אלצהיימר, פרקינסון ודמנציה מכל הסוגים – מעטים הדברים שמפחידים אותנו יותר ממה שעלול לקרות כשהמוח שלנו יפסיק לתפקד

דמנציה (שִיטָיוֹן, ולפי המינוח החדש של האקדמיה ללשון: קִהָיוֹן) היא מושג כללי לאובדן חמור של זיכרון ויכולות שכליות אחרות, עד כדי פגיעה באורח החיים ובעצמאות. אוסף המחלות הזה נובע משינויים המתרחשים במוח ופוגעים בתאי העצב. אזורים שונים במוח אחראים לתפקודים שונים, וכשאזור נפגע הוא לא יכול לבצע את תפקידו. סוגים רבים של דמנציה מתחילים בצורה קלה ומחמירים בהדרגה. עם התקדמות המחלה יותר ויותר תאים במוח מתים ורשת הקשרים ביניהם ניזוקה. אופי המחלה תלוי במיקום הפגיעה, ובאופן שהאזור הפגוע קשור להתנהגות, לתקשורת, לחשיבה ולרגשות של החולה.

התסמינים של דמנציה מגוונים מאוד, אך כדי שנחשוד בקיומה לפחות שניים מהתפקודים המרכזיים הבאים צריכים להיפגע – זיכרון, תקשורת ושפה, ריכוז, שיפוט ושיקול דעת, או תפיסה חזותית. בשלבים מוקדמים חולים יכולים לחוות שינויים בהתנהגות ובאישיות כמו עצבנות, לחץ ודיכאון. בהמשך התסמינים עלולים להתרחב לתוקפנות וכעס, חרדה ולחץ רגשי, התפרצויות פיזיות ומילוליות, אי שקט, הזיות ובעיות שינה.

סוגים של דמנציה

מחלות רבות נכנסות תחת המטרייה שנקראת "דמנציה". במקרים רבים קשה להבחין ביניהן בגלל הדמיון בתסמינים. דמנציה לרוב מופיעה בזיקנה, אך יש גם תופעות גנטיות שעלולות לעורר מחלות ניווניות של המוח בגיל צעיר יותר.

המפורסמת והנפוצה ביותר היא כמובן מחלת אלצהיימר, שפוגעת ב-80-60 אחוז מהחולים הדמנטיים. המחלה מתאפיינת באובדן הדרגתי של הזיכרון, החשיבה ושיקול הדעת. בדרך כלל האזור הראשון שנפגע במוח הוא ההיפוקמפוס, שאחראי על למידה וזיכרון, ולכן אובדן זיכרון הוא לרוב אחד התסמינים הראשונים של אלצהיימר. השינויים במוח מתחילים שנים לפני שהתסמינים הראשונים מתגלים.

התקדמות המחלה משתנה מאדם לאדם ונהוג לחלק אותה לשלוש רמות חומרה. חולה חי בממוצע ארבע עד שמונה שנים לאחר האיבחון, אך יש כאלה ששורדים כך אפילו עשרים שנה. אנשים שלוקים בתסמונת דאון נמצאים בסיכון גבוה לפתח דמנציה שדומה למחלת אלצהיימר.

סוג השיטיון השני בשכיחותו הוא הדמנציה הווסקולרית, שמתרחשת בעקבות אירוע מוחי. היא נוצרת כשחסימה מלאה או חלקית של זרימת הדם למוח מרעיבה את תאי העצב וגורמת למותם.

מחלת פרקינסון גם היא סוג נפוץ ומוכר מאוד של דמנציה מוחית, שמתבטאת בין השאר גם בפגיעה בחשיבה ובשיקול הדעת. הפגיעה המוחית מתחילה באזורים האחראים על תנועה ומתבטאת ברעידות בלתי רצוניות ובתסמינים נוספים, אך עם התקדמותה היא עלולה להשפיע גם על יכולות מנטליות כגון זיכרון ותשומת לב.

סוג אחר של דמנציה רואים במחלות פריונים כמו מחלת קרויצפלד-יעקב, שמוכרת גם בשם "הפרה המשוגעת". מקור השם בגירסה המקבילה של המחלה אצל בני בקר, המכונה "סָפֶגֶת המוח" ומשפיעה על התנהגות הבקר. המחלה נגרמת מתקלה בקיפול של חלבון בשם פריון, שהגרסה הלא תקינה שלו מצטברת במוח, פוגעת בתפקוד של פריונים אחרים והורגת תאי עצב. המחלה נדירה ומובילה להידרדרות בחשיבה, תנועה לא רצונית, בלבול, קושי בהליכה ושינויים במצב הרוח.

לסוג דומה של ניוון גורמים גופיפי לואי, שמובילים לירידה בחשיבה, בשיקול הדעת ובתפקוד העצמאי. הגופיפים הם צברים מיקרוסקופיים של חלבון שפוגעים במוח לאורך זמן אצל 25-10 אחוז מחולי הדמנציה. אותם גופיפים נמצאים לא פעם גם במוחם של אנשים שסובלים מסוגי שיטיון אחרים, כמו אלצהיימר ופרקינסון.

מחלות אחרות נגרמות מסיבות תורשתיות או סביבתיות ברורות. לדוגמה מחלת הנטינגטון  היא מחלה גנטית שגורמת לשינויים באזור במוח שמשפיע על תנועה, מצבי רוח ויכולת חשיבה. ואילו תסמונת קוֹרְסָקוֹף, שפוגעת בזיכרון, נובעת ממחסור חמור בוויטמין B1, שבלעדיו תאי העצב לא יכולים לייצר מספיק אנרגיה. התסמונת נצפית לרוב אצל מכורים לאלכוהול, אך עשויה לנבוע גם מאיידס, תזונה לקויה, זיהומים כרוניים ועוד. החולים מתקשים ללמוד מידע חדש ולזכור אירועים שהתרחשו לאחרונה. הם יכולים לקיים שיחה שלמה עם אדם אחר, וכעבור רגע לשכוח את דבר קיומה.

עוד תסמונת נדירה היא מיימת הראש (הידרוצפלוס), הנוצרת כשהנוזל המוחי-שדרתי מצטבר בחדרי המוח ולוחץ על הרקמות בתוכו. הדבר גורם לבעיות בחשיבה ובשיקול הדעת, קושי בהליכה ואובדן שליטה בשלפוחית השתן.

יש כמובן עוד שלל סוגים נוספים, כמו דמנציה של האונה הרקתית-מצחית שכוללת ניוון בחלק הקדמי של המוח, ניוון אחורי קורטיקלי שמתמקד בצד האחורי ודמנציה מעורבת שמשלבת כמה סוגים יחד. בנוסף רואים תופעות דמנטיות אצל אנשים שסובלים מדיכאון וצורכים תרופות או אלכוהול. אפילו בעיות בבלוטת התריס ומחסור בוויטמינים עלולים לפגוע בחשיבה ובזיכרון.

עשרה סימנים מוקדמים לאלצהיימר  אם זיהיתם את הסימנים האלה, פנו בהקדם לרופא ובקשו להיבדק.  אובדן זיכרון שמפריע לחיי היומיום  בעיה ביצירת תוכניות או בפתרון בעיות  קושי בהשלמת משימות מוכרות  אי התמצאות ובלבול לגבי הזמן והמקום  קושי בהבנת תמונות חזותיות או הקשרים במרחב – קריאה, אומדן מרחק, הבחנה בצבע או בניגודיות  קושי להתבטא בדיבור או בכתיבה  איבוד חפצים ופגיעה ביכולת לחזור על עקבותיך  כושר שיפוט לקוי או ירוד.  הימנעות מפעילויות חברתיות, לרבות פעילות ספורטיבית  שינויים במצב הרוח ובאישיות

אבחון

כדי לאבחן אלצהיימר וסוגים אחרים של דמנציה נחוצות בדיקות מקיפות. הן כוללות מבחני אישיות ובדיקה של תפקודים שכליים, בחינה של ההיסטוריה הרפואית המשפחתית, מבחנים פיזיים, בדיקות נוירולוגיות והדמיה של המוח ותפקודו. כמו כן האבחון כולל בדיקות דם ושתן שמטרתן לשלול מחלות אחרות העשויות לגרום לבלבול, כמו סוכרת, אנמיה ותזונה לקויה.

הדמיה של המוח במכשיר MRI או CT נועדה לשלול מצבים אחרים שדורשים טיפול שונה, כגון גידולים, שבץ, הצטברות נוזלים או פגיעה מוחית אחרת. חוקרים מצאו שהמוחות של חולי אלצהיימר מתכווצים עם התקדמות המחלה, אך עדיין לא נקבעו ערכי נורמה שעליהם יוכלו לבסס אבחון על סמך גודל המוח.

מבחנים כאלה יכולים לזהות אם אדם סובל מדמנציה, אולם ייתכן שיתקשו לגלות את הסיבה לכך או לאבחן את סוג השיטיון. לדוגמה, אין כיום סמן זיהוי שמאבחן בצורה חותכת אם אדם באמת סובל ממחלת אלצהיימר.

טיפול

בניגוד לעור שנפצע או נשרט, תאי עצב במוח אינם מסוגלים להתחדש בדרך כלל, כך שכאשר תא עצב נפגע ומת, אין תא אחר שיוכל לגדול ולמלא את מקומו. לכן הנזק הקיים נשאר לצמיתות ואפשר רק לנסות למנוע את החמרת הפגיעה.

אבחון מוקדם וטיפול תומך יכולים לשמור על איכות החיים של המטופל. ככל שמזהים את המחלה מוקדם יותר, עולה לעתים הסיכוי לצמצם את התסמינים ולשמור על אורח חיים עצמאי למשך זמן רב יותר. הטיפול נקבע בהתאם לסוג הדמנציה וסיבתה. במקרים של מחסור מטבולי או מאפיינים הפיכים אחרים אפשר לטפל בגורם הבעיה. אולם רוב מקרי הדמנציה אינם ניתנים לריפוי.

למחלת אלצהיימר אין כיום תרופה, ואפילו לא דרך לעכב את התפתחותה, אולם יש טיפולים שיכולים להקל את התסמינים או לייצבם. יש למשל תרופות שמטפלות בשינויים במחזור השינה, משפרות זיכרון וכדומה. בממוצע הן יכולות לעכב את החמרת התסמינים למשך חצי שנה עד שנה עבור מחצית החולים שנוטלים אותן. כמו כן יש טיפולים התנהגותיים או אלטרנטיביים שמקלים נפשית ופיזית על החולים בלי תרופות.

אינפוגרפיקה: דמנציה במספרים, על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי

קצת מספרים

על פי הערכת האיגוד לאלצהיימר, 5.7 מיליון אנשים בארצות הברית לבדה סובלים ממחלת אלצהיימר ומספרם יעלה ל-14 מיליון עד 2050. אליהם נוספים כאמור עוד מיליוני חולים בסוגי שיטיון אחרים. אחד משלושה מבוגרים מתים בסופו של דבר מדמנציה – יותר מסרטן השד וסרטן הערמונית יחד. מחלת אלצהיימר היא הגורם השישי בשכיחותו למוות מעל גיל 65, והוא גם היחיד שאין לגביו שום תוכנית מניעה או טיפול. מנתוני ארגון הבריאות העולמי עולה שבשנת 2015 היו בעולם 50 מיליון חולים בדמנציה, ומספרם צפוי לגדול פי שלושה עד שנת 2050.

למרות הנתונים העגומים האלה, מחקר הראה שבריאות המוח בציבור הרחב השתפרה בין שנת 2000 ל-2012. נכון להיום איננו יודעים עדיין את כל הגורמים החברתיים, ההתנהגותיים והרפואיים שתרמו להטבה, אך היא קשורה כנראה לעלייה ברמת המשכל ובקרה טובה יותר של גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם.

מחלות הדמנציה גם גובות מחיר כלכלי כבד. החולים נאלצים לוותר על פרנסתם, על רישיון הנהיגה שלהם ועל עצמאותם, ובני משפחתם צריכים לתמוך בהם נפשית וכלכלית. בשלבים מתקדמים צריך לסעוד ולתמוך בחולים.

גם ברמת המקרו המחיר הכלכלי כבד וצפוי להחמיר. העלות הכלכלית של הטיפול בחולה בדרגת חומרה בינונית או חמורה גדולה פי 1.4 או פי 2 בהתאמה מההשקעה הנדרשת בחולה שמצבו קל. מכיוון שמחיר הטיפול בחולה דמנטי עולה עם התקדמות המחלה, טיפול שיעכב את התפתחותה וישמור על תפקודו של המטופל יוכל לחסוך משאבים רבים. מעריכים כי אבחון מוקדם ומדויק יוכל לחסוך עד 7.9 טריליון דולר מעלות הטיפולים בארצות הברית לבדה. בארגון הבריאות העולמי מעריכים כי הוצאות הטיפול בחולי דמנציה עומדות כיום על 800 מיליארד דולר בשנה, והסכום יגדל פי 2.5 עד סוף העשור הבא.

 

איך לצמצם את הסיכון לדמנציה?

ידועים לא מעט גורמים שמעלים את הסיכון לחלות באלצהיימר. על חלקם איננו יכולים להשפיע – למשל גיל, היסטוריה משפחתית ותורשה. עם זאת, יש גורמים שבכל זאת נתונים לשליטתנו.

ככלל, שמירה על אורח חיים בריא כשאנו מזדקנים שומרת גם על המוח בריא ועשויה להפחית את הסיכון לפתח מחלת אלצהיימר. הכלל הוא שמה שטוב ללב טוב גם למוח, ולעולם לא מאוחר מדי או מוקדם מדי להתחיל לשמור עליהם. רמת כולסטרול גבוהה, לחץ דם גבוה, סוכרת והשמנת יתר מעלים את הסיכון להתקפי לב ושבץ וגם לדמנציה בהמשך החיים. לכן רצוי לשמור על תזונה בריאה ומאוזנת.

השתתפות באירועים חברתיים מגרה את המוח ומפחיתה את הסכנה לפתח דמנציה או דיכאון. אם האירועים האלה מערבים גם  פעילות גופנית, מה טוב.

וטיפ אחרון – אם מאתגרים את המוח בגירויים חדשים, הקשרים בין תאי העצב מתחזקים. זה עשוי להאט את ההידרדרות ביכולות חשיבתיות. מחקרים הראו כי ידיעת שפה נוספת עשויה לעכב את התפתחות הדמנציה אף בחמש שנים. גם פתרון סודוקו ותשבצי הגיון מאמן את הזיכרון העובד ודוחה את התדרדרותו. אז קבצו את החברים והמשפחה ושבו לפתור את חידוני שטיפת מוח. זה יעשה לכם רק טוב.

 

0 תגובות