השאלה המלאה: קראתי שאחד התפקידים של השינה הוא הפרשת חומרים חיוניים, ושתפקיד נוסף שלה הוא ניקוי של רדיקלים חופשיים. רציתי לשאול אם אפשר לוותר על שינה באמצעות אספקת החומרים החיוניים וניקוי הרדיקלים החופשיים בזמן ערות, ובצורה כזאת למנוע בזבוז של זמן יקר?
אלעד שלום,
תודה על שאלתך.
תומס אדיסון, ממציא הנורה, נהג לישון כשלוש עד ארבע שעות בלילה וטען שהשינה היא בזבוז זמן, מנהג מיותר שירשנו מאבותינו אנשי המערות. המצביא המהולל נפוליאון קבע: שש שעות שינה לגבר, שבע לאישה ושמונה לטיפש. האמנם? מעניין אם קביעתו הייתה משתנה לו הכיר את המדען אלברט איינשטיין, ששמו הפך שם נרדף לגאונות ומצוינות והיה זקוק לכעשר שעות שינה ביממה כדי לתפקד בצורה אופטימלית.
נפוליאון (ציור מאת ז'אק לואי דוד): שמונה שעות שינה לטיפש | התמונה לקוחה מוויקיפדיה
אף שחקר השינה הוא תחום מחקר חדש יחסית, מדענים מסכימים שהשינה חיונית לבריאותנו ולתפקודנו התקין בשעות הערות. חולדות מעבדה שנמנעה מהן שינה מתו בתוך כשלושה שבועות ואנשים שהתנסו בתקופות ממושכות ללא שינה חוו חוסר ריכוז, פרנויה, הזיות ואובדן זיכרון לטווח קצר. עם זאת, עדיין אין תשובה אחת אחידה שמקובלת על כל החוקרים לשאלה מדוע אנו ישנים.
כמה תיאוריות מסבירות את תפקידי השינה.
ברירה אבולוציונית
על פי הגישה הזו, במהלך האבולוציה סיגלו לעצמן החיות את המנהג לחדול מפעילות ולתפוס במשך הלילה מחסה במקום מוגן. בצורה הזו החיה פחות חשופה לסכנות האורבות לה בלילה, כגון נפילה, פציעה בגלל חוסר התמצאות בחשכה או הרג בידי טורפים ליליים. מתנגדי התיאוריה טוענים שאובדן ההכרה היחסי המתרחש בזמן השינה עלול לסכן את החיה דווקא בשעה שעליה להיות דרוכה וקשובה לסכנות הלילה. לדבריהם, אם אכן זו המטרה אזי החיות יכלו להסתפק בכך שיפסיקו את פעילותן בשעות הלילה, אך עדיין יישארו ערות ויוכלו להגן על עצמן.
שימור אנרגיה
במהלך השינה קצב חילוף החומרים בגוף יורד וצריכת האנרגיה פוחתת, תופעה שמאפשרת לשמר אנרגיה שתנוצל לאחר מכן בתקופת הערות. ראיה שתומכת בגישה הזו באה מכך שחיות קטנות שקצב חילוף החומרים שלהן גבוה יחסית, כגון עכברים, חולדות וחתולים, זקוקות לשינה רבה יותר מחיות גדולות כמו פילים, ג'ירפות ובני אדם. בנוסף, התיאוריה הזו מסבירה גם מדוע אנו עייפים אחרי ארוחת צהריים דשנה: הגוף משקיע אנרגיה רבה בעיכול המזון ומאותת לנו על הצורך שלו בהפוגה לצורך שימור אנרגיה.
תיקון נזקים
השינה מאפשרת לגוף לתקן ולחדש את עצמו. בשעות הערות הקצב הגבוה של חילוף החומרים גורם ליצירת רדיקלים חופשיים שעלולים להזיק לתאים ואף להרוס אותם. במהלך השינה חלה עליה בפעילות של אנזימי תיקון (זרזים ביולוגיים) שמווסתים את הרדיקלים החופשיים ומתקנים את הפגמים שנוצרו בשעות הערות. ראיה שתומכת בכך היא הממצא שלפיו חוסר שינה אצל חולדות מעבדה מוביל להצטברות רדיקלים חופשיים וגורם נזק חמור לתאי המוח.
גדילה
במהלך השינה מופרשים חומרים חיוניים. הורמון הגדילה, למשל, שמופרש בעת שינה עמוקה, מעודד גדילה של תינוקות וילדים, מגביר מסת שריר אצל מבוגרים ומתקן אצלם תאים פגומים. מחסור בשינה גורם לירידה בהפרשת הורמון השובע לפטין ולעלייה בהפרשת הורמון הרעב גרלין, תופעה שמשדרת למוח אות של תיאבון מוגבר ורעב אף על פי שהגוף מצויד בפועל בכמות הקלוריות הנחוצה לו. חוסר שינה גורם בעיות בוויסות מאזן הסוכר בגוף ועלול להוביל להתפתחות של סוכרת והשמנת יתר.
הורמון הגדילה שמופרש בעת השינה מעודד בניית שריר והתארכות עצמות | התרשים לקוח מוויקיפדיה; נוצר בידי Mikael Häggström
אחד השלבים הבולטים בשינה שלנו הוא השלב המוכר כשנת חלום, או שנת רע"מ (ריצודי עיניים מהירים – REM באנגלית). אם נעיר אדם בשלב הזה של השינה, יש סבירות גבוהה שהוא יוכל לדווח על חלום שחלם. בניגוד לשלבי השינה האחרים שמתאפיינים בפעילות מוחית נינוחה ורגועה, בשנת הרע"מ הקצב המטבולי של הגוף גבוה כמו במצבי ערות. מחקר רב מתמקד בשלב הזה של השינה.
שנת רע"מ. אא"ג מסומן במסגרת אדומה. תנועות עיניים מודגשות בקו אדום | התמונה לקוחה מוויקיפדיה. נוצרה בידי MrSandman
איפוס סף הגירוי
בזמן שנת רע"מ חלה הפוגה בשחרור מתווכים עצביים (נוירוטרנסמיטורים) מתאי העצב במוח. הירידה הזמנית בריכוז המתווכים הללו מאפשרת לחדש את סף הרגישות של הקולטנים שלהם – החלבונים שמצויים על פני תאי העצב, שקולטים את המתווכים ומעבירים אותות לתוך התא. שחזור הרגישות של הקולטנים מאפשר פעילות תקינה של מערכת העצבים בזמן הערות.
המחברת שמתחת לכרית
לדאבונם של התלמידים והסטודנטים שבינינו, הטמנת חומר הבחינה מתחת לכרית בלילה שלפני הבחינה לא תבטיח להם את הציון המיוחל, אבל שינה טובה בהחלט יכולה להועיל לתהליך הלימוד. חולדות מעבדה שאומנו לעבור במבוך הפגינו ביצועים טובים יותר אחרי שישנו שנת לילה טובה מאשר חולדות שנמנעה מהן שנת רע"מ. אותו דבר נכון גם לבני אדם, שביצעו בצורה גרועה יותר מטלה שלמדו יום קודם לכן אם לא ישנו שנת רע"מ. אולי לכן טענו חז"ל שמי שלא ישן דעתו קלה עליו.
נמצא שהשינה חיונית להתפתחות המוח אצל תינוקות וילדים, ליצירת קשרים חדשים בין תאי עצב במוח ולשחרור של רגשות, ארגון הזיכרון והקלת עומס המידע שמצטבר במוחנו בשעות הערות.
ציור של תינוק ישן, מאת לאון בזיל פרו |התמונה לקוחה מוויקיפדיה
חקר השינה מניב גילויים חדשים ומסעירים בנוגע לתפקיד השינה בחיינו. נראה שאין לשינה תפקיד אחד, אלא מכלול של תפקידים שחשובים להתנהלות שלנו כשאנחנו ערים. למרות ההתקדמות האדירה בהבנת התהליכים שמתרחשים במוח בעת השינה, עדיין רב הנסתר על הגלוי. לכן אין בידינו כרגע אפשרות להחליף את השינה באמצעים מלאכותיים של ניקוי והזנת המוח, ולא בטוח שתהיה כזאת אי פעם.
לכן עשו לגוף שלכם טובה: כאשר אתם עייפים – לכו לישון, בלי רגשות אשם ובלי תחושות של החמצה או בזבוז. אתם פשוט מעניקים לגוף שלכם את מה שהוא צריך.
בומרנג – בחזרה אליך
ידוע שאנחנו חולמים חלק גדול מהחלומות שלנו בשלב שנת הרע"מ, אם כי לא רק בו. חפש ומצא מה מיוחד בשלב הזה? נסה לשער מדוע החלומות שאנו חולמים בשנת הרע"מ נראים כל כך מציאותיים?
בהצלחה ושינה ערבה.
