כשלגוף שלנו חודר גורם זר כמו נגיף או חיידק, מערכת החיסון מופעלת כדי למגר את הפולש. מערכת החיסון כוללת מגוון תאים שממלאים תפקידים שונים בתהליך המורכב הזה.

לגוף יש אסטרטגיות תקיפה שונות הקשורות זו בזו. בסרטון שלפנינו מוצג וירוס השפעת כמודל לאחת האסטרטגיות, שנקראת "תגובה חיסונית נרכשת". הסרטון מלווה בדיבוב אנגלי, על כן הוספתי בהמשך העמוד תרגום והסברים.
 

הסרטון נלקח מ-Dr. Dan Izzo.

כשנגיף השפעת פולש לגוף דרך דרכי הנשימה, הוא חודר לתאים בריאה ומתחיל להתרבות בהם עד שהתא הפונדקאי מתפוצץ. הווירוסים החדשים שנוצרו חודרים לתאים שכנים ומתרבים גם בהם. כתוצאה מכך החולה מפתח תסמיני שפעת כמו שיעול, חום, צמרמורות וכאבים, ובינתיים תאים נוספים ממשיכים להידבק. אחד התסמינים – השיעול – עוזר להפיץ את הווירוס לחולים נוספים, מאחר שכך החולה פולט וירוסים לחלל האוויר בטיפות רוק זעירות. זאת הסיבה העיקרית שבגללה מחלת השפעת כל כך מדבקת.

תאי מערכת החיסון שבאים ראשונים במגע עם הנגיף הם תאים בולעניים – מקרופאג'ים. התאים האלה מסתובבים ברחבי הגוף ומחפשים פולשים. למקרופאג'ים יש תפקיד כפול. מצד אחד הם בולעים פולשים ומנטרלים אותם, ומצד שני הם מפרקים אותם למרכיבים בסיסיים כדי לאפשר למערכת החיסון ללמוד אותם.

אחרי הפירוק המקרופאג' מציג כלפי חוץ שברים זעירים של הווירוס (אנטיגנים). המקרופאג'ים נקראים גם תאים מציגי אנטיגנים (Antigen Presenting Cells או בקיצור APC), משום שהם מציגים את האנטיגנים של הנגיף עבור תאי דם לבנים שנקראים "תאי T עזר". המקרופאג'ים מפעילים את תאי ה-T בכך שהם נקשרים לקולטן ייחודי על תאי ה-T שמתאים לאנטיגן הוויראלי המוצג על המקרופאג' – כמו שמפתח מתאים למנעול.

תאי T מופעלים מפעילים בתורם תאי T נוספים, שמתמיינים ל"תאי T הרג" ול"תאי T זיכרון". תאי T הרג תוקפים בתורם ומשמידים תאים שנגועים בווירוס. הם מזהים אותם לפי אנטיגנים ויראליים שמוצגים על דופן התא. תאי הזיכרון זוכרים את הווירוס ועוזרים לגוף לפתח תגובה חיסונית מהירה אם הנגיף יפלוש שוב בעתיד.

תאי T עזר מפעילים גם תאי דם לבנים בשם "תאי B". תאי B מופעלים, מתמיינים לתאי פלזמה ולתאי זיכרון. תאי הפלזמה מפרישים נוגדנים שנקשרים לווירוסים והורגים אותם, או גורמים להם להידבק זה לזה וכך מאפשרים למקרופאג'ים לבלוע אותם בקלות רבה יותר.

אחרי שהגוף מתגבר על הווירוס נשארים בדם נוגדנים ותאי זיכרון, כך שבפעם הבאה שאותו נגיף ינסה לפלוש מערכת החיסון תגבר עליו לפני שנרגיש בכלל שנדבקנו. הסיבה לכך שאנו בכל זאת ממשיכים לחלות שוב ושוב בשפעת היא שפשוט לא מדובר באותו זן של הנגיף, כך שהגוף לא מכיר אותו וצריך ללמוד אותו מחדש.

תהליך למידת האנטיגן נעשה גם כשאנחנו מקבלים חיסון נגד מחלה. מוזרק לנו וירוס או חיידק מוחלש, ולפעמים רק חלבונים מייצגים שלו, ומערכת החיסון פועלת נגד הפולש הלא מסוכן כאילו הייתה זו פלישה אמיתית של גורם זר. הנוגדנים ותאי הזיכרון שנוצרים יאפשרו לגוף להתמודד עם המחלה בקלות רבה יותר אם נידבק בה באמת בעתיד.

2 תגובות

  • יגל

    ביולוגיה

    1)מה מונע יותר חזרת מחלה חיסון או לחלות?
    2)איך בנוי אנטיביוטיקה?
    3)אם יש מחלה בגיל התבגרות היא תתפשט יותר מהר?
    4)התא הלבן הוא הגורם לאלרגיה? אם לא אז מה

  • עידו קמינסקי

    תשובות

    שלום יגל

    לפני שאענה על השאלות חשוב לי להדגיש שאני לא רופא, אין לי הכשרה רפואית, והאתר הזה איננו עוסק במתן ייעוץ רפואי אלא במידע מדעי בלבד, על כן אל תתיחס לתשובות שלי כאל עצות רפואיות ובטח שלא לתחליף להתייעצות עם רופא בכל עניין שהוא.

    1. חיסון "טבעי" כתוצאה ממחלה הינו החיסון הכי יעיל שיש בלי שום ספק, וזאת משום שהגוף נתקל בחיידק או וירוס עצמו כאשר הוא חי ומתרבה, לומד אותו היטב, מפתח תאים רבי םהמכירים את אותו החיידק או הוירוס, ומהם נשאר זיכרון חיסוני חזק. בחיסון "מלאכותי" מוזרק חיידק או וירוס חלש או מומת, כמעט נטול כושר התרבות, ועל כן התגובה החיסונית נגדו חלשה בהרבה ויעילה פחות מ"הדבר האמיתי". אבל לחיסון "טבעי" יש מספר בעיות, קודם כל אתה לא יודע מתי תחלה במחלה הזאת, כמה קשה היא תהיה, אילו סיבוכים יהיו, כיצד הדבר יפגע בך בחיים הפרטיים (אובדן ימי עבודה/בית ספר) וכמובן אם זו מחלה קשה, נו טוב אני לא חושב שצריך לפרט מה עלול לקרות... חיסון "מלאכותי" הינו פתרון טוב על מנת למנוע הדבקות במחלה, אול לפחות הקלת התסמינים במקרה של מחלה. למידע נוסף אתה מוזמן לצפות בסרטון על חיסון פעיל

    2. אנטיביוטיקה הינה מולקולה אשר פוגעת במנגנון כלשהו בחיידק (שים לב לא בוירוס) אשר חיוני להשרדותו. זה יכול להיות פגיעה במנגנון ייצור הדופן של כמו פניצילין, ביכולתו לייצר חלבונים כמו בכלורמפניקול ועוד. לכל אנטיביוטיקה יש את המבנה היחודי שלה אשר מאפשר את פעילותה הספציפי. למידע נוסף אתה מוזמן לקרוא כתבה שכתבנו על האנטיביוטיקה.

    3. עד כמה שידוע לי אין לגיל ההתבגרות השפעה על נטייה לחלות, אבל ללחץ נפשי (תופעה נפוצה בגיל ההתבגרות) יש קשר. שים לב להערה בתחילת ההודעה שלי - זהו לא ייעוץ רפואי

    4. תופעת האלרגיה נגרמת בידי תאי דם לבנים מסוג תאי פיתום (mast cells). אלו תאים המפרישים נוגדנים מיוחדים (IgE) כנגד חומרים זרים הפולשים מחזור הדם. מדובר במנגנון הגנה כנגד חומרים שהגוף חושד בהם כמסוכנים. התגובה החיסונית במקרה זה באה לידי ביטוי כסימפטומים אלרגיים (פריחה נזלת, נפיחות וכו'). בגלל היכולת של מערכת החיסון לפתח זכרון חיסוני, במקרים מסויימים לאלרגיות יש נטייה לחריף בחשיפה חוזרת לאלרגן. אתה מוזמן לצפות בסרטון על אלרגיה.

    אתה מוזמן לצפות בסרטונים נוספים על מערכת החיסון ולקרוא כתבות עליהן אצלנו באתר (ראה תגית מערכת החיסון)

    מקווה שעזרתי

    ארז