חוקרים: האורח המסתורי שהגיע לביקור במערכת השמש הוא רסיס של כוכב לכת דמוי-פלוטו ממערכת פלנטרית רחוקה

ב-2017 התגלה גוף שמימי קטן, ספק אסטרואיד ספק שביט, בעל תכונות יוצאות דופן. הוא קיבל את השם אומואמואה (ʻOumuamua), שפירושו בשפת ילידי הוואי "סייר" או "גשש", אחרי שהתברר שמקורו מחוץ למערכת השמש שלנו. שני מחקרים שהתפרסמו בימים אלה מעלים את האפשרות שמדובר בגוש של חנקן קפוא שנפלט ממערכת שמש צעירה. אם זה נכון, זה יכול להסביר את התכונות המוזרות של אומואמואה וגם רומז משהו לגבי היקף התופעה של עצמים שנפלטים החוצה בזמן היווצרותן של מערכות פלנטריות כמו מערכת השמש שלנו.

לאומואמואה יש כמה תכונות מעניינות. ראשית, המהירות שלו והמסלול שבו הוא נע שונים מאלה של גופים שמקורם במערכת השמש שלנו, דבר שמעיד שהוא נוצר במקום אחר. שנית, תצפיות בקרני תת-אדום הראו שגודלו אינו עולה על כמה עשרות מטרים, אבל בתצפיות באור הנראה הוא היה בהיר יחסית. מכאן נובע שפני השטח שלו מחזירים אור שמש טוב יותר מפני השטח של רוב האסטרואידים והשביטים המוכרים לנו. לבסוף, עוצמת האור שהוא מחזיר משתנה עם הזמן, ומכאן אנו מסיקים שצורתו שטוחה או מוארכת ושהוא מסתובב במרחב.

בנוסף, מדידות מדויקות של המסלול של אומואמואה בשעה שהתרחק מהאזור הפנימי של מערכת השמש הראו שהמהירות שלו מושפעת לא רק מכבידת השמש, ויש כוחות נוספים שדוחפים אותו. תופעה דומה קיימת גם בשביטים, שכן כאשר הם קרובים מספיק לשמש, קרח של החומרים שמהם השביט מורכב מתאדה ונפלט כסילוני גז שדוחפים אותו בכיוון הנגדי לפליטת הגז. אבל אומואמואה לא חשף כל סימן שהוא פולט גז, בעוד שאת שובלי הגז וחלקיקי האבק של שביטים שעוברים קרוב לשמש אפשר לראות בקלות.

תרשים המעבר של אומואמואה | מקור: nagualdesign; Tomruen, Wikipedia
חצה את מערכת השמש בשלושה חודשים, במסלול היפרבולי. תרשים המעבר של אומואמואה | מקור: nagualdesign; Tomruen, Wikipedia

שובל בלתי נראה

התכונות המוזרות של אומואמואה נתנו למדענים הרבה חומר למחשבה. אחת ההשערות המוקדמות הייתה שמדובר בגשושית של תרבות חייזרית, שנשלחה לסרוק את מערכת השמש או סתם ננטשה בחלל והגיע אלינו במקרה. למרות קסמו של ההסבר הזה, עד מהרה הסכימו רוב המדענים שאומואמואה הוא אומנם עצם מוזר, אבל לא עד כדי כך שיהיה אפשר לראות בו הוכחה לקיומן של תרבויות טכנולוגיות מחוץ למערכת השמש.

בשני מאמרים חדשים, צמד חוקרים מאוניברסיטת אריזונה מציעים הסבר פשוט יחסית לכל התכונות הידועות של אומואמואה. על פי מחקרם הוא אכן הגיע מחוץ למערכת השמש, ותכונותיו המוזרות קשורות להרכב שלו: כנראה בעיקר קרח של חנקן (N2). קרח כזה יכול להתאדות מפני השטח של אומואמואה ולהעניק לו את התאוצה העודפת שמסבירה את מסלולו, אך הוא לא ייראה כמו זנב של שביט פעיל.

השערת החנקן הקפוא מסבירה גם את הצורה המוזרה של אומואמואה, שמזכיר כנראה מין פנקייק עגול ושטוח. הגוף השמימי התחיל כנראה את חייו בצורה הרבה יותר כדורית, אבל עם הזמן שחקו אותו קרניים קוסמיות ורוח השמש שלנו. לאורך מיליוני שנים הוא נשחק ושוטח כמו גוש סבון מוצק לנטילת ידיים.

אומואמואה על רקע כדור הארץ | הדמיה: DETLEV VAN RAVENSWAAY / SCIENCE PHOTO LIBRARY
ייתכן שבסך הכל מדובר בגוש של חנקן קפוא, לא בחללית חייזרים. אומואמואה על רקע כדור הארץ | הדמיה: DETLEV VAN RAVENSWAAY / SCIENCE PHOTO LIBRARY

איה פלוטו האחר?

במערכת השמש שלנו יש עוד גופים שמכוסים בעיקר קרח של חנקן. כוכב הלכת הננסי פלוטו, שנמצא בשולי מערכת השמש מכוסה ברובו (98 אחוז) קרח חנקן. אותו דבר נכון גם לטריטון, ירחו של כוכב הלכת נפטון (רהב). גם פלוטו מחזיר אור טוב למדי. האַלְבֶּדוֹ שלו, כלומר כמות אור השמש שמוחזר מפני השטח שלו, דומה מאד לאַלְבֶּדוֹ של אומואמואה.

אחת ההשערות שעלו על בסיס ההבנה שאומואמואה כנראה עשוי קרח חנקן, היא כי ייתכן שהוא רסיס שנפלט לחלל בעקבות פגיעה של שביט בכוכב לכת דמוי פלוטו במערכת שמש רחוקה. במאמרם השני הראו החוקרים שהתנגשויות כאלה הן תופעה שכיחה מאוד, וכנראה התרחשו רבות כאלה גם במערכת השמש שלנו כשהייתה צעירה.

בימים ההם היו במערכת השמש שפע של עצמים קטנים וקפואים, שרק מעטים מהם אנו מגלים כיום ברצועה הרחוקה המכונה "חגורת קויפר", מעבר למסלול של כוכב הלכת נפטון. אם גם לכוכב אחר הייתה בעבר חגורת קויפר כזאת, שפוזרה כמעט לחלוטין עם הזמן עקב תנועת כוכבי הלכת סביבו, אזי הגיוני שמדי פעם יגיע רסיס כזה ללב מערכת השמש שלנו.

אם ההשערה הזאת נכונה, הרי שאומואמואה הוא רסיס של כוכב לכת מחוץ למערכת השמש (אקסופלנטה). במקרה כזה זו תהיה גם ראיה ממשית ראשונה לקיומם של כוכבי לכת דומים לפלוטו במערכות שמש אחרות. מכאן אנו מסיקים שכנראה גם מערכת השמש שלנו פלטה בעבר לחלל הרחוק גופים קפואים רבים.

לצערנו אין דרך להוכיח שאומואמואה הוא אכן רסיס של אותו "פלוטו 2" משוער, או אפילו לפסוק בוודאות שהוא עשוי מקרח חנקן. אבל ההשערה החדשה מספקת פתרון פשוט יחסית לרבים מהמאפיינים יוצאי הדופן של העצם המסתורי הזה. בניגוד להסברים אחרים היא אינה מציעה את קיומם של חומרים אקזוטיים או תרבויות תבוניות רחוקות, אלא רק גושי קרח כמו אלה שקיימים בשפע בשולי מערכת השמש שלנו.

כדי לדעת יותר נאלץ לחכות לבואם של גופים דומים נוספים שיגיעו אל מערכת השמש. ייתכן כי טלסקופים חדשים שייבנו בשנים הקרובות ויצלמו אזורים נרחבים בשמיים בתדירות גבוהה, יאפשרו לנו לגלות עוד עצמים כאלה, להבין טוב יותר את הרכבם ואת תכונותיהם, ואולי אפילו ילמדו אותנו דבר מה על ההיסטוריה הסוערת של מערכת השמש.

 

9 תגובות

  • יצחק

    רגזני

    נו באמת כמה שטויות. במה אתם מתעסקים ומה יעזור לכם אם תדעו את מוצאו. אנחנו כאן ל80 (הלוואי) שנה בואו נדאג לכוכב שלנו.

  • יצחק

    אלוהינו שבשמיים.

    שמע ישראל אדוני אלוהינו אדוני אחד. ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

  • לתדתכ

    מה קשור

  • משה

    האם הוא כלוא בכבידת השמש או שהגיע לכאן "לסיבוב"?

    כמה זמן כבר העצם הזה נמצא במערכת השמש שלנו? האם אחרי שיתרחק מהשמש הוא ייזרק חזרה לחלל הבין כוכבי? או שהוא ייחזור? והאם זה מחזורי או שהוא יעשה כמה סיבובים ואז ייזרק? בקיצור, "מי אתה, ראמה?"

  • גיא ניר

    הוא אינו כלוא בכבידת השמש.

    הוא אינו כלוא בכבידת השמש. המסלול שלו "היפרבולי" כלומר מהיר מידי בשביל להיות כלוא במערכת השמש. זאת הסיבה שחושבים שהוא מגיע מחוץ למערכת השמש. אם מתעלמים מאינטראקציות עם גופים נוספים ופליטה של אנרגיה פנימית של הגוף, המהירות שהוא נכנס איתה למערכת השמש היא גם המהירות שהוא ייצא.
    קשה לומר בדיוק מתי הוא נכנס למערכת השמש, כי אין גבול ברור למתי הוא היה מספיק קרוב כדי להחשב "בתוך" מערכת השמש. אבל כמה מאות שנים זאת הערכה טובה. זה גם זמן טיפוסי לדברים שנעים במסלול רחוק מאד (כמו נפטון למשל שעושה הקפה ב165 שנים).
    מכיוון שהוא לא כלוא במערכת השמש אין סיבה שהוא יחזור. זה בניגוד לשביטים שהאנרגיה שלהם נמוכה יותר והם לא יכולים לברוח ממערכת השמש, ולכן יכולים לחזור אחרי מספר שנים.
    אם אני זוכר נכון, ראמה גם היה על מסלול היפרבולי, ולכן המשימה שנשלחה אליו הייתה הזדמנות חד פעמית ודרמטית מאד, וזה מה שהניע את כל סיפור ההרפתקאות ההוא.

  • משה

    וואו! איזו תשובה מפורטת, שרק מזמינה עוד שאלות!

    גיא אני ממש מעריך את התשובה הארוכה והמפורטת.
    בעצם זה מזמין את השאלה מה המהירות שלו ביחס לשמש ב"כניסה" אליה. הרי הוא הגיע לכאן ממערכת מרוחקת, אפילו מרוחקת מאד, מה שאומר שהוא צריך לנוע די מהר כדי לגמא עשרות או מאות שנות אור ולהגיע לכאן.
    כמו כן מעניין לדעת האם אנו יודעים להעריך מאיזה כיוון הוא הגיע, ומי המועמדים הקרובים להיות התחנה הקודמת שלו (שאולי גם בה הוא עשה "סיבוב היפרבולי" והמשיך בדרכו). בכל אופן, רק כדי להיות בטוח, הוא לא מאט במקרה, נכון?
    (אגב ראמה בסיפור נכנסה במסלול היפרבולי, אבל בפריהליון היא פשוט עצרה, הסתובבה וטסה ישר לתוך השמש, ואז יצאה מהשמש והמשיכה בדרכה, לועגת לכל מה שידענו כל פיזיקה.

  • גיא ניר

    המהירות שלו יחסית לממוצע של

    המהירות שלו יחסית לממוצע של הכוכבים בסביבה של השמש שלנו הייתה דיי נמוכה, מה שמעיד שאולי הוא מגיע מכוכב צעיר יחסית. היו כמה מאמרים על אומואמואה כשהוא התגלה שדיברו בין היתר על כוכב הבית שלו, ואם אני זוכר נכון הם לא הגיעו למסקנה חד משמעית.
    יחסית למערכת השמש הוא לא חייב להיות מאד מהיר כי אם הוא רחוק מאד ויש לו מהירות כלשהי (אפילו נמוכה) הוא יצבור מהירות ככל שהוא מתקרב לשמש ויאבד מהירות ככל שהוא מתרחק, אבל בגלל חוק שימור האנרגיה כשהוא שוב יהיה רחוק מאד מהשמש תהיה לו מהירות דומה לזאת שהייתה כשהתחיל להתקרב.
    לעומת זאת עצמים שיש להם "אנרגיה שלילית" יחסית לשמש, אין להם מספיק מהירות בשביל להתרחק מהשמש ועדיין לשמור על תנועה כלשהי. הם נעצרים וחוזרים חזרה, או יותר נכון, עושים מסלול אליפטי (מסלול סגור).
    כרגע אומואמואה מאט כי הוא מתרחק מהשמש, וכוח המשיכה שלה מאט אותו. אבל יש לו מספיק אנרגיה בשביל להתרחק מאד מהשמש ועדיין להמשיך לנוע. התאוצה שמדדו לו שכנראה נובעת מפליטה של גזים היא יחסית להאטה שהיינו מצפים לראות עבור גוף שנע רק בהשפעת הכבידה. כלומר: הוא מאט, אבל קצת פחות ממה שציפינו. כיום הוא כבר דיי רחוק מהשמש וכנראה שהוא כבר לא מנדף יותר מידי גזים, אז אני מניח שרוב התאוצה שלו היא של הכבידה של השמש בלבד.
    במאמר האחרון שהתפרסם הם טוענים שהוא עשוי חנקן קפוא וזה רומז שהוא לא היה בחלל בין הכוכבים יותר מידי זמן (נדמה לי שהיה מדובר שם על חצי מליאירד שנים). אני ממליץ להציץ במאמר הראשון מבין השניים, יש שם המון מידע שימושי. כמובן, כל מה שכתוב שם תחת ההנחה שהם צודקים ובאמת מדובר בגוש קרח חנקן. אבל אין לדעת.
    לגבי ראמה אני כבר באמת לא זוכר את כל הפרטים... קראתי את הסיפור הזה ב2006 ומאד נהנתי ממנו. את ההמשכים עדיין לא קראתי. אולי שווה לחזור אליו.

  • אלעד

    מעניין!!

    אני לא יכול לחכות כבר שיפלשו אלינו חייזרים תבוניים!!

  • נופיק

    וישמידו את המין האנושי המושחת