כל ההבדל טמון בסידור המרחבי של האטומים ובקשרים ביניהם!
תמונה אחת שווה 1000 מילים ולכן נתחיל בתמונה:
סידור מרחבי של אטומי הפחמן ביהלום וגרפיט, התמונה לקוחה מויקיפדיה.
היהלום בנוי כשבכה תלת-ממדית של אטומי פחמן עם קשרים חזקים בין השכבות השונות של האטומים.
בגרפיט לעומת זאת יש קשרים חזקים בין אטומי הפחמן של אותה שכבה בלבד.
ביהלום האטומים מסודרים במבנים טטראהדראליים (פירמידות) בהם כל אטום קשור ל-4 שכניו (חלקם מעליו או מתחתיו בסידור המרחבי, תלת-ממדי) בקשרי פחמן-פחמן. מבנה זה מאוד יציב והוא הסיבה לחוזקו ולקשיחותו הגבוהה של היהלום.
הגרפיט לעומת זאת בנוי משכבות של אטומי פחמן; כל אטום קשור ל-3 שכנים מאותה שכבה (דו-ממדי) בקשר פחמן-פחמן. קשרים אלו יוצרים מבנים הקסגוניים (משושים) תוך שכבתיים של האטומים. בנוסף קיימים קשרים חלשים יותר בין השכבות השונות של הגרפיט. תכונות אלו הן הגורמות לגרפיט להיות רך הרבה יותר ויעיל כאמצעי ציור או כתיבה. פעולת הכתיבה גורמת למעשה לשכבות גרפיט להיפרד מהגביש המרכזי (הגרפיט בעיפרון) ולהישאר על הנייר.
אם נשווה את הקשיחות של היהלום לגרפיט הרי שבעוד שהיהלום זוכה בציון 10 (המבחן בודק איזה חומר מסוגל לחרוץ חומר אחר; במבחן זה היהלום הוא החומר הקשיח ביותר) הגרפיט מקבל ציון של פחות מ 1.
מאת: ד"ר מאיר ברק
מחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.