משימה פרטית קוטבית:
השבוע בחלל

אסטרונאוטים פרטיים למשימה קוטבית

חברת ספייס אקס אמורה לשגר ביום שני צוות של ארבעה אסטרונאוטים פרטיים למשימה מאוישת ראשונה במסלול קוטבי – כלומר מסלול ניצב לקו המשווה, שעובר שוב ושוב מעל שני הקטבים של כדור הארץ. את המשימה מוביל ומממן צ'ון ואנג (Wang), מיליארדר סיני בן 43 שמתגורר כיום במלטה, ועשה את הונו מכריית מטבעות קריפטו. הוא יהיה מפקד הצוות, שכולל את יאניקֶה מיקלסן (Mikkelsen) בת 38 מנורווגיה, מומחית בצילום תלת-ממדי ובטכנולוגיות מציאות רבודה; רבאה רוגה (Rogge) בת 30 מגרמניה, מומחית לחקר הקטבים ותלמידת דוקטורט העוסקת בפיתוח כלי רכב אוטונומיים לסביבות קיצוניות; ואריק פיליפס (Philips), הרפתקן אוסטרלי בן 63, המתמחה בין השאר במסעות לאזורי הקוטב ובפיתוח ציוד למסעות כאלה. לארבעתם זו תהיה טיסת חלל ראשונה.

הארבעה יטוסו בחללית הדרגון Resilience, שתשוגר בטיל פלקון 9 ממרכז החלל קנדי בפלורידה. החברה הודיעה כי הצוות השלים את האימונים במטה שלה בפלורידה, וכי השיגור מיועד ל-31 במרץ. המשימה אמורה להימשך בין שלושה לחמישה ימים, והחללית תטוס בגובה שבין 425 ל-450 קילומטרים. בחללית הותקנה כיפת תצפית שקופה שתאפשר לצוות זווית ראייה רחבה מאוד, לא רק להנאתם אלא גם לשורת מחקרים הקשורים בקטבים. בנוסף הצוות אמור לעשות ניסויים רבים אחרים, גם על עצמם, בין השאר לחקר השפעות המיקרו-כבידה על גוף האדם וצילום הרנטגן הראשון בחלל. הם בחרו לקרוא למשימה Fram-2, על שם הספינה הנורווגית פראם, שהפליגה בחוגי שני הקטבים בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.

זו המשימה השישית של אסטרונאוטים פרטיים שספייס אקס משגרת מאז החלה במשימות כאלה ב-2021. חמש הקודמות כוללות את משימת Inspiration 4 ואת משימת Polaris Dawn בשנה שעברה, שתיהן במימון ובפיקוד של איל ההון ג'ארד אייזקמן (Isaacman), המיועד כעת לתפקיד ראש נאס"א. שלוש האחרות היו משימות של חברת אקסיום, שבונה תחנת חלל פרטית, ושולחת צוותי אסטרונאוטים פרטיים לתחנת החלל הבינלאומית.

השלימו את האימונים, מוכנים לטוס מעל הקטבים | מימין: מיקלסן, ואנג, פיליפס ורוגה בהכנות לקראת משימת החלל הפרטית | צילום: SpaceX

לוויינים נגד שריפות

החברה האמריקאית–ניו־זילנדית Rocket Lab שיגרה השבוע שמונה לוויינים למעקב אחרי שריפות עבור החברה הגרמנית OroraTech. גם הלוויינים האלה אמורים להקיף את כדור הארץ במסלול קוטבי, בגובה 550 קילומטר. המסלול הזה מאפשר להם לחלוף מעל כל נקודה בגלובוס כל כמה ימים, ולאסוף נתונים על התפשטות שרפות, מוקדי שרפות ועוד. בחברה מקווים כי זה רק השלב הראשון בהקמת להק של יותר ממאה לוויינים, שיאפשר סיקור עולמי מלא בזמן אמת של שרפות יער ואירועי אש אחרים. המיזם שיצא לדרך במשימת "Finding Hot Wildfires Near You" – איתור שרפות פרא חמות בסביבתך, נועד לספק מידע בזמן אמת ליערנים, חקלאים, ועוד על שרפות באזורם.

זה היה השיגור ה-63 של טיל אלקטרון, סוס העבודה של החברה לשיגור מטענים קטנים ובינוניים, שרושם אחוזי הצלחה נאים עם ארבעה כישלונות בלבד בשמונה שנות פעילותו. מתחילת השנה שיגרה רוקט לאב חמישה טילי אלקטרון בהצלחה מלאה – כולם מבסיס החלל שלה בניו־זילנד.

סרטון קצר של שיגור משימת Finding Hot Wildfires Near You:

מאירופה לחלל

המהפכה שמתחוללת בשוק החלל העולמי עם כניסתן של חברות פרטיות רבות לתחום השיגורים, פסחה במידה מסוימת על יבשת אירופה. חברת איסר הגרמנית (Isar Aerospace) ביקשה לצמצם השבוע את הפער משאר העולם עם שיגור טיל מסחרי ראשון מאדמת אירופה. החברה עמדה לשגר ביום שני את הטיל הראשון שלה, ספקטרום, מאתר אנדויה (Andøya) בנורווגיה, אך נאלצה לדחות את השיגור בשל רוחות חזקות. ניסיון נוסף בוטל ביום שלישי, וייתכן שניסיון חוזר יתקיים הערב (חמישי).

טיל ספקטרום מיועד להתחרות בשוק השיגורים של לוויינים קטנים ובינוניים. הטיל הדו-שלבי שגובהו 28 מטרים מסוגל לשאת מטען של עד 1,000 קילוגרמים למסלול נמוך סביב כדור הארץ, ומטענים קטנים יותר למסלולים גבוהים יותר. הטיל יועד לשיגור כבר ב-2021, אך השלמת הפיתוח נדחתה שוב ושוב.

בשיגור הבכורה הטיל לא אמור לשאת מטען, אבל אם הוא יעבור בשלום החברה אמורה לשגר באמצעותו בשנים הקרובות לוויינים של סוכנות החלל הגרמנית (DLR) ושל סוכנות החלל הנורווגית.

עיכובים בפיתוח ודחיות בשיגור בגלל מזג אוויר סוער. טיל ספקטרום על כן השיגור באתר אנדויה בנורווגיה | צילום: Isar Aerospace

"סימני חיים" על מאדים? 

מדענים גילו בפעם הראשונה מולקולות אורגניות גדולות באדמת מאדים. מדובר בשרשראות פחמימניות של 10, 11 ו-12 אטומי פחמן, וייתכן שהן נוצרו מחומצות שומן גדולות עוד יותר. מולקולות כאלה נוצרות בכדור הארץ ביצורים חיים, אבל הן יכולות להיווצר גם בסביבה לא אורגנית. 

חוקרים מסוכנות החלל של ארצות הברית, נאס"א, עם מדענים מצרפת ומדינות נוספות ניתחו מחדש דגימות קרקע שאסף רכב המאדים קיוריוסיטי (Curiosity, "סקרנות") לפני יותר מעשור מסלע שקיבל את הכינוי "קמברלנד" במכתש גייל (Gale), שנבחר ליעד המחקר בין השאר בשל הסברה כי היה בעבר אגם. ניתוח הדגימה במעבדה הכימית של הרכב, מערכת SAM, העלה בעבר כי הדגימה עשירה למדי במולקולות אורגניות קטנות ופשוטות יחסית, בניטראטים ובתרכובות גופרית. המולקולות האלה לא סיפקו ראיות שהיו בעבר חיים מיקרוביאליים על מאדים. עם זאת, אלו מולקולות שנוצרות בסביבה מימית, וגילוין אישש מעל כל ספק סביר שמכתש גייל אכן היה אגם במשך מיליוני שנים. 

התגלית החדשה הגיעה דווקא מניסיון כושל של החוקרים לבדוק אם הדגימות מסלע קמברלנד מכילות חומצות אמינו, שהן אבני הבניין של חלבונים. הם תכנתו את מערכת SAM לחמם פעמיים חלק מהדגימה לטמפרטורה גבוהה, ולשקול בקפידה את החומרים שנוצרו. הם לא מצאו חומצות אמינו, אבל גילו כי הדגימה שחוממה הכילה כמויות קטנות של דֶקַאן, שרשרת של עשרה אטומי פחמן, אַנְדֶקַאן (11 אטומי פחמן) ודוֹדֶקַאן (12 אטומי פחמן). ניסויי מעבדה הראו כי אפשר שמקורן בחומצות שומן גדולות יותר. עם זאת, מערכת הזיהוי אינה מותאמת לאבחון מולקולות גדולות כאלה.

הימצאות שרשראות הפחמן האלה אינה מעידה בהכרח על קיום חיים. עם זאת, החוקרים מציינים שככל שהשרשרת ארוכה יותר, יש סבירות גבוהה יותר שהיא תוצר של פעילות ביולוגית. החשיבת של המחקר הנוכחי היא בכך שהוא מצביע על כך שמולקולות אורגניות גדולות יחסית, גם כאלה שיכולות להיווצר רק ביצורים חיים, יכולות להשתמר על מאדים תקופה ארוכה. זה מפחית את החשש של מדענים שחומרים כאלה לא יכולים לשרוד מיליארדי שנים של קרינה, טמפרטורות קיצוניות ומאפיינים נוספים של הסביבה המאדימית.  

סרטון קצר של נאס"א על המחקר (באנגלית):