שלום יעל,
בכי בהגדרתו הפיזיולוגית הוא הפרשת דמעות מבלוטת הדמעות בעין ללא גירוי חיצוני של מבנה העין. לדמעות הרכב עשיר הכולל חלבונים, אנזימים,שומנים ועוד.
ישנם שלושה סוגים בסיסים של דמעות: הראשון הוא דמעות בזאליות המהוות חלק ממנגון סיכוך טבעי של הקרנית בעין. הן ממסכות את העין ומגנות עליה מפני אבק. הן מכילות בין היתר מים, גלוקוז וליזוזים. הליזוזים הינו חלבון המגן על העין מפני זיהום חיידקי והוא חלק ממערכת החיסון של הגוף. הסוג השני הוא דמעות רפלקס שהן תגובה של גירוי העין על ידי גורם זר, כמו למשל אדי בצל.
הסוג השלישי הוא בכי כאיתות רגשי הנחשב לתופעה ייחודית לבני אדם והוא הנוגע לשאלתך. יש להבחין בין בכי של תינוקות הנחשב אמצעי תקשורת בהעדר כישורי שפה מפותחים (בכי של תינוקות בשבועות הראשונים לחייהם אינו מלוה בדמעות) לבין בכי של מבוגרים המשמש כאות רגשי.
רך נולד בוכה, התמונה לקוחה מויקיפדיה.
דמעות המופקות כתוצאה מבכי רגשי נבדלות בהרכבן הכימי מסוגי בכי אחרים. הן מכילות כמויות גבוהות יותר של הורמונים כגון פרולקטין ו- ACTH הנחשבים להורמוני דחק, מאחר ובמצבי לחץ יש הפרשה מוגברת שלהם. בנוסף, הדמעות הרגשיות מכילות גם רמות גבוהות של Leu-enkephalin שהוא משכך כאבים המיוצר בגוף ואף יסודות כמו נתרן ומגנזיום.
לאור הרכבן הכימי הייחודי, הסברה הנפוצה היא כי בכי ממלא תפקיד של הפגת לחץ ושחרור רעלנים מהגוף. כאשר אנו נתונים תחת דחק, הורמוני לחץ מסוג זה מצטברים בגופנו והבכי הוא דרך יעילה של הגוף להפטר מהם ובכך להקל על המצב הרגשי. הסבר זה מתיישב עם תחושת הפורקן הרגשי וההקלה לאחר בכי.
בנוסף לתפקיד אפשרי זה מיוחסות לבכי גם השפעות חברתיות מאחר והוא דרך לאיתות על חוסר אונים. על פי סברה זו, הבכי הוא כלי יעיל לשחרור רגשות עזים, חיוביים או שלילים. לכן, אנשים נוטים לבכות כתוצאה מעצב אך גם כתגובה לאושר, צחוק מתפרץ או אפילו הפתעה.
עם זאת, המשמעות הפונקציונלית של בכי רגשי טרם פוענחה במלואה. תכונה אנושית ייחודית זו העסיקה בעבר גם את צ'רלס דרווין, אבי תורת האבולוציה, שנסה למצוא הסבר אבולוציוני לתופעה.
הסבר אפשרי בהקשר זה מציג בכי כבעל תפקיד בהעברת מסרים כימיים משמעותיים בין בני אדם. לאחרונה, מדעני מכון ויצמן מהקבוצה של פרופ' נעם סובל במחלקה לנוירוביולוגיה גילו כי דמעות של בני אדם מכילות אותות כימיים. הממצאים שלהם מראים כי הרחת דמעות של נשים מפחיתה את רמת העוררות המינית של גברים. מחקר זה ממחיש כיצד תקשורת לא מודעת, באמצעות אותות כימיים המצויים בדמעות, יכולה להשפיע על התנהגות של בני אדם.
