כולנו מכירים את הסטרפטוקוקוס – חיידק שגורם לדלקת גרון שבדרך כלל מסתיימת בקצת חום וטיפול אנטיביוטי, אך עלולה גם להביא לסיבוכים קשים עד כדי פגיעה בלב. מה מונע מהחיידק לשגשג ולגרום לנו נזק אנוש? רמז – זו לא רק האנטיביוטיקה.
בגופנו קיימים טריליוני תאי דם לבנים שכל תפקידם הוא לאתר ולחסל גורמים מיקרוסקופיים שמאיימים על הגוף. הסרטון שלפנינו מציג חלק אחד ממערכת ההגנה המתוחכמת של הגוף. נוכל לראות כאן כיצד מופעלים תאי ה-B מפרישי הנוגדנים ואיך נבחרים התאים המתאימים ונשלחים להילחם נגד האיום.
הסרטון הופק בידי דרו ברי במסגרת פרויקט WEHI-TV.
We would like to thank Drew Berry for his help.
למידע נוסף על הפעלת התגובה החיסונית, צפו בסרטונים הפעלת התגובה החיסונית על ידי קולטני TLR, תאים דנדריטיים, והפעלת מערכת החיסון המורשת
מודל "ברירת השבטים", שהתגלה בידי סר פרנק מקפארלן ברנט שגם זכה עליו בפרס נובל לרפואה, הוא העיקרון העומד בבסיס התגובה החיסונית הנרכשת. העיקרון עצמו פשוט מאוד: יש מגוון רחב של תאים שכל אחד מהם יודע לזהות מבנה אחד ספציפי. כשפולש זר נכנס לגוף ואחד התאים הללו מזהה מבנה שקיים עליו, התא הזה מופעל. בעקבות ההפעלה הוא מתחלק לעותקים רבים (שבטים, או Clones באנגלית), וגם עובר התמיינות לתאי פלסמה, שהם תאים פעילים שמפרישים נוגדנים ולתאי זיכרון, שהם תאי "גיבוי" ששומרים את הזיכרון החיסוני.
כעבור כמה ימים כבר קיים צבא עצום של תאי B פעילים שמוכנים להילחם בחיידקים ועושים זאת על ידי נוגדנים שהם מפרישים. הנוגדנים הם מבנים חלבוניים שיודעים לזהות את המבנה שגילה תא ה-B שהפריש אותם. כשנוגדן נתקל במבנה כזה הוא נצמד אליו מיד וכך מסמן לתאים בולעניים ול"מערכת המשלים" שעליהם לחסל את הפולש.
מודל ברירת השבטים אינו פועל רק בתאי B אלא גם בתאי T, שאחראים לסייע לפעילות מערכת החיסון ולחסל תאים נגועים של הגוף. ברירת שבטים מתקיימת גם בתהליך ההתפתחות של תאי B ו-T, כשהתאים יודעים לזהות קולטנים שהכרחיים לפעולה ולא לזהות מבנים אחרים שקיימים בגוף שלנו באופן טבעי (כדי שלא יתקפו תאים בריאים). יש כאן למעשה סוג של אבולוציה של אוכלוסיה מגוונת, שפרט אחד בה משגשג יותר מהאחרים בזכות תכונה שמועדפת על ידי הסביבה (זיהוי או אי זיהוי של מבנים מסוימים).
ארז גרטי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
