ההוביט, או למוצא האדם ובחזרה

במערה באינדונזיה חי לו הוביט. בעצם, קהילה שלמה של הוביטים. הם חיו שם, כך נראה, במשך מאות אלפי שנים – אבל אנחנו גילינו רק לאחרונה שהם היו קיימים בכלל, ועדיין יודעים עליהם מעט מאוד. 

לא מדובר בדמויות חובבות האכילה והשירה מספריו של טולקין, אלא במין קדום של אדם, ששמו המדעי הוא הומו פלורסיינסיס (Homo floresiensis). הוא קיבל את שמו הרשמי מהאי פלורס, שבו נמצאו המאובנים שלו, ואת שמו הלא רשמי בשל קומתו הנמוכה, רק קצת יותר ממטר. עשרים שנים לאחר שהתגלו לראשונה, ההוביטים הם עדיין בגדר חידה . מתי ואיך הגיעו לאי? מי היו אבותיהם? איך הם משתלבים בעץ האבולוציוני, או ליתר דיוק בשיח המסועף של האבולוציה שלנו, משפחת האדם? מתי הפכו לקטנים כל כך, ולמה? מאז הגילוי הוצעו תשובות שונות, ולעתים סותרות, לשאלות הללו. כעת מחקר חדש, שמתמקד בעצם זרוע ובכמה שיניים שנמצאו באי פלורס, מספק תובנות משלו – אך ספק אם הוא יצליח ליישב את המחלוקות. 

לא מדובר בדמויות חובבות האכילה והשירה מספריו של טולקין, אלא במין קדום של אדם. ציור אמן של הומו פלורסיינסיס, גולגולת ופנים | Mauricio Anton / Science Photo Library

"זה מין אחר"

הסיפור שלנו מתחיל ב-2003, כאשר חוקרים מאינדונזיה ומאוסטרליה חיפשו מאובנים במערת ליאנג בואה (Liang Bua) בהרים של האי פלורס. הם לא העלו בדעתם שיגלו מין חדש של אדם – המאובנים שהם חיפשו היו של המין שלנו, הומו ספיינס. הם קיוו לגלות תחנה במסלול שעשו אבותינו הקדומים מאסיה לאוסטרליה. החפירות העלו הרבה עצמות של בעלי חיים שונים, ביניהם סטגודון, מין של פיל גמדי שחי באי ונכחד מאז. שום דבר לא היה יוצא דופן או מלהיב במיוחד, עד שבספטמבר הם נתקלו בגולגולת. "חבר בצוות שמתמחה בעצמות בעלי חיים ועצמות אדם הגיע לשם ואמר 'כן, אני בטוח שזו עצם אנושית. אבל היא מאוד קטנה'", סיפר ווהיו ספטומו (Saptomo), אחד הארכיאולוגים שעבד באתר, לכתב העת המדעי Nature. 

עמיתו ריצ'רד רוברטס (Roberts) אמר גם הוא שהיה ברור מיד שמדובר בשלד קטן מאוד. "בהתחלה חשבנו, 'אה, זה ילד'", סיפר. "אבל רוקוס (אחד מחברי הצוות) אמר: 'לא, לא, לא, זה לא ילד. זה לא אדם מודרני בכלל. זה מין אחר'".

החוקרים, שלא היו מומחים בשלדים של מיני אדם, הזעיקו למקום את פיטר בראון (Brown), חוקר מאובנים מאוסטרליה. הם שלחו לו ציור של הממצאים בפקס, אבל לדבריו אי אפשר היה להבין ממנו הרבה. הוא הסכים להגיע לאינדונזיה, למרות שלא האמין שהצוות אכן מצא מאובן של מין חדש. "הייתי מוכן לנסוע לג'קרטה. זה מקום מעניין לבקר בו. אני אוהב את האוכל. אני אוהב את התרבות ואת כל השאר", סיפר בראון, "אבל לא ציפיתי למצוא משהו מעניין או חשוב. לכל היותר, חשבתי שזה יהיה שלד של אדם מודרני צעיר. האפשרות האחרת הייתה שזה פרט עם פתולוגיה כלשהי, איזושהי תסמונת שמשפיעה על הגדילה".

אך כשרוברטס הגיע לאתר וראה את עצם הלסת המאובנת, הכל השתנה. "תוך שש שניות, אולי פחות, של התבוננות בלסת, ידעתי שהיא לא יכולה להיות שייכת לאדם מודרני", אמר. 

"תוך שש שניות ידעתי שהיא לא יכולה להיות שייכת לאדם מודרני". הלסת שנמצאה באי פלורס ב-2003 | Javier Trueba / MSF / Science Photo Library

גולגולת קטנה, כלים פרימיטיביים

כעבור שנה תיארו החוקרים את ממצאיהם בשני מאמרים שפורסמו בכתב העת Nature. היו בידיהם שלד כמעט שלם של אישה בוגרת וגם כלי אבן רבים, דומים לכמה מהכלים המוקדמים ביותר שנמצאו באפריקה. האישה הגיעה לגובה של כמה סנטימטרים מעל מטר אחד, והגולגולת שלה הייתה בנפח של 400 מיליליטר – כשליש מזה של אישה מודרנית. בראון, שמדד את הנפח, אמר שהוא היה בהלם כשראה את התוצאות. "הפעם האחרונה שמישהו עם מוח בגודל כזה הלך על האדמה הייתה לפני 2.5 או 3 מיליון שנים. זה לא היה הגיוני בכלל".

התארוך של המאובנים העלה בתחילה שהם בני כ-18 אלף שנים, אך כעבור כמה שנים בדיקה נוספת העלתה שהם עתיקים יותר, מלפני כ-60 אלף שנים. חלק מהמאפיינים האנטומיים שלהם דמו לאלו של הומו ארקטוס (H. erectus), מין אדם שחי באפריקה ובאסיה עד לפני כ-110 אלף שנים, אך הם היו קטנים ממנו באופן משמעותי. מאפיינים אחרים הזכירו מינים מוקדמים יותר, כמו הומו הביליס  (H. habilis) או אפילו אוסטרלופיתקוס, שאינם שייכים כלל לסוג אדם. אלא שמינים אלו, עד כמה שידוע לנו, מעולם לא עזבו את אפריקה. 

חוקר המאובנים ביל יונגרס (Jungers) אמר שכאשר קרא על התגלית "הייתי צריך לבדוק את התאריך כדי לוודא שלא מדובר על אחד באפריל. על פניו זה נראה כל כך מגוחך". 

היו חוקרים שסברו שמדובר בכל זאת בבת המין שלנו, הומו ספיינס, וממדיה הקטנים, כמו גם המאפיינים האנטומיים המוזרים, נגרמו בשל מוטציה גנטית כלשהי. ייתכן, אמרו, שהיה לה מיקרוצפליה – מצב בו היקף הראש קטן במיוחד. אחרים הציעו שאולי הייתה לה תסמונת דאון. אבל ממצאים נוספים מהמערה הראו שחיו בה כמה וכמה בני אדם קטנים, ותיאוריית המחלה נזנחה במשך השנים. כיום יש בידינו שרידים של לפחות 14 בני אדם מהמערה, אם כי אף אחד מהם לא שלם כמו השלד הראשון שנמצא, ומחלקם שרדו כמה שיניים בלבד. 

"אני חושב שהתפיסה היא כרגע: כן, זה לא אדם מודרני חולה", אמר רוברטס ב-2014. "אבל אם זה גרסה מוקטנת של הומו ארקטוס, או אם זה משהו עתיק יותר כמו הומו הביליס, או אפילו מין כלשהו של אוסטרלופיתקוס שהצליח לפלס את דרכו אל מחוץ לאפריקה – זה עדיין לא ידוע".

הגולגולת שנמצאה הייתה בנפח של 400 מיליליטר – כשליש מזה של אישה מודרנית. הגולגולת של הומו פלורסיינסיס (משמאל), לצד גולגולת של אדם מודרני | Equinox Graphics / Science Photo Library

מאפריקה לפלורס?

ב-2017 התפרסם מחקר שבו צידדו החוקרים באפשרות השנייה – כלומר, שמוצאם של ההוביטים הוא ממין אפריקאי קדום יותר. החוקרים בדקו בשיטות חדשות גולגולות ועצמות אחרות של הומו פלורסיינסיס ושל מיני אדם אחרים – ארקטוס, הביליס, ספיינס ועוד. הם הגיעו למסקנה שהמאובנים מפלורס קרובים יותר להומו הביליס, שחי באפריקה עד 1.4 מיליון שנים לפני זמננו, מאשר להומו ארקטוס, שכאמור חי מאוחר יותר באסיה. 

"כשניתחנו את הנתונים הם תמכו בצורה ברורה בקשר עם הומו הביליס. הומו פלורסיינסיס תופס מקום מאוד פרימיטיבי בעץ האבלוציוני האנושי", אמר מייקל לי (Lee), אחד החוקרים החתומים על המאמר, בראיון לכתב העת Australian Geographic. "אנחנו יכולים להיות בטוחים ב-99 אחוזים שהוא לא קרוב של הומו ארקטוס".

לפי העץ האבולוציוני שבנו, טענו החוקרים שהשושלת  שהובילה אל ההוביטים התפצלה מהשושלות של שאר מיני האדם הידועים כבר לפני 1.75 מיליון שנה לפחות, ככל הנראה באפריקה. איך הגיעו ההוביטים משם עד לאי בדרום מזרח אסיה? לחוקרים לא הייתה תשובה ודאית. "ייתכן שההוביטים התפתחו באפריקה והיגרו משם" אמרה דבי ארגה (Argue), שהובילה את המחקר. "או שהאב הקדמון שלהם עזב את אפריקה, והומו פלורסיינסיס התפתחו לאחר מכן". אך לא כל המדענים אימצו את המסקנות הללו, וכפי שנראה, מחקרים שהתפרסמו אחר כך תמכו דווקא באפשרות שמוצא ההוביטים מהומו ארקטוס. 

קרובים של הביליס? ארקטוס? מישהו אחר? אוסטרלופיתקוס (משמאל) הומו הביליס (באמצע) והומו ארקטוס | Science Picture CO / Science Photo Library

אנשים קדומים באיים

מציאת המאובנים באי פלורס עודדה מדענים לחפש שרידי אדם עתיקים גם באיים אחרים באזור. עד אז, התפיסה המקובלת הייתה שאנשים קדומים, כמו הומו ארקטוס, הגיעו רק למקומות שאליהם יכלו ללכת ברגל. הם הגיעו לאינדונזיה, אבל רק לאיים שהיו  מחוברים לאסיה בגשרי יבשה במיליון וחצי השנים האחרונות, התקופה שבה הומו ארקטוס חי שם. אלא שפלורס לא היה אחד מהאיים האלו: כדי להגיע אליו היה צריך לחצות את הים בדרך כלשהי. אם ההוביטים הצליחו להגיע לשם, אולי היו גם בני אדם קדומים באיים אחרים?

האי לוּזוֹן בפיליפינים גם הוא לא היה מחובר לאסיה מעולם. בעבר, אם כך, הארכיאולוגים שחפרו בו הניחו שימצאו לכל היותר מאובנים של בני המין שלנו, שלפני עשרות אלפי שנים כבר ידעו לבנות סירות פשוטות כדי לשוט מאי לאי. הומו ספיינס הגיעו לאסיה ב-50 אלף השנים האחרונות, ולכן החוקרים שמתחקים אחר מוצא האדם לא ראו צורך לחפור באתרים ארכיאולוגיים מתקופות קדומות יותר. זה מה שעשה הארכיאולוג הפיליפיני ארמנד מיחארס (Mijares), כשחפר במערת קייאו (Callao) באי ב-2003. "רוב הארכיאולוגים מדרום-מזרח אסיה היו חופרים במערות עד לשני מטר, ואז מפסיקים", אמר בראיון לנשיונל ג'יאוגרפיק. 

ההוביטים שכנעו אותו לחזור לאתר ב-2007 ולחפור עוד. הוא וצוותו מצאו הרבה עצמות של בעלי חיים, וגם עצם אחת שנראתה כחלק מכף רגל של אדם. הם שלחו אותה לחוקר המאובנים האוסטרלי פיליפ פייפר (Piper), שאישר שהיא אכן אנושית. "הוא התקשר אלי ואמר הי, יש לך שרידי אדם", סיפר מיחארס. "ואני אמרתי, 'באמת? אז נלך לשתות בירה!'"

כף הרגל הקדומה תוארכה ל-67 אלף שנים לפני זמננו, אך החוקרים לא היו בטוחים למי היא שייכת – הומו ספיינס שהגיע לאזור מוקדם משחשבנו? הומו ארקטוס? אולי מין אחר? 

שרידי אדם? אז נלך לשתות בירה! פייפר עם עצם הרגל שנמצא באי לוזון | Lannon Harley, ANU

האדם הפיליפיני

כדי לענות על כך היה צורך במאובנים נוספים, ואלו אכן נמצאו – באותה מערה, ב-2011 ועוד ב-2015. השרידים שהתגלו כוללים  שבע שיניים, שתי עצמות של אצבעות ידיים, שתי עצמות של אצבעות רגליים וחלק מעצם ירך. זה לא הרבה, אבל יש לא מעט מידע שאפשר להפיק גם מממצאים כאלו. ב-2019 התפרסם מאמר בו טענו החוקרים שהעצמות שונות מספיק מאלו של הומו ארקטוס, ושל כל מין מוכר אחר, בשביל להכריז על המאובנים כמין חדש למדע – הומו לוזוננסיס (Homo luzonensis), האדם מלוּזוֹן. 

"יש לו כמה מאפיינים מאוד מעניינים – לדוגמה, השיניים ממש קטנות", אמר פייפר בהודעה לעיתונות. "באופן כללי, אם כי לא תמיד, הגודל של השיניים משקף את גודל הגוף של היונק". לכן חושבים החוקרים שהאנשים הקדומים מלוזון היו קטני קומה. למרבה הצער, ללא עצמות נוספות הם לא יכולים להגיד הרבה מעבר לכך, ובוודאי לא לקבוע את הגובה המדויק שלהם. 

כמו ההוביטים, גם אצל האנשים מלוזון נמצא שילוב מוזר של מאפיינים, שחלקם דומים למינים מוקדמים מאוד וחלקם למינים מאוחרים יותר. "עצמות היד וכף הרגל דומות באופן מדהים לאלו של אוסטרלופיתקים", אמר פייפר. "האוסטרלופיתקים האחרונים הסתובבו באפריקה לפני כשני מיליון שנה, והם נחשבים לאבותיו של הסוג הומו, שכולל בני אדם מודרניים. אז השאלה היא אם כמה מהמאפיינים הללו התפתחו כהתאמה לחיים באי, או אם הומו לוזוננסיס קיבל את התכונות האנטומיות האלו בירושה מאבותיו, במהלך שני מיליון השנים האחרונות".

כרגיל במדע, ובעיקר בתחום כמו האבולוציה של האדם שבו יש הרבה חוקרים ומעט ממצאים, לא כולם מיהרו להסכים עם פייפר ועמיתיו. יש חוקרים שסבורים שהמאובנים המעטים אינם מספיקים בשביל לקבוע בוודאות שמדובר במין חדש למדע, שלא לדבר על השערות בנוגע למיקומו בעץ האבולוציוני. חוקר המאובנים האמריקאי ג'ון הוקס (Hawks) אמר לנשיונל ג'יאוגרפיק שהמאובנים אכן הראו מאפיינים מיוחדים, ולכן הסיווג שלהם כמין נפרד הוא סביר, אבל יכול להיות גם שהם נראים פרימיטיביים יותר ממה שהם באמת בשל גודלם הקטן. בסופו של דבר, אמר, "ממש הייתי רוצה שיהיו עוד עצמות". אולי חפירות עתידיות יגשימו את משאלתו. 

"באופן כללי, אם כי לא תמיד, הגודל של השיניים משקף את גודל הגוף של היונק". השיניים הקטנות של האדם מלוזון | Callao Cave Research Project

התיישבות מוקדמת

כשנה לפני שפורסם המאמר שהציג לעולם את הומו לוזוננסיס, יצא לאור מאמר אחר, שחשף התיישבות אנושית מוקדמת הרבה יותר באי לוזון. באתר, שתוארך לכ-700 אלף שנים לפני זמננו, נמצאו 57 כלי אבן ומגוון עצמות של בעלי חיים שנחתכו בעזרתם, ביניהן עצמות צבים, לטאות וגם צבאים, קרנפים מקומיים וסטגודונים. לא נמצאו שם עצמות אדם, כך שאיננו יכולים לדעת לאיזה מין הם השתייכו, אך ייתכן מאוד שהם היו אבותיהם של הומו לוזוננסיס. יכול להיות שהם גם היו קרובים להומו פלורסיינסיס, ההוביטים, והגיעו לאי שהיום הוא בפיליפינים לפני שמצאו את עצמם באי האינדונזי. "נוכחות של בני אדם בפיליפינים לפני כ-700 אלף שנה אכן עשויה להיות הצעד הראשון בדרך לפתרון המסתורין של מוצא אנשי פלורס" אמר תומאס אינגיקו (Ingicco), שהוביל את המחקר, בראיון לאתר New Scientist. 

גם בפלורס נראתה התיישבות מוקדמת מאוד. כלי אבן, ועצמות בעלי חיים עם סימני חיתוך עליהן, נמצאו באתר שתוארך לכמיליון שנה לפני זמננו. באותו אזור נמצאו מאוחר יותר גם עצם לסת תחתונה ושש שיניים, שתוארכו לכ-700 אלף שנים לפני זמננו. הלסת והשיניים היו קטנות גם הם, ודמו לשיניים של הומו פלורסיינסיס שנמצאו במערת ליאנג בואה. במחקר שפורסם לאחרונה נחשפו עוד מאובנים מאותה תקופה: שתי שיניים, וחלק מעצם זרוע. 

אורכה של עצם הזרוע הוא פחות מתשעה סנטימטרים, והיא קטנה וצרה יותר מזו של המאובן מלפני 60 אלף שנים שנמצא באי. עם זאת, בחינה שלה העלתה שהיא שייכת לאדם בוגר. "עצם הזרוע הזו, בת 700 אלף השנים, לא רק קצרה יותר מזו של הומו פלורסיינסיס – זו עצם הזרוע הקטנה ביותר שידועה מכל מאובן של אדם בעולם", אמר אדם בראם (Brumm), אחד החוקרים החתומים על המאמר. "הממצא הנדיר הזה מאשר את ההשערה שלנו, שאבותיהם של הומו פלורסיינסיס היו בעלי גוף קטן ביותר; אבל הממדים של עצם הזרוע מצביעים על כך שמוצאם של ה'הוביטים' הוא באנשים קטנים אפילו יותר משחשבנו בעבר".

"עצם הזרוע הקטנה ביותר שידועה מכל מאובן של אדם בעולם". העצם שנמצאה לאחרונה (משמאל) ליד עצם הזרוע של מאובן הומו פלורסיינסיס, שהתגלה ב-2003 | Yousuke Kaifu

הרבה דרכים להיות אדם

המאפיינים של המאובנים מלפני 700 אלף שנה, ובעיקר של השיניים, דומים למדי לאלו של הומו פלורסיינסיס. עם זאת, חלק מהתכונות שלהם מזכירות את הומו ארקטוס, ובמיוחד מאובנים שלו שנמצאו באי ג'אווה באינדונזיה. החוקרים משערים, אם כך, שההוביטים התפתחו מהומו ארקטוס, ולא ממינים פרימיטיביים יותר כפי שנטען במחקרים קודמים. האוכלוסייה שחיה באי לפני 700 אלף שנים, הם אומרים, מייצגת שלב ביניים בין ארקטוס לפלורסיינסיס.  

"ההיסטוריה האבולוציונית של אנשי פלורס עדיין לא ידועה ברובה", אמר בראם. "אבל המאובנים החדשים מספקים ראיות חזקות לכך שהסיפור של ההוביטים אכן התחיל כאשר קבוצה של אנשים ממין אסיאתי קדום, שידוע כהומו ארקטוס, הגיעו בצורה כלשהי לאי האינדונזי המבודד הזה, אולי לפני מיליון שנים, ובמהלך הזמן עברו הקטנה דרמטית של גודל הגוף".

איך הגיעו אבותיהם של ההוביטים לפלורס, ואבותיהם של הומו לוזוננסיס ללוזון? את זה עדיין אנחנו לא יודעים, אבל לחלק מהחוקרים יש השערות. "אם קרנפים יכולים לשחות כדי להגיע ממקום למקום, אנחנו בהחלט יכולים לדמיין את ארקטוס, פלורסיינסיס ולוזוננסיס לא בהכרח שוחים, אבל לפחות שטים ברפסודות, אם לא בסירות", טען חוקר המאובנים מייקל פטרגליה (Petraglia) בראיון לנשיונל ג'יאוגרפיק. "זו רק השערה, אבל אפשר לבנות טיעונים משכנעים בזכותה".

המאמר הזה, ככל הנראה, לא יהיה המילה האחרונה, והוויכוח על מוצאם של ההוביטים יימשך. דבר אחד אנחנו כן יודעים עכשיו: כבר לפני 700 אלף שנים אבותיהם של הומו פלורנסיינסיס היו קטנים ביותר. גם מכך אפשר ללמוד לא מעט. יוסוקה קאייפו (Kaifu), שהוביל את המחקר החדש, אמר בראיון ל-Nature שההופעה המהירה של צורת הגוף החדשה, והקטנה, של ההוביטים מראה שיש הרבה כיוונים שבהם מיני אדם יכולים להתפתח. "אנחנו חושבים שהייעוד של בני האדם הוא להפוך לחכמים יותר. פלורס אומר לנו שיש הרבה דרכים להיות אדם".