הליכת חלל פרטית ראשונה:
השבוע בחלל

הליכת החלל הפרטית הראשונה

צוות משימת החלל הפרטית Polaris Dawn ביצע בהצלחה את הליכת החלל הראשונה בהיסטוריה של אסטרונאוטים פרטיים – שלא עברו את מסלול ההכשרה של סוכנות חלל. זה היה שיאה של המשימה הפרטית החלוצית ששוגרה ביום שלישי.  

מפקד המשימה, המיליונר ג'ארד אייזקמן (Isaacman) שגם מימן אותה, פתח את צוהר חללית הדרגון של ספייס אקס ויצא מהחללית בחליפת החלל החדשה שפיתחה אותה חברה, ועמדה במבחן הראשון שלה. בשונה מהחליפות שמשמשות לפעילות מחוץ לתחנת החלל הבינלאומית, החליפה של ספייס אקס אינה מאפשרת שהות עצמאית בחלל, אלא תלויה באספקת חמצן, חשמל, תקשורת ושאר התשתיות מהחללית, באמצעות כבלים וצינורות שמחברים את האסטרונאוט לחללית. לאחר דקות אחדות נכנס אייזקמן לחללית, ובעקבותיו יצאה גם חברת הצוות שרה גיליס (Gillis). מכיוון שמדובר בחללית קטנה, שאין לה מנעל אוויר – תא מעבר בין הסביבה הפנימית לחלל – גם שני הצוות שלא יצאו החוצה, סקוט פוטיט (Poteet) ואנה מנון (Menon), לבשו את חליפות החלל המלאות ונחשפו לסביבת החלל. זו היתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שארבעה אנשי צוות נחשפו יחד לסביבת החלל, לעומת שלושה שעשו זאת במשימות אפולו. בתחנת החלל נמצאים בחוץ רק שני אסטרונאוטים או קוסמונאוטים בכל פעם. זו גם הליכת החלל הגבוהה ביותר במסלול סביב כדור הארץ, והיא בוצעה בגובה של כ-730 קילומטר – כ-150 קילומטר גבוה יותר ממשימות השירות של טלסקופ האבל, ונמוך יותר רק מהליכות חלל שבוצעו במשימות האחרונות של תוכנית אפולו, בדרך חזרה מהירח.

צעד קטן לאסטרונאוט פרטי. ג'ארד אייזקמן מחוץ לחללית דרגון בהליכת החלל הפרטית של משימת Polaris Dawn | צילום מתוך השידור של SpaceX

למעשה, שני האסטרונאוטים לא ממש ריחפו מחוץ לחללית. הם הוציאו את רוב גופם החוצה, אוחזים במעקה המיועד לכך, וביצעו בדיקות של החליפה ושל התנועתיות שלה. כל אחד מהם שהה רק דקות אחדות בחוץ – רוב הזמן שנחשב רשמית "הליכת החלל", קרוב לשעתיים, יועד לדיחוס החליפות בחמצן, להליכה לפתיחת הצוהר, ובסיומה לסגירת הצוהר ודיחוס מחודש של החללית באוויר.  

הליכת החלל היתה שיאה של משימת Polaris Dawn. בתחילת המשימה הגיעה החללית לשיא גובה של כ-1,400 קילומטר, המרחק הגדול ביותר מכדור הארץ שאליו הגיעו בני אדם בלי לטוס לירח. כשמרכז הבקרה של ספייס אקס בטקסס בירך את הצוות על ההישג, השיב אייזקמן כי הצוות מצפה לכך שאנשי משימות ארטמיס, המשימות המאוישות של נאס"א לירח, יקחו אותנו לגובה רב עוד יותר. הגובה שהחללית הגיע אליו נמצא בשולי חגורת ון-אלן, חגורת הקרינה שיוצר השדה המגנט של כדור הארץ, והצוות מדד את רמות הקרינה שהאסטרונאוטים נחשפו אליה, במסגרת איסוף מידע לקראת משימות בעומק החלל.

בהמשך מתוכננות לצוות עוד משימות מדעיות וניסויים, גם רפואיים. בסך הכל המשימה כוללת קרוב לארבעים ניסויים בחמישה ימים. היא אמורה להסתיים בשבת עם נחיתת החללית בים, לא רחוק מחופי פלורידה. Polaris Dawn מתוכננת להיות המשימה הראשונה מבין שלוש משימות פרטיות בתוכנית פולריס, כשהשלישית כבר אמורה להתקיים בחללית סטארשיפ, החללית הענקית שספייס אקס מפתחת, בין השאר למשימות לירח ולמאדים.

דקות אחדות של בדיקת החליפה מחוץ לחללית. תקציר הליכת החלל של Polaris Dawn, מתוך השידור של SpaceX:

הלו, זה החלל?

חברת AST SpaceMobile, שמתעתדת להקים רשת לוויינים כדי לאפשר תקשורת סלולרית ישירה מהחלל, שיגרה ביום חמישי את הלהק הראשון של לווייני התקשורת שלה, BlueBird. אף על פי שהחברה ממצבת את עצמה כמתחרה עתידית של ספייס אקס ורשת סטארלינק שלה, הלוויינים שוגרו בטיל פלקון 9 של ספייס אקס, שכנראה לא מרגישה מאוימת בינתיים. הלהק כולל חמישה לוויינים מקופלים, שכל אחד מהם נפרש בחלל לשטח של יותר מ-36 מטרים רבועים. זמן קצר לאחר השיגור הודיעה החברה שכולם הוצבו בהצלחה במסלול, ונוצר קשר עמם.

הלוויינים ששוגרו השבוע הם הראשונים מתוך מערך שאמור לכלול בסופו של דבר כמה עשרות לוויינים, ובהמשך יצטרפו אליהם לווייני BlueBird מהדור הבא, בעלי שטח גדול פי שלושה. הלוויינים משמשים למעשה אנטנות סלולריות בחלל, ומיועדים לאפשר תקשורת ישירה ממכשירים סלולריים רגילים, גם במקומות נידחים או מרוחקים כמו בלב ים או במטוסים, או במקרי חירום כשהתשתיות נפגעות. עם זאת, חמשת הלוויינים הראשונים יספקו כיסוי חלקי מאוד. בין המשקיעים בחברה נמצאות כמה מענקיות התקשורת הסלולרית בארצות הברית, כמו At&T, Verizon ו-Vodafone. כמו כן, החברה זכתה במכרז תקשורת של משרד ההגנה האמריקאי, על בסיס פעילות של לוויין הניסוי BlueWalker שהיא שיגרה לפני כשנתיים, ומקיימת מגעים עם המשרד על חוזים נוספים. אף על פי שהחברה מקפידה למתג עצמה כחברה אמריקאית, היא מחזיקה מרכז פיתוח בישראל, שמפתח ומייצר את מודולי התקשורת שלה.

תקשורת ישירה מהחלל לטלפון הנייד. סרטון המשלב צילומים של הצבת לווייני BlueBird בחלל עם הדמיות של פרישתם:

זקנים וצפיפות בחלל

האסטרונאוט האמריקאי דון פטיט (Pettit), בן 69, היה לאדם המבוגר ביותר שנשלח למשימה ממושכת בתחנת החלל, כשהגיע לשם השבוע בחללית סויוז, עם הקוסמונאוטים אלכסיי אובצ'ינין (Ovchinin) ואיבן וגנר (Vagner). הם יהיו חלק מהצוות ה-72 בתחנה, שכולל גם את האסטרונאוטים הוותיקים סוניטה ויליאמס (Williams) ובארי וילמור (Wilmore). שניהם הגיעו לתחנה בטיסת הניסוי של חללית סטארליינר של בואינג, אך נשארו בה לאחר שסוכנות החלל האמריקאית, נאס"א, הביעה חשש מרמת הבטיחות שלה, והחליטה להחזיר אותה ריקה לכדור הארץ. אליהם אמורים להצטרף האסטרונאוט האמריקאי ניק הייג (Hague) והקוסמונאוט הרוסי אלכסנדר גורבונוב (Gorbunov), שיגיעו בחללית דרגון של ספייס אקס, עם מקומות פנויים להחזרת ויליאמס ו-וילמור.

בתואר האדם המבוגר ביותר שהיה במסלול סביב הארץ, עדיין מחזיק האסטרונאוט האמריקאי הוותיק ג'ון גלן ז"ל. גלן היה האמריקאי הראשון שהקיף את כדור הארץ, ב-1962, וטס שוב במעבורת החלל דיסקברי ב-1998, כשהיה בן 77. האדם המבוגר ביותר שהיה בתחנת החלל הוא האסטרונאוט הפרטי לארי קונור (Connor), שותפו של איתן סטיבה למשימת AX-1, שהיה אז בן 72. עם זאת, הוא שהה בתחנה כשבועיים, בעוד פטיט אמור לבלות שם כחצי שנה. זאת המשימה הרביעית של האסטרונאוט הוותיק בתחנת החלל, שכבר מחזיק בהישג מרשים של כ-370 יום מחוץ לכדור הארץ.

שיגור הסויוז ביום רביעי השבוע גם הביא לשיא חדש של מספר האנשים שנמצאים בו זמנית במסלול סביב כדור הארץ. לצד 12 אסטרונאוטים וקוסמונאוטים המאיישים כעת את תחנת החלל בתקופת חילופי הצוותים שם, שלושה טייקונאוטים מאיישים את תחנת החלל הסינית, טיאנגונג 3. עם ארבעת אנשי הצוות של משימת Polaris Dawn, מגיע המספר הכולל ל-19 – שניים יותר מהשיא שנקבע בשנה שעברה.

החלל שייך (גם) לקשישים. פטיט (מימין) עם וגנר (משמאל) ואובצ'ינין, בהכנות לשיגור, השבוע | מקור: NASA/JSC

הר געש נולד

המקום הפעיל ביותר געשית במערכת השמש שלנו הוא איו (Io), אחד מירחיו הגדולים של כוכב הלכת צדק. איו גדול במעט מהירח שלנו, ועל פניו, ששטחם קצת יותר קטן מזה של יבשת אסיה, פזורים לא פחות מ-400 הרי געש פעילים. המיפוי האחרון שלהם נעשה ב-1997, בעזרת צילומים של החללית האמריקאית גלילאו, שחקרה את צדק וירחיו. במיפוי מחודש על סמך צילומים של החללית ג'ונו, המקיפה את צדק מאז 2016, גילו החוקרים הר געש חדש וגדול, שהחומר שפלט מכסה שטח של כ-180 קילומטרים רבועים, מעט מדרום לקו המשווה של הירח.

"בצילומים החדשים רואים שינויים רבים בפני השטח של איו, כולל הר געש גדול ומורכב שככל הנראה נוצר מאפס מאז 1997", אמר מייקל רייבין (Ravine), מנהל פרוייקטים בחברת מאלין (Malin) שייצרה את מצלמת החללית ומפעילה אותה. רייבין הוביל את המחקר, והציג אותו בכינוס האירופי לחקר כוכבי לכת.

הר הגעש החדש צולם במעבר של ג'ונו סמוך לאיו בפברואר השנה, ממרחק של 2,530 קילומטרים. זה היה אחד משלושה מעברים של החללית סמוך לאיו ב-2023 וב-2024, שהניבו כ-20 צילומי צבע איכותיים של פני השטח של הירח, בקנה מידה של כ-1.7 קילומטר לפיקסל. נוסף על הר הגעש החדש, שממערב לו נראות היטב שתי זרימות לבה באורך של יותר ממאה קילומטרים כל אחת, החוקרים זיהו זרימות לבה חדשות ומרבצים חדשים נוספים של חומר געשי בהרי געש אחרים. תשעה הרים זוהו פולטים עשן בזמן הצילומים.

הסיבה לפעילות הגעשית הרבה באיו היא כוחות המשיכה שמפעילה עליו הכבידה החזקה של צדק, ובמידה מסוימת גם אלה של הירח השכן – אירופה. החיכוך שנוצר בתוך הירח גורם לחום שמתיך את הסלעים, ובסופו של דבר המגמה מתפרצת אל פני השטח בהרי געש. כוחות דומים שפועלים על הירחים הגדולים האחרים של צדק – גנימדס, אירופה וקליסטו – מְתַחזקים ככל הנראה אוקיינוסים של מים נוזליים מתחת לפני השטח הקפואים שלהם, מה שהופך אותם ליעדים מסקרנים לחיפוש חיים במערכת השמש.

הר געש חדש. צילום מהחללית ג'ונו של אזור הר הגעש החדש, עם השוואה לצילום של אותו אזור מ-1997 | מקור:  NASA/JPL-Caltech/SwRI/MSSS/Europlanet