האם תזונה עתירת שומן מאריכה את החיים?

הרכב התזונה האופטימלית לבני אדם, שתסייע להם לשמור על בריאות מיטבית לאורך זמן, הוא נושא שנחקר רבות בעשורים האחרונים וההמלצות התזונתיות משתנות בהתאם להתקדמות המחקר. בעשורים האחרונים ההמלצות לאוכלוסייה הבוגרת הן לצרוך 65-45 אחוז מהאנרגיה מפחמימות, 35-20 אחוז משומנים והיתר מחלבונים. הטווחים הרחבים מאפשרים גמישות רבה בהתאמת התזונה וגם יצירת איזון בין רכיבי התזונה השונים. עם זאת, יש משטרי תזונה שנבחנים לרוב בנסיבות של מחלות ומטרתם לסייע לגוף להתמודד עם המצב הלא רגיל. דיאטה אחת כזו המעוררת בעת האחרונה עניין רב היא הדיאטה הקֶטוֹגֶנִית.

מהי דיאטה קטוגנית?

זה משטר תזונה דל מאוד בפחמימות ועשיר מאוד בשומנים. בעוד שמרבית רקמות הגוף יכולות להסתמך על שומן כמקור האנרגיה שלהן, המוח זקוק לפחמימות. בהיעדר פחמימות, המקור הטוב הבא לגלוקוז הוא המרה של חלבון, אולם החלבון הוא חומר הבניין העיקרי של השרירים ופירוק שלו פוגע ביכולת התנועה. כדי לשמר את השרירים, הגוף פונה לאספקת מקורות אנרגיה חלופיים למוח – פירוק שומנים. תוצרי הפירוק של השומן נדחסים בכבד ליצירת גופי קֶטוֹן – מולקולות מסיסות במים שיכולות לשמש מקור אנרגיה. המולקולות האלה מופרשות אל הדם ומגיעות למוח, המנצל אותן כמקור אנרגיה חלופי לגלוקוז. חלק מהן מתפרקות באופן ספונטני ליצירת אצטון, והוא מופרש בנשימה. לעיתים אפשר להרגיש בריח אצטון אצל אנשים הניזונים מדיאטה כזו.

הדיאטה הקטוגנית משמשת כלי טיפולי בחולי אפילפסיה שעמידים לטיפול תרופתי ונבחנת גם בהקשרים של טיפול בסרטן. אולם ההסתמכות על שומן וגופי קטון כמקור אנרגיה מדמה גם היבטים של סוג אחר של משטר תזונתי – הגבלה קלורית, שכן גופי קטון הם הדרך השל הגוף להתמודדות עם תקופות ממושכות של צום. הגבלה קלורית ללא תת תזונה נמצאה כמאריכה תוחלת חיים בחיות מעבדה, ובשל הדמיון המטבולי בחרו כמה קבוצות מחקר לבחון את ההשפעה של דיאטה קטוגנית על תוחלת החיים והבריאות בעכברים.

שומנים מאריכי חיים

בימים האחרונים ראו אור שני מאמרים העוסקים בדיאטה קטוגנית בכתב העת Cell Metabolism. במחקר הראשון עכברים בוגרים טופלו בדיאטה קטוגנית שאין בה פחמימות כלל (90 אחוז שומן), דיאטה דלת פחמימות (10 אחוז פחמימות, 70 אחוז שומן) ודיאטת ביקורת (65 אחוז פחמימות, 17 אחוז שומן). החוקרים הראו כי העכברים שקיבלו תזונה עשירה בפחמימות שקלו יותר לאורך הניסוי, למרות שלטענתם גם הצריכה הקלורית וגם הוצאת האנרגיה היו שוות בדיאטות השונות. עם זאת, החוקרים לא הציגו נתונים של צריכת מזון ולא הביאו שום טיעון או נתונים שיכולים להסביר את ההבדלים במשקל של העכברים.

בניסוי שבחן את השפעות התזונה על תוחלת החיים, העכברים המשיכה בתזונה הנסיונית עד שמתו מוות טבעי. החוקרים מצאו כי תוחלת החיים החציונית של עכברים שניזונו מדיאטה קטוגנית הייתה הארוכה ביותר, בעוד שתוחלת החיים החציונית של עכברי קבוצת הביקורת הייתה הקצרה ביותר. עם זאת לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הדיאטות בהשפעה על משך החיים המרבי. בקבוצת הדיאטה הקטוגנית נמצא גם שימור של התפקוד הפיזיולוגי וכן הצלחה טובה יותר במבחני זיכרון ככל שהעכברים התבגרו.

במחקר השני בחנו את ההשפעות של דיאטה קטוגנית (90 אחוז שומן ללא פחמימות), דיאטה עשירה בשומן שאינה קטוגנית (75 אחוז שומן, 15 אחוז פחמימות) ודיאטת ביקורת (77 אחוז פחמימות, 13 אחוז שומן) על תוחלת החיים של עכברים זכרים.

בניסויים מקדימים קצרים רצו החוקרים לבודד את השפעות גופי הקטון מהשפעות השומן בתזונה, לכן הם בחרו בדיאטה עשירה בשומן ודלה בפחמימות שרמות גופי הקטון בה דומות לאלו של עכברים בדיאטת הביקורת העשירה בפחמימות. הם מצאו כי שתי הדיאטות העשירות בשומן גרמו להשמנה ניכרת אצל העכברים וכתוצאה מכך לעלייה בתמותה בגיל צעיר. לפיכך, הם בחרו במשטר מחזורי שבו למשך שבוע העכברים קיבלו את דיאטת הביקורת בעוד בשבוע שלאחר הם קיבלו דיאטה עשירה בשומן או דיאטה קטוגנית. משטר זה שמר על משקל גוף תקין של העכברים למשל כל הניסוי ואיפשר לבודד את השפעות העלייה בגופי הקטון.

בניסוי אורך החיים בוצעה המתת חסד של עכברים בסוף חייהם ולא נמצאו הבדלים בתוחלת החיים, במשך החיים המרבי או בסיבת המוות בין הדיאטות. לעומת זאת נמצאה ירידה משמעותית בתמותה באמצע החיים בקבוצת הדיאטה הקטוגנית המחזורית. בכל הקבוצות נמצאה בגילאי זקנה האטה צפויה בתפקוד הפיזי ללא הבדל בין הדיאטות אך בעכברי הקבוצה הקטוגנית המחזורית היה שיפור משמעותי במבדקי זיכרון וחרדה ושיפור במדדי בריאות משולבים.

ירידה בתמותה, שיפור בזיכרון, אבל רק על עכברים בוגרים וזכרים | צילום המחשה: Shutterstock

איך זה משפיע עלינו?

הממצאים של שני המחקרים מעניינים אך נראה שמוקדם להסיק מהם מסקנות גורפות, ודאי לגבי השפעת דיאטה כזו על בני אדם. המחקרים בוצעו בעכברים זכרים בוגרים, אבל ידוע כי לגופי קטון השפעות שונות על זכרים ועל נקבות, למשל על בריאות העצם ותנועתיות, לכן יש לעשות ניסויים דומים גם על עכברות, וכן לבדוק את ההשפעות על עכברים צעירים יותר ואולי בזנים נוספים של עכברי מעבדה. כדאי גם למצוא שיטה אחידה יותר לבדיקת השפעות התזונה השומנית ולנטרל את ההבדלים המתודולוגיים בין הניסויים.

כמו כן יש לבחון לעומק את המנגנונים המולקולריים העומדים בבסיס ההשפעות של גופי הקטון. חשוב לזכור כי במעבר בין חיות מודל לבני אדם, קשה להעריך כיצד היא תשפיע על התנהגות וביצועים קוגניטיביים ופיזיולוגיים. מכאן שלמרות העניין הרב, יש להמשיך ולחקור ואנחנו רחוקים מלראות שינויים מרחיקי לכת בהמלצות לתזונת האדם.

יש לציין כי חילוף החומרים הבסיסי בכל עולם החי הוא מבוסס גלוקוז, וייצור קטונים הוא המסלול המועדף פחות. חשוב גם לזכור כי דיאטות עשירות במיוחד בשומן אינן נטולות תופעות לוואי וסיכונים שמקשים על התמדה בהן לאורך זמן. דיאטות דלות בפחמימות גורמות לעיתים לעצירות, משנות את מאזן המינרלים בדם, מעלות את הסיכון להתפתחות אבנים בכליות, לחמצת של הדם וכן לעלייה ברמות השומנים והכולסטרול בדם הקשורים למחלות לב וכלי דם.

חשוב גם לציין, לאור הכותרות שהכריזו כי שומן מפחית את הסיכון לתמותה בהתבסס על מחקר אפידמיולוגי רחב בבני אדם שהתפרסם בכתב העת The Lancet כי במחקר זה הצריכה המרבית של שומן עמדה על 35 אחוז מסך האנרגיה. זו דיאטה העומדת בקריטריונים של תזונה מאוזנת ותקינה שאינה קשורה לדיאטה הקטוגנית ועל כן רצוי להמשיך ולדבוק בהמלצות הנוכחיות לבחירה תזונה מאוזנת ומגוונת כל עוד לא חל שינוי בהמלצות אירגוני הבריאות.