פעילות גופנית מועילה לנו, אין ספק, אבל מתברר שעבודה מאומצת מדי דווקא גורמת נזקים. פרדוקס?

אתם חוזרים הביתה אחרי יום עבודה ארוך. הדבר האחרון שמתחשק לכם הוא ללכת לחדר הכושר או לצאת לריצה. אבל רבים מאיתנו נרתמים בכל זאת לטובת גופנו והולכים לעשות ספורט. אחרי הכול פעילות גופנית טובה לבריאות, מאריכה חיים ותורמת לאיכותם, וארגוני בריאות בעולם כולו ממליצים על פעילות גופנית יומיומית.

אבל מה בנוגע לאלה שהמקצוע שלהם דורש מאמץ פיזי רב? עובדי בניין, מפעילי מכונות כבדות, סבלים – האם המאמץ הפיזי שהם משקיעים בעבודה יכול לבוא במקום אימון ספורט? השכל הישר אומר שכן, אך מאמר סקירה חדש מגלה שזה לא בהכרח כך.

פרדוקס הפעילות הגופנית

המודעות לחשיבותה של הפעילות הגופנית החלה לעלות עוד בשנות ה-50. מחקרים מהתקופה ההיא בחנו אנשים שעובדים בעבודות פיזיות ומצאו שמי שפעילים בשעות העבודה בריאים יותר. לדוגמה, נמצא שגברים שעבדו במקצועות שדורשים מאמץ פיזי כמו עובדים במכרות פחם, בנאים או סוורים בנמל נמצאו בסיכון נמוך יותר למות ממחלות כלי דם ולב בהשוואה לפקידים ומקצועות פחות פעילים.

בהמשך נעשו מחקרים רבים שהתייחסו לפעילות הגופנית הכללית בלי להפריד בין זאת שנעשית בזמן העבודה לפעילות בשעות הפנאי. ככל שתרבות הספורט והפנאי התפתחה, כך התרבו המחקרים שהתמקדו בתועלת הבריאותית שמגיעה מפעילות גופנית לאחר שעות העבודה. מאמץ פיזי בזמן העבודה נשמט מהרדאר המדעי.

עם זאת, מדי פעם הופיעו מחקרים  שסתרו את הטענות בדבר ההשפעה החיובית של עבודת כפיים על הבריאות. כך נולד פרדוקס הפעילות הגופנית: מאמץ גופני טוב לבריאות, רק אם לא משלמים לך עליו. האם התועלת הבריאותית של הפעילות הגופנית באמת תלויה בהקשר שלה?

עומס יתר

מאמר הסקירה החדש שהתפרסם נועד  לפתור את הפרדוקס. החוקרים סקרו את כל הספרות המדעית שהתייחסה למאמץ הגופני בשעות העבודה. הם התמקדו במיוחד במחקרים שנעשו על גברים (רק מחקרים מעטים נעשו על נשים), ובאלו שסיפקו מידע נוסף מעבר לסוג העבודה,כמו עומס העבודה, נתונים על בריאותם, פרק הזמן שבו עסקו בעבודה הגופנית ועוד.

מהממצאים עולה שלא רק שמקצועות שדורשים עבודה גופנית מאומצת אינם תורמים לבריאות, אלא אף פוגעים בה. גברים שעבדו בעבודות גופניות בעומסים גבוהים היו בסיכון גבוה ב-18 אחוזים למוות בגיל צעיר, בהשוואה לגברים שעבדו בעבודות שדרשו עבודה פיזית קלה.

מה יכולות להיות הסיבות לכך? ארגוני הבריאות ממליצים כאמור על כחצי שעה של פעילות גופנית מתונה ביום. נמצא שהיא מחזקת את הלב, משפרת את טווח התנועה, הגמישות והיציבות, מגבירה את הסיבולת ומחזקת את השרירים. לכל אלה יש השפעה חיובית על התחושה ועל תפקוד איברי גופנו, כולל המוח.

אך התועלת הזאת אינה מושגת ללא מחיר – כדי ליהנות ממנה אנחנו צריכים להתאמץ, ואפילו לפגוע מעט ברקמת השריר כדי לחזק אותו. יכול להיות שבמקצועות שדורשים עבודה פיזית יומיומית נגרם לגוף יותר נזק מתועלת, והוא מתקשה לתקן את הנזקים. עובדים במקצועות אלו מבצעים בדרך כלל פעולות מונוטוניות במשך שעות ארוכות, ללא שינויים משמעותיים בתנוחת הגוף. ייתכן שהם גם לא מקבלים מספיק זמן מנוחה כדי להתאושש. כך שבמקום להתחזק, הגוף נחלש.

אפשרות נוספת היא שאנשים שעובדים בעבודה פיזית עושים הרבה יותר פעילות גופנית מהכמות המומלצת. הפעילות הזו מתבצעת לרוב בתנאים לא מבוקרים ואיננה מתחשבת במצב הבריאות של העובד באותו יום. לעומת זאת, אדם שהולך לחדר הכושר או לריצה יימנע מכך אם הוא לא מרגיש טוב, ובדרך כלל לא ירוץ בחוץ בתנאי מזג אוויר קיצוניים.

בנוסף, כמו להוסיף שמן למדורה, אנשים שמתאמצים כל היום בעבודה נוטים לחזור הביתה עייפים יותר ולכן ממעטים לעסוק בפעילות גופנית מסוג אחר, כמו אימוני סיבולת, שהיו עשויים דווקא לעזור לבריאותם.

דוגמה לכך היא מחקר שנעשה על קבוצה של עובדות ניקיון שנמצאות תחת עומס גופני גבוה במשך שעות ארוכות מדי יום. החוקרים חיברו מכשירי ניטור לעובדות ועקבו אחר המדדים שלהן במשך יממה שלמה, ומצאו באופן מפתיע שהכושר הגופני שלהן ירוד ואינו הולם את העומס הגופני שמופעל עליהן בעבודה.

עובדי נמל | צילום: Shutterstock
מקצועות שדורשים עבודה גופנית מאומצת אינם תורמים לבריאות, ואפילו פוגעים בה. עובדי נמל | צילום: Shutterstock

עבודה או מצב כלכלי

וייתכן גם שההסבר אינו קשור כלל לפעילות הגופנית, אלא למצב הסוציואקונומי של העובדים. מקצועות פיזיים נפוצים מאוד באוכלוסיות ממעמד כלכלי נמוך. תוחלת החיים בקבוצות האלה באוכלוסייה נמוכה יחסית, אך זה עשוי לנבוע מסיבות שכלל אינן קשורות לעבודה – למשל הימנעות מבדיקות ומטיפולים רפואיים יקרים, תזונה פחות בריאה, עישון ותנאי חיים.

בשורה טובה שעלתה מהמחקר הזה היא שעובדים שכושרם הגופני היה טוב נמצאו בסיכון נמוך יותר למוות מוקדם. אחד הפתרונות שהחוקרים הציעו הוא התאמה של אופי העבודה הפיזית לרמת הכושר הגופני של העובדים. עובדים בעבודה פיזית קשה צריכים להתאמן לקראתה.

חשוב גם לקחת בחשבון את הבעיות של מחקרים מהסוג הזה. פעמים רבות המידע נאסף באמצעות שאלונים סובייקטיביים שקשה להעריך עד כמה הם מדויקים, במיוחד כשמשווים בין אנשים שעובדים בעבודות שונות. כמו כן מחקרי סקירה כמו זה מאחדים נתונים ממאמרים רבים שנעשו בתנאים שונים ובשיטות שונות, דבר שפוגם בדיוק של התוצאות. וכמובן, כשמעריכים סיכון תמותה כללי, כפי שנעשה במחקר הזה, קיימים גורמי מוות שאינם קשורים לעומס העבודה, והם עלולים להטות את התוצאות.

אז האם עבודה פקידותית בריאה יותר? לא ולא. כשהחוקרים השוו את שיעורי התמותה של האנשים שעבדו במקצועות פיזיים למקצועות שאינם כוללים תנועה כלל, ההבדל היה פחות ברור. כך ששני מצבי הקיצון, עבודת כפיים קשה מאוד ועבודה נייחת ולא פעילה כלל, מזיקים לבריאות ומעלים את הסיכון למוות בגיל צעיר. הבחירה הכי בריאה היא כנראה מקצועות שמשלבים בהם פעילות גופנית קלה. ואז, אחרי העבודה, מומלץ בחום לבצע פעילות גופנית נמרצת יותר בתנאים מבוקרים, שתועיל לבריאות במקום להזיק לה.

 

4 תגובות

  • יהודה פתאל

    כדי שאוכל להפיק תועלת ממאמר

    כדי שאוכל להפיק תועלת ממאמר כזה, יש צורך בירידה לפרטים, של סוגי המאמץ הדרושים למשל, שהם נקודת האמצע בין העובד המתאמץ, לבין העובד הפסיבי.

  • מניישע

    יש קישור למאמרים המלאים. פשוט תקרא

    רוצה אולי גם שיקריאו לך לפני השינה?

  • ענת

    האם ספורטאים מקצועיים נכללים בקטגוריה של מקצועות עם פעילות

    פיזית גבוהה? האם הם בריאים יותר מאנשים סטדנרטיים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאלכס אברוטין

    תשובה לענת

    היי ענת. קשה לענות על השאלה שלך בצורה כוללנית ועדיין להשאר מדוייקים, זה מאוד אינדיבידואלי. יחד עם זאת, המחקרים שהתייחסתי אליהם כאן אינם מתייחסים לספורטאי עלית. הפעילות הגופנית שהם עושים במסגרת העבודה היא הרבה יותר מבוקרת. בנוסף ספורטאי עלית בדרך כלל מתאמנים מגיל צעיר ובהדרגה. אין זה אומר שהם בהכרח בריאים יותר. בגלל העומס הרב שהם מפעילים על גופם הם סובלים מהרבה פציעות ספורט. פציעות כאלה שונות מאוד מהעומס הכללי שמוריד את תוחלת החיים של עובדי נמל וסבלים