האם הקפה שאנחנו שותים בבוקר הוא סם פסיכואקטיבי חוקי או משקה תמים? מגלים את האמת מאחורי המשקה האהוב ומפריכים את המיתוסים הנפוצים
כבר שנים רבות הקפאין הוא חלק בלתי נפרד מהתרבות האנושית. אגדות סיניות מספרות שכבר בשנת 3,000 לפני הספירה הבחין קיסר סיני בשם שנונג שעלים מסוימים שנפלו לקערת מים רותחים יצרו משקה ריחני ומרענן שנקרא בימינו תה. במפגש בין העלים למים הרותחים, מוצו מהעלים חומרי טעם וריח ויצרו משקה ייחודי. ברור שגם הטעם שיחק תפקיד בחשיבות של התה עבורנו, אבל סביר להניח שהגורם המשמעותי יותר הוא דווקא מרכיב מר וחסר וריח שנקרא קפאין.
בימינו, נדמה שאנו צורכים קפאין בעיקר בקפה שאנחנו שותים. כוס הקפה בבוקר לא רק הפכה לצורך עבור אנשים רבים, אלא צמחה סביב הקפה תרבות שלמה. ישיבה בבתי קפה היא אחת מפעילויות הפנאי הפופולריות ביותר, וכך גם פגישות עסקים. חברות ואנשים פרטיים שוקדים על הכנת תערובות ייחודיות של קפה שמגיע מכל קצוות תבל, ואפילו צורת הגשת הקפה הפכה לסוג של אמנות.
מדוע הקפאין נוכח בכל כך הרבה משקאות ומאכלים פופולריים? מה סוד קסמו ופעולתו? ומהם המיתוסים הנפוצים בנוגע לקפאין?
צריכת הקפאין העולמית בימינו מוערכת ביותר מ-120 אלף טון בשנה, כך שלמעשה הוא החומר הפסיכואקטיבי (שמשפיע על התודעה) הפופולרי ביותר בעולם, ואחד הבודדים שהצריכה שלו חוקית לחלוטין. צורת הצריכה הנפוצה ביותר שלו היא במזון כמו שוקולד וגלידה, או במשקאות פופולריים כמו קפה, תה, קולה או משקאות אנרגיה למיניהם. בשנים האחרונות הקפאין נצרך יותר ויותר גם בצורתו הטהורה, בתור טבליות קפאין ובתרופות שונות.
תודות להשפעתו המהירה והיעילה על האדם, הקפאין זוכה לפופולריות עצומה. הקפאין מעורר את מערכת העצבים המרכזית של הגוף ואת המערכת המטבולית האחראית על הפירוק והיצירה של החומרים הדרושים לתפקודי הגוף השונים. השפעתו מהירה מאוד ואפקטיבית – השפעותיו ניכרות על האדם תוך כ-15 דקות בלבד מצריכתו.
לקפאין תכונות מבניות דומות לחומר בשם אדנוזין שממלא תפקיד מרכזי בהעברת אותות במערכת העצבים המרכזית. בשל הדמיון הכימי בין החומרים ומשום שמבנהו הכימי מאפשר לקפאין לעבור את מחסום דם-מוח, הקולטנים של האדנוזין קולטים במקומו את הקפאין וכך הוא משפיע על פעילות המערכת. במקביל, כמו חומרים דומים ממשפחת הקסנתינים, משפיע הקפאין גם על הרמות של חומרים חשובים אחרים במערכת העצבים המרכזית, כמו אדרנלין (אפינפרין) ודופמין.
בצריכה סבירה, ההשפעות המיוחסות לקפאין כוללות: הפגת עייפות,שיפור הערנות והמודעותוהגברת היכולת להתרכז ולחשוב בבהירות ובחדות. הוא מעלה את קצב חילוף החומרים של הגוף, כך ששומנים נשרפים במהירות גבוהה יותר והסיבולת הגופנית עולה. לצד התופעות החיוביות שלו קיימות גם תופעות שליליות, ומיתוסים רבים מיוחסים להשפעותיו.
מולקולות הקפאין | מקור: Pyty, Shutterstock
טענה: קפאין זה ממכר
השאלה הזו חוזרת שוב ושוב בכל דיון על קפאין. התשובה הפשוטה היא כן – קפאין הוא חומר ממכר במידה מסוימת. מאחר שהוא משפיע על מערכת העצבים המרכזית, שימוש מתמשך בו גורם תלות גופנית מסוימת. תסמיני הגמילה ממנו נמשכים בין יומיים לתשעה ימים וכוללים כאבי ראש, עייפות, רגזנות, קשיי ריכוז, חרדה ולעתים מצב רוח מדוכא.
התשובה המורכבת יותר תלויה בהגדרה מהו חומר ממכר. לדעת רבים ההגדרה צריכה לכלול איזשהו איום על השלמות הבריאותית, החברתית והכלכלית של האדם המכור, כמו שקורה בהתמכרויות לאלכוהול או להרואין. על פניו נדמה שהקפאין אינו עומד בקריטריון הזה, כך שמי שמקבלים את ההגדרה הזאת לא רואים בו חומר ממכר.
טענה: קפאין משפר יכולות מנטליות ופיזיות?
התשובה הפשוטה היא כן. בכמויות סבירות, אפקט העירור של מערכת העצבים המרכזית מתבטאת בחדות ובבהירות מחשבה, בעלייה בריכוז ובשיפור כללי של היכולות הקוגניטיביות. העירור שהקפאין יוצר במערכת המטבולית מאפשר שריפת שומנים מהירה יותר ושיחרור אנרגיה זמינה לשרירים. בצד ההשפעות על מערכת העצבים המרכזית נראה שהקפאין משפר את היכולות הפיזיות בפעילות גופנית, בעיקר במאמצי סיבולת.
התשובה המורכבת יותר כוללת השפעות שליליות בפן המנטלי, כמו הגברת הנטייה לחרדות, שעלולה להשפיע על יכולת החשיבה והריכוז. בפן הגופני מדברים על תחושה מזויפת של אנרגיה שעלולה לגרום פציעות. בנוסף קיים חשש שהעלייה בלחץ הדם ובקצב הלב, בשילוב עם פעילות גופנית מאומצת, עלולה להזיק לאנשים הסובלים מלחץ דם גבוה.
מעניין לראות בהקשר הזה את השפעת הקפאין על היכולות הקוגניטיביות של חיות אחרות, כמו עכבישים.
איור המבוסס על מחקר שבחן את השפעתם של משני תודעה שונים על יכולת העכביש לטוות רשת קורים. קורי עכביש בהשפעת קפאין (מימין) וללא קפאין (משמאל) | מקור: NASA
טענה: הקפאין גורם לנדודי שינה
התשובה הפשוטה היא לא. הקפאין הוא חומר שנספג במהירות בגוף אך גם מפורק ומסולק ממנו במהירות גבוהה. תוך חמש שעות מחצית הקפאין מסולקת מהגוף ותוך עשר שעות כ-75 אחוז מהקפאין מסולק. במקרה הפשוט, כוס קפה אחת בבוקר לא תשפיע כלל על שנתם של רוב האנשים.
התשובה המורכבת יותר היא שלכל אדם יש רגישות ועמידות שונה לחומרים רבים ובכלל זה לקפאין. אצל חלקנו כוס קפה בעשר בלילה לא תשפיע כהוא זה על איכות השינה שלנו ועל המהירות שבה אנו נרדמים, ואילו אצל אחרים כוס קפה בשעה כזו תהרוס לחלוטין את שנת הלילה. ככלל, מומחי שינה ממליצים להימנע משתיית משקאות עם קפאין בשעות הערב והלילה.
טענה: הקפאין גורם מחלות או מעכב גדילה
התשובה הפשוטה היא לא. בניגוד לדעה הרווחת, לא נמצא קשר מבוסס בין צריכה מתונה של קפה לבין מחלות לב או לחץ דם גבוה. אין עדויות לכך שקפאין משפיע על הגדילה של ילדים או מעכב אותה. למעשה, המצב אפילו הפוך ומחקרים מצביעים שצריכה סבירה של קפאין מביאה לירידה בסיכון לחלות בלא מעט מחלות, כולל כמה סוגי סרטן וסוכרת מסוג 2. פעמים רבות הקפאין מגביר את האפקטיביות של משככי כאבים ושל תרופות נוספות, ועל כן תרופות רבות כוללות אחוז מסוים של קפאין.
התשובה המורכבת היא שהמחקרים מציגים תמונה כללית וסטטיסטית על הקשר בין מחלות מסוימות לקפאין, אבל כמו שכבר ציינתי יש אנשים עם רגישות לקפאין ותמיד יש יוצאים מן הכלל.
טענה: קפאין הוא חומר משתן
כאן התשובה תלויה בהרגלי השתייה של האנשים. אם אדם שאינו שותה קפה בדרך כלל ישתה 3-2 כוסות קפה, הוא ירגיש צורך קצת יותר גבוה לתת שתן. אנשים ששותים קפה באופן קבוע מפתחים עמידות לאפקט הזה, כך שעבורם הקפה אינו משתן כלל.
לסיכום: האם הקפאין טוב או רע לבריאות?
חשוב לזכור שכל המידע כאן מתייחס לצריכה סבירה של קפאין, בכמות שמשתנה מאדם לאדם. ככלל, כוס אחת או שתיים של קפה או תה ביום נחשבת כמות סבירה. ועם זאת, קפאין הוא סם, ובכמויות גבוהות מאוד (120-100 כוסות קפה בבת אחת) עלול לגרום למוות. כמו כל דבר בעולם, מילת המפתח היא מידתיות. צריכת קפאין בכמויות סבירות לא גורמת כנראה תופעות שליליות אצל רוב האנשים, ואף טומנת בחובה השפעות רצויות וחיוביות. אין ספק שהקפאין הוא הרבה יותר מסם – צריכתו בתה או בקפה הפכה לטקס והטמיעה אותו עמוק בתרבות האנושית, ולא נראה שזה עומד להשתנות בעתיד הנראה לעין.