הגולש תומר שואל: האם מגנט יכול למנוע היווצרות אבנית?

כאשר מטיילים בארץ ישראל, בין אם בנחלי הצפון, או בהרי ירושלים והסביבה, רואים כי הארץ משופעת באבני וסלעי גיר – אלו האבנים בעלות הצבע הלבן האופייני. רוב חלוקי הנחל הלבנים, החצץ שמשמש לבנייה, ואפילו הפירמידות בגיזה עשויים סלעי גיר. מבחינה כימית מדובר בחומר פחמת הסידן (או קרבונט הסידן CaCO3). ומה הקשר בין נופי הארץ לבין האבנית שבקומקום החשמלי? ובכן, האבנית שבקומקום מקורה בדיוק בסלעים הללו. נסביר: כאשר הגשם (מים, H2O) יורד על הארץ הוא מתערבב עם הפחמן-הדו-חמצני (CO2) שנמצא באוויר באופן טבעי, ויוצר חומצה פחמתית (H2CO3), לפי התגובה הכימית הבאה:תגובה הכימית בין פחמן דו חמצני ומים
כאשר חומצה פחמתית נוגעת בסלע גיר, למשל כאשר המים זורמים בנחלים או כאשר מים מחלחלים דרך הסלעים למאגרי מי התהום (האקוויפרים), היא מצליחה להמיס אותו, לפי התגובה הכימית הבאה:ניסוח תגובה כימית בין גיר ל חומצה פחמתית
(aq- מסמל חומר מומס במים, s- מסמל מצב צבירה מוצק) אפשר לאחד את שתי התגובות הכימיות הנ"ל לתגובה אחת כוללת:ניסוח תגובה כוללת גיר פחמן דו חמצני ומים
או, במילים, מים עם פחמן דו-חמצני מצליחים להמיס סלע גיר. התוצאה – מים עשירים בסידן המגיעים אלינו לברזים בבית. מים אלו יוצרים שתי בעיות: האחת- יון הסידן פוגע בפעולתם של סבונים: הוא מגיב עם החומרים פעילי השטח שבסבון ו'מנטרל' אותם על ידי יצירת משקע מוצק (שאינו יכול יותר להקציף ולנקות). הבעיה השנייה – היא יצירת אבנית בעת חימום של המים. כאשר מחממים את מי הברז, הפחמן הדו-חמצני שהיה מומס בהם מתנדף לחלוטין (כמו בכוס קולה שנשארה מחוץ למקרר והתחממה), ומתרחשת התגובה הכימית ההפוכה לזו שהמיסה את סלע הגיר, תגובה הגורמת לשיקוע של גיר:ניסוח כימי שיקוע אבן גיר ממים עם גיר מומס
הסלע גיר הזה ששוקע, הוא האבנית, ומעניין שהסלע ששוקע לנו בקומקום הוא למעשה סלע הגיר מנחלי הצפון שפשוט נמס בזמן שהמים זרמו על ידו.
אם-כך, אבנית היא חומר ממשי שקיים במים, הוא פשוט קיים בצורה מומסת ולכן לא רואים אותו עד שהמים מורתחים והוא שוקע. מכאן- ברור מאליו שהשיטה היחידה למנוע אבנית היא לסלק את החומר מתוך המים, זהו פשוט הגיון פשוט. חומר לא יכול להעלם מעצמו (כך גם קובע חוק שימור החומר). כדי לסלק את האבנית השיטה המודרנית ביותר היא להשתמש במחליפי יונים – שפשוט מצליחים לסלק את יוני הסידן מתוך המים על ידי החלפתם ביונים אחרים: כמו יונים של נתרן שהמלחים שלו לא שוקעים עם החימום. אם תהיתם פעם מה תפקידו של המלח להברקה שצריך להוסיף במקום מיוחד במדיח הכלים: ובכן במדיחי הכלים המודרניים יש מחליף יונים מובנה, מלח הבישול (נתרן כלורי) נועד למחזר את מחליף היונים בתחילת כל הפעלה (לספק לו יוני נתרן חדשים להחלפת יוני הסידן), ועל ידי כך להבטיח גם פעילות טובה של חומרי הניקוי, גם שמירה על גופי החימום של המדיח מפני הצטברות אבנית וגם מניעת סימני משקע אבנית לבנים על הכלים.

ומה לגבי מגנט?
כפי שכתבתי, כיוון שאבנית היא חומר שממש מומס בתוך המים, שום דבר פרט להוצאת החומר לא יכול באמת למנוע אותה. בעקבות הטענות מצד גופים מסחריים על כך שמגנט מסוגל 'למנוע אבנית' נעשו בשנים האחרונות מספר מחקרים מדעיים על הנושא. לחצו כאן למאמר, באנגלית, משנת 1996, שבדק השפעת שדות מגנטיים על היווצרות אבנית (צריך להיות מנוי על העיתון בכדי לראות את כל המאמר) או לחצו כאן למאמר של Kobeושותפיו משנת 2002 על הנושא או לחצו כאן למאמר של Botello-Zubiateושותפיו משנת 2004 (כל שלושת המאמרים פורסמו בעיתונים מדעיים ועברו בחינה וביקורת על ידי מספר צוותים של מדענים אחרים, כך שהתוצאות בהם יכולות להחשב כאמינות).

החדשות הרעות – בכל המחקרים, למרות הטיפול במים במגנט שוקעת אבנית, ובאותה כמות, עם חימום המים. אבל כן ישנה השפעה של המגנט: המאמר הראשון מראה, שאם יש מגנט בעת חימום המים (למשל מגנט בתוך הקומקום) האבנית נוטה פחות להיווצר על המגנט, ובנוסף כאשר מסתכלים על גבישי האבנית במיקרוסקופ, רואים שאלו שליד המגנט יותר גדולים.


גבישים בגודל שונה, בשורה העליונה הגבישים שנוצרו במים ללא שדה מגנטי, בשורה התחתונה - עם. התמונות נלקחו מתוך המאמר הראשון, של L. Pach, S. Duncan, R. Roy and S. Komarneni מתוך J. Materials Science Letters 15, 613-615

המאמר השני בדק את סוג גבישי האבנית שנוצרים, אבל שוב, הבדיקה נעשתה כאשר יש מגנט נוכח בתוך המים, כך שזה פחות רלוונטי ל'סנני מגנט' ביתיים שבהם המים רק זורמים לרגע קצרצר ליד המגנט. המאמר השלישי בדק משהו יותר דומה למסננים – המים רק זרמו ליד מגנט, ואח"כ האבנית נבדקה. מסתבר שישנם שני סוגים של גבישים של אבנית, השונים זה מזה בצורה החיצונית: האחד הוא קלציט (calcite) והשני ארגוניט (aragonite) (לשניהם אותו מבנה כימי, רק צורת גביש שונה). לקלציט צורה של קובייה, ולארגוניט צורה של מחטים (ראו תמונה). הארגוניט פחות נוטה להידבק לעצמים אחרים, כלומר האבנית שלו יותר 'מרחפת' במים לעומת הקלציט – שנדבקת לדפנות הקומקום.


גביש סידן פחמתי מסוג ארגוניט, דמויי מחט (תמונה באדיבות ויקיפדיה)

המחקר מצא – שהמגנט מצליח לשנות את היחס בין הקלציט לארגוניט, אם במים רגילים, ללא טיפול יש 18% ארגוניט, אז אחרי הטיפול האחוז של האבנית-ארגוניט עלה ל 35%~. (אבל עדיין רוב האבנית היא קלציט, מהסוג ששנדבק), וגם בחדשה טובה זו יש הסתייגות: האפקט הושג רק לאחר שהמים עמדו במנוחה (זמן אינקובציה) בכלי לפחות 15 שעות (!) לאחר הטיפול, כלומר כדי להשיג את האפקט (שכאמור לא מסלק את האבנית, אלא רק משנה את אופיו של מיעוט מהחומר) על המים היה לעמוד. בהתחשב בזה, אפילו האפקט המדווח לא צפוי להימצא במסנני מים מגנטיים – כי הם לרוב נמצאים סביב צינור המים, והמים עוברים בהם במהירות רבה ביותר, ומיד משתמשים בהם ללא זמן מנוחה, אך כדי להיות בטוחים בכך ב100% גם את זה צריך לבדוק, ולמזלנו, גם זה נבדק בדיוק: כבר בשנת 1985 פרופ' דוד חסון מהמחלקה להנדסה כימית בטכניון בדק מה ההשפעה הריגעית של 'סנן מגנט' מסחרי על אבנית בתוך צינור מים, לאחר שימוש מדוייק על פי הוראות היצרן (לחצו כאן לקישור למאמר) והתוצאה: אפס, למגנט לא הייתה שום השפעה על היווצרות האבנית בתנאים כאלו.
לסיכום הטענה ש'מגנט מונע יצירת אבנית' היא פשוט 'קישקוש' שנובע מבורות (במקרה הטוב) או נוכלות (במקרה הרע). הדבר היחיד שניתן לומר הוא שבתנאים מאוד מסויימים (כאשר המים עומדים במנוחה מספר שעות אחרי חשיפה לשדה מגנטי חזק) – ישנו שינוי קל במבנה הגבישי של האבנית, שינוי שלא בא לידי ביטוי כאשר המים סתם חולפים ריגעית ליד מגנט כמו בסננים מגנטיים. במאמר מוסגר נאמר – שאם הם היו יעילים, מפעלים ומכבסות פשוט היו שמים מגנט על הצינור במקום להוציא כספים רבים על סילוק האבנית מתוך המים...

שימו לב - מידע חשוב נוסף בנושא - נמצא בפורום השאלות מתחת לכתבה.

מאת: ד"ר אבי סאייג
המחלקה לנוירוביולוגיה ומכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

 

125 תגובות

  • ברוך זיסר

    האם מגנט מטפל באבנית?

    לאור השאלות הרבות, שהופנו בפורום זה לדר׳ אבי אסייג, ולאור התשובות המלומדות שהגיעו מהתחום התיאורטי ובעקבות הודעתו של פרופסור אליהו בן חנן, החלטנו לבדוק במעבדות טיפה טק את הסוגייה. במחקר זה בדקנו את כל סוגי המגנטים ובמספר ספיקות , ולהפתעתי קבלנו תוצאות מדהימות !

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    שתף ושתף

    שלום ברוך
    נשמח אם תשתף אותנו בתוצאות, ואם אתה גורם מסחרי - עוד יותר נשמח אם תוכל לשתף פעולה עם חוקר חיצוני מהאקדמיה, העוסק בתחום - כדי שיוכל לבחון אותם תוך נקודת מבט של מחקר מדעי.
    כללית - כמו שעניתי לפרופ' בן חנן, התגובה שלו איננה משהו להסתמך עליה משום היבט מבחינה מדעית (הובכתי כשקראתי אותה).

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • ברוך זיסר

    מחקר בנושא טיפול באבנית באמצעות מגנט סטטי

    מסתבר שהשיקולים המסחריים של גוף כזה או אחר אשר מסבירים הסברים ״ מדעיים״ לכאורה, כשמולם ניצבים אנשי האקדמיה בעלי ידע , יכולת וכלים לחקור בכדי להגיע לחקר האמת, לא עושים זאת. מאוד קל להתעשר על גבם של אנשים המחפשים פתרון ומוצאים אותו במחיר זול ולרוב בהמלצת ״בעל המקצוע״ השאלה שנותרה פתוחה היא: האם ההנחה שקיימת אפשרות למגנט לטפל באבנית בזמן אמת, נכונה. בעוד אנשי האקדמיה מסבירים הסברים מלומדים, חברת טיפה טק החליטה לחקור את הסוגייה, ולצערי התשובה שונה כל כך מכל מה שנכתב בפורום הנוכחי הן מצד השואלים והן מצד העונים. מאוד הייתי רוצה שאתה דר׳ אבי תעשה ניסוי מקיף ומעשי בנושא בכדי לקבל תוצאות אשר יתמכו או לא, את טענותיך, בכל מקרה איני מטיל ספק בידע הרב שצברת, אך בהחלט הייתי רוצה שהתשובות בפורום ישענו על מחקר מבוקר, אני מבטיח לך שתופתע. בכבוד רב ברוך זיסר

  • ברוך זיסר

    למה פסלו את התקן לסיליפוס בשנת 2020?

    דורי קראתי בעיון רב את מה שאתה כותב על הסיליפוס, למעשה אתה לא מחדש כלום למעט קדום מכירות של מוצר שהנאצים פתחו, למה אתם לא מפרסמים את ה-MSDS האמיתי של הסיליפוס? למה התקן של הסיליפוס נפסל בתחילת שנת 2020? מיעניין שאתה יודע מי היצרן של אבני הלשם, ואתה לא יודע להקליק על תקני ה-NSF. אפרופו תקן רפואי NSF, למה אתם לא מודיעים שאין לסיליפוס ו תקן NSF? ומה דינו של תקן 1505/1 של עמיעד אם פסלו את התקן של הסיליפוס? דורי...אל יתהלל חוגר כמפתח!

  • ‪Dory Burla‬‏

    האמת לאמיתה

    אני עובד בתחום הטיפול במים עשרות שנים ( דור רביעי ) . יצא לי כבר לחוות על בשרי את ה"בטחות הפלא" של המגנטים למיניהם ( אחת לכמה שנים צצה חברה חדשה שחושבת שגילתה את הפטנט הגדול הבא , לא רק שזה לא סייע במניעת אבנית, אלא שלפעמים זה יצר קורוזיה חריפה בצנרת ) , אם זה היה כל כל יעיל, כל ספק מים היה מלביש מגנט כזה על צינור האספקה הראשי , ובכך היו נפתרות כל בעיות האבנית לתושבים. לגבי שימוש בחומר כימי לצורך עיכוב שיקוע של האבנית , סיליפוס הוא שם מסחרי של חברת KURITA ( יפן ) שרכשה את חברת BKG ( גרמניה ) . המוצר מורכב בעיקר מפוליפוספאט וסיליקה ( תפקיד הפוליפוספאט - לעכב שיקוע מלחים קשי תמס כגון סידן ומגנזיום , ואילו תפקיד הסיליקה הינו לעכב תהליכי קורוזיה ) . המוצר יוצר בעשורים הראשונים של המאה הקודמת כמוצר עבור קווי האספקה הראשיים של ערים בארופה שהצנרת שלהם סבלה מקורוזיה ואבנית . עד היום המוצר הנ"ל הוא היחיד שבאמת ניתן להוכיח שמצליח לעכב שיקוע של אבנית בשיעור של 60-90% ( תלוי בהרבה גורמים ) והוא מבחינה כלכלית הכי משתלם ( עלות חצי ק"ג סיליפוס - מספיק לשנה שלמה , צריך לעלות כ 60-120 ש"ח ). נכון יש גם את הצד הפחות סקסי של המוצר שהוא מכיל פוספט ( זרחן הידוע לשמצה וקל להשמיצו ) . אבל אם נסתכל מהצד האקדמאי ומהפן הביולוגי. גוף האדם צריך הרבה מאוד פוספאט ! . כל פעולת אנרגיה שהגוף מבצע ( אפילו מצמוץ בעיניים ) הגוף משתמש באדנין תלת פוספאט ( ATP ) , כל תא בגוף האדם מכיל קרום שחלק מחומר המבנה שלה הוא פוספוליפיד. גם ה RNA ( חלק מתהליך ההשתכפלות של תאים ) זקוק לפוספאט . ואגב יש עוד כמה מנגנונים בגוף הזקוקים לאותו פוספאט. הסיליפוס בשימוש נכון ישאיר במים 0.5-3 PPM ( שהם די והותר עבור אינהיביציה של אבנית ). רק לצורך ההשוואה כשאר אתם אוכלים או שותים: פחית קולה ( חומצה זרחתית ) קוט'ג , מעדן חלב כלשהוא , דגים קפואים, בשר מעובד וכו' אתם מכניסים לגוף כמות גדולה בהרבה של פוספאט. 2 PPM פוספאט = שבקוב מים הכנסתם לגוף 2 PPM פוספאט. האבנית חוץ מזה שהיא גורמת לנזקים , מעלה את חשבון האנרגיה ולא אסטטית יכולה לגרום גם לסיכון בהפצת מחלת הליגונלה ( בדוד השמש למשל, האבנית משמשת קרום הגנה בה יכולים חיידקים למצוא מחסה ולהתרבות - אבל זה דיון אחר כבר ) . לשאלת מיליון הדולר מה זה "אבני לשם" שם מסחרי שנתנה חברה מקומית בארץ עם כוח שיווקי גדול , על מנת למנוע מציבור הקונים את המידע האמיתי ( ואגב אני חושב שזה גובל בפלילים , בעוד שאת הסיליפוס ניתן למצוא ההרכב באינטרנט בקלות יחסית ) "אבני הלשם" כמעט בלתי אפשרי לדעת מה הן מכילות ואף אחד לא מפרסם את הרכבם הכימי , שזה נוגד את תקנות בריאות העם למי שתייה , בה יש חובה של סימון מוצרים ומידע על הרכבם ) "אבני הלשם" הם מוצר הנקרא SLOWPHOS ומיוצר על ידי חברת PSS ארה"ב . מדובר על פוליפוספאט ובמקום כדוריות גדולות ( כמו של הסיליפוס ) זה כדוריות קטנות מאוד , קצב ההמסה של ה SLOWPHOS הוא נמוך מאוד ולעיתים יש צורך בכמות גדולה מאוד ( 500-1200 גרם ) על מנת להגיע לריכוז פוספט של 1 PPM . החברות העושות שימוש ב SLOWPHOS פשוט מטעות הציבור , על ידי זה שהן משמיצות את הסיליפוס בטענות כאלו ואחרות , ועל מנת להסתיר ולהמשיך למכור הן שינו השם של המוצר. לצורך הגילוי הנאות, אני מוכר גם סיליפוס מקורי וגם SLOWPHOS . במבחן התוצאה - הסיליפוס הוא היחיד שעושה העבודה עד כה בצורה טובה , למרות שלל ההשמצות עליו ( אגב תבדקו מי משמיץ אותו [ רמז- חברה שמנסה למכור לכם בלופים באלפי שקלים ).... לנושא מחליפי היונים בכניסה לבתים פרטיים- המשרד להגנת הסביבה אוסר על התקנה של מחליפי יונים בבתים פרטיים בשל הזיהום שנגרם מנתרן הכלוריד ( מלח בישול ) שנשפך בזמן הרענון לביוב.
    שנה טובה לכולם

  • baruch ziser

    SILLY סיליפוס

    היי דורי, להלן מספר עובדות שלא ציינת וכמה עובדות שהן לא נכונות
    1) אתה מר דורי בורלא הנו הספק הרשמי במדינת ישראל למוצר הסיליפוס, על כן אתה בעל אינטרס וכדאי שתציין זאת
    2) אם לטענתך מגנט יוצר קורוזיה אז למן הסתם הוא משפיע גם על האבנית בצורה כזו או אחרת, אבל המגנטים לא חשופים למים אז מה ההתלהבות
    3) אף אחד לא מינה אותך להיות התזונאי התורן היות וגוף האדם אינו צריך את הסיליפוס לצורך העשרת הגוף ב-3 מ"ג של זרחן, הרי אתה בעצמך כתבת שאנו ניזונים בזרחן ללא גבולות, אז בטח לא צריך גם סיליפוס, לראיה באנגליה חל איסור על פתיחת חנויות שווארמה בשל השימוש המוגבר בזרחן , ראה לינק מצורף
    https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5051014,00.html
    4) עפ"י הוראות היצרן המקורי BK JIULINI לספיקות ביתיות של 2 קוב/שעה צריך צריך 10 ק"ג של סיליפוס ראה לינק מצורף
    https://carbonwaters.org/wp-content/uploads/2018/02/siliphosdatasheet.pdf
    על פי טענתך מספיק 1/2 ק"ג ! מכאן שהיצרן משקר או חלילה אתה.
    5) אתה מדבר על 2 PPM פוספט = קוב מים, ובכן ידידי בוא ונבין מה היא יחידת המידה PPM
    Part Per Million הווה אומר , מ"ג כלומר יחידה מתוך מיליון, מכאן שמדובר ב-1 מ"ג מתוך ליטר מים ולא ב-1,000 ליטר מים, נצא מנקודת הנחה שאתה לא בקיא במספרים ( ראינו זאת בחצי קילו במקום 10) ואולי הטעות הנה טעות סופר.
    6) אהבתי שאתה גם תזונאי, גם כימאי ,גם רופא וגם מיקרוביולוג ובעיקר את ההנחה הלא מבוססת שליגיונלה מתפתחת באבנית, אבל לצערך הלגיונלה גדלה בטווח טמפרטורות מאוד מסוים ולא בתחום של אבנית מסוימת, להזכירך המים מוכלרים.....לפחות במדינת ישראל
    7) בעיניך הספק האמריקאי של PSS שקרן או מטומטם בזה שהוא מוריד את ערכי הזרחן מתחת ל-0.2 מ"ג, אז למה כל חברות הפילטרים המובילות בעולם משתמשות באבני לשם ולא בסיליפוס? האם גם אומיפיור מטומטמים? האם פנטק מטומטמים?
    8) אתה מייבא את מוצר הסיליפוס ו , ללא תקן NSF, אז מי כאן הפושע?
    9) אתם העלמתם את ה-MSDS המקורי של הסיליפוס שאמר מפורשות שהסיליפוס מכיל מתכות כבדות ומסרטנות והשיא הוא ברמת עופרת של 10 PPB , האם זה נורמאלי בעיניך לשתות עופרת ברמה המקסימלית המותרת עפ"י תקנון בריאות העם?
    מה עם רמות עופרת המגיעות מהאקוויפרים ברמה של 10 PPB? פתאום הגענו ל-20, ומה עם המחברים מברונזה? והגענו ל-30,40.......ועוד
    11) בסוף מרץ 2020 יתוקן התקן על רמת העופרת במחברי פליז , מרמה מותרת של 0.2% לרמה של אפס!.......פתאום נופל האסימון! מצד אחד לא מחדשים את התקן לסיליפוס משום מה, ומנגד בסוף מרץ רק רמת אפס עופרת תותר לשתייה, האם משהו עומד להשתנות?
    12) אתה טוען שסיליפוס מוריד בין 60-90% אבנית, אתה ממש הזוי! תן לי בדיקה אחת של גוף רציני שהסיליפוס מוריד 50% אבנית
    כנראה שמישהו שלא שתה סיליפוס ( ידוע שעופרת פוגעת ב-IQ) הבין שיותר מידי אנשים נחשפו לסיליפוס
    אז בתור משווק חומרים החשודים כקרצינוגניים אין לך את הזכות להלין על מוכרי המגנטים! נניח שהם משקרים/טועים , אבל הם בטח לא מקלקלים את המים ולא פוגעים בבריאות האנשים.
    בוא נקווה שמכון התקנים יעמוד בלחצים הכבדים ולא יחדש את התקן על הסיליפוס!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    חן חן

    חן חן על התגובה
    שמבחינה מסויימת - מסכמת את הכתוב בכתבה וגם בתגובות שהגבתי במהלך השנים...
    בלי להתייחס למוצרים המסחריים מבוססי הפוספטים (סיליפוס / סלואופוס=אבני לשם) כולם 'נטפלים' לנושא הזרחה במים - שכאמור היא מינרל חיוני הדרוש לגוף בכמויות גבוהות בהרבה מהנמצא במים. מעולם לא מצאתי התייחסות לנושא הסיליקטים שמרכיבים את המוצר. וכמו שאמרתי למי שחושש (בכל זאת - כל הטענות התומכות הן מצד היצרנים...) ומעוניין בסוג פתרון שכזה - יכול להתקין אותו לא על קו המים הראשי אלא רק על צינור המים הנכנס לדוד.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג

  • פרופ' אליהו בן-חנן

    הבעיה היא התגבשות האבנית ולכן המאמר המלומד לא רלוונטי

    אם אין לי בעיה בהבנת נקרא, אזי אני טוען כל המאמר המלומד הזה אינו רלוונטי לשאלה "האם מגנט יכול למנוע היווצרות אבנית". האבנית מתגבשת על גוף החימום בגלל שינוי במטען החשמלי של המולקולות שלה. המאמר כלל אינו דן בסיבה הזו.
    פעולת החימום על ידי גוף חשמלי משחררת יונים חיוביים בכמויות גדולות ואלה מעצימות את התגבשות האבנית, שהיא של שילוב של קלציום עם מגנזיום ויונים חיוביים. המגנט יוצר שטף של יונים שליליים המבטלים את היונים החיוביים ולכן מונעים או מאיטים את התגבשות האבנית.
    חוץ מתיאוריה, אני יודע שזה עובד מנסיון: מכונת הכביסה שלי, בת 20 שנה ומצויידת במגנט עצום לא נזקקה להחלפת גוף חימום מעולם. לעומתה, הבויילר שנמצא לידה וניזון מאותה מערכת מים צריך החלפה של גוף החימום כל שנתיים. והבויילר הזה אינו בשימוש בימים בהם דוד השמש מספק מים חמים!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    צר לי

    שלום לך
    כל כך הרבה דברים שגויים בצורה 'זועקת' כתובים בתגובה - שלעיין בלתי משכילה מדעית (ברמה של כימיה של תיכון) אולי נראים מדעיים אבל אין הם פשוט לא נכונים, שאין לי איך אפילו להתייחס אליה. אם לציין מקצת הדברים:

    "האבנית מתגבשת על גוף החימום בגלל שינוי במטען החשמלי של המולקולות שלה" - האבנית *לא* בנוייה ממולקולות, ואין *כל שינוי במטען החשמלי* של החלקיקים הבונים אותה בגלל גוף החימום, אם יהיה מחקר שיראה שלסידן מטען חשמלי שונה מ 2+ הוא ישבור את כל הידוע בכימיה וסביר שיזכה את מגלהו בפרס נובל בכימיה...
    "פעולת החימום על ידי גוף חשמלי משחררת יונים חיוביים בכמויות גדולות" - מאיפה הבאת את זה ועל בסיס מה? איזה יונים חיוביים משתחררים? מה הרכבם? ואיך רק יונים חיוביים משתחררים ללא שלילייים?
    "מגנט יוצר שטף של יונים שליליים"- מאין? שוב - האם אתה מבין שיונים זה חומר? אתה טוען שנוצר חומר יש מאיין ונשבר חוק שימור החומר? איך המגנט שובר גם את חוק שימור המטען ויוצר יונים שליליים בלבד.

    ולגבי ה'הוכחה' הניסיונית שלך - ובכלל גופי חימום, אין להשוות גוף חימום של מכונת כביסה שפועל בכל הפעלה לכמה עשרות דקות, לבין דוד שמש - שהמים שבו מתחממים בישראל במשך 300 ימים בשנה, 8 שעות ביום, מה שגורם לגיבוש האבנית בתחתית הדוד ועל גבי גוף החימום (שנמצא בתחתית הדוד... האבנית תתגבש עליו בין אם הופעל הבויילר בין אם לא) כגרעין גיבוש. אדרבא - אתה מוזמן להוסיף 'מגנט ענקי' גם על צינור ההזנה של דוד השמש שלך ולראות האם השתנה משהו...

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • גיא אשכנזי

    מאמר מדעי על היעילות של אבניקס

    לא מזמן התפרסם מאמר, בכתב עת מדעי, שמדווח על מחקר בדבר יעילות טיפול במים באמצעות גלי רדיו, שהוא העיקרון שעומד מאחורי הפעולה של מכשיר האבניקס. למרבה הפלא, עושה רושם שהשיטה הזו דווקא עובדת יפה:
    https://www.researchgate.net/publication/322505618_Removal_andor_prevent...

  • נועה גל

    אבניקס

    לד"ר סאייג שלום,
    אני גרה בישוב שכמות האבנית במים היא בלתי נסבלת, וזאת על סמך מגוריי במקומות אחרים.
    זה גורם נזק למכשירים החשמליים וסותם לנו את הממטרות והטוש במקלחת.
    קניתי מכונת כביסה והטכנאי של בוש הציע לי לרכוש אבניקס שאשים בנקודה אחת בבית והוא יפתור לי את בעיית האבנית בכל הצנרת בבית..
    הסיפור שסיפר לי נשמע כמו אלף לילה ולילה.
    האם השימוש באבניקס מוכח מדעית?
    האם החומר הכימי המומס של האבנית על ידי אבניקס גורם נזקים? למשל בגוף האדם ששותה את המים?
    תודה,
    נועה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    התייחסתי בעבר

    היי נועה
    כבר התייחסתי בעבר - (כמה תגובות למטה) לאבניקס / הידרופלואו. ממה שאני מבין אין שם חומר כימי אלא טענה לגלים אלקטרומגנטיים... בכל מקרה - אין שום מחקר בספרות המדעית שפורסם שמעיד כי השיטה עובדת.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • אריק לרר

    מגנט

    אשמח לשתף- התקלקל לי המדיח וזה גרם לי לחקור קצת את עניין האבנית, בגלל שאני בשכירות לא רציתי להתקין אוסמוזה הפוכה ולאחר שמצאתי את המגנט הזמנתי אחד מארה"ב רק בגלל המחיר והתגובות הדי טובות, חייב להודות שהרגשתי הבדל מיידי במקלחת, השיער יוצא חלק יותר כמו בחו"ל, תמיד חשדתי במזג האוויר השונה אך ברור לי כעת שאלו המים, גם אשתי הרגישה את אותו הדבר, הבדל נוסף הוא מיכל המים של מכונת הקפה, המיכל פשוט צלול וממש לא דומה למה שהיה קודם, אני מבין את המשמעות של מחקר מדעי אך אין סיכוי מעדות אישית שלמגנט לא הייתה השפעה, לכן כדאי אולי לבדוק בצורה שונה, אולי ארוכת טווח.......אשמח לדעת את דעתך דוקטור, למרות שהיא כבר די ברורה לי מתגובותיך הקפדניות והברורות, בכל מקרה תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    כמו שאמרת - מחקר

    הרגשה של שיער חלק - זה משהו ממש סובייקטיבי שאי אפשר למדוד. כמות של אבנית במכונת הקפה זה כבר משהו כמותי. השאלה היא האם אתה לא משכנע את עצמך פסיכולוגית (אולי בגלל שהמגנט עלה לך כסף) שזה 'פחות' ממה שהיה בעבר? כמו שכתבתי -מחקרים אובייקטיביים. שבהם משתמשים במשקל (מכשיר אובייקטיבי באמת, שלא מושפע מפסיכולוגיה בניגוד אלינו, בני האדם) - מראים כי זה לכל היותר מסייע - במגע ישיר עם המים, ובאחוזים נמוכים (ולא מונע), כפי שכתבתי בכתבה.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • דן

    בחיפוש אחר הפיתרון...

    כמו כולם, גם אני מחפש פיתרון טוב, יעיל ובריא לעניין האבנית במים שפוגעים במוצרים.
    מה דעתך על ההסבר והפיתרון הבא:
    In cold water, calcium ions (Ca2+), magnesium ions (Mg+2) and bicarbonate ions (HCO3-) are surrounded by "layers" of electrochemically - attracted water molecules, which "insulate" against the natural tendency of the oppositely-charged ions to come together and form crystals. Atomic level templates on the surface of the Next Scale Stop media act as catalysts and reduce the ability of water molecules to prevent calcium, magnesium and bicarbonate ions from coming together to form crystals of calcium and magnesium scale.
    This process that we refer to as Template Assisted Crystallisation (TAC) results in the creation of microscopic crystals of scale (seed crystals) which rapidly form in the treated water, not on the contact surfaces of the water system, and are carried downstream in colloidal suspension through the water system. תודה ושבוע טוב

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    ההתחלה וההמשך

    ההתחלה מדוייקת. ההמשך לא ברור לי כלל מה כתוב כאן (בייחוד המשפט הראשון לא קריא ממש):
    Atomic level templates on the surface of the Next Scale Stop media act as catalysts and reduce the ability of water molecules to prevent calcium, magnesium and bicarbonate ions from coming together to form crystals of calcium and magnesium scale
    בנוסף - זה פשוט לא שצריך למנוע מהיונים של סידן ומגנזיום להיפגש עם יון הביקרבונטto prevent calcium, magnesium and bicarbonate ions from coming together
    הם יכולים להיפגש, והם לא שוקעים. מה ששוקע זה יון קרבונט שנוצר אחרי שהביקרבונט מתחמם ומתפרק. אבל כל הררי מלל שכותבים לא משנים - זה לא משנה כמה התיאוריה שלך יפה או נשמעת טוב - מה שחשוב אם במדע זה עובד בניסוי או לא. האם הם יכולים להפנות למחקרים (אפילו אחד) בלתי תלויים המראים שהמוצר המדובר עובד?

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • בוריס

    הסרת אבנית עם כדורי סיליפוס

    שלום לכולם!
    יש לי בבית מסנן עם כדורי סיליפוס ולאחרונה שמעתי שסיליפוס הוא לא בריא ועלול לגרום לסרטן. האם זה נכון?
    האם חשוב להקפיד על יצרן או ארץ ייצור או שניתן לסמוך על מה שמספקת החברה שהתקינה את מערכת הסינון?
    האם סיליפוס באמת עוזר בהסרת אבנית?
    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    סיליפוס - יעילות ובריאות

    ראשית, כמו שאנחנו תמיד שבים ומדגישים באתר – האתר אינו רפואי, ואינו יכול ליעץ / לקבוע קביעות רפואיות.
    בקשר לסיליפוס – כאשר נמס במים עולה בהם ריכוז הזרחן (פוספאט), לא מצאתי מחקרים הטוענים לבעיות בריאותיות עקב כך (זה כמובן לא אומר שיש או אין בכך בעיה), בכל אופן הסיליפוס מאושר לשימוש במי השתייה על ידי משרד הבריאות, ראה כאן תגובת המשרד לפניית אירגון אמון הציבור בנושא סיליפוס (במרכז הכתבה). להרחבה אתר בעברית
    http://ong.nana10.co.il/Article/?ArticleID=663728
    ובאנגלית על סיליפוס
    http://www.aquachemix.com/health.htm
    (יש ליזכור שהאתר האחרון, ודומים לו, 'משוחדים' לטובת הסיליפוס כי מטרתם למכור את החומר), בכל אופן הטענה המרכזית שלהם, והיא נשמעת לי הגיונית, היא שבמים מטופלי סיליפוס ריכוז הזרחן הוא 5 מ"ג לליטר, אם שותים מהם 2 ליטר ביום – צורכים תוספת של 10 מ"ג פוספט, וזה רק 0.3% מהצריכה היומית שלו ממזונות אחרים (לדוגמא, במנה של לחם יש 696 מ"ג פוספאט) – כך שלא אמורות להיות ממנו כל בעיה בריאותית (בכלל מומלץ לצרוך פוספסט / זרחה כמינרל ברמה של 800-1200 מ"ג ביום – לפי המלצת כל אירגוני הבריאות, פוספאט הוא מינרל חיוני לחיים, הדי-אן-איי, למשל, בנוי בחלקו הגדול מפוספט).
    חשוב לציין שסיליפוס הוא לא שם כימי – אלא שם מסחרי של חברה תעשייתית - חברת הכימיקלים BKG חברה גרמנית במקור שבמקריות נרכשה על ידי חברת כימיקלים לישראל) ראה גם כאן אישור בריאות מטעמם: http://sunpowerspain.com/pdf/Domestico/SILIPHOS%20CERTIFICATE.pdf, ) וההרכב המדוייק של החומר הוא סוד מסחרי ולא מפורסם ברבים, לצערי אין התיחסות כלל לכמות הסיליקטים שהסיליפוס משחרר למים (אלא רק לזרחן), שהחברה כותבת שהם חלק מהרכב המוצר – ועל השפעות בריאותיות, אם יש או אין להם.
    אם אתה בכל זאת חושש – אתה יכול להשתמש בו, כזהירות מונעת, רק במים שלא שותים אותם (למשל המים של מכונת הכביסה או המים שנכנסים לדוד מים חמים – כך אני אישית עשיתי בביתי).
    לגבי יעילות – הוא אכן יעיל מאוד במניעת שיקוע אבנית במים על ידי מנגנון של יצירת קשר בין יוני הסידן והמגנזיום במים, לבין הפוספט – שבכך מונע מהם לשקוע.
    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • גיא צור

    שלום ,אני גם בתהליך חיפוש אחר

    שלום ,אני גם בתהליך חיפוש אחר פתרון לבעיית האבנית בדוד עקב הנזקים הנגרמים לגוף חימום . יש לי סנן למכונת כביסה ובו כדורי סיליפוס הכיצד יתכן שהם מחזיקים שנים מבלי להתמוסס בעוד שבדוד על הגוף חימום אבנית לרוב ושניהם מקבלים אותם מים מרשת המים?

  • אפרים

    האם כדאי להכניס את כדורי הסיפולוס ישר לדוד החימום.

    לד"ר אסיג שלום. אני עומד להתקין מסנן סיפולוס ליפני דוד החימום למים. ולאחר קריאת חוות הדעת המנומקת שלך כאן. עלה בי הרעיון להכניס את כדורי הסיפולוס ישירות לדוד החימום. לא לתוך החמם המותקן בדוד. כך שהאבנית תצטבר בדוד עצמו. ולא על גוף החימום. וכן לא על צינורות החימום של קולט השמש. מה דעתך?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    לא כדאי

    היי אפרים
    סיליפוס מגיע בצורה של כדורים מוצקים. לא כדאי להכניס הכדורים לתוך דוד החימום. סיליפוס לא עובד בשיטה של סינון, אלא בשיטה שהוא מתמוסס באיטיות ומשחרר יוני פולי-פוספטים למים, שנצמדים ליוני הסידן, ובכך מונעים מהם לשקוע כאבנית.
    ההתמוססות שלהם איטית מאוד - הם יכולים להספיק בין 4 חודשים עד שנתיים, תלוי בכמות הזרימה, אבל אחרי פרק זמן צריך לחדש אותם.
    אם תשים אותם בדוד - דבר ראשון, יהיה לך קשה לפתוח ולחדש אותם (בהשוואה ל'סנן' שקל לפתוח), אבל הרבה יותר גרוע - בגלל שהם יהיו במים חמים, הם יתמוססו הרבה יותר מהר (חום מאיץ תגובות), אז במקום שיחזיקו מעמד שנה, הם יכולים להתמוסס לך לגמרי אחרי שבוע - וסתם חבל, ומיותר.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • אפרים

    תודה רבה.

    תודה על תשובתך המפורטת והמהירה. אכן על התמוססות המהירה לא חשבתי. ומכיוון שאין אפשרות לראות את קצב ההתמוססות ולהוסיף כדורים בהתאם ירדתי מהרעיון.
    הזמנתי מסנן שקוף עם ברז ניקוי מסין. ובו אמלא כדורי סיפולוס.
    תודה רבה.

  • וילי

    מומלץ בית סנן כהה ולא שקוף.קרני שמש...(פוטו סינטזה)0524-518151

    במסנן שקוף עלולה להיווצר ירוקת בכמות קטנה עד בלתי נסבלת!
    לכן רצוי שבית המסנן יהיה אטום לאור. ובכלל בתי מסנן שקופים מיועדים לשימוש פנימי.
    אך כיוון שכבר רכשת בית מסנן שקוף , עטוף אותו היטב בבד או ניילון שחור
    ואותו תעטוף ברדיד אלומיניום עבה לחושך מוחלט.
    בנושא כמות הסיליפוס למלא לא יותר מ 50% מהקיבולת.
    הסבר נוסף במידת הצורך ?
    בברכה ובהצלחה
    וילי 0524-518151

  • אפרים

    תודה רבה.

    כרגיל תשובתך מדעית ומלאה. כיצד להכניס את הכדורים זו לא בעיה. הם קטנים וניתן להכניסם דרך החיבור העליון של כניסת המים החמים. זרוז התהליך עכב חום אכן הנו בעייתי. ניתן להקטין את הכמות. אך מכיוון שלא מוצא רעיון כיצד לראות את מצב ההתמוססות של הכדורים. אוותר על הרעיון.
    וכבר הזמנתי מסין מסנן רגיל שקוף עם ברז שטיפה.
    תודה.

  • רונן

    מגנט הוא כמו הומאופטיה האמונה מרפאה לא המגנט

    מגנט לא משפיע על היווצרות גושי אבנית בציוד בו נעשה שימוש במים כמוביל חום.
    הוא אולי מייצר רעש אך לא שום תועלת. במידה ואדם מאמין בכך שמגנט יעיל. שיבדוק זאת במערכות תעשייתיות, הוא יגלה שהוא טועה. ובדרך ישלם על כך בנזק למערכות שלו.

  • רז

    הסרת אבנית

    שלום אבי. אני תלמיד כיתה יב' במגמת כימיה ואני עושה עבודת חקר על אבנית. רציתי לשאול כיצד מטהרי המים: "אבני לשם", "תמי 4" ו"בריטה" כל אחד בנפרד מסירים את האבנית? האם תהליך הסינון בין המסננים הוא שונה וכיצד? בנוסף כיצד חומצת חומץ, חומצת לימון וסודה לשתייה מסירים את האבנית?(גם הם כל אחד בנפרד). תודה רבה אשמח אם תענה כמה שיותר מהר כי אני צריך להגיש את העבודה בקרוב :)

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    להגיש עבודת חקר...

    רז – אולי יותר פשוט שתתן לי את המייל של המורה שאני אשלח לה/ו כבר ישירות את עבודת החקר שלך? ;-)
    יותר ברצינות, אנחנו לא אתר לפתרון שיעורי בית או עבודות לאחרים. אני אתן לך כמה כיוונים:
    אבני לשם – סתם שם מסחרי, *סביר להניח* שכמו סיליפוס מדובר במלחי פוספאטים מסוג כלשהו – פוספאטים מרככים את המים על ידי לכידת יוני הסידן בקשר קואורדינטיבי – ובכך מונעים מהם להגיב עם סבונים או לשקוע. ראה למשל פעילות היון טריפוספאט: https://en.wikipedia.org/wiki/Sodium_triphosphate#Uses
    לגבי תמי4 – אינני יודע, עליך לפנות ליצרן לגבי הרכב הסננים שלו, האם אתה בכלל בטוח שהוא מסיר אבנית מהמים?
    לגבי בריטה – אפשר לקרוא כאן: https://en.wikipedia.org/wiki/Brita (מוזכר מחליף יונים... http://davidson.weizmann.ac.il/content/%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%94%D... ).
    לגבי המסת אבנית –אתה מוזמן לראות את הסרטון האינטראקטיבי שלנו על תגובות חומצה בסיס – תסתכל על תגובות של חומצה עם סידן פחמתי CaCO3 - זוהי האבנית:
    http://davidson.weizmann.ac.il/online/tikshuv/chemistry/%D7%AA%D7%92%D7%...
    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • רז

    היי אבי. קודם כל תודה רבה

    היי אבי. קודם כל תודה רבה מעריך מאוד שענית. דבר שני החלק הזה הוא חלק מאוד מזערי מהעבודה ובאמת אין מידע מבחינת ה"כימיה" על הרכב החומרים. בנוסף המורה המליצה לשאול :)

  • רוני

    שאלה פרקטית יומיומית

    הייתי שמחה לשמוע אם יש חומר כלשהו שניתן לשים בתוך מיכל שבו אנו מרתיחים את המים שלנו, על מנת שהאבנית שנוצרת בתוך המיכל תיספג בחומר הזה. בעבר היינו משתמשים במעין "ברזליות" שהיו מתמלאות באבנית והמים היו נשארים עם קצת פחות אבנית אחרי כל הרתחה. אני לא יודעת אם ה"ברזליות" הללו עושות טוב או משאירות משקעים אחרים שאנחנו לא נרצה לשתות והאם יש להן תחליף ראוי.
    שאלה יומיומית, אבל בסוף, זה נחוץ לרבים מאיתנו.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    אינני יודע

    תוך כדי קריאת השאלה שלך - כבר עלתה גם לי לראש אותה ה"ברזלית". אני לא יודע לגבי משקעים שמשאירה או לא, או על פתרון אחר שהאבנית תתגבש סביבו. מבחינה 'מדעית' גבישים נוטים להתגבש סביב גביש קיים. כלומר תיאורטית אם במים תהייה כבר אבנית / אבן גיר, האבנית תטה להתגבש עליה. לא יודע אם יש מוצרים המתבססים על זה.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • תומר

    לגבי אקווה סופט - בהמשך לתגובה הקודמת

    לגבי מה שהם כתובים באתר על תהודה
    וההסבר הכימי - מתוך האתר :
    "מי שרוצה לדעת יותר על המערכת המכילה מגנטים ויוצרת טיהור מים :
    הסבר מדעי על תהליך סינון מים ב - AquaSoft Natural : מהי השיטה הביו-מגנטית ל-טיהור מים בתוך מערכת הסינון של AquaSoft Natural מותקנים מגנטים המיוצרים מ 26 סוגי חרסים , הנחשב לדגם המגנט החזק ביותר כיום. המסנן משלב בתוכו מבנה מבוך, עם מחסניות מגנטים, המופרדים בינהם עם קפיצים המותאמים במיוחד לחוזק המגנטים. השיטה החדשה יוצרת שדות וגלים ממוקדים, בתוך המסנן וסביבו, הגורם לשינוי בהתנהגות המולקולות. כל המגנטים מקובעים בתוך סנן טבעות ירוק, היוצר שדה מגנטי טבעי. מכלול המנגנון והמבוך עמוד השדרה המחזיק את טבעות הסינון, מתרגם את תנועת המים ל -"כוח חיים/אנרגיה". כשהמים עוברים דרך השדה המגנטי של AquaSoft Natural, המינרלים נבקעים בצורה טבעית. תחת הפגזה של שטף-מגנטי טבעי הם נשחקים למיליוני מיקרו-חלקיקים, המאזנים את הזרם החיובי והשלילי. תהליך זה מחזיר את המים לטבעיותם הרכה, ומחזיר להם "כוח חיים/אנרגיה".
    סינון מים (סנן)-
    הסנן המותקן במערכת עשוי מטבעות (המאושר לשימוש במזון וברפואה), עמיד לכל החיים, אשר בשילוב עם השיטה הביו-מגנטית ל-טיהור המים, אינה מאפשרת לכל סוג של גוף זר להיצמד אליה. סינון מים מתבצע בקפידה עד לרמה של 55 מיקרון.
    כתוצאה מכך נמנעת כניסה של חול ,חצץ, תולעים והבנתוס (טפילי מים) לתוך מערכת המים הביתית. כאשר פותחים את "בירזון הניקוז" של המערכת כל המזהמים המיקרוסקופיים שהיינו אמורים לשתות - נשטפים החוצה.
    מים חיים לכל החיים
    טכנולוגית הביו- הייטק של אקווה סופט גורמת למולקולות המים להיכנס לתהודה, ומכיון שגוף האדם מכיל יותר מ-70% מים, תהודה מוגברת משפרת את זרימת הדם ומצב הבריאות. חלק מהרעלים הנוצרים במהלך הפעילות הרגילה של הגוף לא מופרשים באופן מיידי. רעלים כמו תחמוצת גופרית, דו-תחמוצת הפחמן, כספית וכלור מצטברים בגוף, מתרכבים (encapsulated) עם מולקולות של מים ויוצרים חסימות בזרימת הדם וירידה ברמת האנרגיה של הגוף. כאשר המנגנון הביו-טכנולוגי בא במגע עם מולקולות מים בתוך הגוף הן מתחילות לרעוד, רעידה זו מחלישה את הקשרים בין מולקולות המים והחומרים הרעילים ואלו משתחררים בקלות רבה יותר כדי להיפלט החוצה מהגוף דרך השתן והזיעה. טכנולוגית אקווה סופט טובה גם כקוטלת בקטריות"
    אשמח להתיחסותך לטכנולוגיה ולהסבר על תהודה שהם מדברים עליו.....

  • ישראלי

    גיבובי שטויות ומושגים מנופחים

    גיבובי שטויות ומושגים מנופחים שמטרתם היא אחת וזה למכור ולהתעשר ע"י ניצול ציני של אנשים הנוטים להאמין
    לכל גיבוב פסבדו מדעי.
    בבקשה יואילו האדונים הנכבדים להראות מחקר מדעי המאשש את החירטוט הזה.
    לא בכדי ארה"ב החמירה בעניין וקנסה חברות במיליוני דולרים כאשר הציגו טענות כאילו מחקריות מדעיות.
    בהולנד לדוגמא נאסר על מס' חברות בכלל לשווק את מוצריהם.
    רק בארץ העניין פרוץ לחלוטין.
    תקוותי שיהיו עוד אנשים מומחים כמו דר' סאייג שיאירו את עיני הציבור.
    וכן תרומתם ברוכה להחכמת בני הנוער הסקרן שלנו.
    כן ירבו.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    כתבתי

    היי תומר
    הרי הכתבה עצמה עוסקת בנושא אי-יעילותו של המגנט...
    לגבי שאר כל המלל שצטטת - אני לא רואה טעם להתייחס (חלק הבלים מוחלטים כמו שבירת מינרלים, והשאר אני מניח חסר ביסוס - תבקש מאמרים מדעיים שמאששים את הטעות הללו -מעניין אם יוכלו לספק לך...)

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • תומר

    מתלבט בין סלמנדר לבין סנן אקווסופט

    מתוך האתר של תמהיל על סלמנדר -יך ה"סלמנדר" מטפל נכון באבנית?
    ה"סלמנדר" משחרר כמות מזערית של אבץ למים.
    נוכחות האבץ במים גורמת לאבנית להתגבש באופן קבוע בצורה שבירה ופריכה (ארגוניט), במקום בצורה של אבן קשה (קלציט).
    כשהאבנית במבנה פריך היא כבר לא מתגבשת כאבן קשה על גופי החימום ולא סותמת את הצינורות והסידן (המינרל שמתגבש לאבנית) החשוב לבריאות, נשאר במים.
    ומצד של יש את מערכת האקווה סופט : מתוך האתר :"יך ה"סלמנדר" מטפל נכון באבנית?
    ה"סלמנדר" משחרר כמות מזערית של אבץ למים.
    נוכחות האבץ במים גורמת לאבנית להתגבש באופן קבוע בצורה שבירה ופריכה (ארגוניט), במקום בצורה של אבן קשה (קלציט).
    כשהאבנית במבנה פריך היא כבר לא מתגבשת כאבן קשה על גופי החימום ולא סותמת את הצינורות והסידן (המינרל שמתגבש לאבנית) החשוב לבריאות, נשאר במים."
    לפי הידע שלך שתי השיטות לא יעילות אם כך , כי מחומרים כימים כמו הסיליפוס אני חושש ......

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    מגנטים ואבץ

    לגבי מגנטים - כמו שכתוב בכתבה, זה לא נמצא כיעיל.
    לגבי אבץ - אין לי מידע. דרך אגב -גם אבץ הוא 'כימיקל'.
    'סיליפוס' (ומשפחת הסילקו-פוספטים) הם אחד הפתרונות שנמצאו כיעילים, אם אתה חושש מחומרים כימיים תמיד תוכל להוסיף אותו רק לפני כניסה לדוד שמש / מכונת כביסה - שם האבנית מהווה בעיה. ואת הקומקום בבית פשוט תנקה מדי פעם בפעם.
    גם 'מחליפי יונים' וטיהור בשיטת אוסמוזה הפוכה מסלקים אבנית ממים.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • טובה

    האם יש אמת במחקרים על מיגנוט מים ?

    מתפרסמים מחקרים שאמינותם לא ברורה על מיגנוט מים - ובעקבות כך השפעות על גידול צמחים וכו.
    האם יש בכך הגיון מדעי? לאור העובדה שמים לא נמשכים למגנט

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    מים ומשיכה למגנט

    היי טובה
    למעשה מים הם מה שנקרא בשפה המדעית 'דיאמגנטיים' חלשים – וזה אומר שהם נדחים (לא נמשכים) למגנטים, באופן חלש. ראי הסרטים כאן – עגבניות שרי (בגלל המים שמכילה) וגם פני המים נדחים ממגנטים חזקים:
    https://youtu.be/yMbENMTrIGY
    https://youtu.be/jIMihpDmBpY?t=1m9s
    אבל זאת השפעה שנוצרת רק בנוכחות מגנט חזק. ברגע שהוא מסולק – ההשפעה פגה, כך שעל פניו לא נראה לי אמין. אבל באמת איך אפשר לשפוט (גם באופן כללי) מאמרים שמתפרסמים?
    צריך להסתכל מה הגוף בו התפרסמו? האם זה סתם אתר אינטרנט? האם הוא מסונף למוסד מחקרי ידוע? והכי חשוב – האם המאמרים פורסמו גם בספרות המדעית – שם עברו שיפוט על ידי מדענים אחרים.
    אם מדובר במאמרים שמפורסמים על ידי גופים אלמוניים, ולא פורסמו גם בספרות המדעית – תטילי ספק.
    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • ציון

    מים חיים

    יש מכשירים שונים כמו מים חיים 8 ומיים חיים גרדנר הטוענים שהם "מחזירים את המים למצב שלהם כמו בטבע". לדוגמה במיים חיים 8 הוא טוען שהמבנה של המכשיר הוא בצורת 8 וחלק ממנו הוא יותר צר ולכן במעבר בחלק הצר הוא עובר במהירות גבוהה ביותר הגורמת לכימיקלים שבו ל"התפוצץ לאלפי רסיסים" ולכן הם לא משפיעים יותר על הגוף ומופרשים ממנו בקלות וכן לא שוקעים על דופנות האמבטיה וכולי. האם תהליך כזה הוא אפשרי? כלומר, האם בגלל מהירות גבוהה מולקולה יכולה להתפוצץ וכבר לא להיות עם אותו מבנה מולקולרי כך שמבחינה כימית הוא כבר לא אותו החומר המזיק לגוף? תודה מראש

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    לא

    בקיצור - לא יתכן.
    מולקולות מאוד לא יציבות ומאוד אנרגטיות (כמו למשל של חומר נפץ) יכולות להתפרק אם מאיצים אותן וגורמים להם להתנגש במשהו, אבל סתם תנועה בצורת של 8 לא מנפצת כימיקלים. ובכלל לא ברור לי על אילו כימיקלים הוא מדבר - היונים שגורמים לאבנית כמו סידן הוא בעצם חלקיק יסודי (אטום בלי 2 אלקטרונים) -שאין לו לאן להתפרק יותר.
    ללא ציון הכימיקלים, ומה קורה - סתם מלל פרסומי חסר משמעות.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • אנונימי

    מעניין

    ממש עזר לי בעבודת חקר בכיתה ח

  • אמיר

    מחקרים לטכנולוגית HydroLFOW

    אני ישמח לשלוח את המחקרים אבל אין אפשרות לצרף קבצים מצורפים . במידה ותעביר לי כתובת אימייל אני ישמח לשלוח לך את המחקרים .

  • אנונימי

    הי אמיר, אני אשמח גם לקבל א

    הי אמיר, אני אשמח גם לקבל א המאמרים עליהם אתה מדבר. תודה!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    במייל

    היי אמיר, קיבלתי את הקבצים והשבתי לך במייל.

  • אסף

    יש משהו בhydroflow?

    היי אבי,
    תודה לך ולכולכם במכון דוידסון על ההשקעה! לגבי הידרופלואו (אבניקס), קראתי למטה התייחסויות שלך מהעבר על העדר מחקרים. האם משהו השתנה מאז? האם יש סיבה להתקין כזה בכניסה למדיח? למכונת הכביסה? זה עושה משהו? האם הפתרון היחיד המוכר והסביר הוא סיליפוס על מגוון שמותיו המסחריים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    מחקרים

    היי אסף,
    אמיר שלח אלי תוצאת בדיקה של מעבדה בגרמניה - שנערכה מטעם היצרן, עם תוצאות חיוביות. אבל זאת לא בדיקה בלתי תלויה ולי אין דרך לשפוט אותה.
    בנוסף שלח מחקר פנימי מארה"ב שיש בו תוצאות טובות, אבל גם חלק שלא, ובכל מקרה שם היה מדובר על מערכת תעשייתית ולא בייתית, וגם זה לא פורסם בשום עיתון מדעי. מחקרים שלא פורסמו בעיתון מדעי ולא עברו שיפוט עמיתים - קשה להעריך.
    בויקיפדיה מאשרים שזה המצב - עדיין אין מחקרים שעברו ביקורת עמיתים, השיטה לא נחשבת כ'מוכחת':
    https://en.wikipedia.org/wiki/Magnetic_water_treatment
    מכיוון שאין לי כלים לשפוט מעבר לכך, לכאן או לכאן. החלטתי לא להגיב - בטח לא 'לפסוק' בנושא.
    אמיר מהחברה אמר לי שלצערם אף חוקר עצמאי לא מוכן לחקור את המערכת שלהם, ולכן אין לו מחקר כזה.
    אם זה מעניין אותך, המערכת מוצעת למכירה בבריטניה על ידי חברת הגז בריטיש גז, ובעיתון טלגרף הבריטי שאלו מומחים לגביה, ומומחה מטעמם גם ענה בנושא (דומה למה שכתבתי לך כעת, מקווה שתסתדר עם האנגלית):
    http://www.telegraph.co.uk/finance/property/advice/9862512/Jeff-Howell-w...

    ולגבי השאלה בסוף, לא חייב סיליפוס, למדיח אתה לא צריך כלום - כל עוד תקפיד למלא מלח למחליף היונים המובנה שבו שמרכך את המים מראש לפני כל שטיפה. (היום יש גם טבליות למדיח שגם מייתרות את השימוש במלח, מכילות פוספטים לריכוך המים).

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • עינב

    שלום אבי, אשמח אם תוכל לכתוב

    שלום אבי, אשמח אם תוכל לכתוב כאן לכולם מה מסקנותיך מהמאמרים של אמיר. תודה!

  • אמיר

    אבניקס / Hydroflow

    ברצוני לתת תשובה למי ששאל לגבי טכנולוגית Hydroflow שלחלק מהאנשים ידועה כ אבניקס שלטכנולוגית Hydroflow יש מספר מחקרים מדעיים (מגרמניה וארה"ב) שבדקו את הטכנולוגיה וליכולת שלה לטפל באבנית . כפי שהוסבר בחלק מהתגובות הטכנולוגיה הזאת לא מונעת או מפחיתה את כמות הקלציום (מינרלים) במים אלה פשוט גורמת לה להישטף החוצה ולא לגרום לבעיות אבנית במערכות המים (דודי חימום , קולטים, ברזים , וכ"ו) אבל עדיין ניתן לראות את האבנית, כשהמים מתאדים עדיין נראה את כתמי האבנית על זכוכית המקלחון או הברזים כי בעצם האבנית שם רק במצב גביש שיכולת אדהזיה נמוכה מאוד והאבנית פשוט נשטפת החוצה ומאוד כל לנקות אותה . המערכות Hydroflow מותקנות על סוגים שונים של אפלקציות בארץ ובעולם . מי שרוצה לקבל כל חומר מדעיי או טכני מוזמן לפנו לצוות חברת פלבר והם ישמחו לענות על כל שאלה .

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    מחקרים

    היי אמיר -
    אתה מציין שיש מספר מחקרים מדעיים מגרמניה וארה"ב שבדקו את הטכנולוגיה ויכולותיה - נשמח אם תוסיף קישורים למחקרים.

  • ברוך

    מגנט לטיפול באבנית

    תודה לך אבי על התשובה המלומדת!
    הוכח כבר רבות שנוכחות מגנט משנה את מבנה האבנית וקיימת עלייה של ימת תצורת הארגוניט ע"ח הקלציט!
    מחומרים שאני קורא אין ויכוח לגבי המרת הקלציט,אלא סביב נושא זמן השהייה (CONTACT TIME) של המגנט בסביבת המים
    המטופלים!
    ברור לנו שרמת הטיפול פונקציונאלית לעוצמת המגנט! לצורך הדיון אם לוקחים מגנט בעוצמה אין סופית ניתן להגיע לזמן אפס!
    כך שנראה לי שהויכוח הנו סביב נושא עוצמת המגנט!
    הלא כן?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    במדע שום דבר לא 'ברור לנו' מאליו בלי בדיקה

    היי ברוך
    במדע אי אפשר לקפוץ למסקנות בלי לבדוק אותן. בלי בדיקה הן רק זה רק בגדר השערות. ולכן אי אפשר לומר 'ברור לנו כי רמת הטיפול פונקצונאלית לעוצמת המגנט!' (וסימן הקריאה בסוף לא עושה את המשפט לנכון יותר). כדי לבדוק זאת, יש לערוך ניסויים מבוקרים עם עוצמת מגנט שונה ולראות האם באמת יש לכך השפעה. בהמשך לכך, גם לא ברור ש"אם לוקחים מגנט בעוצמה אינסופית ניתן להגיע לזמן אפס" – מניין לך? אולי האפקט פשוט מגיע לרוויה מעוצמה מסויימת ולא ממשיך מכך? בטבע כמעט אף פעם הדברים הם לא 100%, ונעצרים ברמה מסויימת. שים לב שבמאמר שציטטתי בכתבה למעלה, אפילו 15 שעות שהייה עם מגנט לא העלו את אחוז הארגוניט ליותר מ-35%, כך שבאותה מידה אפשר להניח שיש חסם לאפקט, ואולי זה החסם – (אני מניח שזה כך, אבל צריך לבדוק בניסוי).
    אני חוזר על משפט הסיכום של הכתבה, שהוא סיכום של כל המחקרים בנושא: " הדבר היחיד שניתן לומר הוא שבתנאים מאוד מסויימים (כאשר המים עומדים במנוחה מספר שעות אחרי חשיפה לשדה מגנטי חזק) – ישנו שינוי קל במבנה הגבישי של האבנית, שינוי שלא בא לידי ביטוי כאשר המים סתם חולפים ריגעית ליד מגנט כמו בסננים מגנטיים"
    בברכה,
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • עמודים