הטיפול שיפוצץ
את הבועה

"ילדי בועה" הוא הכינוי שניתן לילדים הסובלים ממחלה תורשתית נדירה שפוגעת בצורה חמורה במערכת החיסון שלהם. שכיחות המחלה, ששמה "כשל חיסוני משולב חמור", או SCID בקיצור, עומדת על אחת מ-65 אלף לידות בארצות הברית. היא יכולה לנבוע מפגם באחד או יותר מעשרים גֵנים שונים, שבעקבותיו משתבש ייצורם של תאים במערכת החיסון. לכן הילדים נאלצים לחיות בתנאים סטריליים שיגנו עליהם מחשיפה למחוללי מחלות כמו חיידקים, נגיפים ופטריות.

לפני כמה שנים דיווחו מדענים על ניסוי מוצלח בריפוי גֵּני של ילדים החולים בגרסה של המחלה שנקראת SCID-X ונובעת מפגם בגֵן IL2R. מחקר חדש מראה הצלחה גם בריפוי הגֵּני של ART-SCID, שבה הפגם הפוגע במערכת החיסון נובע מהגֵן שאחראי לייצור החלבון ארטמיס, החשוב לתיקון שברים ב-DNA.

תאי T ותאי B הם שני סוגים של תאי דם לבנים במערכת החיסון – תאי B מייצרים נוגדנים ולתאי T יש קולטן שתפקידו לזהות מולקולות זרות ולהגיב לנוכחותן בחיסול הפולש או בגיוס תאים נוספים של מערכת החיסון למערכה. בשני סוגי התאים הללו מתרחש תהליך ייחודי להם שנקרא ברירת שבטים – מעין אבולוציה בזעיר אנפין המתרחשת בתוך גופנו. במהלך הייצור של תאי B או T חדשים מתאי גזע במח העצם, חלק מהחומר התורשתי שלהם נחתך ומחובר מחדש באקראי. כך לכל תא נוצר DNA שונה מעט, שמייצר נוגדן או קולטן T שונה במקצת מהתא השכן. התהליך הזה מאפשר לגופנו לייצר מיליוני גוונים שונים של נוגדנים או קולטני T. בזכות זה מערכת החיסון שלנו ערוכה לזהות כמעט כל מולקולה זרה שתיתקל בה.

תהליך החיתוך והחיבור של ה-DNA מחייב מנגנונים שיתקנו DNA פגום. אחד החלבונים המשתתפים בתהליך זה של תיקון ה-DNA נקרא ארטמיס. בלעדיו, תאי מח העצם אינם מצליחים להפוך לתאי T או B תקינים, והתוצאה היא מחלת הכשל החיסוני החמור ART-SCID, שפוגעת ב-3-2 אחוזים מכלל ילדי הבועה. המוטציה בגֵן האחראי לייצור החלבון הזה נפוצה בעיקר במשפחות של ילידי אמריקה הצפונית משבטי האפאצ'י והנוואחו.

מחלת SCID פוגעת בצורה חמורה במערכת החיסון. איור להמחשת ריפוי גני | metamorworks, Shutterstock

לתקן את הגֵן

לעיתים אפשר לרפא ילדי בועה על ידי השתלת מח עצם של בן משפחה בריא או של תורם זר, אולם פרט למקרים נדירים הטיפול הזה לא מועיל לחולי ART-SCID. כעת פיתחו עבורם חוקרים ורופאים מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו טיפול חדשני המבוסס על ריפוי גֵּני. במסגרת הטיפול מפיקים תאי גזע של מערכת החיסון ממח העצם של הילדים החולים, משתמשים בנגיף מהונדס כדי להחדיר לתוכם את הגֵן התקין שאחראי לייצור של ארטמיס ומשתילים אותם מחדש אצל הילד.

במסגרת הניסוי הקליני, שנועד לבדוק את בטיחות ההליך, ניתן הטיפול לעשרה פעוטות, ואחריו עקבו אחרי מצבם במשך שנה עד שלוש שנים. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine.

אצל כל הילדים נצפתה בתוך שלושה חודשים עלייה ברמת תאי ה-T בדמם. אחרי תשעה חודשים ומעלה החלו להופיע אצלם תת-סוגים שונים של תאי T – ראיה לקיומו של תהליך תקין של ברירת שבטים. מבין  ששת הילדים שהמעקב אחריהם נמשך שנתיים ומעלה, אצל חמישה עלתה רמת תאי ה-T בדמם לרמה כמעט תקינה. אצל כל הילדים נצפו תאי B בדרגות שונות של גיוון. ארבעה מהילדים החלו לייצר נוגדנים ברמה תקינה, שאפשרה להתחיל לתת להם חיסוני שגרה. רוב תופעות הלוואי היו קלות. התופעות הקשות יותר נגעו בעיקר לאנמיה, וכולן טופלו בהצלחה.

הצלחת הניסוי מראה עד כמה גבוה הפוטנציאל של ריפוי גֵּני. הוא מצטרף לשורה ארוכה של טיפולים גֵּניים מוצלחים מהשנים האחרונות, בין השאר נגד אנמיה חרמשית, המופיליה, SCID-X ומחלת עיניים. לא בכדי רובם מיועדים לטיפול במחלות דם, שכן קל יחסית להוציא מהגוף את תאי הגזע של מערכת הדם, הנמצאים במח העצם, להכניס להם את הגֵן התקין ולהחזיר אותם לגוף. יש עוד עשרות מחלות דם תורשתיות שזקוקות לטיפול, והמחקרים הנוכחיים סוללים את הדרך גם לפיתוח טיפולים גֵּניים למחלות אחרות.