סופרים את נמו, סוד הזנב הנעלם, מבצע ההצלה של פיל הים, האבולוציה של הנדיבות, להתחסן 217 פעם נגד קורונה, והתקדמות מרשימה לסטארשיפ
מה חדש?
- סופרים את נמו
- סוד הזנב הנעלם
- מבצע ההצלה של פיל הים
- האבולוציה של הנדיבות
- אדם התחסן 217 פעם נגד קורונה, ללא תופעות לוואי
- התקדמות מרשימה לסטארשיפ
סופרים את נמו
דגי השושנון הכתום המזויף (Amphiprion ocellaris) מתהדרים בשלושה פסים לבנים על רקע כתום. למה משמשים הצבעים הללו? חוקרים מיפן הראו שהם נעזרים בהם כדי להבדיל בין מינים שונים - ותוך כדי כך גילו שהדגים יודעים לספור.
השושנונים ידועים בתוקפנותם, במיוחד כלפי בני מינם, שמתחרים איתם על מקום בקבוצה. החוקרים הראו שהם תוקפים את בני המין שלהם יותר מאשר דגים ממינים אחרים, וככל שהדגים נראו שונים יותר, כך הם תקפו אותם פחות.
החוקרים גם בדקו את תגובתם לדגם פלסטיק של דג, ב-4 צבעים שונים: כתום לחלוטין, כתום עם פס לבן אנכי אחד, עם שני פסים ועם שלושה פסים. השושנונים תקפו את הדגם בעל שלושת הפסים, שנראה כמוהם, פי עשרה יותר משתקפו את הדגם בלי הפסים. הדגם עם הפס האחד "זכה" ליותר תקיפות מאשר הדגם בלי הפסים, אך פחות מהדגם בעל שני הפסים.
האם זה אומר שהם יודעים לספור, או לפחות להבדיל בין אחת, שתיים ושלוש? או אולי הם קולטים את השטח הלבן ולא את מספר הפסים? יידרשו עוד מחקרים כדי לענות על כך. לכתבה באתר.
האם הם יודעים לספור את הפסים? או אולי קולטים את השטח הלבן? דג שושנון כתום מזויף | Simagart, Shutterstock
ד"ר יונת אשחרסוד הזנב הנעלם
כמעט לכל בעלי החוליות יש זנב, שמשמש לתנועה, להרחקת מזיקים, לתקשורת ועוד. אולם ההומינואידים, על-משפחה שכוללת את קופי האדם וגם אותנו, איבדו את הזנב במהלך האבולוציה. במחקר שפורסם לאחרונה, חוקרים ממעבדתו של איתי ינאי באוניברסיטת ניו יורק מצאו את השינוי הגנטי שהוביל כנראה לאובדן הזנב.
השינוי הופיע בגֵן TBXT, שבעבר נמצא כי עכברים, כלבים ועוד חיות שהתרחשה אצלם מוטציה בו התפתחו ללא זנב. אצל קופי האדם נמצא בתוך הגן הזה מקטע שניחן ביכולת לדלג ממקום למקום בתוך ה-DNA, ולא נמצא אצל אף אחד מהקופים בעלי הזנב.
בעזרת ניסויים בתאים עובריים של אדם ובעכברים, החוקרים הראו שהגן TBXT חשוב ליצירת זנב, ושהשינוי שנמצא אצל קופי האדם מעכב את יצירתו. עם זאת, לא ברור אם השינוי שגילו החוקרים אחראי לבדו להיעלמות הזנב אצל קופי אדם, או אם שינויים אחרים היו מעורבים גם הם. לכתבה באתר.
ההומינואידים, על-משפחה שכוללת את קופי האדם וגם אותנו, איבדו את הזנב במהלך האבולוציה. אורנגאוטן חסר זנב | Sergey Uryadnikov, Shutterstock
ד"ר גל חיימוביץ'מבצע ההצלה של פיל הים
בינואר לפני שנתיים הלכו שני חוקרים של שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית לאורך החוף בקליפורניה, כדי לבדוק את מצבם של פילי הים הצפוניים (Mirounga angustirostris), שמגיעים לשם כדי להתרבות. הם ראו נקבה עומדת על קו המים וקוראת לעבר הגור שלה, שנמצא בתוך המים והחל להיסחף לעומק הים. הגור היה בן פחות משבועיים, ועדיין לא למד לשחות.
למקום הגיע הזכר הדומיננטי של הקבוצה, נכנס למים ושחה לעבר הגור, שהיה במרחק של כארבעים מטר מהחוף ונאבק להחזיק את ראשו מחוץ למים. הזכר שחה חזרה לחוף, כשהוא דוחף בעדינות את פילון הים הקטן יחד איתו. הם הגיעו אל הנקבה, והאם והצאצא נעו יחד לאזור בטוח יותר. כל האירוע נמשך כעשרים דקות.
פילי ים זכרים אינם מטפלים בצאצאים, ולא נצפו מעולם כשהם דואגים לגורים. זה התיעוד הראשון של התנהגות כזו מצד היונקים הימיים. למאמר המקורי (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).
זה התיעוד הראשון של התנהגות אלטרואיסטית כזו מצד זכרים של פילים ים. בתמונה: 1: הנקבה קוראת לגור 2: הזכר נכנס למים 3: הזכר והגור מגיעים לחוף 4: הנקבה והגור מאוחדים | מתוך המאמר, Allen et al 2024
האבולוציה של הנדיבות
בני אדם משתפים פעולה עם מכרים ועם זרים בכל יום, יותר מבעלי חיים אחרים. לפי ההשערה הרווחת, יש לנו נטייה מולדת לשתף פעולה עם אחרים משום שהתפתחנו בתנאים שבהם כמעט תמיד נוכל לצפות לאינטראקציה נוספת איתם. בפעם הבאה שניפגש הם יזכרו איך התייחסנו אליהם ויגיבו בהתאם, לכן משתלם להיות נחמדים. השערה נוספת טוענת שהנטייה הזו התפתחה משום שקבוצות של משתפי פעולה גברו על קבוצות של פרטים אנוכיים.
במחקר חדש, חוקרים הראו בעזרת מודל ממוחשב שאף אחת מההשערות האלו לבדה לא מסוגלת להוביל להתפתחות של שיתוף פעולה. לעומת זאת, כשהמודל כולל את שתי ההשערות, גם אינטראקציות חוזרות ונשנות וגם תחרות בין קבוצות, כמעט תמיד מתפתחות באוכלוסייה תכונות של שיתוף פעולה ונדיבות. בניסוי שעשו עם בני אדם, הנבדקים התנהגו כפי שהמודל המשותף חזה.
החוקרים הסיקו שהנטייה לשיתוף פעולה התפתחה כתוצאה מחיים בקבוצות קטנות שבהן אנשים מנהלים אינטראקציות תכופות וחוזרות, ובנוסף מתחרות בין אותן קבוצות, שבה היה יתרון לקבוצות של משתפי פעולה. לכתבה באתר.
החוקרים הסיקו שהנטייה לשיתוף פעולה התפתחה כתוצאה מחיים בקבוצות קטנות שבהן אנשים מנהלים אינטראקציות תכופות וחוזרות, ובנוסף מתחרות בין אותן קבוצות. קבוצת חותרות בסירה | Ivan Smuk, Shutterstock
אדם התחסן 217 פעם נגד קורונה, ללא תופעות לוואי
גבר בן 62 מגרמניה התחסן בניגוד להנחיות ב-217 מנות חיסון נגד קורונה, מסוגים שונים, בטווח של 29 חודשים. הוא נחקר על ידי הרשויות בחשד למעורבות בהונאה כלשהי, אך החקירה נסגרה ללא הגשת כתב אישום. חוקרים ששמעו על המקרה פנו אל האיש, שטען שהתחסן מ"סיבות אישיות", וביקשו לחקור את מערכת החיסון שלו. הם נטלו ממנו דגימות דם ורוק, בחנו גם דגימות דם ישנות, והשוו אותן לדגימות של אנשים שחוסנו לפי ההנחיות, בשלוש מנות. מתברר שהתגובה החיסונית של האיש לא שונה משל מחוסנים אחרים, אם כי רמת הנוגדנים שלו נגד קורונה הייתה גבוהה במקצת משל מחוסנים "רגילים".
מערכת החיסון שלו התגלתה כתקינה לגמרי, ופעלה היטב נגד נגיפי קורונה ונגד גורמי מחלות אחרים. ככל הידוע האיש לא סבל מתופעות לוואי מאף אחד מהחיסונים שקיבל. הוא גם מעולם לא נדבק בקורונה, אך לא ניתן לדעת אם זה בגלל "חיסון היתר". בכל מקרה החוקרים לא ממליצים על "חיסון יתר" כשיטה להגברת החסינות. שגרת החיסון הרגילה בהחלט מספיקה. למחקר המלא (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).
התחסן בניגוד להנחיות, ומסיבות לא ברורות, ב-217 מנות חיסון נגד קורונה. אדם מקבל חיסונים רבים | שירה הולנד באמצעות DALL-E
נעם לויתןהתקדמות מרשימה לסטארשיפ
חברת ספייס אקס רשמה כמה וכמה צעדים גדולים קדימה בניסוי השלישי של החללית הענקית, ה"סטארשיפ". החללית שוגרה בהצלחה על גבי טיל השיגור סופר-הבי, נפרדה ממנו בלי תקלה והמשיכה לטוס בכוחות עצמה עד לגובה של כ-150 קילומטרים, שם כיבתה את מנועיה כמתוכנן, ונכנסה למסלול שיביא אותה לכניסה לאטמוספרה מעל האוקיינוס ההודי. במהלך הטיסה עשתה החללית ניסוי חשוב של העברת דלק ממיכל למיכל, כהכנה לתדלוקים בחלל, וכן פתחה בפעם הראשונה את דלק תא המטען, הכנה להצבה עתידית של לוויינים. עם זאת, החברה ויתרה על הפעלת המנועים שוב בחלל, והסתפקה בחזרה פסיבית לאטמוספרה. במהלך החזרה נותק הקשר עם החללית, ואפשר שהיא התפרקה באוויר. גם הקשר עם טיל השיגור נותק זמן קצר לפני שהיה אמור להשלים תמרון מבוקר של התרסקות לים. למרות התקלות, מדובר בהתקדמות משמעותית משני הניסויים הראשונים שנערכו בשנה שעברה, ובצעד גדול לקראת הכשרת החללית לפעילות מבצעית בחלל. לקריאה בהרחבה ולחדשות חלל נוספות באתר.
למרות התקלות, מדובר בהתקדמות משמעותית משני הניסויים הראשונים. סטארשיפ על גבי סופר-הבי מיד לאחר השיגור | צילום: SpaceX
איתי נבו