מחקר של מדענים ממכון ויצמן למדע מעלה כי הסופות שמורידות גשם באזורנו צפויות לעלות צפונה ככל שתגבר התחממות כדור הארץ
כשמדברים על השפעתה של ההתחממות הגלובלית על מזג האוויר, מתכוונים בדרך כלל לסופות הטרופיות כמו הוריקן וטייפון – ולעוצמה המתגברת שלהן. אבל כיצד משפיעים שינויי האקלים על סופות הגשם ה"רגילות"? אלה שמתחוללות מחוץ לאזורים הטרופיים ואחראיות בין השאר על רוב המשקעים בישראל? מחקר ישראלי המתפרסם בכתב העת Nature Geoscience מצא כי עם העלייה בטמפרטורת כדור הארץ, הסערות האלה נוטות לנוע יותר לכיוון הקטבים, באופן שעלול לשנות לגמרי את משטר המשקעים באזורים מסוימים.
חשיפה לצפון
הסערות שבאזורים החוץ-טרופיים, כלומר מעבר לקו הרוחב ˚30, נעות בדרך כלל ממערב למזרח, עם נטייה לכיוון הקוטב הקרוב – צפונה בחצי הכדור הצפוני ודרומה בחצי הכדור הדרומי. הנטייה של הסופות מזרחה היא תוצאה של זרם הסילון, תנועת הרוחות באטמוספרה הנובעת מהפרשי טמפרטורות בין אזורים שונים. את הנטייה לכיוון הקוטב חוקרים עדיין מנסים להסביר, אך אין הסכמה גורפת לגבי סיבותיה.
פרופ' יוחאי כספי מהמחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת במכון ויצמן למדע ותלמידת המחקר, כיום ד״ר, טליה תמרין-ברודסקי, הציעו במחקר קודם הסבר לנטייה הזו. הם פיתחו מודל פשוט יחסית המסנן גורמים רבים ובורר את הרלוונטיים ביותר לתנועת הסופה. לאחר שבדקו במודל הזה עשרות אלפי סופות, הם הגיעו למסקנה כי הנטייה צפונה נובעת מהמבנה האנכי של הסופה (פיזור הטמפרטורות של רוחותיה בגבהים שונים) והאופן שבו היא משחררת חום כמוס באטמוספרה.
במחקר החדש בחנו כספי ותמרין-ברודסקי כיצד עשויה המגמה של התחממות כדור הארץ להשפיע על מסלולי התנועה של סופות ועל נטייתן לעלות צפונה בחצי הכדור הצפוני. החוקרים שילבו את המודל שלהם עם תחזיות האקלים של הפאנל הבין-ממשלתי לחקר שינויי האקלים (Intergovernmental Panel on Climate Change או בקיצור IPCC), הגוף הבינלאומי שמינה האו"ם לחקור את תהליכי האקלים. על פי התחזיות של הגוף הזה, הטמפרטורה הממוצעת של פני כדור הארץ עשויה לעלות בארבע מעלות צלזיוס ואף יותר עד סוף המאה ה-21.
שילוב הנתונים מהתחזיות על התחממות כדור הארץ במודלים של מסלולי הסופות החוץ-טרופיות, העלתה כי עם עליית הטמפרטורה צפויים מסלולי הסופות לעלות צפונה בחצי הכדור שלנו. הן עדיין ינועו בעיקר מזרחה עם נטייה לכיוון הקוטב, אך מסלולן הממוצע יהיה צפוני יותר בכשתי מעלות רוחב, על פי התרחישים המחמירים יותר של ה-IPCC.
"הממצאים שלנו עולים בקנה אחד עם התחזיות שמדברות על התרחבות צפונה של רצועה המדבריות. כבר היום רואים שאזורים שהיו יבשים קודם נהיים יבשים עוד יותר", אומר כספי. "שינוי של אפילו מעלת רוחב אחת אמנם לא נשמע דרסטי, אך עשויה להיות לו השפעה אזורית רבה. במונחים מקומיים זה אומר שהאקלים של מצפה רמון יעלה לבאר שבע, האקלים של באר שבע ישרור בתל אביב והאקלים של תל אביב יגיע לקריית שמונה".
הרוחות נושבות מזרחה, הסופות בורחות לכיוון הקטבים. מפה של משטר הרוחות הגלובלי | מקור: NASA, Science Photo Library
בריחת משקעים
מה התהליכים הפיזיקליים שגורמים לסופות לעלות צפונה? "האנליזה שלנו הראתה שזרמים בחלקה העליון של הסופה מסיטים אותה צפונה. בהתחממות גלובלית זרמים אלה צפויים להיות חזקים יותר, וכך גם ההסטה. כמו כן, מכיוון שהסופות מסתובבות נגד כיוון השעון, הן מביאות איתן אוויר מכוון דרום-מערב שהוא חם ולח יותר. האוויר החם הזה עולה לגובה ומשחרר חום כמוס, ותהליך זה מושך אותן לכיוון צפון-מזרח. בהתחממות גלובלית, האוויר החם יכיל יותר לחות, ולכן גם המשיכה תתחזק". הסבירה תמרין-ברודסקי. "הכלים שפיתחנו איפשרו לנו להבין גם אם הסופות יעלו יותר צפונה בגלל הגברת הנטייה צפונה במסלול של כל סופה, או שהמסלול שלהן יישאר דומה להיום, אבל יתחיל בנקודה צפונית יותר. נראה כי ההשפעה מתחלקת בערך באופן שווה בין שני הגורמים: הסופות גם ייווצרו צפונית יותר, וגם הנטייה של מסלולן צפונה תתגבר".
לדברי כספי, אם התחזיות של המודלים על ההתחממות יתממשו, המסלול של רבות מהסופות המורידות גשם באירופה, וגם אצלנו, יוסט צפונה. "לתהליך הזה יכולות להיות השפעות רבות ברמה האזורית. הגשמים שיורדים כיום באנגליה יירדו בעתיד בסקוטלנד. אצלנו, מדינה שהמשקעים שלה מרוכזים כיום בעיקר בצפון והדרום שלה נוגע במדבר, הסטה של הסופות בשתי מעלות צפונה עלולה לגרום לאובדן ניכר של המשקעים ולשינוי נרחב במשק המים שלנו".
