הוא נחשב תרופת פלא ויש האומרים שהוא מרפא כמעט כל דבר ובטוח לגמרי לשימוש. המחקרים מגלים כי הוא מתפרק כמעט מיד, קשה להפקה, לא נספג בגוף ולא הוכח מדעית שהוא יעיל. ההבטחה הלא ממומשת של הכורכום

רבים מאיתנו אוהבים את טעמו ואת צבעו של הכורכום באוכל שלנו. התבלין הצהוב בעל הריח העז נפוץ מאוד בבישול ההודי, ובמזרח אסיה ומייחסים לו סגולות רפואיות רבות. סקירת מחקרים שפרסמו חוקרים מאוניברסיטת מינסוטה מארה"ב מראה שבבחינת הפרטים לעומק מגלים שהתבלין אולי טעים, אבל רחוק מלהיות "פלא רפואי" אמיתי. למרות המחקר הרב שנעשה עליו, הממצאים דלים ומעוררים תהיות רבות.

הכורכום הוא תבלין שמופק מהצמח "כורכומה ארוכה". הרפואה המסורתית בהודו ובסין עושה בו שימוש נרחב, ועל כן הוא מושא מחקר פופולרי. מייחסים לו סגולות רבות ולעיתים סותרות. בין השאר טוענים כי הוא יעיל נגד סרטן, מתאים לטיפול באלצהיימר או בהנגאובר, להפרעות בזקפה, להתקרחות ולשיעור יתר גם יחד. אמרו שהאבקה תורמת לשיפור הפוריות אך גם למניעת היריון ועוד. בקיצור, הכורכום לכאורה מרפא הכל ולא כלום.

מה שרבים לא יודעים הוא שבתוך הכורכום הזהוב מסתתר חומר מתעתע: הכורכומין. מרבית תמציות הכורכום הגולמיות או המזוקקות מכילות תערובת של שלוש תרכובות עיקריות: כורכומין (70-60 אחוז) ועוד שתי נגזרות שלו (35-30 אחוז) שנקראות יחד כורכומינואידים. שאר התערובת כוללת חומרים רבים המצויים בכורכום בכמות קטנה.

הכורכומין הוא תרכובת פעילה מאוד, ולכן עלולה לשבש לא מעט בדיקות מעבדה. החומר נקשר לחלבונים, מגיב עם יוני מתכת ועובר שינויים מבניים בתגובה לתנאים הכימיים המשתנים. התכונות הפלואורסנטיות שלו מקשות לעבוד במקביל עם חומרים פלואורסנטיים אחרים. בשל התכונות הללו הכורכומין עלול לתת תוצאה חיוביות בניסוי מעבדה גם כשאין לו השפעה ביולוגית אמיתית. יש להתחשב בכך כשמתכננים ניסוי, אחרת התוצאות יעמדו על כרעי תרנגולת.

נוסף על כך, מחקרים מעלים בעיות נוספות בשימוש הרפואי בכורכומין. בין השאר הם מצביעים על יעילות טיפולית נמוכה, ושהוא כמעט לא נספג בדם.

אזהרות כבדות משקל אלה נבלעו תחת נחשול של מאמרים, סקירות ופטנטים. בשנת 2015 הקימו חוקרים מהמכון הטכנולוגי בגוואטהי שבהודו מאגר מידע ייחודי לכורכומין ונגזרותיו.  המאגר כולל למעלה מ-9,000 פרסומים מדעיים וכ-500 פטנטים, מספרים הממחישים היטב את העניין הרב בחומר בקהילה המדעית והרפואית.

הכורכומין הנקי נחשב בטוח לשימוש כתוסף מזון וקיבל את אישור מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), מה שמקל על שיווקו. בארה"ב לבדה הניבו מכירות תוספי הכורכומין הכנסות של יותר מ-20 מיליון דולר בשנת 2014. וכאמור, אתרי אינטרנט משווקים את הכורכומין ואת הכורכום כולו כתרופת פלא למגוון רחב של סימפטומים ומחלות.


תבלין טעים, אבל לא פלא רפואי. פרח הכורכומה הארוכה, שמשורשיו מפיקים את הכורכומין | מקור: ויקיפדיה

מתפוצץ על כן השיגור 

העניין המחקרי בחומרים שמקורם ברפואה המסורתית איננו חדש, חומרי טבע רבים הפכו בסיס לתרופות המצויות כיום על מדפי בתי המרקחת. בשנת 2015 הוענק פרס נובל לרפואה ליויו טו הסינית, שזיהתה ברפואה המסורתית של ארצה את הארטמיסינין – חומר שהפך לטיפול יעיל נגד טפיל המלריה.

בקריאה מעט יותר מעמיקה, הניגוד בין הארטמיסינין לכורכום בולט. כאשר רק התחילו לבדוק את הארטמיסינין, החוקרים חששו שהמבנה המולקולרי שלו לא יהיה יציב בסביבה ביולוגית. אולם בניסויים בבעלי חיים נמצא שזמן מחצית החיים של החומר בגוף עומד על כשעתיים וחצי, כלומר זה הזמן שנדרש למחצית מהחומר להתפרק. הזמן הזה ארוך די הצורך כדי שהמולקולה תהיה יציבה מספיק לטיפול רפואי.

עם הכורכומין הדברים היו שונים. ניסויי המבחנה הראשונים אמנם העידו על פוטנציאל, אך מחקרים מצאו שהוא מתפרק במהירות, גם במבחנה וגם בניסויים בבעלי חיים. במצב כזה אין לחומר סיכוי ממשי להפוך לטיפול תרופתי יעיל.

ההשוואה בין שתי המולקולות חותכת. את הארטמיסינין אפשר לדמות לטיל שיוט לטווח רחוק, שמתביית על טפיל המלריה והורס אותו בפיצוץ מרהיב של פעילות ביולוגית לא בררנית. הכורכומין משול לעומתו לטיל שמתפוצץ כבר על כן השיגור ולכן איננו מספיק להגיע אל היעד.

למרות הבעיה הזאת, חקר הכורכומין נמשך במלוא עוזו. למעשה, כמות הפרסומים על השפעותיות הביולוגיות האפשריות גדלה בקצב שעולה בהרבה על חקר הארטמיסינין. ההבדל הזה מעיד שבעוד שהארטמיסינין היא כבר תרופה בשלה, סביב הכורכומין עדיין מתנהל מאמץ רחב היקף לנסות לזהות את השפעותיו ואת מנגנון הפעילות שלו.

מופרש בקלות

כשמנסים ללמוד מסיפורי הצלחה של פיתוח תרופות מחומרי טבע, מגלים שכולם התאפיינו בפעילות ביולוגית צרה וספציפית. הם גם הניבו השפעות טיפוליות במינונים נוחים. התכונות האלה אפשרו לפתח בזריזות יחסית מולקולות הנגזרות מהחומר הטבעי ומשיגות את האפקט הטיפולי המבוקש.

אולם נראה שהסיפור של כורכומין שונה. במחקרי מבחנה ובתרביות תאים נוהגים להשתמש בכורכומין סינתטי טהור, אך במחקרים בבעלי חיים ובמחקרים קליניים נעשה לרוב שימוש בתערובות של כורכומינואידים. הבדיקות העלו שיש לו מגוון רחב של פעילויות ביולוגיות, למשל עיכוב יצירה של החלבונים המזוהים עם מחלת אלצהיימר, עיכוב חלבון המעורב במחלת סיסטיק פיברוזיס, ועוד. אולם בכולן ביצועיו הטיפוליים נמוכים ועל כן לא סביר שהוא יתאים לפיתוח תרופה.

ככל שההשפעה של חומר רחבה יותר, כך קשה יותר לזהות את המנגנון הביולוגי של פעילותו. במקרה של תרכובות הכורכום נראה שמגוון ההשפעות הגדול מעיד על גורמים רבים שמפריעים לביצוע מחקר שמבודד משתנים מסוימים.

יש גם קושי רב להשיג כורכומין טהור ונקי מחומרים נוספים שיש בתבלין, כגון תערובות הכורכומינואידים למרבה הצער, ברבים מהמחקרים שנעשו בגוף החי לא פורט ההרכב המדויק של התמצית שבה השתמשו החוקרים, דבר שמקשה להשוות ביניהם.

בעיה נוספת המקשה על שימוש רפואי בכורכום, היא כאמור היציבות הנמוכה של החומר, שמתפרק במהירות לחומרים אחרים. קושי נוסף יוצרת הספיגה הנמוכה של החומר בתאים. מחקרים בתרביות העלו שהכורכומין אינו מצליח לחדור לתאים. ממצאים אלה מקבלים משנה תוקף ממחקרים קליניים, שמצאו כי גם מינון גבוה של כורכומין - עד 12 גרם ביום לאדם בוגר אינו גורם לתופעות לוואי. במחקרים בבעלי חיים נמצא שרק כאחוז אחד מהחומר שניטל בבליעה אכן נספג ממערכת העיכול והגיע לדם, וכל השאר הופרש בצואה. ספיגה כה נמוכה של החומר בגוף מסבירה את מיעוט תופעות הלוואי. מחקר מ-1998 טען כי נטילה של פיפרין (החומר הפעיל בפלפל הודי חריף) משפר את ספיגת הכורכומין בבני אדם אך גם כאן המחקר היה קטן למדי (10 מתנדבים)  ואמנם ריכוז הכורכומין בדם עלה משמעותית ביחס לביקורת, אך קצב הסילוק והפירוק שלו נותר מהיר ובתוך שעה רובו נעלם מהדם.


נראה שעדיף להשאיר את הכורכום במטבח, לא בארון התרופות. שורשי הכוכרומה והתבלין המופק מהם | צילום: Shutterstock

תוצאות מעורבות

מכיוון שהכורכומין כמעט לא נספג בדם, אבל כן עובר במעיים נעשו כמה מחקרים לבדיקת יעילותו בטיפול במחלות של מערכת העיכול, הידועות בשמן המשותף מחלות מעי דלקתיות (IBD). קבוצת מחלות זאת הכוללת, בין היתר ,את מחלת קרוהן וקוליטיס כיבי, מאופיינת בתגובה דלקתית ממושכת במעי הגס. בארבעה מחקרים קטנים בנושא בבני אדם (עשרות משתתפים), נצפה שיפור מסוים במצב החולים.  גם כאן חשוב מאוד לשים לב לגודל המחקרים, איכותם וחוסר האחידות ביניהם. שלושה בדקו שיפור, חלקם נסיגה ואחד מהם הסתמך על דיווחי החולים, ולא על מדדים רפואיים מקובלים. אין הדבר אומר שהטיפול בכורכומין אינו יעיל למחלות כאלה, אבל הוא בהחלט אומר שדרוש עוד מחקר.  

ניסיון להכניס את החומר למעטפת שומנית אמנם שיפר מעט את הספיגה והזמינות שלו, אולם לאחר שהכורכומין נספג הוא לא הצליח להגיע ממערכת העיכול אל איברי המטרה, כמו המוח בטיפול נגד אלצהיימר או הלבלב בטיפול נגד סרטן הלבלב. נראה שהוא מתפרק מעצמו עוד לפני שהוא מגיע, או מפורק בכבד.

השלב האחרון והחשוב ביותר בדרך לפיתוח תרופה הוא ביצוע ניסויים קליניים בבני אדם. הניסויים הראשונים בתערובת כורכומין נעשו כבר בשנת 1937. מאז שנת 2001 נרשמו 135 ניסויים קליניים לבחינת הרעילות האפשרית והפעילות של כורכומין לטיפול במגוון רחב של מחלות. 49 מהם עדיין לא החלו, ומבין השאר דווחו התוצאות של שמונה ניסויים בלבד, אך הן רחוקות מלהיות חד-משמעיות. להיפך. בכמה מהם, כמו מחקר על טיפול בדרמטיטיס של חולי סרטן או על טיפול באלצהיימר, לא נמצאה כל תועלת בכורכומין על פני הפלצבו. באחרים לא התקבלו תוצאות ברורות או מובהקות, ובמחקר על טיפול בסרטן המעי הגס, התברר דווקא שהכורכומין עלול להחמיר את מצב החולים. יש לציין עם זאת כי רבים מהניסויים נעשו על מעט מאוד חולים, לטווח קצר ולא תמיד כללו ניתוח סטטיסטי מפורט.

חשוב להדגיש עוד שעיקר המחקרים נערכו על החומר הפעיל העיקרי – כורכומין, או על תמציות כורכום. יתכן ויש בכורכום חומרים פעילים אחרים בעלי יעילות רפואית, אך נכון להיום אין מספיק מידע מחקרי בנושא.

מכל הממצאים עולה המסקנה שאולי כורכום יכול להיות תוספת מעולה במזון, אבל הפוטנציאל הרפואי של החומר הפעיל העיקרי שלו, הכורכומין, מוטל בספק. כל עוד לא יימצא תחום שבו יש לו תועלת מוכחת, מוטב לדבוק בטיפולים אמינים יותר, ואת הכורכום להשאיר במטבח, לא בארון התרופות. 

52 תגובות

  • רוברט

    מאמר חובבני

    ב"ה משעשע לראות, כיצד במאמר שטחי, מנסים לתת סקירה מדעית
    האמורה לשקף אלפי מחקרים שכבר נעשו לגבי כרכומין, עם אמירות כוללניות
    לפיהם כביכול המחקרים נעשו עם קבוצות קטנות,
    או שהביצועים והתוצעות לא הניבו כיבכול תוצאות מרשימות וכדומה, כאשר ברי,
    כי כותבת המאמר לא עברה על כל אלפי המחקרים כדי שתוכל לטענות טענות אלה.
    ראו להלן, קישור למאמר מחקרי (תוצרת חוץ כמובן) המסקר בתמצית תוצאות מחקרים מרכזיים
    כאר בסקירה זו בלבד ניתן לראות הפרכות לטענות יסוד של כותבת המאמר ממכון וייצמן, לרבו בעניין
    שילוב הכרכומין עם פיפרין:
    https://davidson.weizmann.ac.il/online/reasonabledoubt/%D7%9B%D7%95%D7%A... מלבד זאת, חכמת ההמונים גדולה וחזקה מכל חוקר מלומד שמנסה להפריך אותה.
    מיליוני אנשים מכל קצוות הצילוויזיציה, השתמשו ומשתמשים בכרכומין לפתרונות שונים
    ומדווחים על שביעות רצון ותוצאות מדהימות.

  • רוברט

    תיקון לגבי הקישור. מדובר באתר רשמי של ממשלת ארה"ב!

    https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5664031/

  • שי3

    כורכום עושה לי בחילות ושלשולים

    גם קארי

  • כורכו

    לא מתאים לכולם

    כורכומין של טבע לקחתי כדור אחד הכל היה טוב ערנות חדות חל במוחי הרגשת הקלה על הדלקת אימונים הרגשה טובה.... באמצע מוסיקה ברכב במוד נהנה פלוס! לאחר 4 שעות לא יודע מה קרה ואז פיצוץ שלחץ דם דופק חרדה אבל עד הפיצוץ זה היה דבר מדהים בעיניי חבל שלא מתאים לי...

  • שביט

    תודה על המארמ למרותש התגובה

    תודה על המארמ למרותש התגובה שלי מתפרסמת כאן ארבע שנים אחרי הפרסום כדאיש אנשים יבינו שתעשיית תוספי המזון היא שקרית, מניפולטיבתי ונועדה לעשות הון עתק מבורותם ף,תחלואיהם ופחדיהם של בני אדם הדיוטות. בנוסף נטילת תוספי מזון רבים בלי להבין את האינטראקציה ביניהם ועם תרופות שנלקחות במקביל עלולות להיות הרות אסון. אל תשכחו -גם כאן עומדים מאחורי המוצרים הרבה מאוד שרלטניםש קרנים שאין בינם לריפוי ורפואה שום דבר .

  • רמי

    מצטער, את לא מעודכנת

    כבר כשכתבת את המאמר היו מחקרים עם תוצאות , כולל בשיב"א לדוגמא מחקר על כורכומין וקוליטיס.

  • דנית

    האם יש סיכון שהכורכוםאו הכורכומין ישבשו בדיקות דם/צואה

    האם לפי מה שנאמר כאן-
    "הכורכומין הוא תרכובת פעילה מאוד, ולכן עלולה לשבש לא מעט בדיקות מעבדה. החומר נקשר לחלבונים, מגיב עם יוני מתכת ועובר שינויים מבניים בתגובה לתנאים הכימיים המשתנים. התכונות הפלואורסנטיות שלו מקשות לעבוד במקביל עם חומרים פלואורסנטיים אחרים. בשל התכונות הללו הכורכומין עלול לתת תוצאה חיוביות בניסוי מעבדה גם כשאין לו השפעה ביולוגית אמיתית. יש להתחשב בכך כשמתכננים ניסוי, אחרת התוצאות יעמדו על כרעי תרנגולת." יש סיכון לצורך את הכורכום כי אולי תהיה לי בעיה רפואית שלא תראה בבדיקות דם ?

  • עדי

    לכו לעזאזל

    *** תוכן התגובה נמחק עקב לשון לא ראויה ***

  • שקד

    נסו לצרוך את השורש עצמו ולא בקפסולות

    באמת מחקרים לא מרשימים מבחינה מדעית, אבל אני יכול להעיד שצריכה יומית של שורש כורכום הפחיתה אצלי עייפות. לא כתוסף שמכיל תמצית כורכומין בלבד אל ממש השורש עצמו. נכון זה לא בדיוק הוכחה סטטיסטית וכמובן שייתכן ויש כאן אפקט פלצבו אבל שווה לנסות. שלא כמו כמוסות הכורכומין שדוחפות חברות התרופות, שורש הכורכום אינו יקר ושווה לנסות.
    מאמר נוסף על כורכום וכורכומין שכדאי לקרוא: health-magazine.co.il/natural-antidepressants/curcumin

  • אנונימי

    הקלה משמעותית

    כורכום אחד ליום שיפר בצורה משמעותית ומנע נתוח של פיסורה.

  • אביב

    למה באמת אין ניסויים קליניים?

    מתוך הכתבה: ". מאז שנת 2001 נרשמו 135 ניסויים קליניים לבחינת הרעילות האפשרית והפעילות של כורכומין לטיפול במגוון רחב של מחלות. 49 מהם עדיין לא החלו, ומבין השאר דווחו התוצאות של שמונה ניסויים בלבד, אך הן רחוקות מלהיות חד-משמעיות. להיפך" מדוע באמת הניסויים לא החלו? התשובה פשוטה: מי שממן את הנסיויים בתרופות הם חברות התרופות לעיתים בשיתוף קופות החולים ומשרד הבריאות. מממ... נשאלת השאלה מדוע אם כן הם לא מממנים ניסוי ליעילותו של הוכרכום?? כי "טבע" לא תרוויח הרבה כסף ממכירת כורכום... והיא לא מעוניינת להעשיר את הסוחרים של שוק וילנסקי.. ו זה כל הסיפור מתחילתו ועד סופו.

  • צבי

    נסיון עם קרובת משפחה וחברים

    אני לא רופא ולא איש מקצוע.
    קרובת משפחה שלי עם קרוהן לא הגיבה לתרופות הקיימות בשוק.
    בלית ברירה פנינו לכורכומין ( מיוצר אם אני לא טועה בקירית שמונה ) וב"ה נרפאה.
    אשתו של חבר עם קרוהן/ קוליטיס הייתה במצב גרוע מאד ( עברו איתה לטיפול בתרופות
    אטואימוניות בהשתתפות עצמית של אלפי שקלים לחודש )
    וגם שם עם כמה כדורים של כורכומין עברה המחלה לגמריי ב"ה. הודו לה' - כי טוב.

  • מוטי

    הכורכום

    המחקר מעניין והשאלה אם המחקר אהזה אינו מגמתי ,כיוון שאני שמעתי הרצאה בערוץ 7 של רופא קונבנצי7נלי שטוען ההפך . וכן סביר להניח שהמחקר הנ"ל נעשה במימון חברות התרופות הגדולות שיש להם אינטרס ברור . אם זה לא מזיק אז מה הרע לאכול כורכום שאו ברכה

  • דוד

    סקירה טובה מאוד!

    קראתי הרבה על יתרונותיו הרבים של הכורכום ומרכיב הכורכומין, אבל זו הסקירה המדעית הראשונה שאני קורא, ועל כך אני מברך. כדאי מאוד לעגן ידע עממי או "תרופות סבתא" בהבנה המדעית שלהם.
    תהיתי האם מציון העובדה כי הכורכומין כמעט ולא נספג בדם, אפשר להניח שחלק קטן כן נספג? אם כן, אז מדובר גכמויות, ואפשר להניח שאם צורכים כמות גדולה יותר, אזי חלק גדול יותר גם ייספג בדם.
    בנוסף מעניין אותי לדעת באילו מוצרי מזון שאנו צורכים בארץ יש את היסוד פיפרין, שמשפר את כושר הספיגה של הכורכומין?

  • דן

    עצוב

    תודה על המאמר, אבל כל מה שהבנתי מהזה שקהילת המחקר עושה עבודה גרועה במיוחד.
    למה עושים ניסוי על מעט משתתפים? למה לעשות ניסוי אם לא בטוחים שיצליחו למדוד את התוצאות כהלכה?
    נראה שהרצון לפרסם מאמר עולה על הרצון לקדם את האנושות

  • מעין ברנע

    הי דן

    תודה על התגובה אבל אני חולקת עלייך.
    למשל - ניסויים קליניים מטבעם הם קשים ומורכבים לביצוע. קשה לגייס אנשים שעומדים בקריטריונים, לא כל אחד מוכן להשתתף בניסוי ולעשות את מה שצריך כדי שהתוצאות אכן יהיו מדידות. יש מגבלות של משאבים - כח האדם שצריך לטפל בנבדקים, החומרים, המעקב. להבדיל מאיסוף מידע אפידמיולוגי. באפידמיולוגיה אכן נעשה חקר של מדגמים גדולים, אבל גם בהם יש לא מעט מגבלות על היכולת להבין ולפענח את הממצאים בגלל ריבוי גדול של משתנים וערפלנים. כל אלה הופכים ניסויים קליניים לקטנים יחסית מטבעם כי עם כל הרצון להיטיב עם האנושות כולנו נתונים למגבלות של המציאות.
    בכל הקשור לניסויי מעבדה - לא תמיד יודעים שאכן יהיה קושי למדוד תוצאות ומגלים את זה רק בהמשך. זה טיבו של המדע, אנחנו יוצאים לדרך עם שאלה ולא תמיד יודעים עד כמה יהיה מורכב לענות עליה.
    בשורה התחתונה - המדע מוכיח את עצמו שוב ושוב ושוב עם פריצות דרך נפלאות שמביאות אותנו לעליה מתמשכת בתוחלת החיים האנושית. זה כולל את מערך הביקורת העצמית של החוקרים שגורם להם, למשל, לפרסם מאמר כמו זה שמתריע מפני בזבוז משאבים יקרים על מרדף שווא ולהפנות אותם לכיווני מחקר מבטיחים יותר.

  • מוטי

    הכורכום

    אישתי ארגנו לה כדור מיוחד מהכורכום כדי לרפא דלקת שיש לה בבירכיים ועובדה שזה הועיל לה וכן גם הוריד לה את רמת הסוכר בדם . והיא אכן לא לוקחת שום תרופה אחרת כיוון שהתרופה הקונבנצי7נלים לא הועילה בכלל

  • לאור נבו

    הכורכום ודלקת בברך

    גם אני שמעתי על היעילות של כורכומין לדלקת בברך,,,, לכו רכשתי את אחד המרוכזים ביותר של חברת ברא והם המליצו על מנה כפולה כלומר 2 בבקר ו2 בערב, בנתיים עברו כמעט שבועיים ועדיין אין שיפוא משמעותי, השאלה תוך כמה זמן אישתך הרגישה השפעה למרות שלקחה רק קפסולה אחת ביום ?

  • חנה

    תודה חסכת לי כסף

  • אלי פלג

    יעילות הכורכום!!

    תרכיז הכורכומול עושה פלאים בשיפור הזיכרון וחדות המחשבה
    כמו כן עוזר בכאבי גב וריפוי מהיר של שפעת
    במקרה של כיב קיבה מסלק את הכאב בדקות ספורות!!
    מאמר לא לעיניין של מכון ויצמן

  • מני

    איזה כיף להיות הורסת מסיבות

  • אלי

    כורכומין טרה מטבע בריא

    ראיתי פרסומות של כורכומין טרה של אתר טבע בריא כשהם טוענים שזה מרפא דלקות מפרקים. אני סובל כבר שנים מכאבים והחלטתי ליצור עם טבע בריא קשר ולרכוש את כורכומין טרה שהם משווקים. בקיצור שום ריפוי ושום כלום, נדה. הדבר היחידי שהופחת הוא הכסף בחשבון בנק שלי. כמובן כשהתקשרתי לנציגה של האתר, היא אמרה לי שזאת רפואה צמחית שלא עובדת על כולם. בקיצור, רפואת אלילים שנמכרת על ידי שרלטנים.

  • ניסים

    בעבר הייתי מתקרר פעמיים שלוש בחורף...

    ואחרי שהתחלתי לקחת כורכום ברמה היומית , כף ביום מחולקת לשלוש ארוחות משתלב טוב עם חריף.
    ושום התקררות שום בטיח.. כורכום זה התרופה מספר אחת. עובדות שמעובדות, גם עם פסיכולוגית נעשה לזה שם של תבלין מרפא
    קחו וראו שזה משפיע ברמת הנפש וגם ברמת הגוף!

  • אנונימי

    כתבה מעולה

    תודה!

  • איריס

    כורכומין של לונגוידה חב' נייצרספרו

    האם גם הכורכומין לונגוידה ופוספוליפידים שחוקרים מאוניברסיטת USLA חקרו ושנטמע דרך בלוטות הליפה אינו יעיל? אשמח לתשובה.

  • אוריאל

    היי. אני לוקח כורכומין

    היי. אני לוקח כורכומין לונגוידה ואני בהחלט משער שהוא זה שהגביר אצלי חדות מחשבה ומצב רוח טוב אך לא רדום

  • גון

    האם כורכומין הוא PAINS: Pan Assay INterference Structures?

    ////

  • אנונימי

    שלום! האם לכרכום יש השפעה

    שלום! האם לכרכום יש השפעה הורמונלית?
    אחותי התחילה לקחת כל יום גלולה של כורכום ואני שמתי
    לב שהחזה שלה גדל.

  • יעל אוריין

    תודה על הידע.

  • אנונימי

    ולמרות הכול ואני לא מנסה

    ולמרות הכול ואני לא מנסה לשלול דבר כי מי אני שאשלול מחקרים ומעבדות ועכברים ניסיוניים,
    אבל לי היו בעיות כבד מגיל 8 בעקבות צהבת במשך 40 שנים.
    הומלץ לי להכניס תבלין כורכום למרק ירקות ולאכול יום יום.
    אחרי 3 חודשים בדיקת הדם מצאה תפקוד כבד בנורמה ומאז ועד היום... בריא לחלוטין ומדובר כבר ב 10 שנים ויותר.
    כפי שכתבתי אני לא שולל את ממצאי המחקר שממעיטים ביעילותו של הכורכום לבריאותנו, אבל מניסיון אישי... שימשיכו לכתוב ואני אמשיך לאכול אותו.
    דרך אגב, זה בשילוב פלפל שחור כי השילוב מגביר את עוצמת הכורכום.

  • אנונימי

    בקיצור, חוואיג של תימנים.

  • אילן

    עוד שופר של חברות התרופות והפעם במסווה של זרוע חינוכית!

    ושוב מכון דוידסון מראה שבכל הנוגע לתוספי תזונה טבעיים מול תרופות הם משמשים כשופר של חברות תרופות תוך קביעות שרירותיות המציגות חצאי אמיתות על אפקטים קליניים לא מוכחים או בעיות ספיגה (שאגב, שימוש בפפרין או ברומלאין ושימוש בפאזות שומניות הוכחו כייעילות בהגברת ספיגה במאות אחוזים של הכורכומין). ממליץ לכם להמשיך להתעסק במחקרים אמיתיים שלא ממומנים ע"י כסף של בעלי אינטרסים שמפחדים מאמיתות עתיקות כמו צמחי מרפא. כי מה לעשות, זה פוגע בביזנס של חברות התרופות. ואם כבר אתם רוצים להתעסק בתחום הזה תעברו לחקר תופעות לוואי של תרופות וחיסונים, זה יהיה הרבה יותר מעניין ומידע חשוב בהרבה לציבור.

  • ..

    מצחיק, גם תוספי תזונה זה תחום

    מצחיק, גם תוספי תזונה זה תחום שמעורבים בו בעלי אינטרסים וכסף, מה חשבת? שזה ארגון חסד?
    שוק תוספי התזונה, כמו שוק התרופות, מגלגל מליארדים

  • אנונימי

    אתה יכל לתת תימוכין לטענה כי הדברים המופיעים בכתבה שקריים?

    או מראי מקום שבהם מפורסם המידע התומך לטענתך?

  • יעל

    יכול להיות שהתכוונתם לתוסף תזונה ולא לתוסף מזון ? :)

    יש להם משמעות שונה..

  • אור

    מחקרים מסויימים הראו שהכורכום

    מחקרים מסויימים הראו שהכורכום נספג בגוףמשמעותית יותר מין ביולוגית בגוף כשהוא בא בצימוד עם פפרין, חומר שקיים בפלפל שחור. לפי המשתמע מדבריך, כל המחקרים שבחנו את הכרוכומין או הכורכום לא בדקו את זה בצימוד עם פפרין. ולכן לא ניתן להסיק באמת מסקנות על תועלת לבני האדם

  • אור

    התכוונתי שהראו שהפפרין מעלה

    התכוונתי שהראו שהפפרין מעלה את הזמינות הביולוגית של הכורכומין

  • סיון

    נראה שלמישהו במכון ויצמן יש אינטרס...

    אופי הכתבה, הניסוחים הדמגוגיים, הקטנת הגופן (! וגם ?!) בקטע שעוסק במחקרים "קטנים" (מה זה קטנים?) שהראו שהכורכום יעיל מבחינה רפואית - מעלים בי חשד סביר שלמחבר או למחברת בשליחות מכון ויצמן יש אינטרס.
    בסופו של דבר הכל כלכלי.
    שטיפת מוח דרך "מדע פופולרי" בחסות האקדמיה ע"ע: צמח המרפא, התרופה מריחואנה (מישהו אמר חברות התרופות?)
    ע"ע: "מנסים לחסל לי את הקריירה בגלל פרסום מחקרים נגד חיסון השפעת": http://www.amitit.co.il/%D7%9C%D7%97%D7%A1%D7%9C-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9...

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    הכתבה הזאת מביאה סקירת מאמרים גדולה שהתפרסמה לאחרונה (קישור למעלה) שמתארת בצורה יפה את הידע הקיים היום על השימוש בכורכומין לצרכים רפואיים. אני יכול להבטיח לך שאין שום אינטרסים מלבד האינטרס להביא לציבור מדע מבוסס ראיות על מנת שיוכלו לקבל החלטות מושכלות במיוחד היום בעידן הfake news.

  • עוז כהן

    קישורים למחקרים

    שלום ד"ר, אשמח לקבל קישורים למחקרים המצביעים על התוצאות שאת מביאה במאמר. בנוסף, אני בשלבי לקיטת מאמרים לעבודה הסמינריונית שלי בנושא "האם כורכום יכול לשמש כתרופה לאלצהיימר?" ואשמח עוד יותר אם נוכל להתכתב בנושא הזה במייל.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    המאמר הזה מבוסס על סקירת מחקרים שהתפרסמה לאחרונה.
    http://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/acs.jmedchem.6b00975

  • מישה

    אם הבעיה היא זמינות ופירוק במערכת העיקול

    למה לא מזריקים לדם?

  • בדארנה

    לא מזריקים לדם כי כורכומין

    לא מזריקים לדם כי כורכומין הוא חומר אורגני והדם הוא מימי. בהזרקת החומר ישירות לדם הוא לא מתמוסס ויש לו נטייה להתקפל לגוש אחד וכתוצאה יחסום זרימת הדם בעורקים וזה מאוד מסוכן. היום עובדים על זה מחקרית אבל עזוב כל מה שבכתבה זה חצי אמת וזה מאוד מטעה כי ברגע שאתה מערבב כורכומין עם פיפרין אשר נמצא בפלפל שחור . הזמינות הביולוגית של כוכרומין עולה בדם ברמה גבוהה. ותוכל לכנס לאתרים לבדוק. מחבר המאמר הור כמובן דר רופא או בן אדם ששלמו לו כסף כדי לכתוב הנל. כי מי יקרה אם אתה ואני והוא נפסיק תרופות ? הרופא יתפטר קופות החולים תיסגר מפעלי תרופות יקרסו ובסוף מדינה תיפול . תדע לך המדינה וכל מדינה רוצה שאנשים ישארו חולים נקודה

  • נעמה

    כורכום - וקרישיות יתר - קרישי דם

    מניסיון שלי - כורכום + שמן על רגל עם קריש דם - מפחיתה בתוך דקות נפיחות ברגל עם קריש דם
    מה שכל תרופות בית החולים גם יחד - לא עשו - כולל הפחתה מיידית של הכאבים

  • מעין ברנע

    אין לי שום ויכוח עם הניסיון הפרטי של אנשים

    אני בעד שאנשים יעשו מה שעושה להם טוב.
    הנקודה היא שניסיון פרטי אנקדוטלי איננו שקול ל"הוכחה" ליעילות של טיפול. יש דרך מסודרת לאסוף מידע ולקבל החלטות שהן ברמה יותר רחבה כגון פיתוח תרופות או קווים מנחים לטיפול לצוות הרפואי, ואת הסף הזה כורכומין לא עובר.

  • דורון

    סטנדרט כפול

    בעיה שאני נתקל בה בכל פעם שאני קורא כתבה "סקפטית" לגבי חומרי - טבע,
    היא שמצד אחד כדי להצדיק שימוש דורשים "Grade A clinical evidence"
    ומצד שני שוכחים לתת גילוי נאות על המצב העגום של הרפואה הקונבנציונלית מבוססת הראיות. לפי סטטיסטיקה שנאספת ע"י מערכת הבריאות הבריטית ,שאפשר להניח שמייצגת את הרפואה במדינות מערביות,
    רק ל 11% מהטיפולים שניתנים במערכת (אחוז הסוגים ולא אחוז מכלל הטיפולים) יש ראיות טובות !
    http://clinicalevidence.bmj.com/x/set/static/cms/efficacy-categorisation... וזה לפני שמדברים על המצב העגום של ה EBM.
    ד"ר מרסיה אנגל העורכת לשעבר של NEJM טוענת שאי אפשר להאמין יותר למחקרים בנושא :
    http://www.nybooks.com/articles/2009/01/15/drug-companies-doctorsa-story... The problems I’ve discussed are not limited to psychiatry, although they reach their most florid form there. Similar conflicts of interest and biases exist in virtually every field of medicine, particularly those that rely heavily on drugs or devices. It is simply no longer possible to believe much of the clinical research that is published, or to rely on the judgment of trusted physicians or authoritative medical guidelines. I take no pleasure in this conclusion, which I reached slowly and reluctantly over my two decades as an editor of TheNew England Journal of Medicine. דברים דומים אפשר לשמוע מפרופסור ג'ון לאונידיס
    https://www.youtube.com/watch?v=N63skNtYaJw&feature=youtu.be

  • אנונימי

    אם זה אכן מצב הרפואה הקונוונציונאלית אני אפילו לא רוצה להתחיל

    לחשוב מה מצב הרפואה האלטרנטיבית

  • מעין ברנע

    כשבוחנים אמפירית

    ורואים את השינוי בתוחלת החיים, היכולת לטפל במחלות מסוגים שונים (חיסונים, אנטיביוטיקה, טיפולים לסרטן, כירורגיה, מחלות מטבוליות, אבחון טרום לידתי ועוד ועוד ועוד...) אז המצב של הרפואה המודרנית מאוד מאוד ברור.
    כשבוחנים את מדף התרופות שלנו, רואים שלא מעט מהן מגיעות מחומרי טבע ושפרמקולוגיה ורפואה מודרנית ממש לא מתנגדות לשימוש במידע שמגיע מהרפואה העממית או בחומרים שמקורם בצמחים לסוגיהם.
    כשקוראים את הספרות המדעית, רואים שהרדיפה אחרי EBM קיימת ומתמשכת כל הזמן גם בתוככי העולם הרפואי ומשם זולגת הדרישה להוכחות שכאלה גם בהקשרים אחרים, זה לא במקום וזה לא סטנדרט אחר, זה אותו הסטנדרט בדיוק שמנסים להחיל גם בתחומים אחרים.
    זה לא אומר שאין הטיות, שאין כשלים, שאין בעיות ברפואה ובמדע, אבל השיטה המדעית בנויה בדיוק כך שהיא אמורה לאתר את הכשלים הללו ולתקן את עצמה, בעוד שבמערכות אמוניות זה לא קורה.

  • אנונימי

    המאמר מצביע על אפשרות לבעיות

    המאמר מצביע על אפשרות לבעיות מתודולגיות ואו בתרגום לתרופה מסחרית. אין כאן טענה ברורה לגבי היעילות אלא רק ״אנחנו עדיין לא יכולים להראות בכלים מדעיים״ שזה בסדר אבל המסקנה הנחרצת חורגת מהטענות במאמר.

  • מעין ברנע

    הנקודה היא

    שבכלים מדעיים למרות הניסיון לא מצליחים להראות יעילות של ממש. בנקודה מסויימת, אם למרות שנורא מנסים לא מצליחים, כדאי להפסיק לנסות ולעבור הלאה.

  • עמודים