מדע, אמנות, דמיון ובעיקר הרבה הומור ליוו את חייו הקצרים מדי של דאגלס אדמס. היום אנו חוגגים לכבודו את יום המגבת
"הרחק הרחק, בשולי האוקיינוסים הבלתי נודעים של הקצה הפחות אופנתי של הזרוע המערבית סלילית של הגלקסיה, שוכנת שמש קטנה, צהובה ולא בולטת. במרחק תשעים ושניים מיליון מיל לערך, מוקפת אותה שמש בכוכב לכת כחול ירוק, קטן וחסר ערך לחלוטין, שצורות החיים הבתר-קופיות שעליו פרימיטיביות בצורה מדהימה כל כך, עד ששעונים דיגיטליים נחשבים בעיניהם לרעיון גדול ממש".
בכוכב הלכת חסר הערך הזה, במשך 49 הקפות סביב אותה שמש קטנה וצהובה, חי סופר לא שולי בכלל. קראו לו דאגלס אדמס, והוא לימד אותנו את הלקח החשוב ביותר לכל מי שרוצה לטייל בזול בגלקסיה: לעולם אל תצאו מהבית בלי מגבת.
אדמס נולד ב-11 במרץ 1952 בקיימברידג' שבאנגליה, והראה כבר בילדותו נטייה לכתיבה. ב-1974, אחרי שסיים תואר ראשון בספרות אנגלית, הזמין אותו הקומיקאי גרהם צ'אפמן מלהקת מונטי פייתון לכתוב איתו. מהשותפות הזאת נולדו שני מערכונים פרי עטו של אדמס בעונה הרביעית של "הקרקס המעופף של מונטי פייתון", והחלה קריירת הכתיבה של אחד מגדולי סופרי המדע הבדיוני.
לקריירה שלו נדרש זמן להמריא, ובינתיים הוא עבד בעבודות מזדמנות כגון שוער בבית חולים, בונה אסמים ומנקה לולים. את הפריצה הוא עשה לבסוף ב-1977, כשתסכיתו "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" שודר בערוץ הרדיו BBC-4, ואדמס עצמו התמנה למפיק בערוץ.
מניקוי לולים למרחבי הגלקסיה, על כנפי הדמיון. אדאמס בכינוס בסן פרנסיסקו בשנת 2000 | צילום: ויקיפדיה, John Johnson
בלי פאניקה
"מדריך הטרמפיסט" היה גולת הכותרת של יצירתו. התסכית צמח לסדרת ספרים ("טרילוגיה בחמישה חלקים", כפי שתיאר אותה), סדרת טלוויזיה ולבסוף סרט שיצא אחרי מותו. במוקד העלילה נמצא ארתור דנט, התגלמות הגבר האנגלי הבורגני שפסגת שאיפותיו היא לקבל את תה הערבית שלו בטמפרטורה הנכונה, אבל מוצא את עצמו שלא בטובתו מתרוצץ ברחבי הגלקסיה בחברת החייזר הנוירוטי פורט פרפקט, הרובוט הדכאוני מרווין והחייזר הדו-ראשי המגלומני זאפוד ביבלברוקס.
כל מה שיש לו כדי להכניס קצת היגיון ביקום הבלתי מובן הסובב אותו הוא עותק אלקטרוני משומש של מדריך הטרמפיסט לגלקסיה – מעין ספר הדרכה למטייל המבולבל ברחבי הגלקסיה. וכך מתאר אותו אדמס:
"ברבות מהציביליזציות הנינוחות יותר שבשוליה המזרחיים החיצוניים של הגלקסיה, כבר גָבר 'מדריך הטרמפיסט' על ה'אנציקלופדיה גלקטיקה' בתור המאגר הרשמי של כלל הידע והחוכמה; ואף שיש בו סילופים רבים והוא מכיל חומר שבא ממקורות מפוקפקים, או מכל מקום בלתי מדויקים למדי, אף על פי כן הוא עולה על האנציקלופדיה הוותיקה והקרתנית יותר משתי בחינות עיקריות: ראשית הוא זול ממנה במעט; שנית, המילים בלי פאניקה חרוטות על כריכתו באותיות גדולות מסבירות פנים".
סדרת מדריך הטרמפיסט החלה להתפרסם ב-1979 והספר הרביעי בה, "היו שלום, ותודה על הדגים" יצא לאור ב-1984. כעבור שמונה שנים הצטרף אליהם ספר חמישי, "לא מזיק ברובו", שהיה מלנכולי יותר ופחות מצחיק. בין לבין ניסה אדמס את כוחו גם בשדה הפנטזיה, עם שני ספרי סוכנות הבילוש ההוליסטית של דירק ג'נטלי שבהם הוא הגחיך רעיונות ניו-אייג'יים, בשילוב עם מסע בזמן, אלים נורדיים ותיבול עדין של פיזיקת קוונטים ותורת הכאוס.
המדע הבדיוני של אדמס לקח ברצינות רבה את חוסר הרצינות שלו. בניגוד למדע הבדיוני הקלאסי, שהתמקד בשאלות מדעיות וטכנולוגיות, אדמס התעניין יותר בפער הגדל והולך בין המדע הקשה, ובמיוחד הפיזיקה, ליכולת של האדם הפשוט לעכל אותו. את המבוכה הזאת ביטא היטב גיבורו ארתור דנט, שלמרות האינטליגנציה העולה על הממוצע שלו נמצא בפאניקה מתמדת מול היקום הבלתי מוסבר.
את המוצא ארתור מחפש שוב ושוב בשכל הישר, שמוביל אותו שוב ושוב למבוי סתום בשל חוסר היכולת שלו להסביר את המציאות. בזמן שאצל דירק ג'נטלי פרדוקס החתול של שרדינגר מתורת הקוונטים משמש הוכחה לשפיותו של הגיבור, ארתור מתקשה לשמור על שפיות מול גילויים שהופכים את כל מה שהניח שהוא יודע. מה הייתם אתם עושים אילו היה מתברר לכם שכדור הארץ אינו אלא מחשב ענק שנוצר כדי למצוא את השאלה הגדולה של החיים, היקום והכול (התשובה, אגב, היא 42), ושהיצורים השליטים בעולמנו הם דווקא העכברים?
חשיבה מדעית ורציונלית, לצד הומור ורעיונות אבסודרדיים | הזדמנות אחרונה לראות, סלמון הספק ומדריך הטרמפיסט לגלקסיה
מדע ואבסורד
יצירותיו של אדמס היו רוויות ספקנות ושבירת מוסכמות. גם האתאיזם שבו דגל חלחל לא אחת ליצירותיו, דרך הגחכת החשיבה המיסטית וביקורת על רעיון קיומו של אלוהים. למרות האבסורד הרב בספריו, למעשה הם ביטאו הערכה רבה כלפי הרציונליות והחשיבה המדעית, בצד הכרה במגבלות הידע האנושי ובקטנותנו מול השאלות הגדולות שהיקום מציב לפנינו. אך המדע החדשני בספריו מבוסס דווקא על אבסורד, כגון שיטת הינע במרחב שמבוססת על אי-הסתברות, או חישוב מתקדם שנבנה על המתמטיקה הייחודית של פנקסי חשבונות של מלצרים.
ספרי מדריך הטרמפיסט זכו להצלחה גדולה בכל העולם – וגם בישראל. בעברית ראו אור כל ספרי הסדרה, וכן ספרי דירק ג'נטלי, ספר העיון "הזדמנות אחרונה לראות" שעוסק במינים בסכנת הכחדה, ו"סלמון הספק" שכלל סיפורים קצרים, קטעים בלתי גמורים והגיגים מעזבונו של אדמס.
אדמס היה מעורב גם בכתיבת פרקים של סדרת המדע הבדיוני הבריטית "דוקטור הו", כתב את משחק המחשב "ספינת החלל טיטניק", ניגן בגיטרה ואפילו הוזמן ללוות את להקת פינק פלויד ביום ההולדת ה-42 שלו. אך למרות הקריירה המגוונת והעשירה שלו, הוא גם סבל ממחסומי כתיבה תכופים והתפרסם בחוסר היכולת שלו לעמוד בדדליינים.
ב-11 במאי 2001, בהיותו בן 49 בלבד, הלך אדמס לעולמו מהתקף לב אחרי אימון גופני בחדר כושר. שבועיים אחרי מותו הכריזו מעריציו על ה-25 במאי כיום המגבת הבינלאומי לזכרו, והוא נחגג בכל העולם גם כיום. הוא זכה ל"דודל" מיוחד לכבודו באתר גוגל, ואפילו לאסטרואיד על שמו: DA42 2001, שכולל את ראשי התיבות של שמו, שנת מותו וכמובן המספר הגורלי 42. כשהיזם אילון מאסק שיגר לחלל את מכונית הטסלה שלו בשנה שעברה, כמטען-דמה בניסוי של טיל השיגור החדש המיועד לטיסות לירח ולמאדים, הבהב הכיתוב "בלי פאניקה" על לוח המחוונים של כלי הרכב, ובתא הכפפות הונחה מגבת, מחוות נאות לאדמס. בישראל נקרא לזכרו מגזין הרשת הוותיק למדע בדיוני בלי פאניקה, בעריכת כותב שורות אלה.
היה שלום, דאגלס, ותודה על הספרים.