תרופה ניסיונית חדשה נגד שפעת גורמת למוטציות בנגיף ומצליחה למנוע את המחלה - בינתיים בבעלי חיים
החורף הגיע ואיתו מחלת השפעת. השפעת עצמה היא מחלה נגיפית קשה ומסוכנת הפוגעת בדרכי הנשימה. היא מדביקה עשרות מיליוני אנשים מדי שנה ברחבי העולם, וגורמת למותם של אלפים כל שנה, ועד מאות אלפים בשנים קשות.
אצל רוב האנשים השפעת מתבטאת בכמה ימים של חום, כאבי שרירים, שיעול, אף נוזל ועייפות. אך עבור אוכלוסיות רגישות כמו ילדים, קשישים, נשים הרות ואנשים מדוכאי חיסון, המחלה עשויה להיות מסוכנת יותר.
אי אפשר לטפל בנגיף השפעת באמצעות תרופות כדוגמת אנטיביוטיקה, מאחר שהווירוסים חודרים אל תוך התאים החיים הפעילים שבגופנו ונעזרים בתא לייצר את החלבונים שלהם ולשכפל את עצמם. מסיבה זו חיסון נגד שפעת עשוי להציל חיים. כאשר אנו מתחסנים מערכת החיסון לומדת לזהות את גורם המחלה. כתוצאה מפגישה עם הגורם הזר בחיסון המערכת תייצר נגד גורם המחלה חלבונים מיוחדים הנקראים נוגדנים. אם אנו נדבקים בנגיף לאחר החיסון, הנוגדנים המצויים בדם יוכלו לזהות אותו ולהפעיל נגדו את כל מערכת החיסון.
אצל נגיף השפעת המטען הגנטי משתנה בהתמדה. לכן הוא נחשב איום גלובלי משמעותי, מאחר שהשינויים התכופים מאפשרים לו לפתח במהירות עמידות כלפי החיסונים שפותחו נגדו. הוא מתאפיין באבולוציה מהירה שיוצרת מגוון רחב של זנים בעלי תכונות שונות ועמידויות שונות לתרופות ולחיסונים. בעקבות השינוי במטען הגנטי, המרכיבים החיצוניים של הנגיף משתנים בהתאם, ומערכת החיסון לא מזהה את הנגיף החדש שחדר לגוף. כך הוא יכול לחמוק ממערכת החיסון, לחדור לתאים ולהמשיך להשתכפל בתוכם.
יש תרופות הקיימות בשוק, אך הבעיה היא שהנגיף הפך עמיד נגדן. אחת התרופות המוכרות בשוק היא Oseltamivir, שעוזרת להפחית את תסמיני המחלה במתן מוקדם. אך גם נגד תרופה זו נגיף השפעת החל לפתח עמידות.
חכמים על חמוסים
חוקרים מאוניברסיטת ג'ורג'יה בארצות הברית טוענים כי מצאו פתרון לסכנה המאיימת של מגפת שפעת עולמית. הם פיתחו לטענתם תרופה שמונעת מהנגיף להתפתח בגוף. בו בזמן היא יוצרת מוטציה במטען הגנטי שלו, שאמורה למנוע ממנו לשרוד את הטיפול ולפתח עמידות נגדו.
מקור התרופה שהם מצאו הוא תרכובת הידועה כמעכבת מגוון רחב של נגיפי RNA, המכונה NHC (קיצור של β-d-N4-hydroxycytidine). במחקרים קודמים החוקרים הראו שתרכובת זו יעילה נגד נגיף השפעת, אך היא אינה נספגת היטב בגוף. החוקרים עיצבו את ה-NHC ליצירת תרכובת חדשה בשם EIDD-2801, הנספגת בגוף והופכת בתוכו חזרה ל-NHC.
בניסוי הראשון שלהם בדקו החוקרים את הספיגה של EIDD-2801 בגופם של חמוסים – חיה שרגישה למגוון רחב של נגיפי שפעת. הם נתנו לחיות לבלוע את התרופה וכעבור כמה שעות בדקו אם מולקולות שלה הגיעו למערכת הנשימה. זה אכן קרה, ואפילו כשנתנו לחמוסים ריכוזים גבוהים של התרופה בתכיפות גבוהה, היא לא הצטברה במערכת הנשימה ולא גרמה לתופעות לוואי.
כדי לבדוק את יעילות התרופה נגד נגיפי השפעת, הדביקו החוקרים את החמוסים בנגיפים ונתנו להם את התרופה. קבוצה אחרת של חמוסים שהודבקה בנגיף קיבלה את התרופה Oseltamivir. החיות קיבלו את הטיפולים 12 שעות לאחר ההדבקה ו-24 שעות אחרי ההדבקה, כשתסמיני השפעת כבר החלו להופיע. בהמשך עקבו החוקרים אחרי התקדמות המחלה באמצעות מדידת חום הגוף של החמוסים החולים ולקיחת דגימות מחלל האף כדי לבדוק אם הנגיף נוכח בתאים.
תוצאות הניסוי היו מרשימות מאוד: החמוסים שטופלו ב-EIDD-2801 תוך 12 שעות לא פיתחו את המחלה כלל והנגיף לא זוהה בגופם. אצל אלה שקיבלו את התרופה כעבור 24 שעות נמצאה כמות נגיפים נמוכה יותר לעומת אלה שטופלו בתרופה המסחרית הרגילה. כמו כן החום הגבוה שלהם ירד מוקדם יותר.
כדי לבחון את עמידות התרופה, גידלו החוקרים בהמשך את הנגיף בסביבה ובה ריכוזים שונים של התרופה. הסיבה היא שבדרך כלל נגיפים מפתחים במהירות עמידות לתרופות שניתנות נגדם במינונים נמוכים. לאורך הטיפול בחנו החוקרים את רצף החומר הגנטי של הנגיפים וראו שהם לא פיתחו עמידות נגד התרופה החדשה. בזמן השכפול של הנגיף נוצרה מוטציה בחומר הגנטי שלו בהשפעת התרופה, והנגיפים הושמדו בטרם הספיקו לפתח עמידות. לעומת זאת, לא נמצאו מוטציות דומות ברקמת החמוסים עצמם, ומכאן הסיקו החוקרים שהתרופה פוגעת רק בנגיף, ולא בבעל החיים המארח.
התחלה מבטיחה, אבל דרושים עוד ניסויים בחיות לפני שיהיה אפשר לבדוק את הטיפול על בני אדם | צילום: Shutterstock
שינויים לטובה
המוטציות שנוצרות במטען הגנטי של הנגיף לאחר חשיפה לתרופה, נגרמות בעקבות שילוב התרופה ב-RNA של הוירוס, שילוב התרופה גורם להחלפה שגויה של חומצות גרעין וכתוצאה מכך לשרשרת טעויות שאינה מאפשרת לנגיף להמשיך ולהתקיים. המוטציות שגורמות להרס המטען הגנטי של הנגיף שונות מהמוטציות שמקנות לו עמידות. המוטציות שגורמות לעמידות מאפשרות לו לשנות את הרכב החלבונים שלו וכך לחמוק ממערכת החיסון, לעומת המוטציות שנגרמות עקב התרופה שגורמות לשרשרת טעויות המובילה להרס הנגיף עצמו.
לטענת החוקרים, התרופה שמצאו יכולה לשמש גם נגד נגיף השפעת הפוגע בבני אדם. בנוסף הם מדווחים על תוצאות טובות בבדיקת התרופה על רקמת מודל המדמה את מערכת הנשימה של האדם (מכילה את סוגי התאים המצויים בריאות האדם). עם זאת, דרושים עדיין ניסויים על חיות מודל נוספות כדי להגדיל את המידע שיש לנו על התקופה ועל המינון שצפוי להיות יעיל אצל חולים בני אנוש. אם כל זה יקרה, הם מעריכים שיגיעו גם לניסויים קליניים בבני אדם.
