ה RNA וה DNA הן מולקולות ארוכות המגדירות את כל תהליכי החיים בתא. מבחינה כימית הן אינן יותר מאוסף של חומצות גרעין המחוברות זו לזו, אך מבחינה ביולוגית לסדר חומצות הגרעין חשיבות רבה ביותר. הסרטון שלפנינו מסביר בחלקו הראשון על המבנה הכימי של ה DNA וה RNA ובחלקו השני על תפקידיהם בהוצאה לפועל של תהליכי החיים (סינתזת החלבונים).
סרטון זה תורגם בידי צוות אתר דוידסון אונליין
הסרטון הופק בידי great pacific media
הערה: בסרטון נעשה שימוש במונח דנ"א במקום DNA ורנ"א במקום RNA. הדבר נעשה משיקולים טכניים ולא מדעיים. דנ"א ורנ"א אינם קיצורים למונחים המדעיים.
ה DNA וה RNA הינן מולקולות פולימריות גדולות אשר מקודדות את המידע הדרוש לתהליכי החיים (סינתזת החלבונים). נושא סינתזת החלבונים נדון באריכות במספר סרטונים באתר, על כן נדון כאן יותר במבנה הכימי של המולוקולות.
אבן הבניין של DNA היא חומצת גרעין (נוקלאוטיד) דאוקסיריבוז, קבוצת פוספט ובסיס חנקני. ישנם ארבעה סוגי חומצות גרעין אשר שמותיהן מוכתבות מהבסיסים החנקניים המשתנים: אדנין, טימין, גואנין וציטוזין (ATGC). בסיסים חנקניים אלו יודעים ליצור קשרים זה עם זה אדנין-טימין וגואנין-ציטוזין (AT וGC). מולקולת ה DNA בנוייה כמעין סולם מסולסל כמו קפיץ (אלפא הליקס), כאשר המוטות בסולם הם הסוכר והפוספט והשלבים הם הבסיסים החנקניים המשתנים. הבסיסים החנקניים למעשה קובעים את מאפייני הנוקלאוטיד. הבסיסים החנקניים נקשרים זה אל זה ויוצרים את "שלבי הסולם", על ידי יצירת קשרי מימן זה עם זה. סידור ארבעת סוגי הנוקלאוטידים לאורך ה DNA יוצר קוד בן 4 אותיות (ATGC) - הקוד הגנטי. קשרי מימן הנוצרים בין הבסיסים החנקניים מאפשרים פתיחה וסגירה של גדיל ה DNA בסדר הנכון. לכל זוג בסיסים חנקניים יש קשר מימן מסויים. לא יתכן שאדנין יקשר לציטוזין או גואנין לטימין, כך שסידור הנוקלאוטידים חייב להיות זהה או מאוד דומה, על מנת שהגדילים יתחברו. במקרה שהסגירה לא טובה, יש אנזימים אשר יודעים לתקן זאת. בתהליך סנתזת החלבונים, גדיל RNA מסונתז על תבנית ה DNA
אבן הבניין של ה RNA היא חומצת גרעין ריבונוקלאית. בדומה ל DNA, גם כאן יש קבוצה סוכרית, קבוצה זרחתית ובסיס חנקני משתנה. הבסיס החנקני יכול להיות אחד מארבעה - אדנית , אורציל, גואנין וציטוזין. ה RNA לרוב מגיע כמולקולה חד גדילית, אשר מסונתזת על תבנית ה DNA (כאשר האורציל הוא הבן זוג של האדנין במקום טימין). תכונה זו גם גורמת לה להיות רגישה לפירוק יותר מ DNA.הדיעה הרווחת כיום היא שה RNA היה המטען הגנטי המקורי לפני למעלה ממליארד שנה בתאים הראשונים, אך במהלך האבולוציה הוא הוחלף על ידי DNA. מולקולת RNA יכולות להתקפל למבנים ייחודיים ואף לבצע פעולות אנזימטיות מסויימות.
