טבעונות, הרצאות טובות ומדע – חלק א'

הטבעונות היא אורח חיים שהדוגלים בו נמנעים ממזון מן החי. בשונה מצמחונים הם אינם מסתפקים רק בהימנעות מבשר ומדגים, אלא שוללים גם אכילת חלב, ביצים, דבש ולמעשה כל מזון שמקורו מן החי.

רבים מכם נתקלו בוודאי בכותרת היומרנית "ההרצאה הטובה ביותר שתראו אי פעם", וגם אם לא בוודאי שמעתם על טרנד הטבעונות ששוטף את המדינה בימינו. אחד האנשים שהעלו על סדר היום את נושא אורח החיים הטבעוני הוא המרצה הכריזמטי גארי יורופסקי, שהעלה לאינטרנט הרצאה סוחפת בה הוא מסביר מדוע כדאי וחשוב להיות טבעוני. ההרצאה, שגרסתה המתורגמת זכתה לקרוב ל-700 אלף צפיות ביוטיוב, הפכה את יורופסקי למרצה פופולרי גם בישראל והניעה לא מעט אנשים לעבור תזונה טבעונית או לצמצם את צריכת המזון מן החי.

עם הטיעונים המוסריים שהוא העלה אין לי שום כוונה להתמודד – אין ספק שהאדם הוא האויב הכי גדול של כל אותן חיות שהוא מנצל וכל אדם צריך לפתור את הדילמה המוסרית בינו לבין עצמו. הבעיה מתחילה להתעורר כאשר המרצה מתחיל להעלות טיעונים מדעיים לכאורה, אך למעשה נטולי כל ביסוס מדעי, וחורג מעבר לטיעון המוסרי אל הטענה שלא בריא ולא "טבעי" לצרוך מזון מן החי.

בסדרת הכתבות שלפנינו אתייחס לטיעונים המדעיים שמעלה יורופסקי ואשתדל לעשות בהם סדר ולהציג אותם בצורה יותר מדעית. את הטיעונים הללו חילקתי לשלושה סוגים שבהם אדון בשלוש הכתבות הקרובות:

1. טיעוני "לא נועדנו לצרוך מזון מן החי".
2. טיעוני "מגעיל לאכול מזון מן החי".
3. טיעוני "מזון מן החי אינו בריא".

חשוב לציין שהמטרה של סדרת הכתבות איננה להמליץ על אורח חיים מסוים או לבקר את צרכני המוצרים מהחי או את הטבעונים, אלא לחשוף כשלים מהותיים בטיעונים מדעיים שנעשה בהם שימוש בהרצאה, מסיבה זו, כאמור, לא אתייחס כלל לטיעונים המוסריים, הנמצאים בלב ההרצאה.
ההרצאה הנצפית ביותר בישראל: http://www.adaptt.org/bio.html
שימו לב: ההרצאה כוללת תמונות קשות לצפייה בדקות 20:00-16:18 ו-1:04:14-1:00:43.

שימפנזות: קופים אומניבורים | צילום: Del77, ויקיפדיה

טיעוני "לא נועדנו לצרוך מזון מן החי"
בהרצאתו מרבה יורופסקי להדגיש את הטענה שבני האדם בנויים ביולוגית כבעלי חיים צמחוניים (הרביבורים) ולא כטורפים (קרניבורים). [ציטוט]. המציאות הרבה יותר מורכבת. עולם החי מתחלק להמון סוגים של צרכני מזון. בקצה אחד של הסקאלה נמצאים הקרניבורים – טורפים שניזונים באופן בלעדי מבשר ובאופן טבעי עברו את ההתאמות הדרושות לצריכת בשר – מבנה לסת מתאים, מערכת העיכול, טפרים וכו'. בצד השני של הסקאלה נמצאים הרביבוריים – צמחונים מושבעים שניזונים באופן בלעדי מצמחים ועברו גם הם את ההתאמות הרלוונטיות.

גם הטורפים וגם הצמחונים מתחלקים לקבוצות משנה רבות. בקרב הצמחונים יש למשל אוכלי פירות, אוכלי עשב, אוכלי עלים וכו'. הטורפים מתחלקים בין השאר לקבוצות כמו אוכלי חרקים, אוכלי דגים וכו'. כל מין וההתאמה שלו לסוג הטרף. דוב נמלים, למשל, נחשב טורף אבל לא תראו אותו מתנפל על סנאים וגם לא תראו אצלו את אותן התאמות שתמצאו אצל נמרים.

המורכבות אינה נגמרת כאן. בין הקבוצות השונות יש דרגה מסוימת של חפיפה. בסופו של דבר בעלי חיים מתאימים את עצמם לבית הגידול שלהם ועם הדורות אנחנו רואים שנוצרות התאמות לסוגי מזון נוספים. זה גם מה שמביא אותנו לקבוצה השלישית שיורופסקי בקושי מזכיר, ושאליה אנחנו משתייכים באמת – אוכלי כול (אומניבורים), שניזונים גם מחיות וגם מצמחים.

מה שמאפיין את האומניבורים הוא ההתאמה שלהם לשני סוגי המזון. אומניבור מסוגל לאכול סוגים מסוימים של פטריות וצמחים – פירות, עלים, ועוד, ומצד שני גם בשר. אומניבור הוא בדרך כלל בעל חיים שבעברו האבולוציוני היה צמחוני או טורף ומסיבות אלו ואחרות הסתגל לסוג חדש של מזון.

דוגמה מצוינת להסתגלות כזאת היא לטאת הקיר: בשנות השבעים, כחלק מניסוי אקולוגי, העבירו חוקרים חמישה זוגות של לטאות מאי אחד לאי אחר בים האדריאטי. כעבור 34 שנים הגיעו חוקרים לאי וגילו שהלטאות, שתפריטן המקורי התבסס בעיקר על חרקים, עברו התאמה לצמחים. ההתאמה הזו כללה גדילת הלסת והתפתחות של שסתום חדש במעי שמסייע למזון לעבור לאט יותר, מעין התחלה של איבר התססה חדש.

תהליך דומה עברו ככל הנראה הקופים הקדמונים לפני שני מיליוני שנים. על פי ההשערות, אבות אבותינו הקדמונים היו צמחוניים או אומניבורים שניזונו בעיקר מצמחים, וצאצאיהם נאלצו לעבור התאמה לבתי גידול חדשים ועברו בהדרגה לתפריט שמכיל חרקים ומאוחר יותר גם חיות קטנות. במקרה של האדם חלה מהפכה של ממש, והשליטה שלו בכלים ובאש פתחה בפניו אפיקי תזונה חדשים. הוא לא היה צריך לפתח טפרים חזקים בשביל לצוד חיות ובזכות הבישול הוא לא נזקק לשיניים חזקות בשביל לאכול את הבשר הקשה. למעשה, האש עושה עבורו חלק לא מבוטל מתהליך העיכול. היא מרככת את הבשר, מפרקת חומרים מסוימים וכך מקלה עליו את העיכול.

בתוך אוכלוסיית בני האדם אפשר לראות התאמה נוספת לתפריט בשרי אצל שבטי האינואיטים (אסקימואים). היות שתושבי אזורי הקוטב נאלצים לשרוד במשך כל החורף כמעט בלי צמחים, הם נאלצו להתאים את עצמם לתפריט שמבוסס על דגים ועל יונקים ימיים כמו כלבי ים ולווייתנים.

עבור מי שבכל זאת מתעקשים לטעון ש"האדם לא נועד לאכול בשר" [ציטוט] הנה לכם כמה ראיות שמרמזות על ההיפך:

1. הלבלב שלנו מפריש אנזים בשם אלסתאז – שמסוגל לפרק רקמות חיבור. האנזים הזה אינו נפוץ אצל בעלי חיים צמחוניים. מעבר לכך, בעת צריכת בשר החומציות בקיבה שלנו גוברת ומופעלים אנזימים מפרקי חלבון על מנת לפרק את הבשר.

2. ממצאים ארכיאולוגיים מעידים שבני אדם צדו וצרכו בשר הרבה לפני שקמו תאגידי המזון. כאשר החלה המהפכה החקלאית לפני עשרת אלפים שנה, היא כללה צמחים וגם בעלי חיים. וגם כיום ניזונים שבטי ציידים-לקטים באותה צורה. (סקירה בנושא).

3. בניגוד להרבה בעלי חיים צמחוניים אין לבני האדם איבר תסיסה שמאפשר עיכול יעיל של מזון מהצומח (Rumen). עם זאת, יש לנו תוספתן מנוון – איבר שאצל חיות אחרות מסייע בעיכול תאית אך אצלנו אינו ממלא תפקיד דומה.

4. אורך המעי אינו משמש מדד לסוג התזונה, אלא שטח הפנים שלו (האורך כפול מספר הקפלים שבו). אצל בני האדם שטח הפנים של המעי נמצא אי שם בין בעלי החיים הצמחוניים לטורפים, וזה מתאים לתזונה אומניבורית – גם וגם.

5. על פי הערכות חוקרים, היכולת לצרוך (ולבשל) בשר אפשרה לאדם להתפתח ולהשיג כמות אנרגיה גדולה שתאפשר פעילות מוחית מוגברת, ולמעשה היתה בין הגורמים שהפכו אותנו למה שאנחנו כיום.

6. גם בעלי חיים אחרים יכולים לסבול מטרשת העורקים [ציטוט].

בשורה התחתונה, אם ברצוננו לבדוק אם אורגניזם מסוים "נועד לצרוך בשר" עלינו לבדוק אם יש לו יכולת לעכל בשר ולהפיק ממנו חומרי מזון ואם הוא עושה את זה בפועל. אלה שני קריטריונים שעליהם אנחנו עונים בלי שום ספק. האדם אמנם מסוגל להתקיים ללא בשר (בתנאי שישיג ויטמין B12 ממקור אחר), אבל פשוט לא נכון לומר שהוא לא נועד לאכול בשר.

לחלק ב'

ציטוטים נבחרים:
"האם אתם מודעים לכך שמבחינה פיזיולוגית גוף האדם הוא למעשה 100% הרביבורי? אוכלי צמחים. אורך המעיים שלנו גדול פי 7 עד 13 מאורך הגו (טורסו) שלנו. זה אותו האורך כמו של כל בעלי החיים ההרביבוריים על פני כדור הארץ. הם מאוד ארוכים. אבל אורך המעיים אצל אוכלי בשר אמיתיים? צבועים, תנים, דובים, נמרים ואריות, גדול רק פי 3 עד 6 מאורך הגו שלהם. יש להם מסלול מעיים קצר כדי שהם יוכלו לדחוף החוצה מהר בשר נרקב של בעלי חיים, חלבון מן החי, כולסטרול שומן רווי, חומצות שומן טראנס. וזו הסיבה שזה בלתי אפשרי, אני חוזר בלתי אפשרי! לאוכל בשר אמיתי לסתום את עורקיו לעולם. זה לעולם לא קורה לאוכל בשר אמיתי." (27:05)

"מה סיבת המוות מספר 1 אצל אנשים שבוחרים לאכול מוצרים מן החי? מחלת לב כתוצאה מעורקים חסומים. טרשת עורקים. בני אדם והרביבורים אחרים, אנחנו מזיעים דרך הנקבוביות שלנו כדי לקרר את עצמנו. אנחנו לא מלחיתים כמו כלבים, חתולים ואריות כדי לקרר את עצמנו. אין טפרים בידיים אנושיות. טפרים הם סימן הכר של הקרניבורים והאומניבורים. יש לנו אנזימי עיכול לפחמימות ברוק שלנו. רק להרביבורים יש אותם, מכאן שאנחנו אמורים לאכול כמויות עצומות של פחמימות, כמו פירות וירקות. השיניים שלנו? רחבות, קצרות, קהות, שטוחות בדיוק כמו השיניים של הרבי בורים אחרים. ולפני שמשהו פולט: "הי גארי, מה לגבי הניבים האלה?!", לרוב ההרביבורים יש ניבים, ושיניים חותכות וטוחנות. לא יתאפשר להם ולנו לאכול פירות קשים, כמו תפוחים, ללא השיניים האלה. הלסת התחתונה שלנו נעה מצד לצד בתנועת טחינה ולעיסה. אנחנו טוחנים ולועסים כשאנחנו אוכלים. אם אתה טוחן ולועס כשאתה אוכל, כמו שכולנו עושים, אתה הרביבור. הלסתות של קרניבורים ואומניבורים יכולות לנוע רק כלפי מעלה ומטה, בצורב אנכית – לקרוע ולבלוע. אין פעולת טחינה ולעיסה מצד לצד." (28:02)

"לבני אדם יש בנוסף אפס אינסטינקטים קרניבוריים, אפס אינסטינקטים אומניבורים, כאשר אנחנו נולדים, צעירים או מתבגרים. כולנו נולדים טבעונים. פשוט אנחנו מסתגלים לטעם הבשר, הגבינה, החלב והביצים" (31:18)

כתבה זו היא חלק ממדור "יש מקום לספק" העוסק בכשלים בעיסוק התקשורתי בסוגיות מדעיות. אין לראות בה כל הבעת עמדה לגבי הנושא שבו הסרטון המקורי עוסק, אלא רק על אופן העיסוק שלו במדע.

ארז גרטי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.