לכבוד חודש בריאות השן: סוכר וממתקים נחשבים לשורש כל הרע במה שנוגע לבריאות השיניים שלנו, ובמידה רבה של צדק. אך הם רק חלק מהתהליך המוביל לעששת

מאז שהיינו קטנים, אמרו לנו תמיד שאם נאכל ממתקים יהיו לנו חורים בשיניים. הקביעה הזאת נכונה בבסיסה, אך לא מדויקת. אחרי הכול, הסוכר לבדו לא עושה כל נזק לרקמת השן. לפגיעה בפועל אחראית חומצה שמפרישים חיידקים היושבים בקביעות בחלל הפה, לאחר שהם מעכלים שאריות מזון שנותרו על השיניים.

חלל הפה הוא בית גידול לסוגים רבים של חיידקים, שחלקם ממלאים תפקידים חשובים ומועילים בשמירה על פה בריא. לצידם חיים חיידקים מזיקים שעלולים לפגוע באמייל של השן – השכבה החיצונית המבריקה שמגינה על השיניים. בדרך כלל חיידקי הפה, בכללותם, לא גורמים כל נזק, אך הרגלי אכילה לא בריאים או היגיינה לקויה עלולים לסייע לחיידקים המזיקים להתרבות ולשגשג, ולחולל נזקים. 

המשוואה לפיה סוכריות פלוס שיניים שווה חורים בשיניים היא נכונה בבסיסה, אך לא מדויקת | Shutterstock, vectorlab2D
המשוואה לפיה סוכריות פלוס שיניים שווה חורים בשיניים היא נכונה בבסיסה, אך לא מדויקת | Shutterstock, vectorlab2D

החיידקים ניזונים משאריות המזון שנותרו על השיניים והחניכיים. במיוחד הם אוהבים לנצל סוכרים או שאריות מזון עתיר פחמימות כדי להפיק מהם אנרגיה. בתהליך העיבוד של הסוכרים והפחמימות, החיידקים פולטים כתוצר לוואי חומצות, ובעיקר חומצה לקטית. בכל פעם שאנחנו צורכים סוכר בלי לצחצח שיניים, החיידקים מייצרים עוד ועוד חומצה. במגע מתמשך, החומצה פוגעת בשכבת האמייל והדנטין המצפה את השן. כך הציפוי הולך ונחלש עד שבסופו של דבר נוצר חור קטן בשן.

בהמשך, אם החור לא מטופל, הוא עלול לגדול ולהגיע גם לשכבות העמוקות של השן. התהליך הזה עלול להוביל לתחושת כאב ולרגישות לקור ולחום. בשלבים מתקדמים עלול להתפתח כיס מוגלה, נפיחות בחניכיים וחום. כשהנזק חמור מאוד, אנחנו עלולים לאבד שיניים.

התהליך הזה שהחיידקים גורמים לו הוא מחלה שנקראת עששת שיניים. זוהי מחלה כרונית, שיש ראיות לקיומה אצל בני אדם כבר בימי קדם. ארגון הבריאות העולמי מעריך כי ברחבי העולם סובלים מעששת כ-2.3 מיליארד בני אדם שצימחו שיניים קבועות ועוד 560 מיליון ילדים בעלי שיני חלב.

שני סוגי החיידקים העיקריים הגורמים למחלת העששת הם סטרפטוקוקוס מוטנס (Streptococcus mutans) וסטרפטוקוקוס סוברינוס (Streptococcus sobrinus). הם נצמדים לשיניים בעזרת פולימר סוכרי הקרוי דקסטן ויוצרים על פני השיניים ובמרווחים שבין השיניים לחניכיים רובד חיידקים שנקרא פלאק. את הרובד הזה חשוב להסיר על ידי צחצוח, שטיפת הפה וניקוי שיניים אצל שיננית. אחרי שכבר נוצר החור בשן, רופאת השיניים יכולה לנקות את שאריות האמייל ולסתום את החור בחומר מילוי.

אילוסטרציה של חור בשן | Shutterstock, Alex Mit
החומצה שמייצרים החיידקים פוגעת בשכבת האמייל והדנטין המצפה את השן, עד שנוצר חור. אילוסטרציה של חור בשן | Shutterstock, Alex Mit

זהירות, מניעה וטיפול

העששת פוגעת באנשים בכל הגילאים. תינוקות מקבלים את החיידקים המזיקים בדרך כלל מאימם. תינוקות שלאימהות שלהן יש רמות גבוהות של חיידקים מזיקים יקבלו בדרך כלל את החיידק מוקדם יותר מילדים שהיגיינת הפה של אימהותיהם בריאה יותר. 

העששת נפוצה במיוחד בין גיל 12 ל-19. היא שכיחה פחות אצל ילדים צעירים ואצל מבוגרים, אך עולה משמעותית אצל מבוגרים שסובלים מנסיגת חניכיים. כמו כן היא נפוצה יותר אצל אנשים ממעמד סוציואקונומי נמוך, בין השאר עקב התזונה עתירת הפחמימות והסוכרים שאופיינית לאוכלוסיות עניות.

כדי למנוע עששת מומלץ להימנע מאכילה מופרזת של סוכר מעובד או מזוקק, כמו זה שנמצא בממתקים, חטיפים, משקאות ממותקים וכדומה. גם מזונות שנחשבים בריאים, כמו פירות יבשים, דבש ומיצי פירות עלולים להזיק, אם לא אוכלים אותם במתינות. הקפדה על צחצוח שיניים יסודי וקבוע תרסן את השפעות החיידקים על השיניים ותקשה עליהם לחגוג על הסוכר שנותר על השיניים ולפגוע בבריאות השן. וכמובן חשוב לבקר באופן סדיר אצל רופא השיניים והשיננית כדי להסיר את שכבת הפלאק ולאתר חורים כבר בשלב מוקדם.

ובעתיד? ייתכן שיפותח חיסון נגד החיידקים המזיקים. בעשורים האחרונים נעשים ניסיונות רבים לפתח חיסון לעששת, וחלקם אף נחלו הצלחה בניסויים בבעלי חיים, אך עדיין אף אחד מהם לא הגיע ליישום בבני אדם.

 

תגובה אחת

  • נופיק

    שטיפת פה לאחר כל ארוחה גם

    שטיפת פה לאחר כל ארוחה גם מסייעת