ספייס אקס עשויה לשגר כבר החודש את משימת פולריס הראשונה. וגם: עיכובים בתוכנית הירח של נאס"א והטיל הסיני ששיגר את עצמו. סיכום השבוע ברחבי היקום

משימה פרטית חלוצית – כבר החודש?

משימת החלל הפרטית הראשונה בתוכנית "פולריס" (Polaris) עשויה לצאת לדרך כבר החודש. צוות התוכנית הודיע בציוץ קצרצר ברשת החברתית X כי הם "מכוונים לשיגור משימת Polaris Dawn לא לפני 31 ביולי" – כלומר זה המועד המתוכנן לשיגור. עד כה לא יצאה הודעה רשמית על כך מטעם חברת ספייס אקס, או מהמיליארדר ג'ארד אייזקמן (Isaacman), שמספק את המימון לתוכנית ואמור לפקד על המשימה הראשונה מתוך השלוש שמתוכננות.

אייזקמן פיקד בשנת 2021 על Inspiration 4, משימת החלל הראשונה בהיסטוריה שכל משתתפיה היו אסטרונאוטים פרטיים, שטסו במימונו. עכשיו הוא מבקש לקחת את שיתוף הפעולה עם ספייס אקס שלב אחד הלאה, ולהוביל תוכנית שלמה של משימות חלל פרטיות פורצות דרך. כבר במשימה הראשונה, פולריס 1, המכונה גם "שחר" (Dawn), הכוונה היא לעשות כמה דברים מהפכניים.

בין השאר הצוות אמור להגיע למרחק של כ-1,400 קילומטר מכדור הארץ – מרחק שבני אדם לא הגיעו אליו מאז המשימות המאוישות לירח בתוכנית אפולו. למעשה, החללית תהיה בשולי חגורות ון-אלן, המגינות על כדור הארץ מקרינה. אחת ממשימותיה היא לבדוק את החשיפה של האסטרונאוטים לקרינה ואת השפעותיה. בהמשך, חללית הדרגון של ספייס אקס אמורה להתייצב במסלול בגובה של 700 קילומטר - עדיין הרחק מעבר לאזורים שבני אדם פועלים בהם בדרך כלל. תחנת החלל הבינלאומית מקיפה את כדור הארץ בגובה של 400 קילומטר, וטלסקופ החלל האבל, שכמה צוותי אסטרונאוטים ביקרו בו במשך השנים, משייט בגובה של 550 קילומטר.

​משימה פרטית שמטשטשת את הגבולות עם משימות חלל מקצועיות. היציאה להליכת חלל מחללית דרגון | הדמיה: Polaris Program
משימה פרטית שמטשטשת את הגבולות עם משימות חלל מקצועיות. היציאה להליכת חלל מחללית דרגון | הדמיה: Polaris Program

חידוש נוסף במשימה הוא התוכנית לצאת ל"הליכת חלל" – כלומר פעילות מחוץ לחללית – בפעם הראשונה עם צוות של אסטרונאוטים פרטיים. בפעילות הזאת יבחן הצוות לראשונה את חליפות החלל החדשות של ספייס אקס, שמיועדות בעת ובעונה אחת לשימוש בתוך החללית ולפעילות מחוץ לה. החליפות מחוברות בצינורות למערכות תמיכת החיים של החללית, והאסטרונאוטים אינם נושאים על גבם מערכת עצמאית נפרדת שתאפשר לכל אחד מהם לשרוד בחלל, כמו מה שנעשה בחליפות שמשמשות לפעילות מחוץ לתחנת החלל הבינלאומית. מכיוון שלחללית דראגון אין מנעל אוויר, כלומר תא מעבר שדרכו אפשר לצאת ולהיכנס, פתיחת הצוהר בחלל תחייב את כל ארבעת אנשי הצוות להיות בחליפות חלל ולהיחשף לרִיק של החלל. שניים מהם ייצאו החוצה ושניים יישארו בתוך החללית. זו תהיה הפעם הראשונה בהיסטוריה שארבעה אנשי צוות חשופים יחד לתנאי החלל. השיא במשימות אפולו היה שלושה.

בסך הכול אמור הצוות לשהות בחלל כחמישה ימים, ולעשות במהלכם 38 ניסויים ומחקרים. נוסף על אייזקמן, שזו תהיה כאמור הפעם השנייה שלו בחלל, צוות המשימה כולל את סקוט פוטיט (Poteet), לשעבר טייס ניסוי בחיל האוויר האמריקאי, וטריאתלט המשתתף בתחרויות "איש הברזל"; שרה גיליס (Gillis), מהנדסת אווירונאוטיקה בספייס אקס, שאחראית על הכשרת האסטרונאוטים של החברה; ואנה מנון (Menon), מהנדסת ביו-רפואית שאחראית על ניהול משימות בספייס אקס, ועבדה בעבר בצוות בקרת הקרקע של תחנת החלל הבינלאומית בנאס"א.

מבחינה טכנית אומנם מדובר באסטרונאוטים פרטיים, אבל בפועל זהו צוות שמתאמן למשימה כבר כמה שנים, עם רקע וניסיון בתחום החלל, והכשרה שאינה נופלת מזו של אסטרונאוטים מקצועיים, כולל אימוני צנטריפוגה להתמודדות עם כוחות G חזקים. נראה כי תוכנית פולריס תירשם בהיסטוריה כעוד שלב בטשטוש הגבולות בין העידן שבו החלל היה נחלתן של סוכנויות לאומיות לבין מציאות שיש בה פעילות נרחבת וחלוצית של גופים פרטיים מחוץ לכדור הארץ. "המטרה היא ללמוד ולחלוק את הידע עם כולם", אמר פוטיט בריאיון שנתן לפני כשנתיים. "המטרה היא לאפשר לאנושות כולה להיות מעורבת ושותפה, להגיע לירח, להגיע למאדים".

אסטרונאוטים פרטיים עם הכשרה דומה לזו של אסטרונאוטים מקצועיים. צוות Polaris Dawn באימונים במטוס המדמה תנאי מיקרו-כבידה | צילום: Polaris Program / John Kraus

אסטרונאוטים פרטיים עם הכשרה דומה לזו של אסטרונאוטים מקצועיים. צוות Polaris Dawn באימונים במטוס המדמה תנאי מיקרו-כבידה | צילום: Polaris Program / John Kraus

שנה וחצי ביציאה (לירח)

מבחינה רשמית, נאס"א עדיין שואפת להנחית בני אדם על הירח במסגרת תוכנית ארטמיס בספטמבר 2026. לוח הזמנים הזה לא נראה מעשי במיוחד, וכעת דו"ח פנימי של סוכנות החלל האמריקאית מציג תחזית מציאותית יותר וקובע כי יש סיכוי של 70 אחוז שרכב הנחיתה על הירח יהיה מוכן עד פברואר 2028. המשמעות היא שיש סיכוי של כמעט 1 ל-3 שרכב הנחיתה עדיין לא יהיה מוכן גם במועד הזה. במקרה כזה שובם של בני אדם לירח יידחה בשנה וחצי מהמועד המתוכנן כעת. גם המועד הזה כבר נדחה מאז התכנון המקורי, שדיבר על נחיתה מאוישת בסוף 2025.

הדו"ח של נאס"א לא פורסם בפומבי כשהוכן בסוף 2023, ונתוניו צוינו רק לאחרונה בדו"ח של GAO, גוף הביקורת של הממשל בארצות הברית. בנאס"א אישרו לאתר Space News את הנתונים, אך ציינו שבינתיים הם דבקים בתאריך הרשמי לנחיתה מאוישת על הירח – שנקבע לספטמבר 2026.

אחת הסיבות המרכזיות לעיכוב היא שרכב הנחיתה על הירח עדיין אינו מוכן. נאס"א הטילה על חברת ספייס אקס לספק את רכב הנחיתה למשימות הראשונות של תוכנית ארטמיס, על בסיס החללית סטארשיפ. החברה אומנם מתקדמת בפיתוח החללית, ובחודש שעבר הרשימה בהישגיה בניסוי הרביעי של המערכת, אבל יידרשו לה עוד כמה וכמה טיסות ניסוי והוכחת יכולות לפני שיהיה אפשר לדבר על הטסת בני אדם בסטארשיפ, לא כל שכן על הנחתתם על הירח.

"מבחינת הסטטוס של רכב הנחיתה על הירח, ספייס-אקס ממשיכים להתקדם בצורה נהדרת, אבל עדיין יש אתגרים טכניים רבים", אמרה לאחרונה סגנית ראש נאס"א לפיתוח מערכות קת'י קורנר (Koerner). אחד האתגרים הללו הוא תדלוק בחלל: על פי המתווה המתוכנן של משימות הנחיתה על הירח, חלליות סטארשיפ אחרות יתדלקו את רכב הנחיתה בדרך לירח – אבל עד כה החברה עוד לא הראתה שזה אפשרי, ואפילו לא שיגרה שתי חלליות במקביל. ניסוי כזה מתוכנן רק לשנה הבאה.

לצד העיכובים בפיתוח רכב הנחיתה, יש בעיות ברכיבים מרכזיים נוספים בתוכנית ארטמיס, כמו עיכובים בהשלמת הפיתוח של חללית אוריון, שאמורה להטיס בני אדם סביב הירח במשימת ארטמיס 2 שמיועדת להתקיים בשנה הבאה, לפני ניסיון הנחיתה במשימת ארטמיס 3. גם הפיתוח של חליפות החלל החדשות לפעילות על הירח משתהה, ולאחרונה אף הודיעה חברת קולינס, שהייתה אחת החברות המעורבות בפיתוח החליפה, על פרישתה מהפרויקט. בהתחשב בנתונים האלה, אפילו התחזית לנחיתה בתחילת 2028, כלומר דחייה של שנה וחצי במועד הנחיתה המאוישת על הירח, נראית אופטימית.

בסוף זה כנראה יקרה, אבל הרבה אחרי התאריך המתוכנן. סטארשיפ בתצורת רכב נחיתה על פני הירח | הדמיה: SpaceX
בסוף זה כנראה יקרה, אבל הרבה אחרי התאריך המתוכנן. סטארשיפ בתצורת רכב נחיתה על פני הירח | הדמיה: SpaceX

שיגור בשוגג

החברה הסינית Space Pioneer עלתה השבוע לכותרות בעקבות ניסוי שעשתה בטיל החדש שלה, טיאנלונג 3 (Tianlong-3, או "דרקון שמיימי 3"). הניסוי היה "הנעה סטטית", כלומר הפעלת מנועי הטיל בלי לשגר אותו, כדי לבדוק את תפקודם. אך בפועל ההנעה לא היתה עד כדי כך סטטית. הכבלים שעיגנו את הטיל אל כן השיגור נקרעו, והוא נסק במפתיע אל שמי העיר גונג'י במחוז הנאן שבמרכז סין. השלב הראשון, והיחיד בניסוי הזה, הגיע לגובה של כקילומטר וחצי, בטרם החל בנפילה חופשית שהסתיימה כעבור חמישים שניות בפיצוץ עז כשהוא התרסק בגבעות שמחוץ לעיר. למרבה המזל, האירוע הסתיים בלי נפגעים.

טיאלנוג 3, שעדיין נמצא בפיתוח, הוא מעין גרסה סינית של הטיל פלקון 9 שפיתחה ספייס אקס. הוא אמור לשאת 17 טונות של מטען למסלול נמוך סביב כדור הארץ, והשלב הראשון שלו מיועד למיחזור ולשימוש רב-פעמי. הוא צפוי להחליף את הטיל טיאנלונג 2, הקטן ממנו בהרבה, שבאפריל 2023 היה הטיל הראשון המונע בדלק נוזלי, של חברה סינית פרטית, ששיגר בהצלחה מטען למסלול סביב כדור הארץ.

החברה הודיעה כי נפתחה חקירה בעקבות התאונה הנדירה, אבל עדיין לא ברור אם ובאיזה אופן זה ישפיע על המשך הפיתוח של הטיל החדש.

שיגור בהפתעה. סרטון שצילמו עדי ראייה מהניסוי הסטטי שהפך לשיגור והסתיים בפיצוץ:

 

0 תגובות