הוא נחשב תרופת פלא ויש האומרים שהוא מרפא כמעט כל דבר ובטוח לגמרי לשימוש. המחקרים מגלים כי הוא מתפרק כמעט מיד, קשה להפקה, לא נספג בגוף ולא הוכח מדעית שהוא יעיל. ההבטחה הלא ממומשת של הכורכום

רבים מאיתנו אוהבים את טעמו ואת צבעו של הכורכום באוכל שלנו. התבלין הצהוב בעל הריח העז נפוץ מאוד בבישול ההודי, ובמזרח אסיה ומייחסים לו סגולות רפואיות רבות. סקירת מחקרים שפרסמו חוקרים מאוניברסיטת מינסוטה מארה"ב מראה שבבחינת הפרטים לעומק מגלים שהתבלין אולי טעים, אבל רחוק מלהיות "פלא רפואי" אמיתי. למרות המחקר הרב שנעשה עליו, הממצאים דלים ומעוררים תהיות רבות.

הכורכום הוא תבלין שמופק מהצמח "כורכומה ארוכה". הרפואה המסורתית בהודו ובסין עושה בו שימוש נרחב, ועל כן הוא מושא מחקר פופולרי. מייחסים לו סגולות רבות ולעיתים סותרות. בין השאר טוענים כי הוא יעיל נגד סרטן, מתאים לטיפול באלצהיימר או בהנגאובר, להפרעות בזקפה, להתקרחות ולשיעור יתר גם יחד. אמרו שהאבקה תורמת לשיפור הפוריות אך גם למניעת היריון ועוד. בקיצור, הכורכום לכאורה מרפא הכל ולא כלום.

מה שרבים לא יודעים הוא שבתוך הכורכום הזהוב מסתתר חומר מתעתע: הכורכומין. מרבית תמציות הכורכום הגולמיות או המזוקקות מכילות תערובת של שלוש תרכובות עיקריות: כורכומין (70-60 אחוז) ועוד שתי נגזרות שלו (35-30 אחוז) שנקראות יחד כורכומינואידים. שאר התערובת כוללת חומרים רבים המצויים בכורכום בכמות קטנה.

הכורכומין הוא תרכובת פעילה מאוד, ולכן עלולה לשבש לא מעט בדיקות מעבדה. החומר נקשר לחלבונים, מגיב עם יוני מתכת ועובר שינויים מבניים בתגובה לתנאים הכימיים המשתנים. התכונות הפלואורסנטיות שלו מקשות לעבוד במקביל עם חומרים פלואורסנטיים אחרים. בשל התכונות הללו הכורכומין עלול לתת תוצאה חיוביות בניסוי מעבדה גם כשאין לו השפעה ביולוגית אמיתית. יש להתחשב בכך כשמתכננים ניסוי, אחרת התוצאות יעמדו על כרעי תרנגולת.

נוסף על כך, מחקרים מעלים בעיות נוספות בשימוש הרפואי בכורכומין. בין השאר הם מצביעים על יעילות טיפולית נמוכה, ושהוא כמעט לא נספג בדם.

אזהרות כבדות משקל אלה נבלעו תחת נחשול של מאמרים, סקירות ופטנטים. בשנת 2015 הקימו חוקרים מהמכון הטכנולוגי בגוואטהי שבהודו מאגר מידע ייחודי לכורכומין ונגזרותיו.  המאגר כולל למעלה מ-9,000 פרסומים מדעיים וכ-500 פטנטים, מספרים הממחישים היטב את העניין הרב בחומר בקהילה המדעית והרפואית.

הכורכומין הנקי נחשב בטוח לשימוש כתוסף מזון וקיבל את אישור מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), מה שמקל על שיווקו. בארה"ב לבדה הניבו מכירות תוספי הכורכומין הכנסות של יותר מ-20 מיליון דולר בשנת 2014. וכאמור, אתרי אינטרנט משווקים את הכורכומין ואת הכורכום כולו כתרופת פלא למגוון רחב של סימפטומים ומחלות.


תבלין טעים, אבל לא פלא רפואי. פרח הכורכומה הארוכה, שמשורשיו מפיקים את הכורכומין | מקור: ויקיפדיה

מתפוצץ על כן השיגור 

העניין המחקרי בחומרים שמקורם ברפואה המסורתית איננו חדש, חומרי טבע רבים הפכו בסיס לתרופות המצויות כיום על מדפי בתי המרקחת. בשנת 2015 הוענק פרס נובל לרפואה ליויו טו הסינית, שזיהתה ברפואה המסורתית של ארצה את הארטמיסינין – חומר שהפך לטיפול יעיל נגד טפיל המלריה.

בקריאה מעט יותר מעמיקה, הניגוד בין הארטמיסינין לכורכום בולט. כאשר רק התחילו לבדוק את הארטמיסינין, החוקרים חששו שהמבנה המולקולרי שלו לא יהיה יציב בסביבה ביולוגית. אולם בניסויים בבעלי חיים נמצא שזמן מחצית החיים של החומר בגוף עומד על כשעתיים וחצי, כלומר זה הזמן שנדרש למחצית מהחומר להתפרק. הזמן הזה ארוך די הצורך כדי שהמולקולה תהיה יציבה מספיק לטיפול רפואי.

עם הכורכומין הדברים היו שונים. ניסויי המבחנה הראשונים אמנם העידו על פוטנציאל, אך מחקרים מצאו שהוא מתפרק במהירות, גם במבחנה וגם בניסויים בבעלי חיים. במצב כזה אין לחומר סיכוי ממשי להפוך לטיפול תרופתי יעיל.

ההשוואה בין שתי המולקולות חותכת. את הארטמיסינין אפשר לדמות לטיל שיוט לטווח רחוק, שמתביית על טפיל המלריה והורס אותו בפיצוץ מרהיב של פעילות ביולוגית לא בררנית. הכורכומין משול לעומתו לטיל שמתפוצץ כבר על כן השיגור ולכן איננו מספיק להגיע אל היעד.

למרות הבעיה הזאת, חקר הכורכומין נמשך במלוא עוזו. למעשה, כמות הפרסומים על השפעותיות הביולוגיות האפשריות גדלה בקצב שעולה בהרבה על חקר הארטמיסינין. ההבדל הזה מעיד שבעוד שהארטמיסינין היא כבר תרופה בשלה, סביב הכורכומין עדיין מתנהל מאמץ רחב היקף לנסות לזהות את השפעותיו ואת מנגנון הפעילות שלו.

מופרש בקלות

כשמנסים ללמוד מסיפורי הצלחה של פיתוח תרופות מחומרי טבע, מגלים שכולם התאפיינו בפעילות ביולוגית צרה וספציפית. הם גם הניבו השפעות טיפוליות במינונים נוחים. התכונות האלה אפשרו לפתח בזריזות יחסית מולקולות הנגזרות מהחומר הטבעי ומשיגות את האפקט הטיפולי המבוקש.

אולם נראה שהסיפור של כורכומין שונה. במחקרי מבחנה ובתרביות תאים נוהגים להשתמש בכורכומין סינתטי טהור, אך במחקרים בבעלי חיים ובמחקרים קליניים נעשה לרוב שימוש בתערובות של כורכומינואידים. הבדיקות העלו שיש לו מגוון רחב של פעילויות ביולוגיות, למשל עיכוב יצירה של החלבונים המזוהים עם מחלת אלצהיימר, עיכוב חלבון המעורב במחלת סיסטיק פיברוזיס, ועוד. אולם בכולן ביצועיו הטיפוליים נמוכים ועל כן לא סביר שהוא יתאים לפיתוח תרופה.

ככל שההשפעה של חומר רחבה יותר, כך קשה יותר לזהות את המנגנון הביולוגי של פעילותו. במקרה של תרכובות הכורכום נראה שמגוון ההשפעות הגדול מעיד על גורמים רבים שמפריעים לביצוע מחקר שמבודד משתנים מסוימים.

יש גם קושי רב להשיג כורכומין טהור ונקי מחומרים נוספים שיש בתבלין, כגון תערובות הכורכומינואידים למרבה הצער, ברבים מהמחקרים שנעשו בגוף החי לא פורט ההרכב המדויק של התמצית שבה השתמשו החוקרים, דבר שמקשה להשוות ביניהם.

בעיה נוספת המקשה על שימוש רפואי בכורכום, היא כאמור היציבות הנמוכה של החומר, שמתפרק במהירות לחומרים אחרים. קושי נוסף יוצרת הספיגה הנמוכה של החומר בתאים. מחקרים בתרביות העלו שהכורכומין אינו מצליח לחדור לתאים. ממצאים אלה מקבלים משנה תוקף ממחקרים קליניים, שמצאו כי גם מינון גבוה של כורכומין - עד 12 גרם ביום לאדם בוגר אינו גורם לתופעות לוואי. במחקרים בבעלי חיים נמצא שרק כאחוז אחד מהחומר שניטל בבליעה אכן נספג ממערכת העיכול והגיע לדם, וכל השאר הופרש בצואה. ספיגה כה נמוכה של החומר בגוף מסבירה את מיעוט תופעות הלוואי. מחקר מ1998 טען כי נטילה של פיפרין (החומר הפעיל בפלפל חריף) משפר את ספיגת הכורכומין בבני אדם אך גם כאן המחקר היה קטן למדי (10 מתנדבים)  ואמנם ריכוז הכורכומין בדם עלה משמעותית ביחס לביקורת, אך קצב הסילוק והפירוק שלו נותר מהיר ובתוך שעה רובו נעלם מהדם.


נראה שעדיף להשאיר את הכורכום במטבח, לא בארון התרופות. שורשי הכוכרומה והתבלין המופק מהם | צילום: Shutterstock

תוצאות מעורבות

מכיוון שהכורכומין כמעט לא נספג בדם, אבל כן עובר במעיים נעשו כמה מחקרים לבדיקת יעילותו בטיפול במחלות של מערכת העיכול, הידועות בשמן המשותף מחלות מעי דלקתיות (IBD). קבוצת מחלות זאת הכוללת, בין היתר ,את מחלת קרוהן וקוליטיס כיבי, מאופיינת בתגובה דלקתית ממושכת במעי הגס. בארבעה מחקרים קטנים בנושא בבני אדם (עשרות משתתפים), נצפה שיפור מסוים במצב החולים.  גם כאן חשוב מאוד לשים לב לגודל המחקרים, איכותם וחוסר האחידות ביניהם. שלושה בדקו שיפור, חלקם נסיגה ואחד מהם הסתמך על דיווחי החולים, ולא על מדדים רפואיים מקובלים. אין הדבר אומר שהטיפול בכורכומין אינו יעיל למחלות כאלה, אבל הוא בהחלט אומר שדרוש עוד מחקר.  

ניסיון להכניס את החומר למעטפת שומנית אמנם שיפר מעט את הספיגה והזמינות שלו, אולם לאחר שהכורכומין נספג הוא לא הצליח להגיע ממערכת העיכול אל איברי המטרה, כמו המוח בטיפול נגד אלצהיימר או הלבלב בטיפול נגד סרטן הלבלב. נראה שהוא מתפרק מעצמו עוד לפני שהוא מגיע, או מפורק בכבד.

השלב האחרון והחשוב ביותר בדרך לפיתוח תרופה הוא ביצוע ניסויים קליניים בבני אדם. הניסויים הראשונים בתערובת כורכומין נעשו כבר בשנת 1937. מאז שנת 2001 נרשמו 135 ניסויים קליניים לבחינת הרעילות האפשרית והפעילות של כורכומין לטיפול במגוון רחב של מחלות. 49 מהם עדיין לא החלו, ומבין השאר דווחו התוצאות של שמונה ניסויים בלבד, אך הן רחוקות מלהיות חד-משמעיות. להיפך. בכמה מהם, כמו מחקר על טיפול בדרמטיטיס של חולי סרטן או על טיפול באלצהיימר, לא נמצאה כל תועלת בכורכומין על פני הפלצבו. באחרים לא התקבלו תוצאות ברורות או מובהקות, ובמחקר על טיפול בסרטן המעי הגס, התברר דווקא שהכורכומין עלול להחמיר את מצב החולים. יש לציין עם זאת כי רבים מהניסויים נעשו על מעט מאוד חולים, לטווח קצר ולא תמיד כללו ניתוח סטטיסטי מפורט.

חשוב להדגיש עוד שעיקר המחקרים נערכו על החומר הפעיל העיקרי – כורכומין, או על תמציות כורכום. יתכן ויש בכורכום חומרים פעילים אחרים בעלי יעילות רפואית, אך נכון להיום אין מספיק מידע מחקרי בנושא.

מכל הממצאים עולה המסקנה שאולי כורכום יכול להיות תוספת מעולה במזון, אבל הפוטנציאל הרפואי של החומר הפעיל העיקרי שלו, הכורכומין, מוטל בספק. כל עוד לא יימצא תחום שבו יש לו תועלת מוכחת, מוטב לדבוק בטיפולים אמינים יותר, ואת הכורכום להשאיר במטבח, לא בארון התרופות. 

24 תגובות

  • גון

    האם כורכומין הוא PAINS: Pan Assay INterference Structures?

    ////

  • אנונימי

    שלום! האם לכרכום יש השפעה

    שלום! האם לכרכום יש השפעה הורמונלית?
    אחותי התחילה לקחת כל יום גלולה של כורכום ואני שמתי
    לב שהחזה שלה גדל.

  • יעל אוריין

    תודה על הידע.

  • אנונימי

    ולמרות הכול ואני לא מנסה

    ולמרות הכול ואני לא מנסה לשלול דבר כי מי אני שאשלול מחקרים ומעבדות ועכברים ניסיוניים,
    אבל לי היו בעיות כבד מגיל 8 בעקבות צהבת במשך 40 שנים.
    הומלץ לי להכניס תבלין כורכום למרק ירקות ולאכול יום יום.
    אחרי 3 חודשים בדיקת הדם מצאה תפקוד כבד בנורמה ומאז ועד היום... בריא לחלוטין ומדובר כבר ב 10 שנים ויותר.
    כפי שכתבתי אני לא שולל את ממצאי המחקר שממעיטים ביעילותו של הכורכום לבריאותנו, אבל מניסיון אישי... שימשיכו לכתוב ואני אמשיך לאכול אותו.
    דרך אגב, זה בשילוב פלפל שחור כי השילוב מגביר את עוצמת הכורכום.

  • אנונימי

    בקיצור, חוואיג של תימנים.

  • אילן

    עוד שופר של חברות התרופות והפעם במסווה של זרוע חינוכית!

    ושוב מכון דוידסון מראה שבכל הנוגע לתוספי תזונה טבעיים מול תרופות הם משמשים כשופר של חברות תרופות תוך קביעות שרירותיות המציגות חצאי אמיתות על אפקטים קליניים לא מוכחים או בעיות ספיגה (שאגב, שימוש בפפרין או ברומלאין ושימוש בפאזות שומניות הוכחו כייעילות בהגברת ספיגה במאות אחוזים של הכורכומין). ממליץ לכם להמשיך להתעסק במחקרים אמיתיים שלא ממומנים ע"י כסף של בעלי אינטרסים שמפחדים מאמיתות עתיקות כמו צמחי מרפא. כי מה לעשות, זה פוגע בביזנס של חברות התרופות. ואם כבר אתם רוצים להתעסק בתחום הזה תעברו לחקר תופעות לוואי של תרופות וחיסונים, זה יהיה הרבה יותר מעניין ומידע חשוב בהרבה לציבור.

  • אנונימי

    אתה יכל לתת תימוכין לטענה כי הדברים המופיעים בכתבה שקריים?

    או מראי מקום שבהם מפורסם המידע התומך לטענתך?

  • יעל

    יכול להיות שהתכוונתם לתוסף תזונה ולא לתוסף מזון ? :)

    יש להם משמעות שונה..

  • אור

    מחקרים מסויימים הראו שהכורכום

    מחקרים מסויימים הראו שהכורכום נספג בגוףמשמעותית יותר מין ביולוגית בגוף כשהוא בא בצימוד עם פפרין, חומר שקיים בפלפל שחור. לפי המשתמע מדבריך, כל המחקרים שבחנו את הכרוכומין או הכורכום לא בדקו את זה בצימוד עם פפרין. ולכן לא ניתן להסיק באמת מסקנות על תועלת לבני האדם

  • אור

    התכוונתי שהראו שהפפרין מעלה

    התכוונתי שהראו שהפפרין מעלה את הזמינות הביולוגית של הכורכומין

  • סיון

    נראה שלמישהו במכון ויצמן יש אינטרס...

    אופי הכתבה, הניסוחים הדמגוגיים, הקטנת הגופן (! וגם ?!) בקטע שעוסק במחקרים "קטנים" (מה זה קטנים?) שהראו שהכורכום יעיל מבחינה רפואית - מעלים בי חשד סביר שלמחבר או למחברת בשליחות מכון ויצמן יש אינטרס.
    בסופו של דבר הכל כלכלי.
    שטיפת מוח דרך "מדע פופולרי" בחסות האקדמיה ע"ע: צמח המרפא, התרופה מריחואנה (מישהו אמר חברות התרופות?)
    ע"ע: "מנסים לחסל לי את הקריירה בגלל פרסום מחקרים נגד חיסון השפעת": http://www.amitit.co.il/%D7%9C%D7%97%D7%A1%D7%9C-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9...

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    הכתבה הזאת מביאה סקירת מאמרים גדולה שהתפרסמה לאחרונה (קישור למעלה) שמתארת בצורה יפה את הידע הקיים היום על השימוש בכורכומין לצרכים רפואיים. אני יכול להבטיח לך שאין שום אינטרסים מלבד האינטרס להביא לציבור מדע מבוסס ראיות על מנת שיוכלו לקבל החלטות מושכלות במיוחד היום בעידן הfake news.

  • עוז כהן

    קישורים למחקרים

    שלום ד"ר, אשמח לקבל קישורים למחקרים המצביעים על התוצאות שאת מביאה במאמר. בנוסף, אני בשלבי לקיטת מאמרים לעבודה הסמינריונית שלי בנושא "האם כורכום יכול לשמש כתרופה לאלצהיימר?" ואשמח עוד יותר אם נוכל להתכתב בנושא הזה במייל.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    המאמר הזה מבוסס על סקירת מחקרים שהתפרסמה לאחרונה.
    http://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/acs.jmedchem.6b00975

  • מישה

    אם הבעיה היא זמינות ופירוק במערכת העיקול

    למה לא מזריקים לדם?

  • נעמה

    כורכום - וקרישיות יתר - קרישי דם

    מניסיון שלי - כורכום + שמן על רגל עם קריש דם - מפחיתה בתוך דקות נפיחות ברגל עם קריש דם
    מה שכל תרופות בית החולים גם יחד - לא עשו - כולל הפחתה מיידית של הכאבים

  • מעין ברנע

    אין לי שום ויכוח עם הניסיון הפרטי של אנשים

    אני בעד שאנשים יעשו מה שעושה להם טוב.
    הנקודה היא שניסיון פרטי אנקדוטלי איננו שקול ל"הוכחה" ליעילות של טיפול. יש דרך מסודרת לאסוף מידע ולקבל החלטות שהן ברמה יותר רחבה כגון פיתוח תרופות או קווים מנחים לטיפול לצוות הרפואי, ואת הסף הזה כורכומין לא עובר.

  • דורון

    סטנדרט כפול

    בעיה שאני נתקל בה בכל פעם שאני קורא כתבה "סקפטית" לגבי חומרי - טבע,
    היא שמצד אחד כדי להצדיק שימוש דורשים "Grade A clinical evidence"
    ומצד שני שוכחים לתת גילוי נאות על המצב העגום של הרפואה הקונבנציונלית מבוססת הראיות. לפי סטטיסטיקה שנאספת ע"י מערכת הבריאות הבריטית ,שאפשר להניח שמייצגת את הרפואה במדינות מערביות,
    רק ל 11% מהטיפולים שניתנים במערכת (אחוז הסוגים ולא אחוז מכלל הטיפולים) יש ראיות טובות !
    http://clinicalevidence.bmj.com/x/set/static/cms/efficacy-categorisation... וזה לפני שמדברים על המצב העגום של ה EBM.
    ד"ר מרסיה אנגל העורכת לשעבר של NEJM טוענת שאי אפשר להאמין יותר למחקרים בנושא :
    http://www.nybooks.com/articles/2009/01/15/drug-companies-doctorsa-story... The problems I’ve discussed are not limited to psychiatry, although they reach their most florid form there. Similar conflicts of interest and biases exist in virtually every field of medicine, particularly those that rely heavily on drugs or devices. It is simply no longer possible to believe much of the clinical research that is published, or to rely on the judgment of trusted physicians or authoritative medical guidelines. I take no pleasure in this conclusion, which I reached slowly and reluctantly over my two decades as an editor of TheNew England Journal of Medicine. דברים דומים אפשר לשמוע מפרופסור ג'ון לאונידיס
    https://www.youtube.com/watch?v=N63skNtYaJw&feature=youtu.be

  • אנונימי

    אם זה אכן מצב הרפואה הקונוונציונאלית אני אפילו לא רוצה להתחיל

    לחשוב מה מצב הרפואה האלטרנטיבית

  • מעין ברנע

    כשבוחנים אמפירית

    ורואים את השינוי בתוחלת החיים, היכולת לטפל במחלות מסוגים שונים (חיסונים, אנטיביוטיקה, טיפולים לסרטן, כירורגיה, מחלות מטבוליות, אבחון טרום לידתי ועוד ועוד ועוד...) אז המצב של הרפואה המודרנית מאוד מאוד ברור.
    כשבוחנים את מדף התרופות שלנו, רואים שלא מעט מהן מגיעות מחומרי טבע ושפרמקולוגיה ורפואה מודרנית ממש לא מתנגדות לשימוש במידע שמגיע מהרפואה העממית או בחומרים שמקורם בצמחים לסוגיהם.
    כשקוראים את הספרות המדעית, רואים שהרדיפה אחרי EBM קיימת ומתמשכת כל הזמן גם בתוככי העולם הרפואי ומשם זולגת הדרישה להוכחות שכאלה גם בהקשרים אחרים, זה לא במקום וזה לא סטנדרט אחר, זה אותו הסטנדרט בדיוק שמנסים להחיל גם בתחומים אחרים.
    זה לא אומר שאין הטיות, שאין כשלים, שאין בעיות ברפואה ובמדע, אבל השיטה המדעית בנויה בדיוק כך שהיא אמורה לאתר את הכשלים הללו ולתקן את עצמה, בעוד שבמערכות אמוניות זה לא קורה.

  • אנונימי

    המאמר מצביע על אפשרות לבעיות

    המאמר מצביע על אפשרות לבעיות מתודולגיות ואו בתרגום לתרופה מסחרית. אין כאן טענה ברורה לגבי היעילות אלא רק ״אנחנו עדיין לא יכולים להראות בכלים מדעיים״ שזה בסדר אבל המסקנה הנחרצת חורגת מהטענות במאמר.

  • מעין ברנע

    הנקודה היא

    שבכלים מדעיים למרות הניסיון לא מצליחים להראות יעילות של ממש. בנקודה מסויימת, אם למרות שנורא מנסים לא מצליחים, כדאי להפסיק לנסות ולעבור הלאה.

  • רזיאל

    כורכום לעור ולשיער

    היי שלום
    האם יש הוכחות לכך שהכורכום עוזר לטיפוח העור והשיער?
    ממה שהבנתי זה שהוא מתפרק מהר בגוף ולכן לא גיל למקומות שהוא צריך להגיע אבל האם הוא עוזר במקרה של מגע ישיר כמו מסכה לפנים וכדומה?
    תודה מראש

  • מעין ברנע

    לא נתקלתי בהקשר של מריחה ישירה

    אני מניחה שאפשר לנסות ולהתרשם, רק שכדאי להיזהר כי הוא מכתים מאוד.