במשך קרוב לעשרים שנה האמינו שחלב מהסוג שמכונה A2 בטוח יותר לבריאות מהחלופה. סקירה של המחקרים שהצטברו בנושא מגלה: לא היו דברים מעולם

בשנות ה-90 הבחינו חוקרים בהבדלים בתפוצת מחלת הסוכרת בעולם, והעלו את ההשערה שהשוני נובע מהבדל בכמותו של חלבון מסוים בחלב. כיום, אחרי יותר מעשרים שנה של ניסויים ומחקרים בנושא, אפשר לומר שאין עדויות המראות כי יש הבדל כלשהו בהשפעה הבריאותית של חלב עשיר בחלבון הזה לעומת חלב בהרכב אחר.

הטענה המקורית הייתה שבאזורים מסוימים נפוץ יותר חלב ובו חלבון מסוים המכונה A2 ובאחרים חלב A1 שבו חלבון שונה מעט שמגדיל לכאורה את הסיכון ללקות בסוכרת. בהמשך ההשערה התרחבה לטענה שהחלבון הזה אף עלול לגרום למחלות לב, לאוטיזם ולסכיזופרניה. בשנת 2000 אף נוסדה בניו זילנד חברה שרשמה פטנט על חלב המכיל A2 בלבד, וכמובן עולה בהתאם.

חלב פרה מכיל חלבונים רבים, שביניהם הקבוצה הנפוצה ביותר היא הקזאין. יש בו ארבעה סוגים שונים של חלבוני קזאין, שאחד מהם נקרא קזאין בטא. שני הסוגים הנפוצים ביותר של קזאין בטא נקראים A1 ו-A2 וכל אחד מהם נוצר על ידי גרסה קצת אחרת (אלל) של הגֵן האחראי עליו. כיוון שמדובר בהבדל גנטי, יש אזורים בעולם שבהם הגֵן שיוצר את חלבון A1 נפוץ יותר ואזורים שבהם A2 נפוץ יותר. אולם לרוב חלב הפרה המסחרי מכיל את שני החלבונים מפרות שונות.

הבעיה היא שההבדל הקטן במבנה של A1 ו-A2 מוביל לידי כך שפירוק החלבון הראשון יוצר פפטיד (חלבון קטן) בשם BCM-7 (ראשי תיבות של β-casomorphin-7). מחקרים טענו שהפפטיד הזה, השייך למשפחת האופיאטים, יכול להוביל למגוון תגובות כגון סוכרת ועלייה בלחץ הדם. בניסויים על בעלי חיים נמצא שהוא השפיע על תנועת מעיים ויצר תגובה דלקתית. לעומת זאת, פירוק החלבון A2 לא מוביל ליצירה של הפפטיד.

ספקולציות חסרות בסיס

ואולם, בדיקה מעמיקה של המחקרים שמצאו יתרון בריאותי לחלב A2 הראתה כי בחלק ניכר מהם שיטות המחקר היו שגויות ועל כן מסקנותיהם אינן אמינות. בנוסף, בחלק מהמחקרים שנעשו על בעלי חיים נדגמה קבוצה קטנה מאוד, ולא נעשו אחריהם ניסויים בקנה מידה גדול יותר שדרושים להסקת מסקנות מהימנות. כמו כן לא סופקה תמיכה לכך שתהליכים שנצפו אצל חולדות וארנבות רלוונטיים גם לאדם. לאור זאת החוקרים טוענים ש"אין עדויות משכנעות או אפילו סבירות שלחלב A1 יש השפעה שלילית כלשהי על האדם". עוד הוסיפו שהטענות הקושרות בין חלב A1 לאוטיזם וסכיזופרניה הן אפילו "יותר ספקולטיביות וחסרות בסיס".

בשנת 2009 פרסמו הרשות האירופית לבטיחות במזון והרשות האוסטרלית לבקרת איכות המזון סקירות מדעיות מקיפות שהגיעו לאותה מסקנה: אין סכנה בחלב A1 ואין עדיפות לחלב A2 על פניו.

מאז פורסמו מאמרים רבים בנושא, וכיום משווקים את חלב A2 בעיקר כתחליף שמועיל לאנשים שחווים בעיות עיכול לאחר צריכת חלב. אולם גם בנושא הזה הניסויים הקליניים מעטים וקשה להעריך את מהימנותם.

0 תגובות