כאשר חומר מסוים עובר ממצב צבירה מוצק לנוזל או ממצב נוזל לגז יש צורך בהשקעת אנרגיה.

כאשר אנו משקיעים אנרגיה אנו רגילים שהטמפרטורה עולה; כאשר מחממים מחבת למשל, מושקעת בזה אנרגיה והטמפרטורה עולה בהתאמה. לעומת זאת, כאשר משקיעים אנרגיה כדי לעבור ממצב צבירה אחד לשני הטמפרטורה לא עולה כי האנרגיה מושקעת במעבר בין מצבי הצבירה, זהו חום כמוס (latent heat). לחומרים יש ערך קבוע ואופייני לחום כמוס במעבר בין מוצק לנוזל ובין נוזל לגז; לדוגמא - החום הכמוס בהתכת חמצן הוא 13.9 ג'אול לגרם.

מאת: ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

8 תגובות

  • איתי

    חבורת 'חום כמוס' מוחלט בהחלט

    הסבר מצויין. יחד עם התמונה הממחישה בבירור את נושא ה"חום הכמוס". תודה לעוסקים במלאכה !

  • אייל

    במה תלוי החום הכמוס?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    בכוחות המשיכה בין החלקיקים

    החום הכמוס 'הולך' - כדי לשבור את הקשרים שבין חלקיקי החומר, כדי לאפשר להם לנוע. ברור כי ככל שכוחות המשיכה בין החלקיקים יותר חזקים, אז גם החום הכמוס יהיה גדול יותר, וההפך.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • דימה

    חום כמוס הוא אנרגיה הדרושה

    חום כמוס הוא אנרגיה הדרושה למעבר פאזה של החור. אבל כיצד ניתן לחשב את כמות האנרגיה הדרושה לאידוי כמות מסוימת של מים לא בטמפ' הרתיחה?
    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    זו אותה אנרגיה בדיוק

    זאת אותה האנרגיה. כמו שאמרת זאת האנרגיה שדרושה למעבר פאזה, ולא משנה הטמפרטורה. כלומר אותה כמות אנרגיה דרושה לאדות מים ב100 מעלות, כמו ב25 מעלות.
    אגב, ממילא טמפרטורת הרתיחה זה לא איזה קבוע פיזיקאלי, אלא תלויה בלחץ החיצוני, מים רותחים ב-100 מעלות בגובה פני הים, אבל בים המלח, שם הלחץ גבוה יותר הם רותחים ב 101 מעלות, ובירושלים - שנמצאת גבוה מעל פני הים הם רותחים בפחות מ-100 מעלות. כך שאין שום משמעות עמוקה ל'טמפרטורת הרתיחה'.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • נסים

    בהקשר תשובתה של שושנה ,

    בהקשר תשובתה של שושנה , מהירות תנועת החלקיקים , משמעותה התחממות. להערכתי תוספת החום גורמת לביצוע עבודה כנגד הכוחות החשמליים הפנימיים, כמו קשרי המימן, החום גורם לכך שהמערכת האטומית פחות קשורה. זה מתחבר לשינוי פאזה. אבל אני לא בטוח. אשמח לשמוע את תגובת המומחים.

  • שלמה

    שאלה נוספת לגבי חום כמוס

    לפי חוק שימור אנרגיה, משהו כאן צריך להתחמם לא? אולי הטמפ' של סך כל החומר המוצק והנוזל ביחד עולה? (במקרה של חימום מוצק)

  • שושנה

    תשובה

    מה שקורה בעקבות תוספת החום זה שמהירות תנועת החלקיקים (האטומים) עולה, כך שאנרגיית החום מומרת באנרגיית תנועה וכך נשמר חוק שימור האנרגיה.