האתגרים העיקריים הניצבים בפני החקלאות המודרנית הם קצב הגידול המטאורי של האוכלוסייה האנושית, הגורם רעב עולמי, וצמצום נזקים סביבתיים כמו ההתחממות הגלובלית והכחדת המינים בעקבות הפעילות התעשייתית האנושית. החקלאות האורגנית מנסה לתת מענה לשני האתגרים הללו.
חקלאות אורגנית היא מערכת ייצור של מוצרי צריכה חקלאיים (פירות, ירקות, בשר וכדומה) שתומכת בבריאות המערכת האקולוגית, הקרקע ובני האדם. בשונה מהחקלאות הרגילה, שהשאיפה המרכזית בה היא למקסם את התוצרת ולמזער את ההוצאה עליה, החקלאות האורגנית חרתה על דגלה שילוב של ערכי איכות ובריאות הסביבה והאדם בתהליך הייצור.
תוצרת אורגנית נחשבת בדרך כלל בריאה יותר מהתוצרת רגילה, בעיקר בגלל האמונה שהיא מכילה יותר ויטמינים ונוגדי חמצון ואין בה שאריות של חומרי הדברה, אנטיביוטיקה וכימיקלים אחרים. צרכנים רבים מעדיפים תוצרת אורגנית גם משום שתהליך הייצור שם דגש על צמצום הפגיעה בסביבה ואוסר על שימוש במוצרים מהונדסים גנטית.
בשנת 2005 פרסם משרד החקלאות חוק להסדרת תוצרת אורגנית, ואחריו תוספות ותקנות לייצור מוצרים אורגניים. החקיקה הזו נולדה בעקבות ההתפתחות המהירה של שוק המוצרים האורגניים בעולם ובישראל והצורך להתאים את התקינה הישראלית לנורמות הבינלאומיות.
יתרונות וחסרונות
מתעוררת אם כן השאלה אם החקלאות האורגנית היא אכן דרך המלך לחקלאות טובה יותר? האם היא באמת נותנת מענה לעלייה המתמדת בכמות הפיות שצריך להאכיל, תוך שמירה על איכות ועל בריאות הסביבה ובני האדם? כדי לענות בצורה יסודית על השאלה יש לבחון לעומק את יתרונותיה וחסרונותיה של החקלאות האורגנית לעומת החקלאות הסטנדרטית.
לימונים שגודלו בחקלאות אורגנית | מקור: Ralf Roletschek, ויקיפדיה
כדי להיות חלופה ראויה לחקלאות המודרנית הרגילה, על החקלאות האורגנית להתמודד עם ארבעה אתגרים:
1. הערך התזונתי של המוצרים האורגניים צריך לעלות על זה של מוצרים רגילים.
2. הייצור צריך להיות ידידותי לסביבה, לא לפלוט חומרים רעילים ומזהמים ולשמור על בריאות הקרקע.
3. אסור שיהיו חומרי הדברה וחומרים ביו-אקטיבים אחרים בתוצרת האורגנית.
4. עליה לספק תוצרת בכמות שווה לחקלאות רגילה או גדולה ממנה.
הספרות המדעית לא מספקת תמיכה חד-משמעית ביתרונותיה של החקלאות האורגנית. ובכל זאת, לאחרונה פורסמו כמה מאמרים מקיפים ומסמכים המתייחסים להיבטים שונים של החקלאות הזו, חלקם בכתבי עת מדעיים יוקרתיים. הבה נסקור את העדויות המדעיות לכל יתרון אפשרי של החקלאות האורגנית, וננסה לבנות לעצמנו תמונה שתאפשר לנו להסיק מסקנות על יכולתה לשמש חלופה ראויה לחקלאות הרגילה.
ערך תזונתי גבוה ביחס למוצרים רגילים
הערך התזונתי של מוצר תלוי בגורמים סביבתיים רבים, כמו סוג האדמה או המזון, מזג האוויר, גיל הצמח או הבהמה, זמן האיסוף או החליבה, משך האחסון ועוד. רבים מהמחקרים שמראים יתרונות לצד זה או אחר נגועים בבעיות שיטתיות קשות שמרוקנות אותם מתוכן, כך שיש להתייחס אליהם בזהירות רבה.
כמה מחקרים מטה-אנליטיים מקיפים שנעשו תוך הקפדה על חשיבות סטטיסטית פורסמו לאחרונה, וממצאיהם הראו בבירור שאין הבדל מהותי בריכוז הוויטמינים ונוגדי החמצון בנוזלי גופם של צרכני מוצרים אורגניים לעומת צרכנים אחרים, כך שכנראה אין יתרון תזונתי מהותי למוצרים אורגניים על פני מוצרים רגילים.
ייצור ידידותי לסביבה
כדי לעמוד בדרישות השוק ולהיות רווחית, התעשייה החקלאית משתמשת בחומרי דשן לצמחים ובהורמונים לבעלי חיים כדי להתאים את גדילת הצמח או בעל החיים לדרישות הייצור והביקוש. החקלאות הרגילה משתמשת לשם כך בדשנים סינתטיים שהחקלאות האורגנית שוללת מכל וכל. השימוש בדשנים המבוססים על חנקות וזרחות סינטטיות גורמים בעיות סביבתיות, למשל זיהום של מקורות מי תהום. מדענים מחפשים דרכים מעשיות להתמודד עם הבעיה הזו, אך בפועל אין מנוס משימוש בדשן בכל סוגי החקלאות.
החקלאות האורגנית מאשרת שימוש בדשנים אורגניים, המגיעים ברובם מהפסולת האורגנית של תעשיות הבשר, החלב והעופות, כולל "קמחים" של איברים וכו'. נוצרת כאן סתירה עם המטרות המוצהרות של החקלאות האורגנית, שחרתה על דגלה את איכות הסביבה, מפני שכשהיא מתבססת על דשן מן החי היא תומכת בעקיפין באחת התעשיות המזהמות ביותר הקיימות כיום (הפרשות בעלי חיים מחוות גדולות הן אחד הגורמים העיקריים לזיהום מי תהום).
כמו כן, אין ראיות חד-משמעיות לכך שדשן אורגני מקטין את דליפת החנקן לסביבה, ולעתים הראיות אף מעידות על ההיפך הגמור. גם לגבי זרחן ונגזרותיו נמצאו רמות גבוהות יותר שלו (אך ללא חשיבות קלינית) במוצרים אורגניים בהשוואה למוצרים רגילים.
זבל אורגני בשדה | תמונה: ויקיפדיה
חומרים אחרים שבהם משתמשים בחקלאות האורגנית, למשל לצורך הגנה על הצומח, אינם אורגניים כלל – למשל גופרית, או תרכובות נחושת שרעילות מאוד לדגים. במקרים אחרים המקור אכן אורגני, אך החומרים לא פחות מסוכנים – למשל מיצויי צמחים פירטרינים הדומים לפירטרינים הסינתטיים. לעתים, בגלל יעילותם הפחותה של הדשנים האלה, החקלאים האורגניים משתמשים בכמויות גדולות יותר שלהם, וכך עלולים אף להגדיל את הנזק הסביבתי.
לגבי השמירה על בריאות הקרקע, מחקרים עדכניים מראים תוצאות סותרות. יש מחקרים שמעידים על שיפור בתכולת הפחמן, ואחרים לא מצאו בהכרח יתרון לגידול אורגני בשימור תכולת הפחמן בקרקע.
נכון להיום נושא העמידות לאנטיביוטיקה הוא התחום היחיד שיש בו עדויות ברורות לכך שגידולים אורגניים מכילים פחות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. כמו כן נמצא שגידול בעלי חיים ללא אנטיביוטיקה מקטין את הסיכוי להתפתחות חיידקים עמידים.
היעדר חומרי הדברה ביו-אקטיביים בתוצרת החקלאית
קיימת הסכמה גורפת שחומרי הדברה מזיקים מאוד לבעלי חיים ולאדם. עם זאת, ההתפתחות הטכנולוגית בתחום שיפרה משמעותית את יעילותם והקטינה בצורה דרמטית את רעילותם לסביבה ולאדם.
נכון להיום אין מחקרים מקיפים הקושרים בין חשיפה כרונית לחומרי הדברה ברמות שהתקן מתיר לבין מחלות נוירודגנרטיביות או הורמונליות אצל אנשים או בעלי חיים. רוב המקרים המדווחים נובעים מחשיפה רבה מאוד לחומרים מסוכנים, או מחקרי רוחב שאינם מראים קשר תלוי-זמן מובהק בין החשיפה לפגיעה.
מחקר מקיף וארוך טווח שנעשה על כ-90 אלף איש באיווה שבארה"ב הראה שהשכיחות של רוב סוגי הסרטן אצל חקלאים שמשתמשים באופן קבוע בחומרי הדברה סינתטים דווקא נמוכה יותר מהממוצע באוכלוסייה. העליות המינוריות שנמצאו בשכיחותם של מספר מוגבל סוגי סרטן לא היו קשורות בהכרח לחשיפה לחומרי הדברה, אלא אפשר היה לייחס אותן גם לעבודה בשמש יוקדת או לחשיפה מוגברת לווירוסים ולפתוגנים.
עם זאת, ולמרות כל השיפורים הטכנולוגיים, הצמצום הניכר בשימוש בחומרי הדברה והגברת הפיקוח הסביבתי והבריאותי עליהם, עדיין מדובר במזהם סביבתי משמעותי בכל סוגי החקלאות. מחקר מדגמי שערך עיתון "הארץ" מצא שאריות של חומרי הדברה אסורים בשימוש גם בכמה מוצרים אורגניים. סקירה של הספרות המדעית מגלה שיש מחסור ניכר במחקרים מקיפים על ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות של ההדברה האורגנית. כל עוד לא ייעשו מספיק מחקרים אמינים בנושא, אי אפשר לקבוע בוודאות אם ההדברה האורגנית בריאה יותר או פחות מההדברה הקונבנציונלית.
עניין נוסף שראוי לדון בו הוא ההדברה הביולוגית, המתבססת על חרקים טורפים שמשמידים חרקים מזיקים אחרים. השימוש בה נפוץ במיוחד בחקלאות האורגנית, שמתהדרת בכך שתודות לכך אין בתוצריה שרידים של חומרי הדברה, אך נעשה בו שימוש גם בחקלאות המסורתית.
מושית השבע: חיפושית המשמשת להדברה ביולוגית | מקור: נחלת הכלל, ויקיפדיה
ההדברה הביולוגית אכן יכולה להפחית את הצורך בשימוש בחומרי הדברה כימיים, אולם לעתים היא עלולה לפוך לחרב פיפיות: הייבוא של אורגניזמים לסביבה חדשה יכול ליצור מינים פולשים ונזק סביבתי כבד שקשה להעריכו בכסף, ואף ליצור שינויים אקולוגיים בלתי הפיכים והכחדה של מינים מקומיים.
התוצרת האורגנית מן החי מתהדרת גם בכך שהיא לא עושה שימוש בהורמוני גדילה ומין. בפועל, מחקרים ארוכי טווח רבים הוכיחו שהורמון הגדילה שניתן לפרות הוא תוסף בטוח לבני האדם, משום שהוא ייחודי לפרות ואינו משפיע עלינו. כמו כן, רובו בלאו הכי מתפרק בסביבה החומצית של הקיבה. מחקרים נוספים הראו שההורמון הזה אינו משנה את איכות החלב ואת הרכבו.
יתרה מזאת, לשימוש בהורמון הגדילה אף עשויות להיות השפעות סביבתיות חיוביות, משום שהוא מגדיל את תפוקת החלב של כל פרה ולכן צריך פחות פרות כדי לייצר אותה כמות של חלב. מחקרים מקיפים מצאו שגם הורמוני מין של פרות נמצאו בטוחים לשימוש – רמת ההורמונים בבשר ובחלב הפרה נמוכה מאוד וערכיהם במוצרים רגילים נמצאו דומים לערכיהם במוצרים אורגניים. גם להם יש פוטנציאל סביבתי חיובי דומה לזה של הורמון הגדילה.
אם כן, אפשר לומר בהכללה שאין עדויות מדעיות חותכות לכך שהחקלאות האורגנית בריאה יותר לאדם או לסביבה מהחקלאות הרגילה.
כמות תוצרת שווה לפחות לחקלאות הרגילה
מאמר מקיף ויסודי שפורסם בכתב העת Nature מראה באופן ברור שהחקלאות האורגנית מניבה פחות תוצרת ליחידת שטח מעובדת בהשוואה לחקלאות הרגילה. ההבדל אמנם אינו אחיד ותלוי בהקשר (סוג התוצרת, גיאוגרפיה וכו'), אך היקפו משמעותי מאוד ומגיע במקרים מסוימים עד 30 אחוז.
נתוני הגידולים האורגניים בישראל מעלים תמונה דומה, וגם מאמרים רבים אחרים תומכים במסקנה הזו. מדובר בחיסרון משמעותי ביותר של החקלאות האורגנית והמשמעות הסביבתית שלו ברורה. הקצאת שטחים גדולים יותר לחקלאות עלולה להגדיל את קצב ביעור היערות בעולם, ושטחי עיבוד גדולים יותר דורשים יותר כוח אדם, יותר שעות עבודה של מכונות, יותר דשן, יותר דלק, יותר חומרי הדברה ויותר מים.
שני גורמים נוספים שמגדילים את הפער שבין התפוקה החקלאית הרגילה לבין החקלאות האורגנית הם ההנדסה הגנטית וגידולים הידרופוניים.
גידולים הידרופוניים הם גידולי שדה שבהם הצמח גדל על מצע מנותק שאינו אדמה. לגידולים האלה יש יתרונות סביבתיים גדולים, שכן הן דורשים הרבה פחות חומרי הדברה, השקיה ודישון, לא מצריכים אדמה חקלאית ומניבים תפוקה גדולה יותר. עם זאת, החקלאות האורגנית מעצם הגדרתה שוללת גידולים שאינם מחוברים לאדמה.
גידול הידרופוני של בצל | מקור: NASA
ההנדסה הגנטית של צמחים חוללה מהפכה בפיתוח גידולים עמידים ליובש, מליחות ומזיקים ולהגדלת התפוקה ליחידת שטח, ויש המאמינים שהיא מסוגלת לפתור את בעיות הרעב בעולם. (כך למשל טוען חתן פרס נובל לשלום נורמן בורלאוג). רוב חסידי החקלאות האורגנית שוללים גם את ההנדסה הגנטית ותוצריה.
קצרה היריעה מלהרחיב כאן על הנושא, אולם הבורות וחוסר ההבנה בציבור כלפי ההנדסה הגנטית עלולים לגרום נזק רב. מובן שיש להתייחס להנדסה הגנטית בזהירות, אך שלילה מוחלטת שלה עלולה למנוע מהאנושות למצוא פתרונות יעילים לבעיות הרעב בעולם, ואולי אף לצמצם את הנזק הסביבתי של החקלאות.
אם כן, החקלאות האורגנית חרתה על דגלה עקרונות נעלים של חקלאות בת-קיימא ומתן תשובה הולמת לרעב העולמי תוך שימור וקידום בריאות הטבע, האדמה והאדם. אולם אם בוחנים לעומק את הראיות המדעיות הקיימות כיום, שכאמור אינן מלאות, מגלים שבדרך כלל החקלאות האורגנית אינה עולה על החקלאות הקונבנציונלית ובמקרים משמעותיים מסוימים אף נופלת ממנה.
