כאשר חומר מסוים עובר ממצב צבירה מוצק לנוזל או ממצב נוזל לגז יש צורך בהשקעת אנרגיה.

כאשר אנו משקיעים אנרגיה אנו רגילים שהטמפרטורה עולה; כאשר מחממים מחבת למשל, מושקעת בזה אנרגיה והטמפרטורה עולה בהתאמה. לעומת זאת, כאשר משקיעים אנרגיה כדי לעבור ממצב צבירה אחד לשני הטמפרטורה לא עולה כי האנרגיה מושקעת במעבר בין מצבי הצבירה, זהו חום כמוס (latent heat). לחומרים יש ערך קבוע ואופייני לחום כמוס במעבר בין מוצק לנוזל ובין נוזל לגז; לדוגמא - החום הכמוס בהתכת חמצן הוא 13.9 ג'אול לגרם.

מאת: ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

3 תגובות

  • נסים

    בהקשר תשובתה של שושנה ,

    בהקשר תשובתה של שושנה , מהירות תנועת החלקיקים , משמעותה התחממות. להערכתי תוספת החום גורמת לביצוע עבודה כנגד הכוחות החשמליים הפנימיים, כמו קשרי המימן, החום גורם לכך שהמערכת האטומית פחות קשורה. זה מתחבר לשינוי פאזה. אבל אני לא בטוח. אשמח לשמוע את תגובת המומחים.

  • שלמה

    שאלה נוספת לגבי חום כמוס

    לפי חוק שימור אנרגיה, משהו כאן צריך להתחמם לא? אולי הטמפ' של סך כל החומר המוצק והנוזל ביחד עולה? (במקרה של חימום מוצק)

  • שושנה

    תשובה

    מה שקורה בעקבות תוספת החום זה שמהירות תנועת החלקיקים (האטומים) עולה, כך שאנרגיית החום מומרת באנרגיית תנועה וכך נשמר חוק שימור האנרגיה.