אבולוציה מהירה במיוחד, לפעמים עצם היא רק (שם) עצם, וירואיד בשם אובליסק, "אחריך, ירגזי" והדג שמשנה צבע בשביל לתקוף
מה חדש?
- אבולוציה מהירה במיוחד
- לפעמים עצם היא רק (שם) עצם
- וירואיד בשם אובליסק
- "אחריך, ירגזי"
- הדג שמשנה צבע בשביל לתקוף
אבולוציה מהירה במיוחד
זחלים של חיפושית שטורפים כנימות רעילות אוגרים בגופם את הרעל, ומשתמשים בו כדי להגן על עצמם מפני נמלים טורפות. מדענים מספרד חקרו את ההתנהגות של החיפושית מושית הקריפטולמוס (Cryptolaemus montrouzieri), שטורפת כנימות אצברית ממאירה (Dactylopius opuntiae), המזיקות לצמחי צבר, גם בישראל. כשזחלי החיפושית נתקלים באיום, בעיקר של נמלים טורפות, הם מפרישים טיפת המולימפה, נוזל דומה לדם. חוקרים מהמכון החקלאי בוולנסיה הבחינו כי בזחלים על הצבר הטיפה ארגמנית, לא צהובה, וגילו כי היא מכילה ריכוז גבוה של חומצה קרמינית רעילה, שהכנימות מייצרות להגנה עצמית. טורפים שמנצלים את הרעל של הטרף להגנתם שלהם אינה תופעה ייחודית, אך לרוב היא מתפתחת בתהליך של אבולוציה משותפת ארוכה בין המינים. במקרה זה הכנימות הגיעו ממקסיקו והחיפושית מאוסטרליה, והן נפגשו לפני כמה עשרות שנים לכל היותר. המחקר מראה שמערכת יחסים כזו יכולה להתפתח הרבה יותר מהר ממה שחשבנו, ויש לכך השפעה רבה במערכות אקולוגיות שמשתנות במהירות בגלל התערבות האדם ושינויי האקלים. לכתבה המלאה באתר.
כשזחלי החיפושית נתקלים באיום, בעיקר של נמלים טורפות, הם מפרישים טיפת המולימפה, נוזל דומה לדם. זחל של מושית קריפטולמוס, מכוסה חוטי שעווה, מפריש חומצה קרמינית להרחקת נמלים | צילום: Ángel Plata, Instituto Valenciano de Investigaciones Agrarias
איתי נבולפעמים עצם היא רק (שם) עצם
כשחוקרים החלו להשתמש באלקטרואנצפלוגרף (EEG) לתיעוד הפעילות החשמלית של המוח הם גילו שלבני האדם יש תגובה חשמלית עקבית לאירועים מפתיעים. לדוגמה, אם אומרים לנבדקים משפט בעל סוף לא צפוי ("הוא שתל שעועית במכונית"...), המוח שלהם מגיב בפעילות חשמלית ייחודית, שלא רואים כשהם מקשיבים למשפט צפוי ("הוא גילח את השפם והזקן"...). במחקר חדש, צוות חוקרים בחרו נבדקים שעירים ומזונבים במיוחד – ותיעדו את אותו "אלמנט ההפתעה" במוח הכלבלבי.
תגובת ההפתעה של הכלבים נראתה בכל פעם שהבעלים שלהם הראו להם עצם מסוים – למשל צלחת פריזבי או נעל - אך בקול רם קראו לו בשם אחר – למשל, "תראה, כדור!". ההפתעה מעידה שלכלבים יש תפיסה מורכבת של שמות עצם, המבוססת על יצירת תמונה מנטלית של כדור, גם אם לא ראו כדור בעיניהם. כעת, לא נותר אלא לתהות – אם הכלבה שלי מבינה מה ביקשתי, למה היא לא מביאה לי את הכדור? למאמר המקורי (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).
בעל חיים שיש לו תפיסה מורכבת של שמות עצם. כלב במשקפיים | Billion Photos, Shutterstock
וירואיד בשם אובליסק
חקר המיקרוביום של האדם עוסק בהרכב החיידקים, הנגיפים ושאר היצורים שחיים בגופנו ובהשפעתם על הבריאות. באמצעות ניתוח מחודש של מאגרי מידע גנטיים המכילים דגימות מיקרוביום מהאדם ומהסביבה, חוקרים מצאו עדויות ליצורים דמויי נגיפים שלא היו מוכרים למדע, שזכו לשם "אובליסקים". היצורים הללו הם וירואידים (Viroids, "דמויי נגיפים"), הבנויים ממולקולות RNA מעגליות קצרות, אשר התגלו לראשונה בצמחים ונחשבו ייחודיים כמעט רק להם. הווירואידים החדשים שנמצאו שונים מאלה שבצמחים, הן בגודלם והן בכך שבניגוד לווירואידים הצמחיים, האובליסקים מכילים מידע האחראי לייצור שני חלבונים חדשים. סריקת מאגרי מידע המכילים 12 טריליון רצפי RNA מ-30 אלף מינים ממגוון דגימות סביבה מצאה עשרות זנים שונים של אובליסקים, שלטענת החוקרים מהווים ענף נפרד בעץ החיים האבולוציוני. כעת נפרשים בפני החוקרים אתגרים חדשים ומסעירים במחקר שכן עדיין נותר לענות על שאלות חשובות כמו כיצד האובליסקים משתכפלים, איך פועלים החלבונים שלהם והאם יש להם השפעה על בריאות האדם. לכתבה המלאה באתר.
מולקולת RNA מעגלית קצרה, דומה ל"אובליסקים" שנמצאו במיקרוביום. וירואיד בצמחים | מקור: Evan Oto / Science Photo Library
ד"ר גל חיימוביץ'"אחריך, ירגזי!"
מחוות גוף חשובות מאוד בתקשורת האנושית. מחקרים על קופי אדם הראו שגם הם מעבירים מסרים מורכבים בתנועות, אך יש מעט מאוד מחקרים על תנועות גוף של בעלי חיים אחרים, מלבד חקר תנועות למטרות חיזור. כעת, חוקרים מיפן זיהו תנועת כנפיים של ציפור שמשמשת לתקשורת.
החוקרים עקבו אחר שמונה זוגות של ירגזי יפני (Parus minor), וראו שפעמים רבות, כאשר הזכר והנקבה הגיעו יחד לקן, אחד מהם הרעיד את כנפיו בעודו עומד על ענף. תצפיות חשפו שכמעט תמיד היו אלו הנקבות, והן עשו זאת רק כשהזכר היה גם הוא באזור. לרוב, זמן קצר לאחר מכן הזכר היה נכנס לקן, ואחריו נכנסה הנקבה. הנקבות הפסיקו את הרעדת הכנפיים לאחר שהזכר נכנס פנימה.
הממצאים האלו מראים שהרעדת הכנפיים עונה על הקריטריונים של תנועה המשמשת לתקשורת – היא נעשית בנוכחות פרט אחר, ואותו פרט מגיב לה בדרך מסוימת. החוקרים משערים שהתנועה אומרת "תיכנס לקן, אני כבר באה", בדומה לתנועת היד שבני אדם מחווים כדי לסמן לאדם שאיתם לעבור בדלת לפניהם. לכתבה המלאה באתר.
מסמנים זו לזה בתנועת כנף "תיכנס לקן, אני כבר באה". ירגזי יפני | Shutterstock, Harusukae
ד"ר יונת אשחרהדג שמשנה צבע בשביל לתקוף
כשדגי מפרשן מפוספס (Kajikia audax), טורפים גדולים בעלי חרטום ארוך ומחודד, יוצאים להתקפה על דגי סרדין, הם משנים את צבעם. כך גילו חוקרים מגרמניה ומבריטניה, שבחנו סרטונים של ההתקפות האלו. לרוב כמה מפרשנים רודפים אחר להקת סרדינים, כשכל פעם מפרשן אחר מתקרב אל הלהקה לגיחת ציד. החוקרים גילו שממש לפני הגיחה המפרשן התוקף משנה את צבעו, ושורה של פסים אנכיים בהירים נראית לאורך גופו, על רקע כחול-אפור. לאחר ההתקפה הוא חוזר לצבעו הרגיל, שבו הפסים כהים יותר וכמעט ואינם נראים.
החוקרים משערים ששינוי הצבע עשוי להיות מסר, שאומר לכל מפרשן אחר באזור: אני עומד להתחיל בהתקפה, הישארו מאחור ואל תפריעו לי. עם זאת, כאשר מפרשן רדף אחר סרדין בודד הוא כמעט ולא שינה את צבעו. יתכן, אומרים החוקרים, שהסיבה היא שמרדפים אחר דג בודד נמשכים זמן קצר בהרבה, ויש פחות סיכון שמפרשן אחר יפריע לציד. אך ייתכן גם שהמסר מכוון לא למפרשנים אחרים אלא לסרדינים, ונועד לבלבל אותם ולשבור את התיאום בתנועותיהם. לכתבה המלאה באתר.
ממש לפני הגיחה המפרשן התוקף משנה את צבעו, ושורה של פסים אנכיים בהירים נראית לאורך גופו. דג מפרשן מפוספס | wildestanimal, Shutterstock
