החללית האמריקאית השלימה בהצלחה את תמרון הכניסה למסלול קרוב יחסית לכוכב הלכת הענקי, ובעוד כמה חודשים תתחיל את המשימה המדעית העיקרית שלה

סוכנות החלל האמריקאית השלימה בהצלחה את התמרון להכנסת החללית ג'ונו למסלול סביב כוכב הלכת צדק. כדי להשלים מסע של 2.8 מיליארד קילומטרים אל צדק בפחות מחמש שנים, צברה החללית מהירות עצומה – יותר מ-250 אלף קמ"ש (פי 10 בערך ממהירותה של מעבורת חלל, שהקיפה את כדור הארץ בשעה וחצי). אלא שבמהירות כזאת הייתה החללית חולפת ליד צדק, בלי להיכנס למסלול סביבו, לכן היא הפעילה  את מנועיה למשך 35 דקות בניגוד לכיוון התנועה כדי להוריד את מהירותה ולהיכנס למסלול אליפטי סביב כוכב הלכת הענקי. בחלק הקרוב אליו ביותר של המסלול היא תטוס כ-5,000 ק"מ מעל שכבת העננים העבה האופפת אותו.

בשלב הראשון תישאר החללית במסלול הזה 53 ימים, ולאחר מכן תעשה עוד שינוי מסלול קל ותישאר גם בו תקופה דומה. רק בסתיו תתחיל החללית את המשימה המדעית סביב צדק, בסדרת הקפות אליפטיות מאוד. כל הקפה כזו תימשך שבועיים כמעט, והן יביאו אותה לזמן קצר למרחק של כ-4,000 ק"מ ממנו בכל הקפה (עד כ-300 אלף ק"מ בקצה הרחוק של המסלול).

ג'ונו מצוידת בשורה של מכשירים מדעיים למדידת פרמטרים שונים של כוכב הלכת צדק, בניסיון לענות על כמה מהשאלות המסקרנות מאוד: האם יש לצדק ליבה מוצקה, או שכולו עשוי גז? האם המסה שלו מפוזרת בצורה אחידה, או שהחלק הפנימי והחלק החיצוני מסתובבים במהירות שונה? כיצד נוצר השדה המגנטי האדיר של צדק? האם יש גם אדי מים בין הגזים המרכיבים את כוכב הלכת? כיצד המבנה הפנימי שלו מאפשר תופעות כמו הכתם האדום הגדול – סופה אדירה המשתוללת כבר מאות שנים?

את אחד המכשירים של ג'ונו מפעיל חוקר ישראלי, ד"ר יוחאי כספי ממכון ויצמן למדע. המכשיר "שלו" הוא משדר של גלי רדיו. מדידות מדויקות של הגלים יאפשרו לקבוע אם הם מושפעים מהכבידה של צדק באופן שונה במקומות שונים. מיפוי של הכבידה בעזרת גלי הרדיו יאפשר להבין כיצד מפוזרת המסה של צדק בתוך כוכב הלכת, ולשפוך אור על המבנה הפנימי שלו. "משימות כאלה מספקות למדען הזדמנות חד פעמית לבדוק מקרוב את התיאוריות שלו, לאשש או להפריך אותן", אמר כספי לאתר מכון דוידסון. "אנו לא יודעים מה נגלה, וייתכן מאוד שיצוצו שאלות חדשות בעקבות הממצאים. זה מה שיפה – המשימה הזו תפתח אופקים חדשים למדע".

משימתה של החללית ג'ונו צפויה להימשך כשנתיים. מספר ההקפות שתשלים תלוי בכמות הדלק שתצרוך, ובעיקר בשאלה כמה זמן יחזיקו מעמד המכשירים האלקטרוניים שלה. החללית תיחשף סביב צדק לקרינה עזה ביותר ולשדה מגנטי חזק מאוד, שיפגעו עם הזמן בתפקוד האלקטרוניקה, אף על פי שהיא מוגנת מאחורי שכבת מתכת עבה יחסית. כשתסיים החללית את משימתה היא תתרסק במכוון אל תוך כוכב הלכת, ותמשיך לשדר מידע מהאטמוספרה שלו ואף מתוך כוכב הלכת עצמו, בטרם תמחץ אותה הכבידה שלו.

אחרי מסע של חמש שנים בחלל, חגג צוות המשימה את הצלחת הכניסה למסלול סביב צדק | מקור: נאס"א

מוציאים את המיץ
בשנת 2030 אמורה להגיע לצדק חללית נוספת, Juice. זו משימה של סוכנות החלל האירופית שמתוכננת לשיגור ב-2022 ומיועדת לחקור את הירחים של צדק, ובין השאר לנסות לגלות אם יש מים נוזליים מתחת לשכבת הקרח העבה שמכסה את פניהם.

גם במשימה הזו אמור כספי להמשיך לחקור את האטמוספרה של צדק עצמו, הפעם בעזרת מכשיר ישראלי – שעון קוורץ מדויק מאוד שבונה חברת AccuBeat הירושלמית במימון סוכנות החלל הישראלית. "השעון, שנבנה בעלות של כחמישה מיליון דולר, יסייע לנו למדוד בדיוק רב עיכובים במעבר של גלי רדיו דרך האטמוספרה של צדק", הוא אומר. "מדידות כאלה יאפשרו לנו למפות אותה בדיוק רב ולהבין תופעות שמתרחשות בה".

5 תגובות

  • אנונימי

    מדוע החללית לא משתמשת בשדה

    מדוע החללית לא משתמשת בשדה המגנטי בשביל לטעון בחשמל את המצברים
    שלה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאיתי נבו

    רעיון מעניין, אבל...

    שאלה יפה! השדה המגנטי של צדק אמנם חזק, אבל הוא כנראה לא מספיק חזק ולא מספיק יציב כדי לייצר מתח חשמלי קבוע. מה עוד שבתכנון חלליות, בעיקר למשימות ממושכות, השאיפה היא להפחית ככל האפשר במספר החלקים הנעים, המועדים לבלאי ותקלות. נקודה נוספת: בגלל הנזק שהשדה המגנטי עלול לגרום למכשירים, תוכננו המסלולים האליפטיים של ג'ונו כך שהיא תשהה כמה שפחות זמן בקרבת צדק עצמו והשדה המגנטי החזק שלו.

  • אנונימי

    בצוות ג'ונו גם הישראלית

    בצוות ג'ונו גם הישראלית פרופסור רוית חלד. יש לתת מקום וקרדיט לנשים חוקרות במדע הנתפס כתחום גברי.

  • אנונימי

    ע"פ העיתונים היום ("ידיעות

    ע"פ העיתונים היום ("ידיעות אחרונות") , ישנו שיתוף פעולה עם אוני' תל-אביב במסגרת משימת החלל הזו, לא?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאיתי נבו

    אכן

    אכן