מחקר חדש, שנעשה על עכברים, מראה שמערכת הלימפה עוזרת לתאים הממאירים לחמוק מסכנות, וכך מעודדת אותם ליצור גרורות
גרורות נוצרות כשתאים סרטניים מתנתקים מהגידול הראשוני ונודדים לאיברים רחוקים, שם הם יוצרים גידול סרטני נוסף. במקרים רבים הגידולים יתפשטו ראשית בצורה מקומית דרך קשרי הלימפה ובהמשך יפיצו את עצמם בצורה מערכתית יותר דרך מחזור הדם.
עד כה לא היה ברור מדוע תאי הסרטן מעדיפים להתחיל את נדודיהם בגוף דווקא דרך הלימפה. מחקר חדש שבוצע בעכברים שופך אור על התופעה ומראה שהסביבה של מערכת הלימפה עוזרת לתאי הסרטן להתחמק מנזקי התחמצנות וממוות תאי, וכך מקלה עליהם ליצור גרורות בהשוואה לתאים ממאירים שנודדים בסביבה העוינת יותר של הדם. ממצאי המחקר התפרסמו בכתב העת Nature.
מערכת תעבורה יעילה
מערכת הלימפה היא מנגנון הובלה המקשר בין כלי הדם לרקמות הגוף. היא מורכבת מכלי לימפה (צינורות) וממבנים סגלגלים הנקראים קשרי לימפה. אחד התפקידים החשובים של מערכת הלימפה הוא לנקז נוזלים מרקמות הגוף, לסנן אותם ולהחזיר אותם לדם. גם תאי מערכת החיסון נעזרים במערכת הלימפה כדי לנדוד ממקום למקום בגוף וכך לאתר גורמים זרים שפלשו לגוף ולחסל אותם. אך הם אינם היחידים שאוהבים לנוע דרך מערכת הצינורות הזאת. גם תאי סרטן רבים יבחרו במסלול הזה כדי לנדוד מהגידול המקורי הראשוני לאיברים אחרים בגוף.
כדי להבין מה במערכת הלימפה מפתה את התאים הממאירים, בדקו החוקרים את כושר ההישרדות ואופן יצירת הגרורות של תאי סרטן העור - מלנומה, שידוע ביכולתו ליצור גרורות באזורים רחוקים. ראשית בדקו החוקרים באיזו סביבה תאי הגרורות ישרדו טוב יותר – בלימפה או בדם. לשם כך הזריקו לעכברים תאי מלנומה אנושיים או עכבריים מתחת לעור וחיכו שייווצר שם גידול מבוסס. לאחר מכן לקחו דגימות מקשרי הלימפה ומהדם של העכברים וחיפשו תאי גרורות. בלימפה הייתה נוכחות גבוהה פי שלושה של תאי סרטן לעומת כלי הדם, דבר שמרמז שהתאים הממאירים אכן שורדים טוב יותר בסביבת הלימפה.
כיוון שכלי הדם עשירים במיוחד בחמצן, החוקרים שיערו שייתכן שתאי הסרטן שמגיעים לדם חשופים שם יותר לנזקי חמצון ולרדיקלים חופשיים. רדיקלים חופשיים יכולים להזיק למבנים תאיים ואפילו ליצור שברים ב-DNA. כדי לבדוק את זה דגמו החוקרים תאי סרטן מהגידול בעור, מקשרי הלימפה ומהדם של אותו עכבר וצבעו אותם בסמן שמעיד על נוכחות רדיקלים חופשיים. כשחזרו על הבדיקה אצל עכברים נוספים הם נוכחו שבתאים שעברו בכלי הדם הסמן בלט יותר מאשר בתאי הסרטן שנכחו בקשרי הלימפה או בגידול המקורי בעור.
מוות תאי מתוכנן
נזקי חמצון בהחלט יכולים להקשות על תאי הסרטן, אבל לא היה ברור אם הנזקים האלה אכן הורגים את תאי הגרורות, ובאיזו צורה. אחת ההשערות של החוקרים הייתה שנזקי החמצון מובילים למוות תאי מתוכנן מהסוג שנקרא פרופטוזיס (Ferroptosis). מדובר במנגנון להשמדת תאים פגומים, שתלוי בנוכחות של ברזל בתא ומאופיין בהצטברות של חומצות שומן בעלות הרכב כימי שונה בממברנת התא.
רוב המחקרים על פרופטוזיס של תאי סרטן נעשו עד כה על תרביות תאים. כדי לבדוק את ההשערה בגוף חי חשפו החוקרים את תאי הסרטן לחומר שמעכב פרופטוזיס ולאחר מכן הזריקו אותם ישירות לדם. העכברים שהתאים הסרטניים שקיבלו נחשפו למעכב פיתחו יותר גרורות מעכברים שהוזרקו להם תאי סרטן רגילים.
כשחזרו החוקרים על ההליך, הפעם בהזרקה ישירה ללימפה, לא נמצא הבדל בין העכברים באופן התפתחות הגרורות בין העכברים. גם כשניסו לעכב בתאי הסרטן סוגים אחרים של מוות תאי מתוכנן, כגון אפופטוסזיס, אוטופאגיה ונקרפטוזיס, לא הייתה לזה השפעה על התפתחות גרורות דרך מחזור הדם. לכן נראה שפרופטוזיס היא צורת המוות המגבילה את הישרדות תאי הסרטן שנודדים בדם.
כדי להבין טוב יותר מדוע תאי סרטן עוברים פרופטוזיס במערכת הדם אך לא במערכת לימפה, ניתחו החוקרים את חילוף החומרים של תאי סרטן שבודדו מכלי הדם או הלימפה של עכברים נושאי גידולים. בדיקת סוגי מולקולות השומן בתאים העלה שהשכיחות של חומצה אולאית בתאי סרטן שבודדו מהלימפה הייתה גבוהה פי שמונה לעומת אלה שבודדו מכלי הדם. כשנתנו לתאי סרטן לגדול בסביבה עשירה בחומצת השומן הזאת והזריקו אותם לדמם של עכברים, שיעור ההישרדות שלהם בדם עלה והם יצרו יותר גרורות. זה מרמז שהחומצה האולאית עשויה להגן על תאי הסרטן מפרופטוזיס.
ממצאי המחקר מראים כי הסביבה העשירה בחומצה אולאית הקיימת במערכת הלימפה, מגנה על תאי הסרטן מפני מוות תאי כשהם נודדים דרכה. ייתכן שכך הלימפה מגנה על התאים הממאירים מנזקי חמצון והשמדה עצמית, ומשפרת את סיכוייהם ליצור גרורות. על אף התגלית החשובה, הדרך לתרופה עוד ארוכה וטומנת בחובה בדיקות וניסויים מבוקרים שיוכיחו את יעילות ובטיחות הטיפול, לפני שיבדקו על בני אדם. אך אין ספק שלתגלית זו יש את הפוטנציאל , לפתוח את הדלת לפיתוח תרופות חדשות שיוכלו למנוע מתאי גרורות להתפשט בגוף דרך מערכת הלימפה ויובילו אותנו עוד צעד קדימה במלחמה נגד הסרטן.
