היעילות המפוקפקת של הטיפולים האלטרנטיביים

היות שהמחלה נחשבה לא אלימה יחסית, ג'ובס בחר לדחות את הטיפול הרפואי ובחן במקום זה טיפולים אלטרנטיביים כגון דיקור סיני, ודיאטות מיצים. כעבור תשעה חודשים הוא החליט לעבור את הניתוח בכל זאת, אבל בשלב הזה הניתוח כבר היה מסובך יותר, היות שהגידול כבר היה מפושט. כעבור שבע שנים הוא נפטר מהמחלה.

אמנם לעולם לא נדע זאת בוודאות, אך ייתכן מאוד שאם היה עובר את הניתוח בשלב מוקדם יותר, הגידול לא היה מספיק לשלוח גרורות וג'ובס היה מחלים או לפחות מאריך חיים עוד כמה שנים. זו איננה הדוגמה היחידה לאנשים נבונים שנפלו בקסמיהם של טיפולים אלטרנטיביים חסרי ביסוס מדעי, במיוחד במחלות ממאירות כמו סרטן.

סיכויי תמותה גבוהים משמעותית

לאחרונה התפרסם מחקר שבדק אם הבחירה בטיפולים אלטרנטיביים כצורת הטיפול העיקרית, במקום הרפואה הקונבציונלית, משפיעה על סיכויי ההישרדות של חולי סרטן. החוקרים אספו מידע ממאגר הנתונים הלאומי של מחלת הסרטן בארצות הברית, והקפידו להתמקד רק בחולים עם סיכויי החלמה גבוהים יחסית, כלומר כאלה שלקו בסוגי סרטן ניתנים לריפוי, עם גידול שלא היה מפושט בזמן האבחון הראשוני.

החוקרים הגיעו בסך הכל ל-560 חולים שטופלו בשיטות הרגילות, כמו הקרנות, ניתוחים או כימותרפיה ול-280 חולים שבחרו בטיפולים אלטרנטיביים ועמדו בכל הקריטריונים – מספר צנוע, אבל מספיק בהחלט למסקנות ראשוניות. התברר שהסיכון למות מהסרטן היה גבוה פי 2.5 אצל חולים שבחרו לוותר על הטיפול הרגיל, לעומת חולים שקיבלו טיפול מקובל.

בחלוקה לפי סוגי סרטן נמצא שסיכויי התמותה של חולי סרטן השד שוויתרו על טיפול רגיל היו גבוהים פי 5.6, בסרטן הריאות פי 2.2 ובסרטן המעי הגס פי 4.6. בסרטן הערמונית לא נמצא הבדל בתקופת המחקר בסיכון לתמותה של חולים שוויתרו על טיפול רפואי רגיל – ממצא לא מפתיע לאור העובדה שסרטן הערמונית מתקדם לאט יחסית ש-98 אחוז מהחולים בו שורדים עשר שנים לפחות מרגע האבחון, בשעה שהמחקר בדק רק לטווח של חמש שנים וחצי.

למחקר הזה יש כמובן כמה מגבלות, כמו מיעוט הנבדקים היחסי, ההתמקדות בארבעה סוגים ספציפיים של סרטן בלבד וההתייחסות  לטיפולים אלטרנטיביים כמכלול בלי חלוקה מפורטת לשיטות השונות, שלא הייתה מעשית בשל מיעוט הנבדקים. הטיה נוספת שתיתכן היא שיכול להיות שחולים שבחרו רק בטיפולים אלטרנטיביים טופלו נגד סרטן במרכזים רפואיים שלא הופיע במחקר, או שחלקם קיבלו טיפול אלטרנטיבי לפני תקופת המחקר והתחילו לקבל טיפול רגיל רק זמן קצר לפני תחילת המחקר. אולם הטיה כזאת תגרום לשתי הקבוצות – מטופלים שבחרו בטיפול רגיל ומטופלים שוויתרו עליו לטובת טיפול אלטרנטיבי – להידמות זו לזו ולכן אמורה לצמצם את ההבדלים בתמותה ביניהן.

אין זה המחקר הראשון שבדק את התופעה. ב-2006 התפרסם מחקר נוסף שבדק את שיעור התקדמות המחלה של 33 חולות סרטן שסירבו לקבל טיפול קונבנציונלי ופנו לרפואה אלטרנטיבית, גם שם, למרות המדגם הקטן, התוצאות היו משמעותיות והעידו שהעדפת טיפולים אלטרנטיביים על פני רפואה קונבנציונלית עלולה להיות הרת אסון.

רפואה שעובדת

קיימות בספרות המחקרית לא מעט דוגמאות לטיפולים אלטרנטיביים שהוכיחו את יעילותם ולכן נכנסו למאגר התרופות הניתנות כטיפולים קונבנציונליים לכל דבר. דוגמאות מפורסמות הן האספירין והארטמיסנין. עם זאת, המון טיפולים אלטרנטיביים נבדקו ונמצא שהם אינם יעילים, כמו ההומיאופתיה ותוספי מזון רבים. חלקם נמצאו אפילו רעילים, כמו מי כסף וצמחי מרפא מסוימים.

קיימות גם דוגמאות לא מעטות לטיפולים אלטרנטיביים נפוצים שיעילותם ובטיחותם לא נבדקו כלל. פשרה נפוצה שנוקטים בה מטופלים שלא רוצים לזנוח את הגישה האלטרנטיבית היא שילוב בין טיפולים, אבל גם את זה כדאי לעשות בהתייעצות עם רופא, כדי למנוע התנגשויות מסוכנות.

כמו כל החלטה בחיים, ואולי אפילו יותר במקרה הזה, כשאנו מקבלים החלטה על טיפול רפואי עלינו להתבסס על ראיות. חובת ההוכחה חלה תמיד על יצרן הטיפול, גם אם מדובר בחברת תרופות מסחרית וגם כשמדובר במטפל אלטרנטיבי. אל תהססו לדרוש נתונים אובייקטיבים ומבוקרים על יעילות הטיפול, בטיחותו ותופעות הלוואי שלו.

כאשר אנחנו נמצאים בנקודה שבה אנחנו צריכים לבחור טיפול רפואי, הזמן לא עומד תמיד לצידנו. בדרך כלל עדיף לבחור בטיפול שנבדק בניסויים קליניים מבוקרים על עשרות אלפי בני אדם, שיעילותו ידועה, שבטיחותו נבדקה ושתופעות הלוואי שלו מוכרות. כמעט תמיד זה יהיה בטוח ויעיל יותר מאשר להמר על טיפול שיש סיכוי מסוים, שאיננו יודעים מה הוא, שיעזור, אבל הוא עלול גם להזיק, ישירות או בעקיפין, כמו במקרה של סטיב ג'ובס.

לקריאה נוספת בבלוג של ד"ר רועי צזנה.