בניסוי הזה נלמד איך אפשר להעתיק תמונה מעיתון לכל דף שנרצה - ממש כאילו השתמשנו במכונת צילום צבעונית, וכל זאת באמצעות נר ומטבע ובלי להשתמש בשום אמצעי טכנולוגי.
ציוד
- נר
- 2 דפי נייר
- מספריים
- מטבע
- עיתון (יש להשתמש בנייר עיתון פשוט בלבד – לא בעיתון "כרומו" – כלומר, לא בעיתון עם דפים מבריקים חלקים מצופים בלכּה (כמו במגזין "לאישה", למשל) כי הלכּה מונעת את העברת הצבע)
מהלך הניסוי
את מהלך הניסוי אפשר לראות בסרטון הבא:
הסבר
צבע הדפוס שעל העיתון למעשה רק מונח על פני העיתון ונמצא בין הסיבים הזעירים שמרכיבים את הנייר (שאותם אפשר לראות רק במיקרוסקופ). צבעי הדפוס בנויים בעיקר מצבען ("פיגמנט"), שהוא החומר שנותן את הצבע, בשילוב של ממס – שממס (או מכיל) את הצבען בתוכו, כדי שיהיה אפשר לעבוד עם הצבע בזמן הדפסת העיתון. עם הזמן הממס מתאדה ונשארים רק חלקיקי הצבע על נייר העיתון.
חלקיקי הצבע נדבקים לנייר העיתון בעזרת כוחות אלקטרוסטטיים – כלומר כוחות המשיכה החשמליים בין המולקולות הקטנות המרכיבות אותם לבין המולקולות שמרכיבות את הנייר. כיוון שצבע הדפוס מכיל מולקולות אורגניות, הוא נוטה להתמוסס במולקולות אורגניות אחרות הדומות לו (להסבר נוסף ראו את הכתבה על מסיסות של חומרים).
השעווה של הנר, למרות שהיא מוצקה, יכולה להיחשב לממס אורגני – ובכל מקרה, צבע הדפוס נדבק אליה טוב יותר מאשר לנייר עצמו – מפני שכוחות המשיכה האלקטרוסטטיים בין הצבע לשעווה חזקים יותר מהכוחות שקושרים את הצבע לנייר – כך שאם מצמידים נייר עיתון לנייר מכוסה בשעווה, הצבע עובר מהעיתון לנייר המכוסה בשעווה.
מעניין לציין
אם תסתכלו היטב תראו שהתמונה שמועתקת איננה זהה לחלוטין לתמונה המקורית, למשל, בתמונה המקורית שבסרט, החלק הקדמי של המכונית נמצא בצד שמאל, ואילו בתמונה המועתקת הוא בצד ימין. זה קורה מפני שההעתקה היא בעצם העתקה של הדמות בתמונת ראי של התמונה המקורית, כלומר הנייר מצופה השעווה פועל כמו מראה שמונחת מול התמונה המקורית. זה מה שקורה תמיד כשמדפיסים או יוצרים חותמות.
חישבו על השאלה בסוף הסרט – מה יקרה אם נעתיק טקסט כתוב, האם תהיה לנו דרך לראות אותו כמו שצריך? ומה זה אומר על הצורה שבה מופיע העיתון בבית הדפוס שמדפיס את העיתון עצמו, או על האופן שבו כתובות חותמות?
הדפוס המודרני הומצא בידי יוהן גוטנברג במאה ה-15 – המצאה אשר נחשבת לכזו שיצרה מהפכה בעולם ("מהפכת הדפוס") – עד המצאתו היו הספרים מוצר נדיר ויקר מאוד, כי היו חייבים לכתוב אותם ביד, אחד אחד, כך שרוב בני האדם בימים ההם לא ראו ספר מימיהם. רק המצאת האינטרנט בסוף המאה ה-20 ("מהפכת המידע") משתווה לדפוס בעוצמת השינוי שהובילה בנגישות של הידע לבני האדם.
