הטיל שהודפס בתלת-ממד לא הגיע למסלול, בעיות בלווייני סטארלינק החדשים, פתרון מפתיע לתעלומת השביט ממערכת שמש אחרת, וראיות חדשות להרי געש פעילים בנוגה. סיכום השבוע במרחבי היקום
מהמדפסת לאוקיינוס
אחרי שתי דחיות של הרגע האחרון, שוגר סוף סוף הטיל Terran-1 של חברת Relativity, שהוא הטיל הראשון שהודפס (כמעט) כולו במדפסות תלת-ממד. החלק הראשון של השיגור עבר בהצלחה, והשלב הראשון סיים את תפקידו כמתוכנן ונפרד מהשלב השני, אך כשלוש דקות אחרי השיגור אירעה תקלה, והשלב השני לא הגיע למסלול והתרסק לים.
כישלונות בניסיון ראשון לשגר טיל חדש אינם דבר נדיר, ודאי לא כשמדובר בטכנולוגיה חדשה לגמרי, ובחברה מתייחסים לתפקוד המוצלח של השלב הראשון בתור הצלחה. "אף אחד לא ניסה לשגר עד כה טיל מודפס בתלת-ממד, וגם אם לא הלכנו עד הסוף, אספנו מספיק נתונים כדי להראות שזה אפשרי", אמרה, ארווה טיזאני קלי (Kelly), בכירה בחברה, במהלך השידור החי של השיגור.
אחד ממייסדי Relaivity, טים אליס (Ellis), הדגיש לפני השיגור כי המטרה העיקרית היא לעבור את שלב ה-Max Q, שבו פועלים על הטין הכוחות החזקים ביותר. את השלב הזה השלים טראן 1 בהצלחה. "זה יוכיח כי טילים שמיוצרים בטכנולוגיה שלנו יכולים לטוס", אמר.
טראן 1 הוא טיל קטן יחסית, שנועד לשאת מטענים של עד 1,250 ק"ג למסלול נמוך סביב כדור הארץ. בשיגור הבכורה הוא לא נשא לוויין. במקביל לניסויים בטיל הזה, החברה מפתחת טיל גדול יותר, Terran-R, אמור לשאת מטענים של 20 טון למסלול נמוך. הטיל המתקדם גם יכיל שיעור גבוה יותר של רכיבים מודפסים, 95 אחוז לעומת 85 אחוז בטראן 1. כמו כן הוא מתוכנן לשימוש חוזר, בניגור לטראן 1 החד-פעמי.
שיגור הטיל Terran 1:
קשיי התקשורת של ספייס אקס
לפני כשלושה שבועות שיגרה חברת ספייס אקס את הלוויינים הראשונים מהדור השני של לווייני התקשורת "סטארלינק", אך כעת נראה שהלוויינים החדשים אינם מתפקדים כמתוכנן. "יש הרבה טכנולוגיה בסטארלינק V2, אז אנו סובלים מבעיות, כצפוי", צייץ השבוע ראש ספייס אקס, אילון מאסק. "חלק מהלוויינים ירוסקו, ואחרים ייבחנו לעומק לפני שיועברו למסלול גבוה יותר".
הלוויינים החדשים הוכנסו למסלול בגובה של כ-380 קילומטר, אולם בימים האחרונים אחרים מהם צנחו למסלול נמוך יותר, ואיבדו כ-15 קילומטר מגובה המסלול. זה כמובן עלול לרמז על בעיות בתפקודם. מאסק ואנשי החברה שלו לא פירטו באילו בעיות מדובר.
הלוויינים ששוגרו לפני כשלושה שבועות הם גִרסה מוקטנת של לווייני V2 המלאים שישוגרו בהמשך. גודלם עומד על כשני שליש מהגודל המלא של הלוויינים מהסוג הזה, שהמסה שלהם תעמוד על 1,250 ק"ג לכל יחידה – בערך פי חמישה מהדור הראשון של לווייני סטארלינק. הלוויינים החדשים אמורים לספק תקשורת אינטרנט מהירה יותר, בפס רחב יותר, והתוכנית היא להציבם בחלל באמצעות החלליות החדשות מדגם סטארשיפ – שהראשונה מביניהן עדיין ממתינה לשיגור הבכורה.
מחלות ילדות? הדור הבא של לווייני התקשורת. לווייני סטארלינק משוחררים מהשלב השני של טיל פלקון 9 | צילום: SpaceX
השליח הבין-כוכבי – פתרון לתעלומה?
בשנת 2017 גילו אסטרונומים לראשונה עצם שהגיע אלינו ממערכת שמש אחרת – שביט קטן שקיבל את השם "אוֹמוּאַמוּאַה" (‘Omuamua) שפירושו "סייר" בשפת הוואי, שם זיהו אותו אסטרונומים לראשונה. ניתוח מדוקדק של מסלולו העלה כי העצם המסתורי נע מהר יותר ממה שהיה צפוי לפי כוחות הכבידה, מה שהוביל חוקרים להשערות שונות ומשונות, בהן אפילו שמדובר בתוצר של תרבות תבונית, כפי שהציע האסטרופיזיקאי הישראלי-אמריקאי אברהם (אבי) לייב מאוניברסיטת הרווארד.
עם זאת, רוב החוקרים משוכנעים שיש הסבר טבעי למהירות החריגה של אומואמואה. שביטים רבים מאיצים כשהם מתקרבים אל השמש, והיא גורמת לקרח שלהם להפשיר – או ליתר דיוק "להמריא", כלומר לעבור ישירות ממצב צבירה מוצק לגז. פליטת הגז עשויה לתת עוד דחיפה של מהירות לשביט, אלא שעימה משתחררים לרוב גם חלקיקי אבק, ואנו רואים סביב שביטים רבים הילה, או שובל ארוך. בתצפיות על אומואמואה לא נראו שום שובל או הילה שירמזו על פעילות כזאת. פליטה של גז טהור, כמו חנקן או מימן, עשויה גם היא לספק הסבר, אך עד כה מדענים לא גילו שום שביט או גרם שמיים שמורכב מגז טהור כזה.
החוקרת ג'ניפר ברגנר (Bergner) מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה הציעה כעת פתרון אפשרי לתעלומה: הקרינה שאליה נחשף השביט בחלל הבין כוכבי עשויה לפרק את קרח המים בשביט לחמצן ולגז מימן. הגז נשאר כלוא בתוך בועות בקרח של השביט, אבל לפי השערתה כשאומואמואה התקרב לשמש והתחמם, חלק מהקרח התאדה, והגז נפלט בסילונים חזקים יחסית. "בשביט גדול אולי לא הייתה לפליטה כזו השפעה משמעותית על מסלולו, אבל מכיוון שאומואמואה הוא גוף כה קטן, אנו חושבים שפליטת הגז מייצרת מספיק דחף כדי להסביר את ההאצה שלו", אמרה ברגנר.
ההסבר המלא לתיאוריה של ברגנר, ושותפה, דריל זליגמן (Seligman) מאוניברסיטת קורנל, התפרסם במאמר שהופיע בכתב העת Nature. לדבריהם, מחקרים על שביטים נוספים נטולי הילה עשויים לסייע באימות הממצאים, כולל הביקור של החללית היפנית היאבוסה-2 בשביט 1998 KY26, שאמור להתרחש בשנת 2026.
עם זאת, לא כולם מסכימים עם ההסבר של ברגנר וזליגמן. לייב עצמו טוען כי עבודתם מתבססת על חישוב שגוי של טמפרטורת שטח הפנים של אומואמואה, וכי הם אינם משקללים בחישוב את ירידת הטמפרטורה שלו עקב פליטת הגז. במאמר שהגיש לפרסום הסביר לייב כי פליטת הגז מקררת משמעותית את השביט, ובטמפרטורה נמוכה יותר גם קצב הפליטה של הגז יורד, והוא נמוך מכדי להסביר את המהירות שנצפתה.
האיץ בזכות פליטת גז שנוצר בעזרת קרינה בחלל הבין-כוכבי? השביט אומואמואה | הדמיה: NASA, ESA and Joseph Olmsted and Frank Summers of STScI
האטמוספרה המוזרה של הפלנטה הרחוקה
תצפיות חדשות של טלסקופ החלל ג'יימס וב גילו אטמוספרה מעניינת במיוחד בכוכב לכת המרוחק מאיתנו כ-40 שנות אור מאיתנו. ניתוח הרכב האטמוספרה של כוכב הלכת VHS 1256 b העלה כי היא מכילה עושר יוצא דופן של חומרים, בהם סיליקטים, תרכובות פחמן הכוללות בין השאר מתאן, פחמן דו-חמצני ופחמן חד-חמצני, וכן אדי מים. האטמוספרה גם מתערבלת כל הזמן, כשהגזים החמים עולים למעלה, מתקררים, שוקעים, מתחממים שוב וחוזר חלילה.
כוכב הלכת מקיף שמש כפולה, כלומר שני כוכבים מסוג ננס חום החגים זה סביב זה, והוא כה רחוק מהם עד שהשנה שלו, כלומר הקפה מלאה סביבם, אורכת כ-10,000 שנות ארץ. למרות המרחק העצום, האטמוספרה שלו לוהטת למדי. בחלקה החיצוני, החם פחות, הטמפרטורות מגיעות ליותר מ-800 מעלות צלזיוס. החוקרים מעריכים כי הסיבה לחום הגבוה ולחוסר היציבות של האטמוספרה היא גילו הצעיר של כוכב הלכת, שנוצר רק לפני כ-150 מיליון שנה.
למרחק הגדול של כוכב הלכת מהשמשות שלו יש יתרון גדול מבחינת החוקרים. כך אפשר לצפות בו ישירות באמצעות טלסקופ החלל, בלי הפרעה מאור הכוכבים עצמם, ולמדוד את הרכב האטמוספרה בעזרת שני הספקטרומטרים של הטלסקופ. הרכב החומרים הזה הוא העשיר ביותר שהתגלה במערכת פלנטרית מחוץ למערכת השמש שלנו, ציינה בריטני מיילס (Miles) מאוניברסיטת אריזונה שהובילה את צוות המחקר.
נראה כי הממצאים האלה הם רק המטבעות הראשונים מאוצר הידע שהטלסקופ ג'יימס וב מאפשר לדלות מכוכב הלכת הזה. "זיהינו שיש שם סיליקטים, אבל דרושה עוד הרבה עבודה כדי לפענח את הגודל והצורה של החלקיקים, שילמדו אותנו הרבה על האטמוספרה שלו", אמרה מיילס. "עוד לא נאמרה המילה האחרונה על כוכב הלכת הזה, אלא זוהי רק ההתחלה של פיתוח מודל בקנה מידה גדול על פי נתוני הטלסקופ".
ענני סיליקטים לוהטים ומערבולות בלתי פוסקות. כוכב הלכת VHS 1256 b בעיני אמן | הדמיה: NASA, ESA, CSA, Joseph Olmsted (STScI)
הרי הגעש הפעילים של נוגה
האטמוספרה הסמיכה מאוד של כוכב הלכת נוגה מונעת מאיתנו לראות מה מתרחש על פני השטח של כוכב הלכת השכן, שהוא גם התאום של כדור הארץ במובנים רבים. אחד הדברים שאנו כן יודעים, הוא שהייתה פעילות געשית על פני נוגה לפני מאות אלפי שנים, והמדענים חלוקים ביניהם בשאלה אם יש שם הרי געש פעילים גם כיום. מחקר שהתפרסם לפני כשלוש שנים הצביע על אפשרות כזאת על סמך מדידות של הרכב האטמוספרה של כוכב הלכת. ניתוח חדש של מדידות מכ"ם בנות שלושים שנה מחזק כעת מאוד את הסברה שעדיין יש שם הרי געש פעילים.
חוקרים ממעבדת JPL של נאס"א ומאוניברסיטת אלסקה ניתחו מדידות מכ"ם שעשתה החללית "מגלן" בנוגה בשנים 1992-1990, והשוו את המדידות של אותו תא שטח באזור Atla Regio, שבו נמצאים שניים מהרי הגעש הגדולים ביותר בנוגה. השוואה בין מדידות שנעשו בהפרש של שמונה חודשים, הראתה שינוי במבנה אחד ההרים, והחוקרים משערים שהשינוי הוא נוצר משכבות נוספות של לבה שנפלטו בהתפרצות של ההר בין שתי המדידות. לדבריהם, הממצא מחזק מאוד את ההערכה שיש על נוגה הרי געש פעילים גם כיום. עם זאת, החוקרים עצמם מציינים כי הממצאים אינם ודאיים, בין השאר בגלל ההפרדה הנמוכה של מדידות המכ"ם, ודרוש מחקר נוסף לאישושם.
תשובות טובות יותר צפויה לספק חללית המחקר VERITAS, שמיועדת למפות את פני השטח של נוגה. המשימה, שתוכננה לסוף העשור הנוכחי, נדחתה בינתיים לעשור הבא, בעיקר משיקולי תקציב. אם החללית הזו, או אמצעים אחרים, יאשרו את הממצאים, כוכב הלכת יצטרף לשני הגופים הפלנטריים האחרים היחידים במערכת השמש שאנו יודעים כי הם פעילים געשית כיום: איו – אחד הירחים הגדולים של צדק, וכדור הארץ.
העיכוב של משימת VERITAS עלול להשפיע גם על משימות אחרות, כמו משימת "דה וינצ'י" של נאס"א, שאמורה לשגר גשושית לתוך האטמוספרה של נוגה, בין השאר על סמך נתונים שתאסוף VERITAS, וכן משימת Envision של סוכנות החלל האירופית, שמתוכננת גם היא למפות אזורים בנוגה בעזרת מידע קודם מהחללית האמריקאית. חוקרים מציינים כי חקר הרי הגעש בנוגה צפוי לא רק לתרום להבנתנו את כוכב הלכת הסמוך, אלא גם יסייע לנו להבין טוב יותר מערכות געשיות בכדור הארץ, ולחקור הרי געש בכוכבי לכת של מערכות שמש אחרות.
עדיין פעיל? הדמיה של ההר מאאט על כוכב הלכת נוגה, על פי נתוני המכ"מ של החללית מגלן | מקור: NASA/JPL
