריספר כפריצת דרך מדעית ובוסף אשמח לדעת אם ישנם חידושים נוספים.
    תודה רבה
    הילה

  • יצחק

    הנושא הכי חם כיום בעולם המדע הרפואי

    אלכסנדרה, תודה על כתבה מדהימה .
    כתובה בצורה רהוטה וברורה.
    תעלי בבקשה כתבות המשך בנושא.

  • לירז

    כתבה מהממת !

    תודה רבה רבה לך !!