אם מצליחים להסיר לק באמצעות כוהל, אז דווקא עדיף להישתמש בו על פני אצטון, הוא פחות מגרה את העור. אולם בדר"כ כוהל לא מצליח להמיס לק של ציפורניים (או שמצליח להמיס, אבל בצורה 'חלשה' – כלומר צריך להשתמש בכמויות גדולות מאוד שלו תוך שיפשוף ארוך). ואילו אצטון ממיס את הלק בקלות, במהירות, ותוך שימוש בכמות קטנה יחסית. כלומר זאת פשוט שאלה של מסיסות של חומרים זה בזה.


לק ציפורניים אדום, צילום: Mayr, תמונה באדיבות ויקיפדיה

בעבר נענו מספר שאלות המסבירות מה הן העקרונות הגורמים לחומרים להתמוסס זה בזה (ראו ישומון על תהליך ההמסה ועוד אחד על המסה של מלח וסוכר). באופן כללי – חומרים נמסים זה בזה אם הם דומים זה לזה מהבחינה הכימית, ובעיקר כאשר ה'קוטביות החשמלית' של המולקולות מהן בנויים החומרים דומה. כאשר ב'קוטביות חשמלית' הכוונה לאיך האלקטרונים שבמולקולה (נושאי המטען החשמלי השלילי) מפוזרים במולקולה? האם בצורה סימטרית לכל אורך המולקולה (ואז המולקולה לא מקוטבת) או בצורה לא סימטרית, מה שיוצר איזורים עם קיטוב חשמלי (=איזורים עם פחות אלקטרונים ואיזורים עם יותר אלקטרונים). כללית – חומרים מקוטבים ממסים חומרים מקוטבים, וחומרים לא מקוטבים ממסים חומרים לא מקוטבים. בדר"כ חומרים שמנוניים – לא מקוטבים, וחומרים מימיים, או נמסים במים מקוטבים. ללא ידיעת המבנה המולקולרי של החומר, קשה לדעת מה הקיטוב החשמלי שלו. הרשימה הבאה מציגה סידרה של חומרים, כאשר הקוטביות החשמלית שלהם מסודרת מגבוה (מלח בישול) לנמוך (וואזלין):

מלח בישול – חומצה גופרתית – מים – סוכר – חומץ – אלכוהול – אצטון – טינר (מדלל של דבק מגע) – בנזין – טרפנטין – שמן פארפין ("שמן תינוקות") – 'זפת' – וואזלין.

כל חומר – ממיס / נמס בחומרים הקרובים לו ברשימה, אך לא ממיס / נמס בחומרים הרחוקים ממנו. כך: מים ממסים מלח וסוכר ואפילו אצטון, אבל לא נמסים בבנזין טוב. 'זפת' – נמסה מצויין בבנזין, אבל לא טוב במים או באלכוהול (אני מתכוון לאלכוהול מסוג 'אתאנול', זה האלכוהול הנמצא במשקאות חריפים).
מבחינת כושר ההמסה – אפשר לומר שאצטון הוא ממס 'חזק' בגלל שהוא ממסיס טווח רחב של חומרים, זה נובע מהעובדה שהקוטביות החשמלית שלו בינונית, וכך הוא יכול להמיס גם חומרים קוטביים, וגם לא קוטביים.
לק של ציפורניים, מורכב בעיקר מהחומר ניטרוצלולוזה (זה החומר העיקרי בו, שיוצר את הציפוי השקוף) בתוספת צבעים אורגניים שונים. הניטרוצלולוזה היא למעשה החומר תאית (ממנו בנויים העצים, הנייר והכותנה) שעבר תהליך כימי (החלפת קבוצת הידרוכסיל בקבוצת ניטרו) מה שהפך אותו לפחות מקוטב חשמלית, ולכן מסיס בממסים בעלי קיטוב חשמלי בינוני כמו אצטון, אבל לא מסיס טוב באלכוהול שהוא כבר בעל קיטוב חשמלי גבוהה מדי...

  
מבנה כימי של תאית (צלולוזה) מימין, וניטרו-צלולוזה משמאל, קבוצות OH שבתאית הוחלפו בקבוצות NO3 (ניטרו), והפכו אותה למסיסה באצטון. תמונות באדיבות ויקיפדיה.

שימו לב, מידע חשוב נוסף בנושא מופיע בפורום השאלות בתחתית התשובה

מאת: ד"ר אבי סאייג
מכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

16 תגובות

  • שושנה

    אלכוהול או אציטון

    התלבטתי בין אלכוהול לאציטון לצורך הסרת מדבקות על זכוכית. לצורך הסרת לק אני מעדיפה מסיר ללא אצטון, אבל אני מניחה שהוא לא יסיר מדבקות (?) אבל כנראה לא יתנדף כל כך מהר.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    שמן תינוקות

    מנסיוני - החומר הטוב ביותר להסרת חומרים דביקים 'עקשנים' הוא דווקא שמן תינוקות. לפי כלל המסיסות הוא ממס מעולה חומרים פלסטים שומניים. אחר כך צריך כמובן לנקות את שמן התינוקות - לנגב, ואז לשטוף במי-סבון.
    בכל מקרה: אלכוהול, אצטון מי סבון או שמן תינוקות - הכי טוב פשוט לנסות... (אפשר גם שילוב הדרגתי של חומרים).

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסו לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • אורטל חן

    אחוז האצטון במסיר לק

    אשמח אם תוכלו לומר לי מה אחוז האצטון במסיר לק נורמטיבי?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    תערובת מסיר לק

    היי אורטל
    אם את מתכוונת לתערובת שנקראת 'מסיר לק' זאת תערובת של ממסים, מתוכה בסביבות 50% זה אצטון. אם את רוצה הרכב מדוייק:
    46% Acetone

    23% Ethyl acetate

    14% Ethyl alcohol

    10% Water

    7% Glycerin

    יש גם תערובות ללא אצטון כלל (שמכילות בעיקר אתיל אצטט).
    את יכולה לזהות אם יש אחוז אצטון גבוה במסיר שלך על ידי בדיקה פשוטה – האם הוא ממיס קלקר, ראי כאן: http://goo.gl/d02kV9

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • אירמה

    מסירי לק עם אצטון וללא אצטון

    שלום,
    מה ההבדל בין מסיר לק עם אצטון למסיר לק ללא אצטון מבחינת ההרכב הכימי?
    מה יש במסיר לק ללא אצטון?
    תודה

  • חיים חביב

    מסיר לק ללא אצטון

    שלום אירמה.

    במסיר לק ללא אצטון יש חומר הנקרא אתיל אצטט.

    אתיל אצטט הוא תרכובת של חומצה אצטית ואתנול - אסטר של שני החומרים הללו.

    אצטון לעומת זאת הוא חומר הנקרא "קטון".

  • אירמה בן משה

    תודה רבה

    תודה רבה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    רשימת רכיבים

    היי אירמה
    זה שונה מחברה לחברה, על כל חומר קוסמטי לשימוש הקהל הרחב חובה על פי חוק לפרט את רשימת הרכיבים שלו, תוכלי להסתכל במסיר שלך. באופן כללי - משפחת הממסים האורגניים היא משפחה ענקית של חומרים, יש שם פשוט ממסים אחרים במקום אצטון - אבל דומים לו מבחינת הקוטביות הכימית - ולכן גם הם מצליחים להמיס את הלק. יש יצרנים המערבבים שם גם שמנים - כדי שיספגו בציפורן, ואחרי המסת הלק -היא לא תהייה יבשה כמו בשימוש באצטון טהור.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • אירמה בן משה

    תודה רבה

    תודה רבה

  • יעקב

    מסיסות

    במה ניתן לדלל שמן סוי'ה/קנולה?

  • יעקב

    השלמת השאלה

    מדובר לצורך הדלקת נר, לא לצורך אכילה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    בשמן דומה

    כפי שמוסבר בכתבה – אפשר להמיס משהו – במשהו דומה לו, כלומר ניתן להמיס / לדלל שמן סויה וקנולה בשמן זית (אבל אז זה קצת לא כלכלי), בשמן פאראפין ('שמן תינוקות', אפשר לקנות גם בכמות גדולה שמן להדלקת לפידים שגם הוא סוג של שמן פאראפין בחנויות לחומרי בניין). אם לא אכפת לך הריח אפשר לדלל גם בבנזין, נפט, או סולר. מבחינת התאמה כמדלל אצטון אפשרי – ואתה פשוט יכול לנסות בכמות קטנה, אבל אצטון הוא מדלל בעייתי – בגלל שהוא מאוד נדיף – ועם הזמן הוא יתנדף מהתמיסה והשמן יחזור להיות שמן טהור סמיך.
    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • gshsua92

    שימוש באצטון על מנת להסיר לק

    מה בדיוק מתרחש (מבחינת המולקולות של החומרים) כאשר משתמשים באצטון על מנת להסיר את הלק ומהי הנוסחה הכימית לתהליך זה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    תהליך המסה

    מתרחש תהליך המסה, הלק משתנה ממצב מוצג למומס.
    בסגנון תגובה כימית אפשר לכתוב זאת ככה:

    לק(מוצק) --> לק(מומס באצטון)

    (כלומר רק המצב שבו נמצא החומר משתנה, אבל אין תגובה כימית ממש של שינוי במולקולות עצמן)

    תסתכלי כאן על בישומון על תהליך ההמסה של מלח וסוכר. כללית - ההמסה של לק באצטון דומה לתהליך ההמסה של סוכר במים.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • היפה

    לק

    בכדי לייבש את לק הציפורניים, לאחר שאני שמה לק, אני שמה מייבש לק מעליו. מייבש לק הינו נוזלי שקוף דומה במרקם ללק עצמו. כיצד נוזלי אחד (המייבש לק) יכול לייבש את הנוזלי האחר (הלק)?

  • אבי סאייג.

    תשובה

    שאלה טובה! : האינטואיציה שלך טובה (גם יפה וגם חכמה), באמת נוזל אחד לא יכול ליבש נוזל אחר. השם של המוצרים בעברית הוא מטעה, באנגלית קוראים להם פשוט: Instant Dry – top Coat, כלומר: 'ציפוי עליון – בייבוש מהיר', כלומר החומרים הללו לא באמת גורמים ללק להתיבש יותר מהר, אלא מהווים ציפוי שקוף על הלק. בציפוי זה משתמשים בממסים בעלי נקודת רתיחה מאוד נמוכה, ולכן הם מתאדים מהר מאוד (למשל, הממס די-כלורו-מתאן, רותח בטמפ' של 39.6oC, ולכן גם מתאדה הרבה יותר מהר מהממס ה'רגיל' של לקים, אצטון, שלו נקודת רתיחה של 56.5oC) – והתוצאה היא קרום עליון שקוף ויבש שנוצר במהירות על הלק ה'רטוב', ונותן תחושה שגם הלק עצמו התייבש. בפועל – הלק מתחת לציפוי לא באמת יבש, והוא מתאדה ומתקבע רק כעבור זמן (הממס של הלק מצליח להתאדות דרך הציפוי) – כפי שאפשר לקרוא כאן בכתבה על מייבשי לק – צריך להמתין כרבע שעה עד שהלק מתחת לציפוי 'מתקבע' – שהסיבה בפועל היא הזמן הדרוש ללק המקורי להתייבש.
    http://edenable.blogspot.com/2010/09/blog-post_13.html

    לשימוש בממס מהיר-אידוי יש גם חסרונות, כמו שכתוב בכתבה – אחרי שימוש במחצית מהחומר, המייבש שנשאר בבקבוק הופך כבר צמיגי וסמיך: והסיבה ברורה – הממס מתאדה כל-כך מהר – ואפילו מהבקבוקון הפתוח לרגע קצר, כך שאחרי מספר שימושים אפילו הנוזל בבקבוק יבש מדי בכדי להשתמש בו.

    אבי