נתחיל במעט היסטוריה.
קיומה הפיסי של מערכת הלימפה כבר זוהה לפני זמן רב, אם כי רק מאוחר יותר התברר תפקידה. התיאור הראשון שלה (בצורה כללית) נעשה כנראה ע"י היפוקראטס כ 400 שנה לפני הספירה. הוא תאר מערכת הובלה המכילה "דם לבן" הקיימת "במקביל" לכלי הדם בגוף. רק בשנת 1600 בערך, במקביל לתיאור ע"י וויליאם הארווי (William Harvey) של מחזור הדם, תוארה גם מערכת הלימפה בצורה יותר מדויקת.

כיום אנו יודעים כי מערכת הלימפה (Lymphatic System) היא מערכת הובלה נוספת המקשרת בין כלי הדם ורקמות הגוף. היא מורכבת מכלי לימפה (צינורות) וקשרי לימפה. בתוך כלי הלימפה נע נוזל הדומה לפלסמת הדם (נוזל הלימפה) וכן תאים של מערכת החיסון (לימפוציטים מסוג B ו T). אחד התפקידים החשובים של מערכת הלימפה (אם כי בהחלט לא היחיד) היא לנקז נוזלים מהרקמות (נוזל בין תאי) חזרה לדם – הנוזל הבין תאי חודר לנימי הלימפה בגלל לחץ הנוזל ברקמה ובגלל תנועת השרירים . רוב רובו של הנוזל הבין תאי מקורו בנוזל הדם שיוצא דרך הנימים של מערכת הדם; נוזל זה חוזר בהמשך למערכת הדם דרך כלי הלימפה. כך שלמעשה מדובר במעין מערכת סגורה בו נוזל יוצא מכלי הדם ובהמשך מנוקז חזרה דרך כלי הלימפה לכלי הדם וחוזר חלילה. ללא מערכת הלימפה הנוזלים היו ממשיכים להצטבר ברקמות ולגרום לבצקות לימפטיות איומות (lymphoedema). למעשה, לצערנו הרב, קימות מחלות בדיוק מסוג זה; אבל על כך בהמשך.


מערכת הלימפה. התמונה באדיבות ויקיפדיה

תפקיד נוסף, לא פחות חשוב, של מערכת הלימפה הוא הגנה על הגוף מפני גורמי מחלה. באתרים רבים בגוף (בתי שחי, מפשעות, בצוואר מתחת ללסת ועוד) מצויים קשרי לימפה. קשרי הלימפה הם מעין אזורי אכסון בו מצויים תאים של מערכת החיסון בשם לימפוציטים. כאשר תוקפים את גופנו חיידקים או נגיפים הם מובלים בזרם הדם, מסתננים לתאים וחלקם גם מצוי בנוזל הבין תאי שמנוקז חזרה על ידי מערכת הלימפה. כאשר נוזל הלימפה עובר דרך קשר לימפה אותם נגיפים או חיידקים "מוצגים" בפני הלימפוציטים והם בתגובה מתרבים ותוקפים את גורמי המחלה שעכשיו מזוהים על ידם. ההתרבות המהירה של הלימפוציטים היא אחד הסיבות לכך שקשר הלימפה מתנפח וכואב (מה שאנו מרגישים במישוש על פני העור, במידה וקשר הלימפה קרוב לעור).

נחזור לבעיות ניקוז במערכת הלימפה.
נפח נוזל הדם בממוצע הוא כ 3 עד 4 ליטר. בהשוואה אליו נפח הנוזל הבין תאי הוא כ 10 עד 12 ליטר. פירושו של דבר שהנוזל הבין תאי מכיל פי 3-4 נוזל מאשר מערכת הדם. היחסים הללו מבהירים את החשיבות של הספיגה של הנוזל הבין תאי ע"י מערכת הלימפה.

דוגמא פשוטה ולרוב לא מסוכנת היא התופעה של התנפחות הרגלים בזמן ישיבה ממושכת (למשל בזמן טיסה). באופן זמני כמות הנוזל היוצאת מנימי הדם עולה על יכולת הניקוז של מערכת הלימפה (כפי שציינתי מקודם כניסת הנוזל הבין תאי לכלי הלימפה נובעת בין השאר מתנועת השרירים. אם נשב ללא תנועה זמן רב מערכת הלימפה לא תצליח לנקז בצורה יעילה). התוצאה היא שהרגליים מתנפחות בגלל עודף נוזלים שמצטברים ברקמות בין התאים. לרוב זהו אינו מצב מסוכן והוא חולף זמן קצר לאחר הנחיתה כשאנו מתחילים ללכת. זאת גם אחת הסיבות מדוע ממליצים לנוסעים לעשות תרגילים עם הרגלים ואף לנוע מעט כדי לשפר את זרימת הדם וניקוז הלימפה.


דוגמא לאחד מסוגי התרגילים שמטרתם להזרים את הדם ברגליים ולהפעיל את השרירים כדי ליעל את הניקוז של מערכת הלימפה.

אבל ישנם גם בעיות יותר קשות ולא זמניות כמו בדוגמא שלמעלה: בעיות ניקוז של המערכת הורידית, חסימות בדרכי הלימפה, מחלות לב מסוימות ואפילו נמטודה (תולעת) הקיימת באפריקה ומשתכנת לה בדרכי הלימפה, כולם יכולים לגרום למצב בו מערכת הלימפה לא מתפקדת במלואה או לחילופין לא מצליחה לעמוד בעומס.
 


דוגמא לבצקת לימפתית קשה באזור הגפיים. תמונה באדיבות ויקיפדיה.

בעיה נוספת (אך פחות נפוצה) שיכולה להוביל לבצקות לימפטיות קשות היא חוסר פעילות של המסתמים בדרכי הלימפה הגדולים. בדרכי הלימפה, כמו בורידים, יש מסתמים חד כיווניים המאפשרים לנוזל הלימפה לזרום בכיוון אחד בלבד – לעבר מרכז הגוף. אם המסתמים לא עובדים הרי שבנוסף לעבודה הרגילה של מערכת הלימפה היא צריכה גם להתגבר עכשיו על כוח המשיכה.

לבסוף, קיימת בעיה נוספת שניתן לומר שהיא "מעשה ידי אדם". קשרי הלימפה הם אחד הדרכים הנפוצות ביותר לגרורות של סרטן להתפשט בגוף. לכן בניתוחים מסוימים להסרת גידולים (למשל סרטן השד) מסירים לעיתים גם את קשרי הלימפה הסמוכים (בתלות בחומרת הסרטן ההסרה נרחבת יותר או פחות). פגיעה זו במערכת הלימפה יכולה להוביל בתורה לבעיות ניקוז באזור המדובר ולבצקות.


מימין מערכת הלימפה באזור בית השחי (החיצים מצביעים על קשרי הלימפה האקסילריים, Axillary); משמאל יד נוראמלית ויד בצקתית עקב חסימה במערכת הלימפה באזור בית השחי.

מאת: ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

5 תגובות

  • גולש

    למה כתבתם "מפשעות"? לאדם יש מפשעה אחת בדיוק

    בוודאי התכוונתם לכתוב "צידי המפשעה"

  • זהבה פבריקנט

    לימפידאמה

    שלום
    אני בת 46 ויש לי נפיחות ברגלים, הנפיחות התחילה מגיל 20 ועים השנים זה נמשך הרגלים שלי אבדו את צורתם. יש לי גם ורידים ונימים ברגלים ואני מטופלת עי' זריקות קצף , עשיתי גם ניתוח ליזר ברגלים בגלל אי ספיקה ורידית. אני מודאגת מהרגלים , הרופא אומר שיש לי לימפידאמה ושזה מבנה מולד וגנטי. האים יש לזה טיפול ומה צריך לעשות ולמי לפנות? תודה זהבה

  • נוי

    מערכת הלימפה

    לאן המערכת מנקזת את נוזלי הלימפה? האם הם עוברים ניקוי? האם מועברים לשתן? איך היא "מעלימה" את הליטרים הרבים האלה של נוזל?

    ועוד דבר - האם הסרת קשרי לימפה בעקבות סרטן היא דבר מאוד נפוץ? לפי מה שקראתי כאן על חשיבות המערכת נראה לי בעייתי מאוד להסיר ממנה חלקים.. האם יש בכלל אפשרות למנוע היווצרות של בצקות בעקבות ההסרה? האם יש הנחיות מיוחדות למי שעבר ניתוח שכזה?
    וכיצד מטפלים בבצקות שנוצרות?

  • מנחם

    בעייה דומה בכלבים

    האם בעיה דומה לא נוצרת בכלבים בזמן ניתוח לסרטן העטין?

  • מאיר ברק

    תגובה

    זאת בהחלט שאלה מעניינת.
    גידולי עטין (המקבילה לסרטן השד בנשים) יחסית נפוצה בכלבות ובשנים האחרונות יחד עם השיפור בטיפול בבעלי חיים (הכוונה בייחוד להענות של בעלים לטיפול יחסית יותר יקר) הניתוחים להסרת גידולי עטין בכלבות הרבה יותר נפוץ.

    למיטב ידיעתי אין ממש תיעוד על בעיות ניקוז ליפמה לאחר הסרת גידולי עטין בכלבות, ייתכנו מספר סיבות:
    (1). הסרה מלאה של קשרי לימפה בכלבות הרבה יותר נדירה.
    (2). הניקוז של הלימפה בכלבות שונה בגלל המספר הרב של בלוטות העטין בנקבות (בין 8 ל 10). לכן גם אם מסירים חלק מקשרי הלימפה עדיין כנאה שיש מספיק ניקוז (למרות שאין לכל עטין קשר לימפה נפרד)