לא מפורסם

אנו נענה לכם על כל שאלה מדעית שתשאלו.

אתם מתבקשים להמנע משאלות טכניות, רפואיות, פתרונות לשעורי הבית ופרסומות.

4861 תגובות

  • זיו רוזנטל

    הבהרה

    מהו מספר באיריוני

  • איתן אוקסנברג

    מספר באיריוני

    היי זיו,
    ללא ידע מוקדם בפיזיקה קוונטית וגרעינית, קשה לענות על השאלה הזו על רגל אחת.
    הסבר פשוט יחסית תמצא בויקיפדיה:
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%91%D7%90%D7%A...
    לפחות כתשובה בסיסית.

  • זיו רוזנטל

    קווארקים

    אני אשמח אם תוכל באופן כללי להסביר על קווארקים, למה יש כמה מהן בכל חלקיק מגרעין האטום?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    קווארקים ומבנה הפרוטון

    היי זיו,
    תוכל לקרוא על קווארקים בהרחבה בכתבה הזו:
    http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/physics/%D7%9E%D7%9E%D7%...
    אם יש לך שאלות נוספות אשמח אםתשאל אותן כשאלה חדשה, כיוון שהדיון נדחק לעמודים רחוקים בפורום ולא זמין לשאר הגולשים.
    תודה,
    ביאנה

  • שחור

    אלגוריתם אוקלידס

    כיצד עוזר האלגוריתם למציאת המחלק הגדול ביותר בין שברים? איך הוא בנוי?

  • ארי שביב

    אלגוריתם אוקלידס

    <p>
    שלום שחור,</p>
    <p dir="RTL">
    בהינתן שני מספרים שלמים שלפחות אחד מהם אינו אפס ניתן להגדיר את &quot;<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9E%D7%A9%D7%9... target="_blank">המחלק המשותף המקסימלי</a>&quot; שלהם (מ.מ.מ), שהוא המספר השלם הגדול ביותר שמחלק את שניהם ללא שארית. לדוגמה, המחלק המשותף המקסימלי של מינוס שש וארבע הוא שתיים.</p>
    <p dir="RTL">
    <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA... target="_blank">אלגוריתם אוקלידס</a> הוא אלגוריתם המקבל שני מספרים שלמים שלפחות אחד מהם אינו אפס, ומחזיר את המ.מ.מ שלהם. האלגוריתם מבוסס על עיקרון החלוקה עם שארית: בהינתן שני מספרים שלמים <span dir="LTR">a,b</span> כאשר <span dir="LTR">b</span> שונה מאפס, קיימים שני מספרים שלמים <span dir="LTR">q,r</span> כך ש: <span dir="LTR">a=bq+r</span>, כאשר ערכו המוחלט של <span dir="LTR">r</span> קטן מערכו המוחלט של <span dir="LTR">b</span>. במילים אחרות, ניתן לחלק את <span dir="LTR">a</span> ב-<span dir="LTR">b</span> כך שהערך המוחלט של השארית שתתקבל יהיה קטן מהערך המוחלט של <span dir="LTR">b</span>.</p>
    <p dir="RTL">
    באלגוריתם אוקלידס כדי למצוא את המ.מ.מ של <span dir="LTR">a</span> ו-<span dir="LTR">b</span> מחלקים את <span dir="LTR">a</span> ב-<span dir="LTR">b</span>, לאחר מכן את <span dir="LTR">b</span> ב-<span dir="LTR">r</span>, לאחר מכן את <span dir="LTR">r</span> בשארית החדשה, וכך הלאה. משום שבכל שלב מבצעים חלוקה עם שארית ומקבלים שארית קטנה יותר בערך מוחלט, מובטח לנו שלאחר מספר סופי של צעדים כאלה נקבל שארית אפס. לא מסובך להוכיח שבהסבר שלעיל המ.מ.מ של <span dir="LTR">a</span> ו-<span dir="LTR">b</span> שווה למ.מ.מ של <span dir="LTR">b</span> ו-<span dir="LTR">r</span>, ושניהם שווים למ.מ.מ של <span dir="LTR">r</span> והשארית השנייה שמתקבלת, וכך הלאה: בכל שלב אנחנו מחלקים שני מספרים שהמ.מ.מ שלהם הוא המ.מ.מ המקורי שאנחנו מחפשים (של <span dir="LTR">a</span> ו-<span dir="LTR">b</span>). לכן, הערך המוחלט של השארית האחרונה שאינה אפס שתתקבל בתהליך הוא המ.מ.מ של <span dir="LTR">&nbsp;a</span>ו-<span dir="LTR">b</span> (כי המ.מ.מ של אפס וכל מספר שאינו אפס הוא הערך המוחלט של המספר עצמו).</p>
    <p dir="RTL">
    לפי הלמה של ביזו ניתן להציג את המ.מ.מ של שני מספרים כצירוף ליניארי עם מקדמים שלמים של שניהם. במילים אחרות, אם <span dir="LTR">g</span> הוא המ.מ.מ של <span dir="LTR">a</span> ו-<span dir="LTR">b</span>, אז קיימים מספרים שלמים <span dir="LTR">x</span> ו-<span dir="LTR">y</span> כך ש: <span dir="LTR">g=ax+by</span>. באמצעות הרחבה פשוטה של אלגוריתם אוקלידס ניתן למצוא לא רק את <span dir="LTR">g</span>, אלא גם את <span dir="LTR">x</span> ו-<span dir="LTR">y</span>.</p>
    <p dir="RTL">
    אלגוריתם אוקלידס למציאת מ.מ.מ תקף גם <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%92_%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%9... target="_blank">לחוגים נוספים</a> (המספרים השלמים הם דוגמה למבנה מתמטי שנקרא &quot;חוג&quot;), למשל לחוג הפולינומים במשתנה אחד מעל שדה כלשהו.</p>
    <p dir="RTL">
    בהינתן שבר נרצה לפעמים לדעת האם הוא &quot;מצומצם&quot;, דהיינו האם המונה והמכנה זרים. שני מספרים שונים מאפס הם זרים אם ורק אם המ.מ.מ שלהם הוא 1. יתרה מזאת, אם נחלק שני מספרים שונים מאפס שאינם זרים במ.מ.מ שלהם נקבל שני מספרים זרים. לכן, אם יש לנו שבר <span dir="LTR">a/b</span> אפשר להשתמש באלגוריתם אוקלידס בכדי למצוא את המ.מ.מ של <span dir="LTR">a</span> ו-<span dir="LTR">b</span>, לחלק את המונה ואת המכנה במ.מ.מ, ולקבל את ההצגה המצומצמת של השבר. אני מניח שלזה התכוונת בשאלתך אודות מציאת המחלק הגדול ביותר בין שברים &ndash; אם אני טועה אנא חדד את שאלתך ואנסה לענות.</p>
    <p>
    שנה טובה,</p>
    <p>
    ארי.</p>

  • דניאל

    השנאי.

    כיצד מצליח השנאי להמיר מתחים גבוהים של עוצמה לעוצמה נמוכה יותר? וכיצד ניתן לווסת את קטביו של זרם החילופין לזרם ישר המוגדר בסימניו?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    שנאי

    <p>
    שלום דניאל,</p>
    <p>
    ישנם מספר סוגים של שנאים אבל נתמקד במודל הפשוט ביותר: שנאי ממיר מתח ממעגל חשמלי אחד לשני באמצעות שדה מגנטי משותף. זרם משתנה נוצר במעגל הראשון (המעגל הראשוני) ממקור מתח גבוה. במעגל זה נמצא סליל שהזרם עובר דרכו ויוצר בפנים שדה מגנטי משתנה. סביב אותו אזור מלופך גם סליל אחר, השייך למעגל החשמלי השני (המעגל המשני) והשדה המגנטי המשתנה שיוצר המעגל הראשון משרה זרם במעגל המשני וכך מתפתח מתח גם במעגל המשני. גודל הזרם המושרה המעגל המשני ביחס לזרם במעגל הראשוני נקבע ע&quot;י ההופכי של יחס מספר הליפופים של שני הסלילים שלהם. כלומר - היחס בין הזרם המושרה לזרם המקורי שווה ליחס בין מספר הליפופים של הסליל במעגל הראשוני למספר הליפופים של הסליל במעגל המשני: I1/I2 = N2/N1</p>
    <p>
    כעת אם נניח שמדובר בשנאי אידאלי ללא איבודי אנרגיה אז ההספק של המעגל הראשון שווה להספק של המעגל השני ולכן:</p>
    <p>
    P1 = I1*V1 = P2 = I2*V2 V2/V1 = I1/I2 = N2/N1</p>
    <p>
    כלומר אם נרצה להקטין את מתח היציאה פי 2 - הסליל של המעגל הראשי צריך להיות בעל מספר ליפופים כפול משל הסליל של המעגל המשני.</p>
    <p>
    לגבי שאלתך השנייה: מכשיר אשר ממיר זרם חילופין לזרם ישר נקרא מיישר זרם. מיישר זרם מבוסס על דיודות שתפקידן להעביר את רכיב הזרם החיובי של זרם החילופין. ישנם מספר סוגים של מיישרי זרם - למשל, מסנן זרם חצי גל בנוי מדיודה שמעבירה את החלק החיובי של הזרם ומסננת את החלק השלילי. מיישר זרם אורך גל שלם בנוי על בסיס של שתי דיודות - האחת מעבירה רק את חלקו החיובי של הזרם והאחת רק את חלקו השלילי שאותו אחר כך הופכים וסוכמים עם החלק החיובי. על מנת לקבל זרם ישר לחלוטין יש להשתמש בפילטרים נוספים (פילטרים שמסננים תדירויות גבוהות) שיגרמו לזרם היוצא להיות קרוב יותר לזרם ישר.</p>

  • נועם צור

    השפעת חלב על הבריאות

    בציבור הרחב נפוצה הנחה שצריכת חלב גורמת להגברת ליחות הגוף בפרט נזלת. ברצוני לדעת האם הנחה זו מגובה במחקר. מן המעט שחיפשתי עלה שמחקרים דוקא הוכיחו אחרת, ושמקור הדעה הנ"ל היא באלטרנטיבה לרפואה מן המזרח. מאידך, עולה האשמה שאת המחקר שמפריך את הקשר מימנו חברות החלב ולכן תוצאותיו מוטות ולא אמינות.
    איני יודע אם אתם עוסקים גם בפילוסופיה של המדע, אם כן, אשמח לשמוע מה דעתכם על התפשטותה של הנחה זו בציבור הרחב (אם היא אכן מוטעית).

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןbatchenw

    תשובה

    נועם שלום,
    לא ככ הבנתי את שאלתך. האם אתה רוצה לדעת אם יש ביסוס מדעי להנחה או שאתה רוצה לשאול מה דעתנו על עצם קיומה של ההנחה. אשמח אם תחדד את שאלתך.

  • נועם צור

    חידוד

    שאלתי היא האם יש ביסוס להנחה. מכיוון שאני חושב שהיא לא נכונה, אני כבר שואל על סמך המחשבה שלי איך נוצרת מחשבה לא נכונה שכזאת. כמובן אני מקבל את זה שאולי אני טועה ודווקא יש אמת בתיזת הליחה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןbatchenw

    ליחה

    עד כמה שידוע לי אין אמת בתיאורית הליחה, למרות שיש אנשים שמוכנים להישבע שילדיהם שאינם צורכים חלב, ברגע שהם כן אוכלים חלב, מתחילים להיות מנוזלים. עד כמה שידוע לי הממצאים שתומכים בהשערה זו אנקדוטליים בלבד. לגבי מחקרים ממומנים, החוקר שמפרסם את מחקרו מחויב לתת בסוף המאמר הצהרה לגבי מקורות המימון למחקר ולהתחייב על העדר ניגוד אינטרסים. לכן, אם ברצונך לדעת אם המחקר שקראת מומן ע"י גוף מסוים, עבור לסוף המחקר וחפש את ההצהרה.
    לגבי התפשטות הנחות מוטעות ומוטות בציבור, אוכל להפנות אותך לכתבה שלי בנושא סוכר והיפראקטיביות שבה אני מתייחסת לתופעה. בת חן

  • יגאל

    המפץ הגדול

    אומרים שבמפץ הגדול החומר היה דחוס בצורה בלתי נתפסת. איך לא נוצר מזה חור שחור?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    המפץ הגדול

    <p>
    כמו שנאמר בתגובה שמעליי, חוקי הפיסיקה שמתארים את עולמנו הנוכחי ומתארים חורים שחורים (וגם בנושא זה התיאוריה עוד לא סגורה) נכתבו בהתאם לתצפיות כיום. העולם שלנו ואיתו חוקי הפיסיקה היו שונים ברגעים הראשונים של המפץ הגדול, והם לא ידועים לנו.</p>

  • איתן

    תשובה

    תשובה קצרה: לא יודעים.
    ברגע המפץ הגדול לא היה זמן או חוקי פיסיקה בצורה המוכרת לנו ולכן לא ניתן לדעת.
    תשובה קצת יותר ארוכה:
    על מנת שחור שחור יווצר, צריך כמה תנאים:
    צריך כוח משיכה שידחוס את החומר לצפיפות אינסופית
    צריך זמן על מנת שהדחיסה תתרחש בו
    על פי התאוריות הנוכחיות, ברגע המפץ הגדול לא היה כוח משיכה. כוח המשיכה היה מאוחד עם שאר הכוחות ביקום ולכן לא "עבד" כפי שאנו מכירים.
    בנוסף, לא היה זמן על מנת שיקרו דברים (כמו קריסה לחור שחור)
    לאחר המפץ, כוח המשיכה החל "לעבוד" אולם אז, התרחבות החלל היתה מהירה מכדי לאפשר לו ללכוד מחדש את החומר ביקום לחור שחור.
    כל אילו תאוריות הנובעות מכך שחוקי הפיסיקה לא מתקיימים ברגע המפץ הגדול כך שלמעשה התשובה הקצרה (לפחות כרגע) נכונה יותר..

  • ינון

    חפצים וצבעים

    שלום, האם זה נכון שכל חפץ שאפשר לגעת בו, הצבע שהוא מחזיר "נופל" על התחום הנראה וההפך לא נכון? ואם כן כיצד זה קרה שרק דברים שאפשר לגעת בהם אפשר לראות אותם ולא יכול להיות למשל שולחן שעשוי מגלי רדיו? הכוונה היא שלמשל שולחן רואים ואפשר לגעת בו ואפילו הזכוכית הכי נקייה בעולם אפשר לראות אותה וכמובן לגעת בה.
    אבל, אוויר והאור עצמו או כל גל אלקטרומגנטי (רדיו, מיקרו וכו'..) אי אפשר לגעת בהם, ובמקרה או שלא, גם אי אפשר לראות אותם (ללא מכשירים). (סתם הערה שחשבתי עליה עכשיו - רוח לא ניתן לראות אבל אפשר להרגיש וכמובן שאם נשים עליה ספר הוא יפול. תודה רבה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    תשובה

    שלום ינון,
    שאלתך מאוד מעניינת ועמוקה.
    אתחיל מההתחלה:
    הסיבה שאנחנו רואים חפצים היא שאור בתחום הנראה פוגע בחפצים אלו ומוחזר אל תוך העיניים שלנו. לכל חומר ישנם תכונות החזרה שונות - למשל, מים נוטים לבלוע אור אדום יותר מאשר אור כחול ולכן יותר אור כחול מוחזר אל עיננו ומים נראים לנו כחלחלים.
    עם זאת, במידה והיינו יצורים שונים ותחום הראייה שלנו היה תחום האינפרא אדום , עדיין היינו רואים את העולם שמסביב, הוא פשוט היה נראה לנו אחרת, אבל באותו אופן, קרינה אינפרא אדומה שהייתה פוגעת בחפץ הייתה מוחזרת אל עינינו וכך היינו רואים את הכל.
    אנחנו לא יכולים לראות גלי רדיו אבל אנחנו גם לא יכולים גם לראות קרני אור - אנחנו יכולים לראות את כל המשטחים מהם האור מוחזר. כלומר, התשובה היא שכל דבר שאפשר לגעת בו הוא גם מחזיר קרינה שפוגעת בו ולכן אפשר לראות אותו, ואותו חפץ יחזיר קרינה בכל סוג לאו דווקא נראית (כמובן ביעילות שונה).

  • רותם שמעון

    חפצים וצבעים

    הצבע הלבן מכיל את כל הצבעים. חומר בו פוגע האור הלבן בולע חלק מהצבעים, ומחזיר לסביבה את מה שלא נבלע בו.
    ראיתי בתיכון עיגול קרטון המחולק לגזרות זויתיות שקודקודן במרכז, וכל משולש גזרה היה צבוע בצבע אחר.
    המורה סובב במהירות את הקרטון (סביב חוט ברזל שהוחדר למרכזו) וראינו שהקרטון הפך להיות לבן, ורק כאשר הואט הסיבוב התחלנו להבחין בצבעים השונים.

  • רותם שמעון

    חפצים וצבעים

    נין לראות את ההדגמה שתיארתי בכתובת
    https://www.youtube.com/watch?v=7iV1m4j2wJQ

  • שחר

    איך זה שאנחנו בקושי נתקלים בפגרי חתולים ברחובות?

    יש מאות/אלפי חתולי רחוב בכל עיר, אז איך יכול להיות שאנחנו בקושי רואים פגרי חתולים שמתו מוות טבעי (לא מפגיעת רכב)? בנוסף, איך זה שאין ריח של פגרים? האם חתולים יודעים שהם עומדים למות והולכים למקום נטוש?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןנתנאל גטן

    חתולים - תשובה

    היי שחר. תודה רבה על השאלה. אני שמח ששאלת את השאלה למרות אופיה הלא נעים. כל הכבוד על הסקרנות. ראשית כל, אני יודע שיצא ללא מעט אנשים להתקל בפגרי חתולים פה ושם. לטעמי ישנם שני הסברים פשוטים לתופעה שאתה מציג. ראשית, כמו שלערים בישראל ישנם שירותי שיטור, כיבוי אש, רפואה ועוד - ישנם גם שירותים ווטרינריים ותברואתיים. כאשר ישנם פגרים ברחוב, בין אם כתוצאה ממוות לא טבעי (כמו פגיעת רכב) או ממוות טבעי, תפקידם של גופים אלו הוא לפנותם כמה שיותר מהר. זאת בכדי למנוע התפתחות והתפשטות של מחלות זיהומיות העשויות לסכן את שלום התושבים. הסבר נוסף נובע מהתנהגות נפוצה בבעלי חיים. אינני בטוח כלל שהחתולים יודעים שהם גוססים ושהמוות מתקרב. חיות באופן כללי, כמו כלבים, חתולים, פילים ובעלי חיים אחרים, אינם אוהבים לשדר חולשה. יש לכך סיבה אבולוציונית מובהקת, היות וחיות חלשות או פצועות הן טרף קל. לכן בעלי חיים שלא הצליחו להסתיר היטב את הכאב שלהם או את מצבם הגופני היירוד, נטרפו בנקל וצלחו פחות ברבייה מבעלי חיים שלא שידרו חולשה. ייתכן שכאשר החתולים חשים חולים, עייפים או חלשים הם פונים למקומות מסתור מתוך דחף אבולוציוני שנועד לשפר את סיכויי ההשרדות שלהם מטורפים אחרים או אפילו מחתולים אחרים איתם הם נמצאים במאבקי שליטה. תופעה זו מוכרת גם בקרב ווטרינרים, והיא מקשה פעמים רבות על היכולת לטפל בבעלי חיים וחיות מחמד. פעמים רבות החיות חולות או שכואב להן, אך למרות סבלן הן מסתירות זאת בכדי לא לשדר חולשה. זו לא אשמתן, כמובן. קל לדמיין מדוע כל כך קשה לשלוט בהתנהגות שמליוני שנות אבולוציה עיצבו בקדחתנות. מקווה שעניתי על שאלתך. בהצלחה!

  • שחר

    המשך לשאלה

    אם החתולים נמצאים במקומות מסתור כשהם מתים אז איך שירותי התברואה מוצאים את הפגרים? ואם הם לא מוצאים אותו אז למה אין ריח של פגרים בעיר?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןנתנאל גטן

    תשובה

    היי שחר. למרות שזו שאלה טובה, לצערי הרב אין זה תחום ההתמחות של האתר ולכן לא אוכל לתת לך תשובה ראויה. ממליץ שתחפש במקורות מידע אחרים. בהצלחה.

  • אופיר

    הפריה

    שלום רב . מבקש לדעת איך מזירעון וביצית . נוצר עובר אדם . וכן מה קובע אם זה יהיה בן או בת . תודה .

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןנתנאל גטן

    הפריה - תשובה

    היי אופיר, תודה רבה על השאלה המעניינת! תהליך ההתפתחות העוברית הוא תהליך מרתק וישנו דמיון רב בין התהליך בבני אדם לבין חיות אחרות. התהליך בו נוצר העובר מתחיל עם תא זרע ותא ביצית. כמעט כל התאים שנמצאים בגופנו מכילים בגרעין שלהם 23 זוגות של כרומוזומים, כלומר 46 כרומוזומים בסה"כ. הכרומוזמים הללו הם מבנים האורזים את החומר הגנטי – הדנ"א – המקודד למולקולות השונות המאפשרות לגוף שלנו להתפתח ולתפקד. כשהתאים הללו מתחלקים הם יוצרים תאים חדשים המכילים גם הם 46 כרומוזומים. תאי המין שלנו, הזרע והביצית, הם מבין יוצאי הדופן. תהליך החלוקה שלהם הוא מעט שונה היות והוא מוביל לכך שהם נושאים רק חצי מהמטען הגנטי – 23 כרומוזומים. לכן תהליך החלוקה שלהם נקרא גם בשם "חלוקת הפחתה". אצל הזכרים הזרע ממוקם באשכים ואצל הנקבות הביציות ממוקמות בשחלות. בעת קיום יחסי מין, זרע מן הזכר משוחרר לתוך חלל הרחם של הנקבה ומתחילים ב"מרוץ" לעבר הביצית (האופן בו תאי הזרע "מוצאים" את הביצית מרתק, אבל לא קריטי לענייננו). הזרעונים עוברים "מסע כומתה" של ממש, בו הם צריכים לעבור סביבות חומציות, קפלים ברקמות שעלולים לתקוע אותם בדרך, ואפילו מנגנונים של מערכת החיסון המתייחסים אליהם כגוף זר שיש לתקוף אותו. מתוך המליונים ששוחררו לרחם, כמה עשרות או מאות בודדות של תאים שורדים את המסע ומגיעים עד לביצית. אחד הזרעים, המצליח להגיע ראשון לאזור מיוחד בביצית, נקשר אליה. הקשר הזה גורם לתהליך שמאפשר את חדירת ראשו של תא הזרע לתוך תא הביצית. הקשירה הזו גם מפעילה תגובה שרשרת בביצית שגורמת לה לשנות את מבנה השטח החיצוני שלה ובכך למנוע מתאי זרע נוספים לחדור. כעת בתוך הביצית נוצרים שני גופים חדשים, כפי שהזכרנו קודם, כל אחד מהם מכיל את המידע הגנטי שהביא איתו: 23 כרומוזמים מאימא, ו- 23 כרומוזמים מאבא. שני גרעינים קטנים אלו מתאחדים זה עם זה ליצירת גרעין תא חדש המכיל, כצפוי, 46 כרומוזמים סה"כ. התא החדש הזה הוא תא מופרה אחד ויחיד הנקרא "זיגוטה (Zygote). מרגע זה, הזיגוטה מתחילה תהליך ארוך ומרתק שנמשך 9 חודשים, וכולל חלוקה, גדילה והתפתחות ושמסתיים (אם הכל מתנהל באופן תקין) בחדר הלידה. לגבי מין היילוד: כפי שאמרנו, התאים בגוף שלנו מכילים 46 כרומוזומים. זוג אחד מתוכם (כלומר 2 כרומוזמים) הם מעט יוצאי דופן ונקראים "כרומוזומי מין" (Sex chromosomes). אצל בני אדם יש שני סוגים אפשריים לכרומוזומי המין והם קיבלו את שמותיהם מהצורה שלהם (אותה אפשר לראות דרך מיקרוסקופ). לאחד קוראים כרומוזום "X" שהוא כרומוזום המין הניקבי, ולאחד קוראים כרומוזום "Y" שהוא כרומוזום המין הזיכרי. כדי שעובר יתפתח כנקבה עליו לשאת שני כרומוזומי מין זהים מסוג X (כלומר על העובר לשאת XX). לעומת זאת, בכדי שעובר יתפתח כזכר עליו לשאת כרומוזום אחד מסוג X וכרומוזום אחד מסוג Y. כפי שציינו, בתהליך יצירת תאי המין, התאים שלנו עוברים חלוקת הפחתה ונותרים עם חצי מהמטען הגנטי ולכן תא המין יכיל רק כרומוזום מין אחד. היות והאימא היא נקבה, הביציות שלה יכולות לשאת אך ורק כרומוזומים מסוג X (היות והמקור היה XX), ולכן היא אינה קובעת את מין היילוד. הזכרים לעומת זאת, מתחילים עם מטען של XY ולכן בחלוקת ההפחתה הם יוצרים חלק מתאי הזרע עם X וחלק מתאי הזרע עם Y. בחזרה לרחם: זוכר את תא הזרע המוצלח ובר המזל שהגיע ראשון לביצית? הביצית נושאת כבר בוודאות כרומוזום מסוג X. לכן אם תא הזרע שפגש בה נושא גם הוא X, הזיגוטה תהיה בעלת מטען XX ותתפתח להיות נקבה. אם לעומת זאת תא הזרע שפגש בה נשא כרומוזום Y הזיגוטה תהיה בעלת מטען XY ותתפתח להיות זכר. מקווה שעניתי על שאלתך. כל הכבוד על הסקרנות ובהצלחה!

  • איתן

    תשובה

    שלום אופיר.
    ממש בקצרה: גוף האדם מורכב מטריליארדי תאים. בכל תא גרעין תא ובכל גרעין נמצא ה DNA של אותו אדם. ה DNA מכיל את כל "פקודות היצור" של אותו אדם. ה DNA מאורגן בכרומוזומים (ניתן לדמיין זאת כמידע שנמצא בכמה כרכי ספרים). ה DNA מאורגן ב 46 כרומוזומים המחולקים לזוגות: 23 מהאם ו 23 מהאב. המידע על הכרומוזומים הוא פחות או יותר אותו המידע (לדוגמא המידע הגנטי לצבע עיניים נמצא על כרומוזום מסויים מהאב ועל מקבילו מהאם) למעשה, יש בכל תא שני עותקים של המידע הגנטי (מהאם ומהאב).
    כל זאת נכון ברוב התאים בגוף. בתאי המין (הזרעים והביציות) יש רק חצי מהמידע הגנטי. זה אומר שיש רק 23 כרומוזומים בכל תא מין. כשזרע פוגש ומתאחד עם ביצית, מקבלים תא שמכיל מחדש סט שלם של 46 כרומוזומים. תא זה יתפתח לאדם חדש ואותו אדם יכיל בכל שלו גרעין תא עם 46 כרומוזומים.
    כל זאת נכון פרט לזוג כרומוזומי המין X ו- Y. זוג הכרומוזומים הללו שונה אחד מהשני. בזכר יש כרומוזום X אחד וכרומוזום Y אחד. בנקבה יש שני כרומוזומים X.
    זה אומר שבכל ביצית יש כרומוזום X אחד ואילו בכל זרע יש או כרומוזום X או כרומוזום Y.
    זה בעצם אומר שהזכר "קובע" את מין העובר. אם הזרע שלו הכיל כרומוזום Y , העובר יהיה בעל כרומוזומי X ו- Y ויהיה זכר. אם הזרע שלו הכיל כרומוזום X, לעובר יהיה כרומוזום X ועוד כרומוזום X והוא יהיה לנקבה.

  • אופיר

    החלל החיצון

    שלום רב . מבקש לדעת "אם בתאוריה " . ניסע בחללית מתאימה לעבר החלל החיצון . בלי סוף . לאן נגיע . האם יש גבולות לחלל החיצון .. למה נועד החלל החיצון .{ מאדים שבתאי ועוד . } תודה .

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    החלל החיצון

    <p>
    שלום אופיר,</p>
    <p>
    החלל החיצון או החלל זהו שם כולל לכל המרחב הכולל גם את כדור הארץ ואת כל הגלקסיות הקיימות (צבירי כוכבים). בתיאוריה עם חללית מתאימה אפשר להגיע לכוכבים רחוקים כמו מאדים או שבתאי שהם כוכבים שנמצאים <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/astrophysics/%D7%A9%D7%...בגלקסיה </a>שלנו, אותה <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/astrophysics/%D7%A9%D7%...גלקסיה </a>בה נמצא כדור הארץ.</p>
    <p>
    רוב החלל החיצון הוא ריק, כלומר ואקום, ומכיל צפיפות קטנה של חלקיקים וקרינה. באופן תיאורטי חללית שנעה במהירות קרובה מספיק למהירות האור יכולה להגיע גם לקצה הגלקסיה. עם זאת, באמצעות הטכנולוגיה שיש היום אף אדם לא יוכל לחיות מספיק שנים כדי לאייש חללית שכזו. מעבר לגלקסיה שלנו ישנן גלקסיות רחוקות אחרות בהן כוכבים רבים נוספים. כיום מדענים רבים סבורים כי היקום כולו הוא סופי (אך הולך ומתרחב כל הזמן) אבל אין לכך הוכחות חותכות וזו סוגייה שעודנה בגדר שאלה פתוחה.</p>

  • איתן

    תשובה

    שלום אופיר
    לא ידוע לאן נגיע אם ניסע לכיוון מסויים עד אינסוף.
    יתכן שנמשיך באותו כיוון לנצח. יתכן שנגיע ליקום אחר ויתכן שנחזור לנקודה ממנה התחיל המסע שלנו ויתכן שנגיע למשהו מעבר לדימיון שלנו.
    אין כרגע מספיק נתונים כדי לדעת.
    לחלל אין "יעוד". הוא פשוט שם.
    לשאול למה נועד החלל אינה שאלה מדעית שניתן לענות עליה

  • אופיר

    סיבוב כדור הארץ ואנרגיית השמש

    שלום רב . מבקש לשאול . מי נותן לשמש את האנרגיה . { לפי חוק שימור האנרגיה }. לפעול כול הזמן . וכן מה הכוח שמסובב את כדור הארץ ללא הפסק .

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    אנרגיית השמש וסיבוב כדור הארץ

    כל החום הנפלט מהשמש נוצר בליבת השמש וקורה עקב היתוך גרעיני. בתגובה זו, ארבעה אטומי מימן עוברים היתוך לאטום הליום. מסתו של אטום הליום קטנה במעט מזו של ארבעה אטומי המימן, כ-0.71% מן המסה מומרת לאנרגיה. בכל שנייה
    38^10 * 3.7
    פרוטונים עוברים היתוך, כך שהשמש מייצרת אנרגיה שמומרת מ 4.26 טונות חלקיקים בשנייה. כדור הארץ מסתובב סביב צירו כיוון שכך הוא נוצר - בעת היווצרותה של מערכת השמש הוא הסתובב ומאז לא עצר. עם הזמן מהירות הסיבוב שלו מאיטה ובעוד מאה שנה היממה שלנו תהיה ארוכה יותר בשתי מאיות השנייה מאורכה כיום. לסיכום - כדור הארץ מסתובב לא בגלל שמישהו גורם לסיבובו אלא כיוון שאין שום גורם שיכול להפסיק אותו.

  • מתניה

    תשובות

    האנרגיה של השמש מופקת מתהליכים גרעיניים בליבתה שהופכים אטומי מימן לאטומי הליום ומשחררים בכך אנרגיה גרעינית. סיבוב כדור הארץ הוא סיבוב מצד ההתמדה שלו כמו סביבון. שום דבר לא צריך לסובב אותו (לפי חוק שימור התנע הזויתי) אחרי שהוא קיבל את התנופה הראשונה.

  • אופיר

    סיבוב 24 שעות של כדור הארץ

    מי מסובב את כדור הארץ סיבוב של יום ולילה . מאין בא הכוח של הסיבוב .

  • נירית

    כמות הצורן והחמצן בכדור הארץ

    שלום
    רציתי לשאול מהי הסיבה שחמצן וצורן הם היסודות הנפוצים ביותר בקליפת כדור הארץ,
    בעיקר לא ברור לי איך ריכוז הצורן כל כך גבוה, בהתחשב בכך שהוא "רחוק מאוד" מיסודות ההליום והמימן, שהם הראשונים בהווצרות כוכבים.
    ומדוע למשל הפחמן אינו יותר נפוץ מצורן?
    תודה רבה

  • איתן אוקסנברג

    תשובה

    שלום נירית, הליום ומימן הם אכן היסודות הנפוצים ביותר ובאופן כללי ככל שהיסוד גדול יותר, הוא יהיה נפוץ פחות (למעט Li,Be,B) כפי שניתן לראות בתרשים הנ"ל:
    https://en.wikipedia.org/wiki/Abundance_of_the_chemical_elements#/media/... החמצן ואפילו הסיליקון לא מאוד רחוקים בגודלם מהמימן ובכל מקרה הם עדיין בגודל שאפשר להם להיווצר בגרעינים של כוכבי לכת קדומים. הסיבה שגרמה לצורן ולחמצן להיות כל כך נפוצים בקליפת כדור הארץ היא היכולת שלהם ליצור תרכובות סלעים קלות משקל. כך מצד אחד הם לא התאדו חזרה לחלל עם היווצרות כדור הארץ, ומצד שני לא שקעו לכיוון גרעין כדור הארץ כמו ברזל שכבד מהם.
    אפשר לראות בתרשים הנ"ל:
    https://en.wikipedia.org/wiki/Abundance_of_the_chemical_elements#/media/... בתרשים רואים את שכיחות היסודות בכדור הארץ. היסודות הנפוצים ביותר הם אלו שיוצרים תרכובות סלעים.

  • ירין

    חדירת תאים לבנים לרקמת אפיתל רב שכבתי

    האם תאי דם לבנים מסוגלים לצאת מזרם הדם, להגיע ולחדור דרך רקמת אפיתל רב שכבתי כמו זו שמכסה איברי גרון מסויימים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    תשובה מפורטת ומורחבת

    <p>
    ירין שלום,</p>
    <p>
    תודה על שאלתך המעניינת,</p>
    <p>
    סליחה על כך שלקח הרבה זמן לענות, אבל מכיוון שזה תחום שקרוב לליבי רציתי לכתוב תשובה מפורטת ותוכל למצוא אותה כאן - <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/content/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%AA%D7%90%D... target="_blank">איך תאי מערכת החיסון חודרים לתוך רקמות?</a></p>
    <p>
    מקווה שתמצא את זה מעניין.</p>
    <p>
    בברכה,</p>
    <p>
    ביאנה</p>

  • יאיר

    עיקרון ברנולי-או עוד סתם חוק??

    כשאקח כדור ברזל ואחצה אותו לשני חלקים ואז אחבר אותם שוב וארוקן אותם מאוויר (מבפנים כמובן) הם ידבקו זה לזה בכוח רב שיקשה מאוד להפרידם שוב על פי איזה חוק אפשר להסביר תופעה זו ??

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    הפרשי לחצים

    שלום יאיר,
    הסיבה לתופעה היא הפרשי הלחצים בין האוויר שמחוץ לכדור הברזל לבין פנים הכדור.
    הלחץ בחוץ הוא לחץ אטמוספרי קבוע. כאשר אתה שואב את האוויר מתוך חלקי הכדור נוצר הפרש לחצים שגורם לחלקי הכדור להצמד זה לזה.
    הכוח שבו הם נצמדים זה לזה פרופורציונלי להפרש לחצים זה.

  • נטליה

    ממה עשוים קירות במקלטים?

    שלום רב,
    הייתי רוצה לדעת האם מותר לישון לילדים במקלטים באופן קבוע, בנויים בשנות ה60-70? האם יש חומרים רעילים בבנייה פנימית, כמו עופרת , כספית, פליטת גזים רעילים, שמצטברים במשך שנים כו'?
    תודה רבה.

  • איתן אוקסנברג

    מקלטים

    שלום נטליה,
    על פי רוב מקלטים נבנים מבטון מזויין. כלומר בטון שמחוזק בעזרת חומר אלסטי וחזק (בדרך כלל פלדה).
    ככאלו הקירות עצמם לא אמורים לפלוט גזים רעילים ובכל מקרה לא בכמות שמסכנת את יושבי המקלט.
    עם זאת, התקנות קובעות שעל המקלט להיות מאוורר לפי תקנים מסויימים כאשר הסכנה העיקרית היא טחב שיכולה לךעורר אלרגיות ובעיות נשימה.
    אם יש יסוד להאמין שהמקלט לא מאוורר כראוי או שנבנה לא לפי התקנים אפשר להזמין בדיקת ניטור של חומרים רעילים באוויר.

  • עידו

    אלכוהול ויציבות

    כיצד אלכוהול משפיע על היציבות של הגוף? וכיצד זה קשור לתחושת ורטיגו? האם ישנם דברים נוספים שגורמים לתחושה זו?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןעידו מגן

    תשובה

    <p>
    עידו שלום,</p>
    <p>
    מתנצל על המענה המאוחר. <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/life_sci/%D7%90%D7%99%D7...הכתבה הבאה</a> תענה על שאלתך בהרחבה.</p>
    <p>
    שנה טובה&nbsp;</p>
    <p>
    <span>עידו</span></p>

  • שרבל

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    הבהרה

    שרבל שלום,
    שאלתך מקוטעת, תוכל בבקשה לכתוב אותה כאן מחדש?

  • שרבל

    קשת

    כאשר קרן שמש פוגעת בטיפת מים באויר יוצרת קשת בענן. אז למה כאשר קרן שמש פוגעת בטיפת מים שנמצאת ביום מחזירה אור כחול ולא גוון של צבעים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    קשת בענן

    שלום שרבל,
    קשת בענן נוצרת כתוצאה של שבירת קרן השמש בתוך טיפת מים שנמצאת באוויר: קרן שמש חודרת אל תוך הטיפה ומוחזרת מהדופן הפנימית שלה ואז יוצאת החוצה. המעבר של קרן השמש אל ומהטיפה מלווה בשבירה כיוון שמקדם השבירה של מים (טיפה) ואוויר הוא שונה. אור השמש בנוי מהרבה אורכי גל, כאשר לכל אורך גל תהיה זווית שבירה שונה במקצת, ולכן, בעת מעבר האור אל הטיפה וממנה כל "צבע" יוצא בזווית טיפה שונה וכך נוצרת ההפרדה בין כל הצבעים ואנחנו רואים אותם כקשת צבעונית.
    כאשר אור פוגע במי ים רובו נבלע, כלומר מולקולות המים כה רבות שהן בולעות את רוב האור שמגיע אליהן ומעט מהאור הזה ממוחזר אלינו. כיוון שאור אדום נבלע יותר טוב במים מאשר אור כחול, רוב האור המוחזר אלינו מהים הוא כחול ולכן המים נראים לנו כחולים.

  • שרון מדר

    אב קדמון

    ממתי החלה השפה בין בני אדם?
    ומה הכתב הומצא רק לפני 5000 שנה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיעל כורם

    המצאת השפה והכתב

    <p>
    שלום שרון ותודה על שאלתך,<br />
    <span style="font-size: 12px; line-height: 1.5em;">לגבי מועד הופעת השפה בבני אדם, זוהי שאלה קשה והחוקרים חלוקים בדעותיהם לגביה. ראשית צריך להגדיר למה אנחנו מתכוונים ב&quot;שפה&quot; - גם פרימטים אחרים כמו השימפנזה והגורילה מתקשרים זה עם זה, מה מבדיל בין תקשורת כזו לשפה? האם שפת בני אדם יכולה להתפתח מתקשורת כזו בצורה הדרגתית או שיש הבדל איכותי שמייחד אותה ממנה? אלו שאלות שחוקרים (ופילוסופים) עדיין מתווכחים עליהן.<br />
    שנית קשה מאוד לדעת מתי התפתחה לראשונה שפה מכיוון שחסרות ראיות: בניגוד לכתב שלהתפתחותו יש עדויות ארכיאולוגיות ברורות, שפה מדוברת אינה משאירה עדויות ישירות בשטח. לכן חוקרים מסתמכים על עדויות עקיפות: למשל שלדים של בני אדם קדמונים שניתן לבחון עד כמה שונה מבנה הגולגולת שלהם משל האדם המודרני, או ממצאים שמעידים על אורח חייהם ותרבותם של בני אדם קדמונים, כגון כלים שבהם השתמשו, ציורי קיר ותכשיטים שהשתמרו.<br />
    ההערכות הן שבני אדם הדומים לאדם המודרני מבחינה אנטומית הופיעו לפני כ-200 אלף שנה באפריקה. ממצאים ארכיאולוגים מראים שלפני 70-100 אלף שנה כבר היו לאנשים אלו כלי אבן מסותתים וכלי עצם, הם חרטו על עצמות ואוכרה (סוג אדמה רכה), וייצרו תכשיטים מצדפים. לפני כ-50 אלף שנה החלו אנשים לנדוד מאפריקה ולאכלס עוד ועוד מקומות, כשהם נושאים עימם תרבות מפותחת ומאורגנת יחסית. לבני אדם אלה כבר סביר מאוד שהיתה שפה, שכן כלי העבודה, כלי הנשק, שרידי המבנים והבגדים וחפצי האמנות שהשאירו מעידים שהם היו דומים מאוד לאדם המודרני מבחינה ביולוגית והתנהגותית. כך שסביר להניח שהשפה התפתחה לפני כ-200 אלף עד 50 אלף שנים.<br />
    קל יותר כפי שציינו לענות מתי הומצא הכתב - מפני שהוא משאיר עדויות ברורות. העדות הראשונה לכתב אכן מתוארכת למעט לפני 3000 לפנה&quot;ס - כלומר לפני בערך 5000 שנה - אצל השומרים במסופוטמיה. כתב הומצא גם באופן עצמאי במקסיקו בשנת 600 לפנה&quot;ס, ואולי גם בסין ב-1300 לפנה&quot;ס. אולם את הכתב האלפביתי - כתב שבו משמשות אותיות לייצוג עיצורים ולא מילים שלמות או הברות, שבו משתמשות רוב השפות העולם כיום, המציאו דוברי השפות השמיות בישראל בשנת 1700 לפנה&quot;ס לערך.<br />
    שנה טובה,<br />
    יעל</span></p>

  • אײַל

    כתב מראה אצל ילד בוגר

    שלום רב, הבן שלי, התחיל כיתה ג' והיום הוא חזר הבייתה ובמחברת שלו היו מספר משפטים שכתה בכתב מראה. כששאלתי מה כתב אז הוא הקריא לי בלי שום בעיה.
    מה זה אומר? אנחנו צריכים לדאוג? לא ראיתי ברשת שום מידע על כתב מראה שמופיע פתעום בילדים בגיל 8.

    • עמודים