מחקר ישראלי: חיסון קורונה
אינו פוגע בפוריות האישה

מחקר ראשוני של בית החולים הדסה הר הצופים בירושלים הראה לראשונה כי חיסון ה-mRNA של חברת פייזר-ביונטק נגד נגיף הקורונה (Pfizer–BioNtech vaccine BNT162b2) אינו משפיע לרעה על פוריות נשים העוברות טיפולי פוריות. המחקר נעשה על קבוצות קטנות של נשים, ופורסם בגירסה מוקדמת לפני שעבר ביקורת עמיתים. 

עם פרוץ מגפת הקורונה הועלו חששות רבים על השפעתה של המחלה על הפוריות בנשים ובגברים. עם תחילת מבצע החיסונים הארצי בדצמבר 2020 הועלו שאלות ולעיתים אף בדיות במדיה השונים בנוגע לבטיחות והשפעת החיסון עצמו על הפוריות. השערות חסרות בסיס וציטטות שקריות התפשטו כאש בשדה קוצים ועוררו לא מעט בהלה.

חלק מהבהלה התבססה על העובדה שגם בתאים המגינים על הביצית בזקיק השחלה, וגם על הביציות עצמן, יש חלבוני ACE-2 שבאמצעותם חודר נגיף הקורונה SARS-CoV-2 לתוך התאים. הקולטן הזה נמצא על תאים בריאות, אבל גם ברקמות רבות אחרות, בין השאר במערכת המין הנקבית והזכרית. לפיכך עלו החששות כי הנגיף עלול לחדור לתאי הרחם, לתאי השליה ואף לביציות. עם זאת, יותר משנה מאז פרצה המגפה העולמית, אין שום ראיה להדבקה של ביציות בנגיף SARS-CoV-2. תועד עד כה מקרה הדבקה אחד של שתי נשים שעברו טיפולי פוריות ונדבקו בקורונה ביום שאיבת הביציות, אך לא נמצא חומר גנטי של הנגיף  בביציות שלהן.

אין ראיות שהנגיף מדביק ביציות. חיסון קורונה לאישה הרה | צילום: New Africa, Shutterstock

מחלימות ומחוסנות

במחקר שהובילה ד"ר ענת הרשקו-קלמנט, מנהלת יחידת הפריון וההפריה החוץ גופית בבית החולים, נבדקו שלוש קבוצות נשים העוברות טיפולי פוריות. אחת כללה תשע מחלימות מקורונה, באחרת היו תשע נשים מחוסנות נגד קורונה (ארבע לאחר מנת חיסון ראשונה וחמש לאחר שתי מנות) וקבוצת הביקורת כללה 14 נשים שלא חוסנו ונמצאו שליליות לקורונה בבדיקת PCR. 

החוקרים בדקו רמות נוגדנים (IgG)  נגד קורונה בדם ובנוזלי הזקיק. בנוסף נבדקו גם רמות הורמוני המין (אסטרוגן, פרוגסטרון) לפני טיפול פוריות וביום הטיפול, תגובה שחלתית להורמון משפעל ביוץ (LH/hCG) ומספר ביציות בשלות. הנתונים איפשרו להם לבחון אם יש השפעה של רמות הנוגדנים לקורונה על תגובת השחלה להזרקת ההורמונים ועל קצב הבשלת הביציות. כדי לבדוק את איכות הביציות מדדו החוקרים את רמות חלבון HSPG2 המשמש מדד ליכולת הביציות לעבור הפריה.

הביציות מוגנות

בשתי הקבוצות, של הנשים שהחלימו מקורונה ושל הנשים שקיבלו חיסון, זיהו החוקרים רמות נוגדנים בנוזלי הזקיק התואמות את רמות הנוגדנים שנצפו בדם ביחס של 1:1, כפי שנצפה במחלות ויראליות אחרות.

החוקרים לא מצאו הבדל ברמות הורמוני המין (אסטרוגן ופרוגסטרון) בין שלוש הקבוצות. תפוקת הביציות הייתה גבוהה בכל הקבוצות ולא נצפה הבדל גם במדדים של איכות הביציות.

החוקרים הסיקו מכך כי גם בנוזלי הזקיקים בשחלה יש ייצור נוגדנים נגד נגיף הקורונה, בין אם כתגובה לחיסון או בעקבות הדבקה, ובהתאמה לרמות הנוגדנים בדם. על פי המדדים שנבדקו, החוקרים לא מצאו השפעה שלילית של נוכחות הנוגדנים על תהליך הביוץ בשחלה, ונראה שנוכחות הנוגדנים אינה משפיעה על איכות הביציות ואף מגינה עליהן. גם מתן החיסון בהיריון מוכיח עצמו כיעיל ומספק הגנה העוברת דרך השליה לעובר.

החוקרים מציינים כי זהו מחקר ראשוני וקצר טווח ועל כן מכיל קבוצות מדגם קטנות. כמו כן המחקר לא בדק את קצב ההפריה ואיכות העוברים שכן מדדים אלו מושפעים גם מהאב. דרושים ניסויים רחבי טווח ובמדגם גדול ומגוון יותר כדי לקבוע באופן מובהק יותר את השפעת הנוגדנים על השחלה ועל איכות הביציות.

"חשוב היה לנו לנצל את המעבר החד של ישראל משיאנית תחלואה לשיאנית חיסונים כדי להכניס נתונים אמיתיים ומבוססים לדיון שהתבסס על מיתוסים ושמועות", אמרה ד"ר הרשקו-קלמנט. "זו עדות ראשונית מעודדת ומרגיעה כי חיסון נגד קורונה לא מוביל לפגיעה בתהליך הביוץ. אנו ממשיכים לצבור ידע אך נוכחות הנוגדנים הודגמה ללא ספק, ובכלים העומדים לרשותנו לא נראתה פגיעה בביוץ. זוהי קריאה לכל הנשים בגיל הפריון ובפרט לאלה המתכננות היריון לבוא להתחסן".

נראה כי יעילות החיסון מוכיחה עצמה, גם אצל נשים הרות, ומספקת תמריץ חשוב ומרגיע בעוד צעד למיגור המגפה. אז מה נשאר לנו אם לא רק ללכת ולהתחסן?