חברה סינית התחילה להקים רשת תקשורת לוויינית משלה, החללית של בואינג עדיין מעוכבת, המשימה הפרטית מתקרבת ותחנת הירח של ארטמיס קטנה מדי. סיכום השבוע ברחבי היקום

אלף מפרשים לאינטרנט מהחלל

סין שיגרה השבוע 18 לוויינים ראשונים מתוך מערך ענקי של לוויינים במסלול נמוך שאמורים לספק תקשורת אינטרנט ברחבי כדור הארץ, בדומה לרשת סטארלינק של חברת ספייס אקס. את המערך מקימה חברת Shanghai Spacecom Satellite Technology, או בקיצור SSST, שגייסה השנה מימון של קרוב למיליארד דולר למיזם "אלף מפרשים" (Qianfan). בשלב הראשון המערך אמור לכלול 1,296 לוויינים, ולפי התוכנית מחציתם יוצבו בחלל עד סוף השנה הבאה. עוד לפני כן,  בסוף 2024, מתעתדת החברה להגיע ל-108 לוויינים במסלול. בסך הכל אמורה המגה-קונסטלציה לכלול כ-14 אלף לווייני תקשורת, שיוצבו בחלל עד שנת 2030.

הרשת האמריקאית הפרטית, לשם השוואה, כוללת כיום כ-6,000 לווייני תקשורת מתוך 12 אלף מתוכננים, כשבעתיד הרחוק יותר מתכוונת ספייס אקס להגיע ליותר מ-34 אלף לווייני סטארלינק. חמש שנים מאז שיגור הלוויינים הראשונים, כלכלנים מעריכים כי השנה תכניס הרשת לחברת ספייס אקס יותר מ-6 מיליארד דולר.

חברת SSST אינה היחידה בסין שזיהתה את הפוטנציאל. החברה הממשלתית China Satellite Network Group מתכננת גם היא להתחיל להקים בקרוב רשת תקשורת אינטרנט משלה, על בסיס מערך ענקי שיכלול  13 אלף לוויינים, וחברה פרטית נוספת, Landspace, מתכננת גם היא מערך כזה, עם יותר מ-10,000 לוויינים. כדי לעמוד ביעדים האלה תצטרך סין לשדרג את יכולות השיגור שלה. כמה חברות סיניות נכנסו לתחום החלל והטילים בשנים האחרונות, אך הן מתמודדות עם כשלונות מדי פעם בפעם. סין הודיעה בתחילת השנה כי היא מכוונת ליעד של כ-100 שיגורים ב-2024, כשליש מהם של המגזר הפרטי. בינתיים היא ביצעה מתחילת השנה רק כ-35 שיגורים.

לווייני התקשורת החדשים של SSST שוגרו מבסיס החלל טיונאן בצפון סין על גבי טיל לונג מרץ' 6A – טיל בגודל בינוני שמסוגל לשאת מטען של כ-4.5 טונות למסלול בגובה 700 קילומטר. את הטיל פיתח התאגיד Shanghai Academy of Spaceflight Technology, שבבעלות המדינה. זהו טיל בעל שני שלבים של דלק נוזלי, נוסף על ארבעה מאיצים המונעים בדלק מוצק. מומחים מזהירים כי השלב השני מועד להתפרקות בחלל, ושברים שנופלים ממנו מגדילים את כמות הפסולת בחלל. החברה השווייצרית S2a המתמחה במעקב אחר פסולת חלל דיווחה כי טילים כאלה הותירו שובל של חלקי פסולת קטנים לפחות בשני שיגורים, במרץ וביולי השנה. מקור השברים אינו ידוע, וייתכן שמדובר בחומר בידוד או מעטה הגנה שמתפורר בחלל. בינתיים העולם אינו מתייחס לנושא, אבל אם סין תממש את תוכניותיה לשיגורים רבים של טילים כאלה, ותגדיל משמעותית את כמות הפסולת, ארצות הברית ומדינות אחרות שמפעילות לוויינים וחלליות יידרשו להתמודד עם הסוגייה.

18 לוויינים ראשונים מתוך מערך מתוכנן של 14 אלף, וגם הוא רק אחד משלושה שסין מפתחת.

שיגור לווייני Qianfan השבוע מצפון סין:

ממתינים בתחנה

סוכנות החלל של ארצות הברית, נאס"א, הודיעה כי היא דוחה לפחות בחודש את החלפת הצוות המתוכננת בתחנת החלל הבינלאומית, בשל העיכובים בהשלמת טיסת הניסוי המאוישת הראשונה של חללית סטארליינר של חברת בואינג, המעוכבת בתחנה כבר יותר מחודשיים.

חללית דרגון של ספייס אקס, שאמורה לשאת את צוות האסטרונאוטים הבא לתחנת החלל, יועדה לשיגור ב-18 באוגוסט, אך בנאס"א הודיעו השבוע כי השיגור יידחה לפחות עד 24 בספטמבר. "הדחייה מקנה למנהלי המשימה עוד זמן לסיים את תכנון החזרתה של החללית של בואינג העוגנת כעת בתחנה", נאמר בהודעת הסוכנות.

החללית של בואינג שוגרה לתחנת בתחילת יוני, למרות דליפת הליום מאחד ממנועי ההכוון שלה. במהלך הטיסה לתחנה התגלו דליפות בעוד כמה מנועים, ותקלה אחרת במנוע נוסף. בהחלטה משותפת של נאס"א ובואינג, האסטרונאוטים סוניטה ויליאמס (Williams) ובארי וילמור (Wilmore) נשארו בתחנה בעוד צוותי הקרקע מנסים לפענח את המקור לתקלות. בשבוע שעבר הם ביצעו כמה בדיקות של הפעלת המנועים בחללית שעוגנת בתחנה, אבל תוצאותיהן טרם פורסמו.

חברת בואינג הודיעה בסוף השבוע שעבר כי יש לה ביטחון מלא ביכולת של החללית להחזיר את האסטרונאוטים בשלום לכדור הארץ, לאור הבדיקות וההדמיות הרבות שצוותי הקרקע שלה ביצעו. עם זאת, נראה שבנאס"א לא ממהרים לקבל החלטה, בתקווה שעוד בדיקות והערכות יסייעו לצמצם ככל האפשר את אי הוודאות. בסוכנות החלל אפילו שוקלים אפשרות לבקש מחברת ספייס אקס להחזיר את האסטרונאוטים בחללית דרגון. כרגע לא מדובר על שיגור נוסף לצורך זה, אלא על הוספת שני מושבים לחללית שאמורה להביא את הצוות התשיעי לתחנת החלל, והחזרתם עם הצוות רק בסיום המשימה שלו, בפברואר 2025. ייתכן שזו אחת הסיבות להחלטה לעכב את שיגור הצוות הבא לספטמבר.


באו לשמונה ימים, מחכים כבר חודשיים, ואולי ישובו רק אחרי שמונה חודשים. וילמור ו-ויליאמס בתחנת החלל בחודש שעבר | צילום: NASA

עניינים פרטיים

חברת ספייס אקס הודיעה בינתיים כי בחרה את 26 באוגוסט כתאריך יעד לשיגורה של משימת Polaris Dawn, המשימה הפרטית החלוצית, שבמהלכה אמורה להתבצע בפעם הראשונה "הליכת חלל" של אסטרונאוטים פרטיים. המשימה כבר נדחתה כמה פעמים, וכרגיל, התאריך החדש נמסר בציוץ מהחשבון של המשימה.

צוות המשימה כולל את המפקד גאר'ד אייזקמן (Isaacman), מיליארדר שמממן את התוכנית וכבר פיקד על המשימה הפרטית Inspiration 4, את סקוט פוטיט (Poteet), לשעבר טייס ניסוי בחיל האוויר האמריקאי, ושתי עובדות בכירות בספייס אקס, מהנדסת האווירונאוטיקה שרה גיליס (Gillis) והמהנדסת הביו-רפואית אנה מנון (Menon) שעבדה בעבר בנאס"א. המשימה אמורה להימשך חמישה ימים, ובמהלכם הצוות צפוי לעשות ניסויים רבים. כמו כן הם אמורים להגיע לגובה של 1,400 קילומטר – מרחק מכדור הארץ שבני אדם לא הגיעו אליו מאז תוכנית אפולו. המשימה הזו אמורה להיות הראשונה משלוש משימות פרטיות במסגרת תוכנית פולאריס, כשהשלישית – שעדיין לא נקבע לה אפילו מועד משוער – מתוכננת להתבצע בחללית סטארשיפ. זו החללית הענקית שספייס אקס מפתחת לטיסות מאוישות למאדים, כרכב נחיתה על הירח, וגם למגוון משימות במסלול סביב כדור הארץ.


משימה פרטית שמטשטשת את הגבולות עם משימות חלל מקצועיות. היציאה להליכת חלל מחללית דרגון | הדמיה:  Polaris Program

צרות בתחנה העתידית

אחד המרכיבים בחשובים בתוכנית ארטמיס, שבמסגרתה מתכננת ארצות הברית לשוב ולהנחית בני אדם על הירח לקראת סוף העשור, יהיה תחנת חלל במסלול סביב הירח. התחנה, שמכונה "שער הירח", Lunar Gateway, אמורה לשמש את התוכנית מהמשימה הרביעית. חלליות אוריון, שיביאו – לפי התוכנית כפי שהיא כיום – את האסטרונאוטים מכדור הארץ, יעגנו בתחנה, ושם יעברו האסטרונאוטים לרכב הנחיתה שייקח אותם אל פני הירח, וגם יחזיר אותם משם לתחנה בסיום משימתם על פני השטח. במשימות המאוישות הראשונות רכב הנחיתה אמור להיות ה"שיפ" של ספייס אקס, ובהמשך יצטרף אליו רכב נחיתה נוסף, של חברת בלו אוריג'ין.

לרעיון הזה יש לא מעט יתרונות: הוא יאפשר להשתמש בחלליות נפרדות למסע לירח ולנחיתה עצמה, והתחנה גם תספק פלטפורמה לתחזוקה, תדלוק ותיקונים של חלליות שייעודן יהיה רק נחיתות על הירח. אלא שדו"ח חדש של לשכת הביקורת האמריקאית, GAO, הגוף המקביל למבקר המדינה אצלנו, קובע כי יש לשנות כנראה את התוכנית. זאת משום שחללית ה"שיפ" של ספייס אקס הרבה יותר מדי גדולה: מחברי הדו"ח מציינים כי המסה המתוכננת של השיפ גדולה פי 18 (!) מהמסה של חללית שמתאימה לעגינה בתחנת החלל הירחית. חללית עם מסה כזו תקשה על שמירת התחנה במסלולה, תגביל את האפשרות לסובב את התחנה סביב עצמה לזווית הרצויה ותשבש את התקשורת עמה. מחברי הדו"ח שולחים את מהנדסי נאס"א לחפש דרכים לעקוף את הבעיה, ומציינים שהיא תהיה חמורה עוד יותר אם התחנה העתידית תשרת גם משימות למאדים, שידרשו מן הסתם חלליות גדולות עוד יותר. למרות התחזית הבעייתית לאופן הפעלתה של התחנה, שעלותה צפויה להגיע ליותר מחמישה מיליארד דולר, גוף הביקורת לא פרסם לפי שעה המלצות גורפות, והסתפק בהמלצה שהסוכנות תרכז את כל המסמכים הנוגעים לחישובי המסה של התחנה לקראת דיון ההערכה הפנימי הבא של הסוכנות על פרויקט התחנה.


רכב הנחיתה המתוכנן עלול לגרור גם את התחנה עצמה אל פני הירח. הדמיה של תחנת החלל Lunar Gateway במסלול סביב הירח | מקור: NASA/Alberto Bertolin

 

2 תגובות

  • אנונימי

    מה עם אספקה?

    מה לוח הזמנים המתוכנן לאספקה.מחזור חמצן ומים וגידול מזון בחלל? ובירח?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאיתי נבו

    לוח זמנים

    כרגע אין לוח זמנים, משום שאין משימות מוגדרות ליעדים האלה. מיחזור מים וחמצן מתבצעים באופן שוטף בתחנת החלל הבינלאומית, כמו גם ניסויים בקנה מידה קטן בגידול מזון. ברגע שתהיה החלטה מסודרת על משימה שתדרוש גם תמיכה שוטפת בקיום חיים אנושיים על הירח, מאדים, או בכל מקום אחר, יצטרכו למצוא את הפתרונות הרלוונטיים לפי מאפייני המשימה כמו היעד, משך הזמן וחומרי הגלם הזמינים. עד אז יש הרבה מחקר בסיסי, אבל כאמור - אין לוח זמנים או יעדים מוגדרים.