הגולש תומר שואל: האם מגנט יכול למנוע היווצרות אבנית?

כאשר מטיילים בארץ ישראל, בין אם בנחלי הצפון, או בהרי ירושלים והסביבה, רואים כי הארץ משופעת באבני וסלעי גיר – אלו האבנים בעלות הצבע הלבן האופייני. רוב חלוקי הנחל הלבנים, החצץ שמשמש לבנייה, ואפילו הפירמידות בגיזה עשויים סלעי גיר. מבחינה כימית מדובר בחומר פחמת הסידן (או קרבונט הסידן CaCO3). ומה הקשר בין נופי הארץ לבין האבנית שבקומקום החשמלי? ובכן, האבנית שבקומקום מקורה בדיוק בסלעים הללו. נסביר: כאשר הגשם (מים, H2O) יורד על הארץ הוא מתערבב עם הפחמן-הדו-חמצני (CO2) שנמצא באוויר באופן טבעי, ויוצר חומצה פחמתית (H2CO3), לפי התגובה הכימית הבאה:תגובה הכימית בין פחמן דו חמצני ומים
כאשר חומצה פחמתית נוגעת בסלע גיר, למשל כאשר המים זורמים בנחלים או כאשר מים מחלחלים דרך הסלעים למאגרי מי התהום (האקוויפרים), היא מצליחה להמיס אותו, לפי התגובה הכימית הבאה:ניסוח תגובה כימית בין גיר ל חומצה פחמתית
(aq- מסמל חומר מומס במים, s- מסמל מצב צבירה מוצק) אפשר לאחד את שתי התגובות הכימיות הנ"ל לתגובה אחת כוללת:ניסוח תגובה כוללת גיר פחמן דו חמצני ומים
או, במילים, מים עם פחמן דו-חמצני מצליחים להמיס סלע גיר. התוצאה – מים עשירים בסידן המגיעים אלינו לברזים בבית. מים אלו יוצרים שתי בעיות: האחת- יון הסידן פוגע בפעולתם של סבונים: הוא מגיב עם החומרים פעילי השטח שבסבון ו'מנטרל' אותם על ידי יצירת משקע מוצק (שאינו יכול יותר להקציף ולנקות). הבעיה השנייה – היא יצירת אבנית בעת חימום של המים. כאשר מחממים את מי הברז, הפחמן הדו-חמצני שהיה מומס בהם מתנדף לחלוטין (כמו בכוס קולה שנשארה מחוץ למקרר והתחממה), ומתרחשת התגובה הכימית ההפוכה לזו שהמיסה את סלע הגיר, תגובה הגורמת לשיקוע של גיר:ניסוח כימי שיקוע אבן גיר ממים עם גיר מומס
הסלע גיר הזה ששוקע, הוא האבנית, ומעניין שהסלע ששוקע לנו בקומקום הוא למעשה סלע הגיר מנחלי הצפון שפשוט נמס בזמן שהמים זרמו על ידו.
אם-כך, אבנית היא חומר ממשי שקיים במים, הוא פשוט קיים בצורה מומסת ולכן לא רואים אותו עד שהמים מורתחים והוא שוקע. מכאן- ברור מאליו שהשיטה היחידה למנוע אבנית היא לסלק את החומר מתוך המים, זהו פשוט הגיון פשוט. חומר לא יכול להעלם מעצמו (כך גם קובע חוק שימור החומר). כדי לסלק את האבנית השיטה המודרנית ביותר היא להשתמש במחליפי יונים – שפשוט מצליחים לסלק את יוני הסידן מתוך המים על ידי החלפתם ביונים אחרים: כמו יונים של נתרן שהמלחים שלו לא שוקעים עם החימום. אם תהיתם פעם מה תפקידו של המלח להברקה שצריך להוסיף במקום מיוחד במדיח הכלים: ובכן במדיחי הכלים המודרניים יש מחליף יונים מובנה, מלח הבישול (נתרן כלורי) נועד למחזר את מחליף היונים בתחילת כל הפעלה (לספק לו יוני נתרן חדשים להחלפת יוני הסידן), ועל ידי כך להבטיח גם פעילות טובה של חומרי הניקוי, גם שמירה על גופי החימום של המדיח מפני הצטברות אבנית וגם מניעת סימני משקע אבנית לבנים על הכלים.

ומה לגבי מגנט?
כפי שכתבתי, כיוון שאבנית היא חומר שממש מומס בתוך המים, שום דבר פרט להוצאת החומר לא יכול באמת למנוע אותה. בעקבות הטענות מצד גופים מסחריים על כך שמגנט מסוגל 'למנוע אבנית' נעשו בשנים האחרונות מספר מחקרים מדעיים על הנושא. לחצו כאן למאמר, באנגלית, משנת 1996, שבדק השפעת שדות מגנטיים על היווצרות אבנית (צריך להיות מנוי על העיתון בכדי לראות את כל המאמר) או לחצו כאן למאמר של Kobeושותפיו משנת 2002 על הנושא או לחצו כאן למאמר של Botello-Zubiateושותפיו משנת 2004 (כל שלושת המאמרים פורסמו בעיתונים מדעיים ועברו בחינה וביקורת על ידי מספר צוותים של מדענים אחרים, כך שהתוצאות בהם יכולות להחשב כאמינות).

החדשות הרעות – בכל המחקרים, למרות הטיפול במים במגנט שוקעת אבנית, ובאותה כמות, עם חימום המים. אבל כן ישנה השפעה של המגנט: המאמר הראשון מראה, שאם יש מגנט בעת חימום המים (למשל מגנט בתוך הקומקום) האבנית נוטה פחות להיווצר על המגנט, ובנוסף כאשר מסתכלים על גבישי האבנית במיקרוסקופ, רואים שאלו שליד המגנט יותר גדולים.


גבישים בגודל שונה, בשורה העליונה הגבישים שנוצרו במים ללא שדה מגנטי, בשורה התחתונה - עם. התמונות נלקחו מתוך המאמר הראשון, של L. Pach, S. Duncan, R. Roy and S. Komarneni מתוך J. Materials Science Letters 15, 613-615

המאמר השני בדק את סוג גבישי האבנית שנוצרים, אבל שוב, הבדיקה נעשתה כאשר יש מגנט נוכח בתוך המים, כך שזה פחות רלוונטי ל'סנני מגנט' ביתיים שבהם המים רק זורמים לרגע קצרצר ליד המגנט. המאמר השלישי בדק משהו יותר דומה למסננים – המים רק זרמו ליד מגנט, ואח"כ האבנית נבדקה. מסתבר שישנם שני סוגים של גבישים של אבנית, השונים זה מזה בצורה החיצונית: האחד הוא קלציט (calcite) והשני ארגוניט (aragonite) (לשניהם אותו מבנה כימי, רק צורת גביש שונה). לקלציט צורה של קובייה, ולארגוניט צורה של מחטים (ראו תמונה). הארגוניט פחות נוטה להידבק לעצמים אחרים, כלומר האבנית שלו יותר 'מרחפת' במים לעומת הקלציט – שנדבקת לדפנות הקומקום.


גביש סידן פחמתי מסוג ארגוניט, דמויי מחט (תמונה באדיבות ויקיפדיה)

המחקר מצא – שהמגנט מצליח לשנות את היחס בין הקלציט לארגוניט, אם במים רגילים, ללא טיפול יש 18% ארגוניט, אז אחרי הטיפול האחוז של האבנית-ארגוניט עלה ל 35%~. (אבל עדיין רוב האבנית היא קלציט, מהסוג ששנדבק), וגם בחדשה טובה זו יש הסתייגות: האפקט הושג רק לאחר שהמים עמדו במנוחה (זמן אינקובציה) בכלי לפחות 15 שעות (!) לאחר הטיפול, כלומר כדי להשיג את האפקט (שכאמור לא מסלק את האבנית, אלא רק משנה את אופיו של מיעוט מהחומר) על המים היה לעמוד. בהתחשב בזה, אפילו האפקט המדווח לא צפוי להימצא במסנני מים מגנטיים – כי הם לרוב נמצאים סביב צינור המים, והמים עוברים בהם במהירות רבה ביותר, ומיד משתמשים בהם ללא זמן מנוחה, אך כדי להיות בטוחים בכך ב100% גם את זה צריך לבדוק, ולמזלנו, גם זה נבדק בדיוק: כבר בשנת 1985 פרופ' דוד חסון מהמחלקה להנדסה כימית בטכניון בדק מה ההשפעה הריגעית של 'סנן מגנט' מסחרי על אבנית בתוך צינור מים, לאחר שימוש מדוייק על פי הוראות היצרן (לחצו כאן לקישור למאמר) והתוצאה: אפס, למגנט לא הייתה שום השפעה על היווצרות האבנית בתנאים כאלו.
לסיכום הטענה ש'מגנט מונע יצירת אבנית' היא פשוט 'קישקוש' שנובע מבורות (במקרה הטוב) או נוכלות (במקרה הרע). הדבר היחיד שניתן לומר הוא שבתנאים מאוד מסויימים (כאשר המים עומדים במנוחה מספר שעות אחרי חשיפה לשדה מגנטי חזק) – ישנו שינוי קל במבנה הגבישי של האבנית, שינוי שלא בא לידי ביטוי כאשר המים סתם חולפים ריגעית ליד מגנט כמו בסננים מגנטיים. במאמר מוסגר נאמר – שאם הם היו יעילים, מפעלים ומכבסות פשוט היו שמים מגנט על הצינור במקום להוציא כספים רבים על סילוק האבנית מתוך המים...

שימו לב - מידע חשוב נוסף בנושא - נמצא בפורום השאלות מתחת לכתבה.

מאת: ד"ר אבי סאייג
המחלקה לנוירוביולוגיה ומכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

 

117 תגובות

  • אבי בן חמו

    איך אבני הלשם בהשוואה לסיליפוס? יעלים יותר? בטוחים יותר לשתייה ?

    מהפוסט הזה http://davidson.weizmann.ac.il/online/comment/1649 הבנתי שהסיליפוס "כנראה" בטוחים לשתיה, אך איך הם בהשווה לאבני הלשם ? מה יותר ייעיל ובטוח לשתייה? או שזו אותה גברת בשינוי אדרת ?
    לינק לאבני הלשם :
    http://www.tipatech.co.il/%D7%90%D7%91%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%9C%D7%A9%D7... תודה רבה אבי .

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    "אבני לשם" - שוב

    <p>
    כפי שכבר עניתי בעבר - אבני לשם זה שם מסחרי ולא שם כימי (אבני לשם היו אחת מאבני החושן של הכהן הגדול, ואני בספק גדול מאוד אם אלו אותן אבנים יקרות שיש בחומרים למניעת אבנית, ובכלל ממילא לא יודעים בוודאות מה הן אבני הלשם המוזכרות בתנ&quot;ך), וכיוון שכך לא אוכל להרחיב דבר על הנושא - אם החברה הייתה מפרסמת את ההרכב הכימי של החומר (ולא שם פרסומי) ניתן להיה להגיב בצורה מושכלת ומבוססת יותר. סביר להניח שזה סוג של סיליפוס (שגם הוא שם מסחרי) - כלומר חומר כימי הנמס במים לאט, ומונע היווצרות אבנית.</p>
    <p>
    בברכה,<br />
    ד&quot;ר אבי סאייג<br />
    מכון דוידסון לחינוך מדעי<br />
    מכון ויצמן למדע</p>

  • אבי בן חמו

    תודה רבה , לא חשבתי שיש קשר לאבני החושן :-)

    תודה רבה על התשובה . לא חשבתי שיש קשר לאבני החושן או לאבן טבעית . לכן אני חושד שיש קרבה כימית לסיליפוס ולכן שאלתי "או שזו אותה גברת בשינוי אדרת ?" . אני אנסה לראות אם אוכל למצוא יותר אינפורמצייה ב גוגל על הרכב הכימי אך אני בספק רב שאמצא .אני אפרסם כן אם אמצא . אני אקנה את סיליפוס . תודה רבה רבה.

  • איתן

    שימוש במלח-לימון/חומץ במכונת כביסה

    שלום לך ד"ר אבי סאייג,
    הכתבה נורא מעניינת וברורה.
    לפי מה שהבנתי מהמאמר+התגובות, ניתן להשתמש במלח-לימון/חומץ כדי להיפתר מאבנית.
    רציתי לדעת איך ניתן להשתמש בזה במכונת כביסה? איפה שמים את זה? במגירה בתא של המרכך? של האבקה? בתוך המכונה עצמה? ואם כן, מפעילים את זה בתוכנית קצרה כדי לשטוף תמכונה כשהיא ריקה? או שניתן להפעיל עם הבגדים?
    תודה רבה על העזרה...

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    מלח לימון

    אפשר פעם בחצי שנה - שנה, לשים כף גדושה של מלח לימון בתוך התוף של מכונת הכביסה, ולהפעיל אותה על התוכנית הארוכה והחמה ביותר (90 מעלות) על ריק (ללא בגדים).
    בדר"כ התאים של האבקה והמרכך ניתנים להוצאה וניקוי ואפשר לנקות אותם אחר-כך בנפרד אם הצטברה עליהם אבנית. בברכה
    ד"ר אבי סאיג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • שמעון רדליך

    השפעת תהליך אלקטרוליטי על נזקי האבנית

    התהליך האלקטרוליטי הוכח מדעית כמשנה מבנה ההתגבשות מקלציט לארגוניט .הוא לא מונע את האבנית והקשיות נשארת באותה רמה וחשובה לבריאות. הוכח גם תהליך של שחיקה חלקית של אבנית ישנה ויצירת ציפוי עדין פנימי בצנרת של Zno בסקר מקצועי בלתי תלוי נמצא חיסכון של יותר מ- 1000 ₪ לשנה למשפחה ממוצעת וניתן לגרום לאבנית המפוררת להתנקות בקולטי השמש. אין מגבלת מרחק או ספיקות משתנות ממיקום ההתקנה למערכת דירתית או בנין או יישוב שלם..חבל שתאגידי המים לא מספקים לנו מים חסכוניים זה יהיה נכון לצרכני המים,למשק האנרגיה ולסביבה הפחתה של יותר מטון CO2 כל שנה

  • ישראלי

    כשמישהו אומר לי "הוכח מדעית,

    כשמישהו אומר לי "הוכח מדעית, או ... הוכח מחקרית" ולאחר מכן חיסכון משוער אטרקטיבי
    והמישהו הזה הוא גוף מסחרי, תמיד אבל תמיד מסתבר שזה בלוף לצערי.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    הוכח מדעית

    הוכח מדעית זו טענה חזקה מאוד. על איזה תהליך אתה מדבר בעצם? האם תוכל לשלוח קישור למאמר / מאמרים שפורסמו בעיתונות המדעית (או לפחות שם המאמר והמחברים כדי שאוכל למצוא אותו) החוקרים את הנושא? בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • דן

    אז מה כן הפיתרון?

    אכן מאמר ודיון מעניינים.
    אז אנחנו מבינים שאבנית זה חומר שקיים ואפילו לאו דווקא מזיק לאדם. לעומת זאת, ברור הנזק שהאבנית גורמת לצנרת ולמכשירים.
    עם בעיה כזו כאובה ההיגיון אומר שיש פיתרון כלשהו. אז על סיליפוס ואבני לשם יש דעות שליליות ומגנט זה כנראה עבודה בעיניים.
    אז מה כן?! יש פיתרון ישים כלשהו?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    פתרון

    ישנם מספר פתרונות - כמו שכתבתי בתגובות - כמו סיליפוס (קרא בתגובות את הדיון עליו, הדעות לאו דווקא שליליות).
    בנוסף – אם כן תרצה לסלק האבנית מהמים. אפשר לסלקה באמצעות מה שנקרא 'מחליף יונים' - המוזכר בכתבה, ומשמש בכמעט-כל מדיח כלים מודרני. אפשרות נוספת היא שיטת האוסמוזה ההפוכה (ראה כתבה), שמסננת את האבנית מתוך המים (בשיטה זו גם מתפילים מים).
    להרחבה על תהליך האוסמוזה.
     

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • דן

    תודה רבה

    קראתי שמחליף יונים ביתי זה סיפור ודורש אישורים שונים. אוסמוזה הפוכה נראה יעיל אולי למי השתיה, אבל לא לכל המים שמגיעם הביתה.
    מה שמחזיר אותי שוב ושוב לסיליפוס או אבני לשם (שזה בטח אותו דבר עם שם שונה). חבל שאין מחקר ופיתרון בכיוון של שינוי המבנה הגבישי של האבנית.
    בכל מקרה, תודה על כל התיאוריה והידע שאתה מעביר.

  • יובל

    יישר כוח!

    תודה רבה לד"ר על המאמר הברור ועל התשובות הענייניות והסבלניות בתגובות :) מדהים כמה חוסר ידע קיים אצל כולנו, ואיך "מאכילים" אותנו בכל מיני קשקושים בתקשורת.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    תודה

    תודה, שמח לקרוא. מטרת כל האתר הוא הנגשת המדע לציבור הרחב, בדיוק כדי למנוע הדברים שכתבת עליהם...

  • גל - פיסיקאי

    השפעת קרינה אלקטרומגנטית על מים מוכחת וארוכת טווח.

    אבי שלום
    מאמר מעניין ומקיף למרות היותו קצר (ותמציתי).
    לאחרונה נעשו מחקרים שונים על השפעה של שדות אלקטרומגנטיים (קרינה כמו קרינת רדיו) על מים. למשל "Journal of The Electrochemical Society,1544D249-D2592007" שם המאמר" The Effect of rf-Irradiation on Electrochemical Deposition and
    Its Stabilization by Nanoparticle Doping
    Yael Katsir,
    a
    Lior Miller,
    b
    Yakir Aharonov,
    a
    and Eshel Ben Jacob"
    המאמר מראה כי יש לקרינה השפעה על המים ובאופן מדהים האפקט נמשך כמה שעות (כשעתיים וחצי). לכן מים שזורמים דרך מגנט, או עוברים טורבולנציה ליד מגנט חווים קרינה אלקטרומגנטית. ולכן יתכן (המאמרים אינם על אבנית) כי ההשפעה על האבנית היא כזו שאין הצטברות אבנית במים זורמים. אבל כן יש הצטברות אבנית בחימום. אם האפקט נמשך כשעתיים - יתכן ואפילו מקטין את הצטברות האבנית גם בכביסה. לכן יש חשש שמגנטים כן משנים משהו. ההסבר המדעי הוא שבמים נוצרות מולקולות על של עשרות ומאות מולקולות מים - והאפקט הוא בשינוי/פרוק מולקולות אלו. מה שמשפיע על המסיסות של המלח במים (ככל הנראה מעלה אותו למשך זמן מסוים) ובזמן זה לא נוצרת הצטברות אבנית.
    אשמח לשמוע את דעתך.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    ניסוי הוא המבדיל בין 'יתכן' למציאות...

    כמו שכתבת - מהמחקרים הללו עולה שתתכן השפעה של מגנט על אבנית, למעשה לא צריך מחקרים כאלו כדי לכתוב שתתכן השפעה.
    אחרי שיש השערה - צריך לבדוק אותה במציאות. לכן צריך לבדוק במחקרים האם אכן יש השפעה של מגנט על אבנית בפועל, וכפי שכתוב בכתבה - לא נמצאה בפועל השפעה כזו.

    בנוסף לכך, ברצוני דיוק קצר לתגובה, כתבת – " ההשפעה על האבנית היא כזו שאין הצטברות אבנית במים זורמים. אבל כן יש הצטברות אבנית בחימום". זהו משפט שנכון תמיד. כפי שמוסבר בכתבה, האבנית שוקעת בעת חימום המים, ברור מאליו שכל עוד אין חימום של המים לא תשקע האבנית, בלי קשר לטיפול כזה או אחר.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • גל

    עשה זאת בעצמך - מסנן סיליפוס ב 70 ש"ח

    אפשר לקנות מסנן פשוט לסינון מים - משמש בדרך כלל בגינות ובחקלאות בעלות 70 ₪ ולהוסיף לחלקו הפנימי סיליפוס.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    סילפוס

    התייחסנו בתגובות למטה לנושא הסיליפוס בהרחבה. הנה קישור לדיון בנושא סיליפוס.

  • מילה

    טיפול אלקטרוכימי

    ריכוך מים בשיטה האלקטרוכימית הינו יחסית חדש. בעבר, השיטה שימשה למיחזור של פסולת מלח, כולל חידוש של מתקני הריכוך למטרת שימוש חוזר. כאשר המים עוברים בין האלקטרודות, מתרחשת סדרה של תהליכים פיסיקליים וכימיים המלווים בהיווצרותם של קומפלקסים יציבים של מלחים, כלומר מלחי הקשיות אינם מופקים מהמים בשיטות הנ"ל, אלא מועברים לצורה פחות מסיסה

  • דן

    טיפול ע"י שינוי המבנה הגבישי

    מאמר מאוד מעניין ומפכח, אבל עדיין משאיר שאלות.
    אז מבין שיש אפשרות "לטפל/לסלק" את האבנית ע"י אבני סיליפוס/לשם (כפי שכתבת- שם מסחרי?)
    אבל חשמלית ישנם שני פתרונות שנשמעים הגיוניים, שכן פועלים על המים מרגע הגעתם לבית ועד הגעתם למכשיר (מדיח/דוד/מכונת כביסה וכדומה).
    פיתרון אחד הוא זה המוצע ע"י "אבניקס" (http://www.cleartech.co.il/32447/avnix) שמשרה שדה חשמלי נמוך וקבוע הגורם ומעודד יצירת גרעיני התגבשות, עליהם מצטברים יוני הסידן והמגנזיום גורמי האבנית.
    והפיתרון השני הוא זה של ה"סלמנדר" (http://www.tamhil.com/content.asp?id=18) שמשחרר כמות מזערית של אבץ למים. נוכחות האבץ במים גורמת לאבנית להתגבש באופן קבוע בצורה שבירה ופריכה (ארגוניט), במקום בצורה של אבן קשה (קלציט).

    שניהם לא טוענים שמסלקים את האבנית, אבל כן משנים את צורת ההתגבשות וכפועל יוצא את בעיית ההתגבשות בתוך הצינורות, ברזים והמכשירים.

    אשמח ואודה לך על התייחסות לשני הפתרונות של "טיפול" ע"י שינוי המבנה הגבישי.

    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    אין כלים להעריך

    שלום דן.
    לגבי המערכת הראשונה – (דרך אגב, כבר שאלו עליה בעבר): הם כותבים באתר שמדובר במערכת בשם
    Hydroflow

    שהוצא עליה פטנט. אבל חשוב להבין שרישום של פטנט איננה ערובה לנכונות הבסיס המדעי!
    הפטנט הוא על המערכת ההנדסית.
    בחיפוש שערכתי לא מצאתי כל פרסום על השיטה בעיתונות המדעית בהקשר של הסרת אבנית.
    שני פרסומים בלבד עוסקים במערכת בהקשר של טיהור מים. אבל הם בכלל בודקים הסרה של חיידקים (ודרך אגב, מוצאים שהמערכת לא יעילה בכך:
    http://scholarworks.uno.edu/td/1752/ ).
    תפנה אל החברה ותבקש ממנה מאמר מדעי שפורסם על השיטה, ואז אפשר יהיה להתייחס אליה ברצינות. אם אמנם מדובר בפריצת דרך אמיתית בתחום הטיפול באבנית צריך להיות לכך הד בספרות המדעית - שכן מדובר בבעיה שרבים עוסקים בה.
    לגבי השיטה השנייה – אני רואה באתרם בדיקות שמראות שאבץ אכן משנה אופי ההתגבשות של האבנית. אבל בדיקת מעבדה איננה פרסום מדעי בחיפוש בספרות המדעית לא מצאתי כל פרסום העוסק בכך (ומפורסם בעיתון מדעי, ולא באתר אינטרנט 'מטעם'), כך שלצערי גם לכך לא באמת אוכל להתייחס ברצינות ללא הפנייה למחקר מדעי שנערך ותוצאותיו פורסמו ונבדקו.

    אם שתי החברות לא מסוגלות לספק פרסומים מדעיים בנושא זה לא אומר בהכרח שהשיטות לא עובדות, אבל בהחלט אומר 'דרשני'...

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • דן

    השפעת אבץ על התגבשות האבנית

    שלום ד"ר אבי סאייג,
    תודה על התגובה המהירה והעניינית.
    בחיפוש באינטרנט מצאתי מספר מאמרים/מחקרים בעניין השפעת תוספת אבץ לשינוי המבנה הגבישי של האבנית.
    http://www.wrc.org.za/Knowledge%20Hub%20Documents/Water%20SA%20Journals/...
    http://ujdigispace.uj.ac.za/bitstream/handle/10210/6096/S.B.%20MUBENGA_1...
    אשמח לשמוע את דעתך.
    תודה,
    דן

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    לא פורסמו בעיתונות מדעית

    גם אני ראיתי את שני פירסומים אלו כשחיפשתי קודם.
    (דרך אגב, הראשון דן גם במגנטים, ובטיפול אלקטרומגנטי למים - וטוען שזה לא עובד, בהקשר לשאלתך המקורית, לשיטה הראשונה...)
    הבעיה היא שזה לא מפורסם בעיתונות מדעית, אלא מטעם איזה וועדה בדרום אפריקה, האתר הראשי הוא:
    http://www.wrc.org.za/
    (ועדת מחקר מים בדרום אפריקה).
    השני הוא סיכום תיזה של סטודנט לתואר שני, גם מדרום אפריקה - ג'והנסבורג.
    שוב - זה אומר דרשני - שמתוך הקהילה המדעית הענקית בעולם כיום, לא פורסם אף מחקר בעיתונות המדעית. לפרסם סתם מאמר באינטרנט כל אחד יכול - כפי שאתה יודע, ואין על כך שום ביקורת - כלומר אפשר לכתוב הכל: כי הנייר (או מסך המחשב) סובלים הכל. זה לא בר השוואה לפרסום בעיתונות המדעית. אשר בה (בייחוד בעיתונים המכובדים) צריך לעבור ממש ביקורת קפדנית ביותר כדי לפרסם.
    שוב - העובדה שאין למצוא אפילו לא מחקר אחד כזה שפורסם, מתוך כל הקהילה המדעית העולמית הענפה - מאוד מוזרה, בעיניי זה מטיל צל כבד של ספק...
     

  • רוני

    מחקר הטכניון להשפעת המגנט על האבנית

    אם הבנתי נכון, רשום שהבדיקה נעשתה על צינור ברזל ולא נמצא שינוי באבנית. נשמע הגיוני. אבל, המגנט מותקן על צינור פלסטיק שמוביל מים למכונת הכביסה או למדיח כלים.
    מניסיון במכונה הכביסה שלי הראה שהמכונות ללא המגנט החזיקו כ 3-5 שנים בעוד שהמכונה שהוספנו לה מגנט פועלת כבר כ 15 שנה. ייתכן שבטעות קיבלנו מכונה טובה אבל, האם יש מחקר שיכול לאושש את המקרה שלי, המגנט יקר אבל יכול לחסוך כסף במקרה של דוד חשמל שמקבל מים קרים בצינור פלסטיק

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    זה פשוט לא עובד

    אם לא היינו מספיק ברורים בכתבה, המגנט פשוט לא מונע אבנית - וכך נמצא במחקרים מדעיים רבים (שהבאנו), לא רק במחקר הטכניון. גם אין שום בסיס מדעי לפעולתו מלכתחילה. כיוון שלצינור פלסטיק אין אינטראקציה עם שדה מגנטי, הוא חסר משמעות לצורך העניין. בכל אופן מצאתי לך גם מחקר שבדק את הנושא בצינור פלסטיק ( "The test rig consisted of a circulation loop constructed of PVC pipe)
    וגם הוא לא מצא כל אפקט, מה שכן, מחקר זה מציין שמגנט מגביר קורוזיה בחלקי המתכת שנמצא לידם:
    http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0011916497000593 - ושכל ה'אפקטים' שיכולים להיות לו (שנמצאו אולי אנקדוטלית פה ושם) פשוט מוסברים על ידי זרימה של מים. כלומר גם הצרה של הצינור והגברת הזרימה מפיקים אותו אפקט.

    לגבי מה שתיארת על מכונת הכביסה - זאת פשוט מקריות (האם הקילקול של הראשונה נבע בכלל מאבנית?). אני יכול לעיד שלהורי היה אותו מקרה בדיוק, ובשתי המכונות לא היה מגנט...

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • רוני

    השפעת המגנט על האבנית

    תודה רבה על המידע , הכתבה והמחקר. הפתרון כל כך אלגנטי שחבל שלא עושה כלום מלבד קצת נזק.
    בדקתי, ההתקן נמכר בהרבה מקומות כולל באינטרנט במחירים מ 80 עד 300 שח הייתכן ?
    מסקנה, אי אפשר לסמוך על כלום.
    מזל שיש עוד אנשים ישרים.

  • צפריר

    לינקים ושאלת מסננים

    אחלה כתבה :)
    חלק מהלינקים שפרסמת על סיליפוס לא עובדים
    שמעתי טענה שבמוצרי סיליפוס למי שתיה צריך לשטוף את הצנרת לפני שתיה עקב ריכוז גבוה מדי של חומר מומס. האם ידוע לך על כך?
    האם יש לך מידע על ההבדל בין מסננים מנירוסטה לעומת פלסטיים? ויתרונות\חסרונות מסנן 50 מיקרון על פני 25?
    צפריר

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    לינקים ומסננים

    היי צפריר
    תודה על היידוע לגבי הלינקים. עדכנתי את אלו שלא עבדו (ככה זה באינטרנט, כל כמה שנים הקישורים משתנים, ובנוסף חברות מתמזגות ומשנות אתר אינטרנט - אני מבין עכשיו שמדי פעם אצטרך לעבור על הקישורים לבדוק שהם עוד 'חיים').
    לגבי שאר השאלות ששאלת - לצערי לא ידוע לי על כך דבר. לגבי מסנן מיקרוני אוכל רק לומר - שהוא עבור סינון חלקיקים גדולים, יחסית, ובכל מקרה לא קשור לסינון אבנית - שנגרמת עקב יוני סידן שגודלם בסדר גודל של 0.0001 מיקרון...

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • צפריר

    לידע כללי

    השאלות עלו לאחר עיון במפרט מוצר "הרדלס" המתיימר להשתמש ב"אבני לשם" ובכך לעקוף את חסרונות הפיליפוס ובמסננים מיוחדים ועל ה"יתרונות" הנל הם דורשים מחיר של כמעט 3000 ₪ לעומת מסנן פיליפוס של חברות מתחרות שניתן למצוא גם ב 300-500 ₪

    ידוע לי שמסנן מקרוני לא קשור ליוני סידן :) אני אגרונום, פשוט חשבתי שאתה כל כך מעורה בנושא שאולי תדע גם פרטים איזוטריים יותר...
    בכל אופן תודה על המידע המועיל.

  • לריסה

    מה עדיף

    מה עדיף לשים במדיח כלים סודיום קרבונט או מלח, למנוע אבנית?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    עדיף ללכת לפי הוראות היצרן

    עדיף ללכת לפי הוראות היצרן...
    אם יש במדיח 'מחליף יונים' - שמוציא החוצה את יוני הסידן ומחליף אותם בנתרן, היצרן בדק מהוא החומר האופטימלי לחדש את מחליף היונים (מבחינת יעילות ומבחינת שמירה על מחליף היונים) ויש להשתמש בו.
    במבט ראשון, סודיום קרבונט עדיף - כי יום קרבונט בעצמו משקע סידן, אבל - הוא גם חומר בסיסי שעלול לפגוע במחליף היונים, ולכן לא כדאי לסטות מהוראות יצרן.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • יונתן ו

    סיליפוס

    ד"ר אסייג שלום,
    ומה לגבי סיליפוס, שאמור לקשור את יוני הסידן? האם בתהליך חימום/איוד קשר זה נשמר ובכך נמנעת בתגבוה ההפוכה (קרי היווצרות פחמת הסידן מחדש)?
    תודה,
    יונתן

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    עניתי בעבר בהרחבה

    קרא את התגובות למטה; כבר נשאלתי בעבר פעמיים על סיליפוס ודומיו - וכתבתי על כך בהרחבה.

  • חיים מ

    תודה רבה

    המאמר ענה לי כל כמה שאלות

  • לומברזו

  • אנדרי

    שאלה לגבי טכנולוגיה אחרת

    תודה על המאמר!

    האם תוכלו להתייחס לטכנולוגייה אחרת, Hydroflow, עליה מבוסס המוצר הבא - http://www.waterpath.co.il/avnix.html? קישור נוסף למוצר - http://www.cleartech.co.il/32447/avnix. האם, לדעתכם, טכנולוגיה כזו תהיה אפקטיבית למניעת נזקי אבנית אם מרכיבים ליד מונה המים הראשי לדירה (כפי שטוענים המפיצים)?

    הסבר המפיצים לגבי אופן פעולת המערכת:
    "מערכת ההידרופלו משרה זרם חשמלי בתדרי AM (בין KHZ200-140) במעלה ובמורד זרם המים לטווחים של מאות מטרים. השידור מתבצע בהפסקות רנדומליות בגלי סינוס דועכים, כדי לאפשר טיפול בכל מגוון המלחים במים. נוכחות השדה החשמלי של ההידרופלו יוצרת גרעיני התגבשות בתמיסה רוויה, וכן בתמיסות שאינן רוויות. תהליך זה מושך יונים טעונים ויוצר גרעיני התגבשות יציבים. כוח המשיכה של גרעינים אלה גדל ככל שיונים נוספים מצטרפים ונוצר גביש יציב. גודלם של הגבישים בין 5-50 מיקרון והם זורמים במים כתרחיף מבלי לשקוע על דפנות הצינור. כתוצאה מכך יורדת רמת התמיסה הרוויה במים ומתפתח תהליך של המסת אבנית קיימת בצנרת, עד לניקוי מוחלט של הקווים."

    בברכה,
    אנדרי

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    מחקר

    שלום אנדרי, אינני יכול להתיחס לטכנולוגיה זו כיוון שמעולם לא שמעתי עליה. הנייר (או מסך המחשב) סובל כל מה שכותבים. תפנה אל החברה ותבקש ממנה מאמר מדעי שפורסם על השיטה, ואז אפשר יהיה להתייחס אליה ברצינות. אם אמנם מדובר בפריצת דרך אמיתית בתחום הטיפול באבנית צריך להיות לכך הד בספרות המדעית - שכן מדובר בבעיה שרבים עוסקים בה.

  • דני

    אבני לשם

    מצורף עמוד ההסבר של החברה אשמח לקבל הבהרה
    http://www.gal-al.co.il/page/15/%D7%90%D7%91%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%A9%D7...

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    אבני לשם - שם מסחרי - כסיליפוס

    כפי שכבר עניתי בעבר - אבני לשם זה שם מסחרי ולא שם כימי (אבני לשם היו אחת מאבני החושן של הכהן הגדול), וכיוון שכך לא אוכל להרחיב דבר על הנושא - אם החברה הייתה מפרסמת את ההרכב הכימי של החומר (ולא שם פרסומי) ניתן להיה להגיב בצורה מושכלת ומבוססת יותר. סביר להניח שזה סוג של סיליפוס (שגם הוא שם מסחרי) - כלומר חומר כימי הנמס במים לאט, ומונע היווצרות אבנית. אעתיק לכאן שוב, מה שכתבתי על סיליפוס בעבר, בעקבות שאלה:

    ראשית, כמו שאנחנו תמיד שבים ומדגישים באתר – האתר אינו רפואי, ואינו יכול ליעץ / לקבוע קביעות רפואיות.
    בקשר לסיליפוס – אכן כאשר נמס במים עולה בהם ריכוז הזרחן (פוספאט), לא מצאתי מחקרים הטוענים לבעיות בריאותיות עקב כך (זה כמובן לא אומר שיש או אין בכך בעיה), בכל אופן הסיליפוס מאושר לשימוש במי השתייה על ידי משרד הבריאות, ראה כאן תגובת המשרד לפניית אירגון אמון הציבור בנושא סיליפוס (במרכז הכתבה). להרחבה אתר בעברית
    http://ong.nana10.co.il/Article/?ArticleID=663728
    ובאנגלית על סיליפוס
    http://www.aquachemix.com/health.htm
    (יש ליזכור שהאתר האחרון, ודומים לו, 'משוחדים' לטובת הסיליפוס כי מטרתם למכור את החומר), בכל אופן הטענה המרכזית שלהם, והיא נשמעת לי הגיונית, היא שבמים מטופלי סיליפוס ריכוז הזרחן הוא 5 מ"ג לליטר, אם שותים מהם 2 ליטר ביום – צורכים תוספת של 10 מ"ג פוספט, וזה רק 0.3% מהצריכה היומית שלו ממזונות אחרים (לדוגמא, במנה של לחם יש 696 מ"ג פוספאט) – כך שלא אמורות להיות ממנו כל בעיה בריאותית (בכלל מומלץ לצרוך פוספסט / זרחה כמינרל ברמה של 800-1200 מ"ג ביום – לפי המלצת כל אירגוני הבריאות, פוספאט הוא מינרל חיוני לחיים, הדי-אן-איי, למשל, בנוי בחלקו הגדול מפוספט).
    חשוב לציין שסיליפוס הוא לא שם כימי – אלא שם מסחרי של חברה תעשייתית (חברת הכימיקלים BKG ראה כאן הדף הרישמי של הסיליפוס באתר החברה (חברה גרמנית במקור שבמקריות נרכשה על ידי חברת כימיקלים לישראל) http://www.iclwater.com/siliphos.html וגם כאן אישור בריאות: http://sunpowerspain.com/pdf/Domestico/SILIPHOS%20CERTIFICATE.pdf ), וההרכב המדוייק של החומר הוא סוד מסחרי ולא מפורסם ברבים, לצערי אין התיחסות כלל לכמות הסיליקטים שהסיליפוס משחרר למים (אלא רק לזרחן), שהחברה כותבת שהם חלק מהרכב המוצר – ועל השפעות בריאותיות, אם יש או אין להם.
    אם אתה בכל זאת חושש – אתה יכול להשתמש בו, כזהירות מונעת, רק במים שלא שותים אותם (למשל המים של מכונת הכביסה או המים שנכנסים לדוד מים חמים – כך אני אישית עשיתי בביתי).

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • שרון

    מאמר מעולה תודה רבה! יישר כח!

    מאמר מעולה תודה רבה! יישר כח!

  • ירח לוי

    אבני לשם

    ראשית, תודה על ההסברים.
    מוצעים בשוק גם פילטרים נגד אבנית עם אבני לשם. אודה על התיחסותך

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    "אבני לשם"

     

    'אבני לשם' היו אחת מאבני החושן, וממילא היום לא יודעים איזו אבן זו הייתה, כך שזה כבר "חשוד". (איך יתכן שאבן שלא יודעים כלל מהי משמשת למשהו). יתכן שמדובר פשוט בשם מסחרי. אבל חברה שלא מדייקת אפילו בשם המוצר שלה - הייתי חושד בה, אע"פ שיכול לעבוד (אם תוכל בשאלתך איזהשהו לינק למוצר עליו אתה מתכוון)

    אבני לשם במרכז היהלומים הישראלי (קשה לי להאמין שאבנים כאלו יקרות ישמשו לטיהור מים)

    אבני לשם בויקיפדיה

    (נראה ש'אבני לשם' זה שם מותג שיווקי כלשהו - ללא קשר בין שמו לבין הרכב האבן היקרה המקורי, בלי לדעת מה בדיוק הרכבה הכימי של האבן - לא נוכל לענות, וכאמור - זה סתם שם מסחרי כנראה)

    אבי

  • שמעון

    כל הכבוד

    ממש תודה רבה
    עזרתה לי להבין,וללמוד
    תמיד ידעתי שעובדים עלינו כל הטכניים של מכונות הכביסה
    שבאים אלינו הביתה בפעם הראשונה כסוכנים,ודורשים מאיתנו
    לרכוש את המגנטים ועוד במחירים מופקעים,ולא ראליים
    בשעה שהכל עבודה בעיניים,הציבור צריך להיזהר מהם

  • עמי

    האם כדאי למנוע התגבשות של האבנית?

    תודה אבי,

    ונשאלת השאלה - אם אפשר למנוע התגבשות האבנית בקומקום, לדוגמה על-ידי שימוש במגנט, האם זה כדאי מבחינה בריאותית?
    הייתי מניח שמה שלא נשאר בקומקום, נשאר בכליות. ווואלה, יותר קל לנקות קומקום.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    תגובה

    ראשית - כמו שכתבתי בכתבה, מגנט איננה שיטה יעילה להפחתת התגבשות אבנית.
    בקשר לעניין הבריאותי - כפי שאנו חוזרים וכותבים באתר: איננו רופאים, והאתר לא עוסק ברפואה ולא מתיימר לתת עצות בנושאים רפואיים. כהערת ביניים לשאלה שלך אפשר לציין שביולוגיה עוסקת במערכות מאוד מורכבות, שלא תמיד היגיון בסיסי פשוט הוא השולט בהן (בגלל מורכבותן) - זה נכון שאבנים בכליות בנויות בעיקר ממלחי סידן, אבל בפועל (שוב, ממה שאני מבין, ואינני רופא) הסתבר במחקרים שדווקא דיאטה דלה בסידן *מעלה* את ההסתברות לאבנים בכליות...
    ראה כאן: http://www.bmj.com/content/328/7453/1420
    Low calcium diets are not recommended to prevent recurrent stones, as they increase urinary oxalate excretion and may result in negative calcium balance

  • עמי

    תודה

  • שושנה גוטסמן

    "מגנט נגד אבנית"

    תודה רבה! אני מתכוונת לעשות משהו "צרכני/צרחני" בנידון, כי מדובר מהונאה ארוכת שנים.

  • עמית

    תודות

    יישר כח
    הסבר מצויין ומנומק
    והייחסותך לשאלות ראויה לציון. כל הכבוד לך על הסבלנות וההעמקה בתשובה לכל שאלה, כולל references מדעיים.
    אשמח לקרוא עוד הסברים שלך על תופעות היום יום :-)
    עמית

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    תודה לך

    עמית - תודה על המחמאות.
    כל אתר דוידסון און-ליין פתוח לפניך לקריאה עם מעל 2000 כתבות מדעיות (נכון לשעת כתיבת תגובה זו).
    אבי

  • אילן

    האם קיים לשימוש ביתי מכשיר/חומר שמנקה אבנית קיימת

    הבנתי אם כך שהפתרון (או פתרון חלקי?) לאבנית הוא הסיליפוס ולא המגנטים למיניהם. האם קיים מישור/חומר שיגרום להסרת אבנית שכבר התגבשה? הסיליפוס יעשה את זה? הרי המים עם הסיליפוס מגיעים מאז התקנת הסיליפוס גם לגוף החימום שעליו התגבשה כבר אבנית.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    כמובן שיש

    ראשית - לא טענו שסיליפוס הוא ה-פתרון לאבנית, אלא פתרון מסויים לאבנית (+שים לב לדיון בדבר המצאותו במים).
    שנית - כמובן שיש חומרים מסירי אבנית - בכל סופרמרקט - באגף חומרי הניקוי, אתה יכול גם להשתמש בתבלין 'מלח לימון' (שהוא למעשה חומצת לימון) או גם בחומץ (השניים האחרונים ניתנים למאכל), כולם ממסים את האבנית - בתגובה כימית בין חומצה לאבן גיר. היישום שלהם קל בקומקומים ובמכונות כביסה, אבל בדודי שמש וחשמל - ובתוך צנרת, סביר שתצטרך את עזרתו של בעל מקצוע.

  • עמודים