מחקר גדול בדנמרק זיהה קבוצות אוכלוסייה שפגיעות יותר מאחרות לדמנציה. זיהוי מדויק יאפשר להתאים להן מראש טיפול מונע

לפני שמטפלים במחלה צריך לאבחן אותה, וזה נכון פעמים רבות גם כשמדובר בטיפולים מניעתיים, שנעשים לפני שהמחלה מתפרצת בפועל. זאת בדיוק הייתה מטרתו של מחקר חדש שנעשה בדנמרק. הוא נועד להעריך את הסיכון להתפתחות של דמנציה בגיל מבוגר, וכך עשוי לסייע באיתור אנשים שיכולים להפיק תועלת מטיפול מניעתי בשלבי המחלה המוקדמים.

דמנציה הוא שם כולל למחלות מוח שמאופיינות בפגיעה בתפקוד המוחי של החולה, הנפוצה מביניהן היא מחלת אלצהיימר. קבוצת המחלות הזאת היא מהגורמים העיקריים לפגיעה בתפקוד של קשישים בעולם כולו, ונכון להיום אין לה טיפול. לאחרונה כתבנו על חלבונים מסוימים שמפחיתים את הסיכון לדמנציה למרות הצטברות של פלאקים עמילואידיים, שלרוב מקושרים להתפתחות מחלת אלצהיימר. גורמים אחרים מעלים את הסיכון לדמנציה, וזיהוים יכול לסייע במניעת התפתחותה.

הגיל, המין, הגנים

המחקר החדש מספק הערכה של הסיכון לדמנציה בהתאם לגיל, המין ונוכחות של גרסאות מסוימות (אלֶלים) של הגֵן APOE. מדובר באחד הגנים שאחראים על חילוף החומרים של כולסטרול ועל פינוי עמילואידים מהמוח ומחקרים כבר הראו קשר בינו ובין הסיכון ללקות באלצהיימר.

המחקר החדש בחן נתונים שנאספו על כ-105 אלף אנשים בקופנהגן לאורך כמה שנים, וניסה לקשר בין אותם נתונים לאבחנה של דמנציה בכלל ומחלת אלצהיימר בפרט. לגֵן APOE יש שלוש גרסאות שונות, שנקראות ɛ2, ɛ3 ו-ɛ4, וכיוון שלכל אדם יש שני עותקים של כל גֵן יכולים להיות תשעה צירופים אפשריים שלו אצל בני אדם. הגרסה הנפוצה ביותר של הגן באוכלוסייה היא ɛ3, ולכן הצירוף השכיח ביותר הוא ɛ3/ɛ3, שנמצא אצל 61 אחוז מהאוכלוסייה הלבנה.

החוקרים מצאו שצירוף האלֶלים ɛ4/ɛ4 היה קשור לסיכון הגבוה ביותר לאלצהיימר, בכל קבוצות הגיל ובשני המינים. נשאים של צירוף האלֶלים הזה בשנות השישים לחייהם נמצאים בסיכון של 7-6 אחוזים ללקות באלצהיימר, ובעשור הבא הסיכון שלהם גדל ל-16 אחוז מהנשים ו-12 אחוז מהגברים. מעל גיל 80 הסיכון לאלצהיימר עולה כבר עד 24 אחוז מהנשים בעלות גרסאות הגֵן הללו ו-19 אחוז מהגברים. בסך הכל הסיכוי של נשאי ɛ4/ɛ4 ללקות במחלה היה גבוה כמעט פי תשעה לעומת אלו שהיו בעלי גרסאות ɛ3/ɛ3.

החוקרים בדקו גם את הסיכון ללקות בדמנציה באופן כללי, ומצאו שהוא מגיע עד כדי למעלה מ-30 אחוז אצל נשאי ɛ4/ɛ4 בגילים  70-80- כאשר נשים נמצאות בסיכון גבוה יותר מהגברים. לא ברור מדוע נשים מבוגרות נמצאות בסיכון גבוה יותר מגברים בני גילן, אך כותבי המאמרים משערים שהדבר קשור גם לשינויים ההורמונליים שהן עוברות בגילים האלה.

אף שאדם אינו שולט במטענו הגנטי, במינו ובגילו, יש גורמי סיכון אחרים שאפשר לרסן. המחקר מצא שמעשנים נמצאים בסיכון גבוה פי 1.7 לדמנציה מלא מעשנים, ואילו סוכרת מעלה את הסיכון פי 1.34. הבנה טובה יותר של גורמי הסיכון משני הסוגים יאפשר למקד את הטיפול המניעתי אצל אנשים הנמצאים בסיכון בשל גורמים מולדים, ולנסות ולהפחית אצלם את גורמי הסיכון שניתנים לשליטה.

לזהות בשביל למנוע

אחד החסרונות הגדולים של המחקר הוא שהוא מבוסס על מדגם הומוגני יחסית של אוכלוסייה צפון-אירופית לבנה. שכיחות הגרסאות השונות של APOE והשפעתן על הסיכון לדמנציה משתנות בהתאם למוצא האתני, כך שאי אפשר בהכרח להקיש מתוצאות המחקר על אוכלוסיות לא-לבנות או לא-אירופיות.

למרות המגבלות, המחקר נושא בשורה חשובה. לדברי רות פריקה-שמידט (Frikke-Schmidt), ממחברות המאמר,  "לאחרונה הוערך ששליש ממקרי הדמנציה ניתנים למניעה בסבירות גבוהה. לפי ועדה של כתב העת Lancet, התערבות מוקדמת דרך טיפול ביתר לחץ דם, עישון, סוכרת, השמנת יתר, דיכאון ואובדן שמיעה יכולה להאט או אף למנוע את התפתחות המחלה. אם נדע לזהות את האנשים שנמצאים בסיכון גבוה נוכל לפתוח במניעה ממוקדת-מטרה שמבוססת על הפחתת גורמי הסיכון טרם התפתחות המחלה, וכך לעכב או אף למנוע אותה".

 

0 תגובות