"צננת מזגנים"? אין דבר כזה. נגיפי צננת קיימים בכל עונות השנה, ואפשר להידבק בהם גם בקיץ. לעומת זאת, המזגנים אשמים לפעמים במחלות אחרות

חם בחוץ,
הקיץ כאן,
אתם חולים בצננת
ומאשימים את המזגן.

זו לא אשמתו.

צננת, למרות שמה, אינה קשורה לקור; היא נגרמת מזיהומים נגיפיים ואפשר לחלות בה בכל עונות השנה.

קיימים יותר מ-200 זני נגיפים הגורמים לבני אדם לחלות במחלה קלה עד בינונית של דרכי הנשימה העליונות, כלומר בצננת. תסמיני המחלה יכולים לכלול אף דולף, נזלת וגודש באף, כאב גרון, שיעול, התעטשות, עייפות, כאב ראש וחום. הנגיפים הנפוצים ביותר הגורמים לה, בחורף, בקיץ, בסתיו ובאביב, קרויים ריינו-וירוסים. שמם נגזר מיוונית והולם אותם היטב: rhinos פירושו "של האף". בתקופות השיא, באביב ובתחילת הסתיו, עד 80 אחוז ממקרי הצננת נגרמים מנגיפים אלה.

גם נגיפי קורונה עלולים לגרום לצננת. לא, לא SARS-CoV-2, שגורם ל-COVID-19, אלא קרובי משפחתו, שנמצאים איתנו כבר שנים רבות. בין עשרה לשלושים אחוזים מהצננות בבני אדם נגרמות מאחד מנגיפי הקורונה הנפוצים. הם גורמים לצננת בעיקר בחורף, אך קצתם יכולים לגרום לה גם בתחילת הקיץ ובסתיו. בנוסף לריינו ולקורונה ידועים גם נגיפים אחרים שיכולים לגרום למחלה.

אנשים נדבקים בנגיפים אלו ישירות מאדם חולה או לחלופין בעקבות מגע במשטחים מזוהמים, לא דרך המזגן. עם זאת, כשאנחנו מפעילים מזגן אנחנו לרוב סוגרים את החלונות. שהייה בחדר סגור ולא מאוורר עם אדם חולה, שהגיע למשרד או קפץ לביקור במקום לנהוג באחריות ולהישאר בבית, מגדילה את הסיכוי להידבק ממנו. זה נכון לכל חדר סגור, בכל עונה.

ומה עם הקור? הטענה כי הקור שהמזגן פולט אשם איכשהו במחלה נפוצה למדי, אך הקור לא גורם למחלה – את זה עושים הנגיפים. בניגוד לשמועות, הקור גם אינו מגדיל את הסיכון ללקות בצננת, אבל הוא יכול לגרום לאף להתחיל לדלוף, במיוחד אצל הסובלים מאלרגיות או מאסתמה (קצרת).

האף מחמם את האוויר בדרכו לריאות ומוסיף לו לחות. כאשר אנחנו נושמים אוויר קר, כלי הדם באף מתרחבים ומחממים את האוויר שחולף לידם. במקביל, הפרשת הריר מבלוטות ברירית האף מתגברת ומופעלים תאי חיסון בשם תאי פיטום, שמעודדים הפרשה של עוד נוזלים. אם התהליך הזה גורם להצטברות לחות עודפת, היא דולפת החוצה והאף מתחיל לטפטף. דליפה זו אינה מחלה, היא אינה צננת, וקל למנוע אותה: פשוט אל תקפיאו את החדר. זה גם חוסך חשמל.

סיבה נוספת לאף דולף ואף להתעטשויות דווקא באביב ובקיץ היא אלרגיות. התסמינים של אלרגיות מזכירים באופן שטחי צננת, והלוקים בהן עלולים להאשים בטעות את המזגן המקרר, ולא את אבקת הצמחים הנישאת באוויר. האשמה זו אינה לגמרי חסרת בסיס: מזגן שאינו מתוחזק היטב יכול לפזר בחדר גורמי אלרגיה כמו אבקת צמחים, אבק או נבגי עובש, לכן חשוב להקפיד לנקות את המסננים שלו מדי כמה חודשים. אחרי הכל, לא כדאי לנשום אוויר שעבר דרך מסנן מזוהם. לעומת זאת, מזגן שמסנניו נקיים עוזר למנוע אלרגיות. אחת ההמלצות לאנשים עם אלרגיות או עם אסתמה היא לשהות בחדר סגור וממוזג, מכיוון שכך הם נחשפים פחות לזיהומים שעלולים להגיע מבחוץ.

 ניקוי תקופתי של מסנני המזגן עוזר למנוע אלרגיות, וגם חוסך חשמל | צילום: Proxima Studio, Shutterstock
ניקוי תקופתי של מסנני המזגן עוזר למנוע אלרגיות, וגם חוסך חשמל | צילום: Proxima Studio, Shutterstock

המיזוג החולה

המקור לטענות שמזגנים עלולים לגרום צננת הוא ככל הנראה אירוע מפורסם שהתרחש ביולי 1976. באותו חודש התקיים במלון בלוויו-סטרטפורד (Bellevue-Stratford) בפילדלפיה כינוס של הלגיון האמריקאי. 149 מבאי הכנס, ועוד 33 אנשים שהתארחו או עבדו במלון באותו זמן, חלו בדלקת ריאות קשה מגורם בלתי מוכר. הם סבלו מחום גבוה, שיעול, כאב ראש, קוצר נשימה ועוד, ו-29 מתוכם מתו מהמחלה. המחלה קיבלה את הכינוי "מחלת הלגיונרים", ורק כעבור כמה חודשים התגלה שגורם לה חיידק, שקיבל את השם לגיונלה (Legionella). בישראל חולים במחלה זו כמה עשרות אנשים מדי שנה. ב-2018, למשל, דווח על 84 חולי לגיונלה בישראל.

חיידקי לגיונלה נפוצים בכל מקום שיש בו מים מתוקים. הם משגשגים במערכות מים, כגון צנרות מים חמים, סאונה, ג'קוזי ומערכות מיזוג אוויר של בניינים גדולים שאינן מתוחזקות היטב. בני אדם נדבקים בחיידקים כאשר הם שואפים רסיסי מים מזוהמים המגיעים ממערכות כאלה. באי הכנס בפילדלפיה, למשל, חלו במחלה לאחר שנשמו טיפות שהופצו על ידי מערכת מיזוג האוויר. שמונה שנים לפני כן, ביולי 1968, עובדים ומבקרים במשרד הבריאות בפונטיאק שבמישיגן חלו במחלה דמוית שפעת – חום, כאבי ראש ושרירים, צמרמורת ועייפות, ללא דלקת ריאות. לימים התברר שגם מחלה זו, "קדחת פונטיאק", נגרמת על ידי חיידקי לגיונלה, ושהעובדים נדבקו בה דרך מיזוג האוויר.

אולם מחלות בעקבות חשיפה לחיידקי לגיונלה הן נדירות. הסכנה להידבק בחיידקים ממערכת מיזוג אוויר בלתי מתוחזקת קיימת רק במקומות שיש בהם מגדלי קירור ומערכות מיזוג אוויר שהאוויר בא בהן במגע ישיר עם מים. לעומת זאת, לא נשקפת לנו סכנה כזו מהמזגן הביתי או מהמזגן ברכב.

תופעה אחרת, שאולי בגללה נוטים להאשים מזגנים בצננת, היא "תסמונת הבניין החולה", שבה אנשים שעובדים או גרים בבניין מדווחים על תסמינים כגון כאב ראש, עייפות, גירוי בעיניים ובאף וקשיי נשימה הקשורים לשהות בבניין. לרוב התסמינים משתפרים עם עזיבת הבניין.

הגורמים לתסמונת אינם ידועים, ונהוג לייחס אותה לזיהומים כדוגמת עובש, לאוורור לקוי, לכימיקלים נדיפים או למערכות מיזוג אוויר מרכזיות. כמה מחקרים הראו שלחות ועובש עשויים להיות קשורים לחלק מתסמיני "הבניין החולה", ושייתכן שהם קשורים למערכות מיזוג שאינן מתוחזקות כראוי. מחקר צרפתי שהתפרסם ב-2004, וצוטט בכתבות רבות, אף הראה שנשים שבמקום העבודה שלהן יש מיזוג מרכזי ניצלו ימי מחלה ופנו לרופאי אף אוזן וגרון יותר מנשים שלא דיווחו על קיום מזגן במקום עבודתן. אולם כלל לא בטוח שתוצאות המחקר נכונות. למשל, מחקר מ-2016 הראה כי אנשים שעבדו בבניינים עם מיזוג אוויר סבלו מפחות תסמינים מאשר אנשים שעבדו בבנייני משרדים מאווררים, אך חסרי מיזוג.

צנרת מיזוג במבנה תעשייתי | צילום: vkilikov, Shutterstock
חיידקי לגיונלה עשויים לשגשג במערכות מיזוג של בניינים גדולים שאינן מתוחזקות היטב | צנרת מיזוג במבנה תעשייתי | צילום: vkilikov, Shutterstock

מחפשים אשמים

אם כך, נראה שמזגן תקין ומתוחזק אינו גורם למחלות, ואולי אף יכול לתרום לבריאות. אף על פי כן, אנשים נוטים להאשים אותו בצננת קיץ. אולי הסיבות לכך הן פסיכולוגיות?

תלונה נפוצה היא שצננת קיץ חמורה יותר מזו של החורף, אף שזה כמעט אף פעם לא נכון. מחקר מ-2017 הראה כי אנשים שחשים בודדים, אף אם הם לא באמת לבד, מדווחים על תסמיני צננת קשים יותר. אולי עצם הרעיון של להיות תקועים במיטה עם צננת דווקא בקיץ, כשכולם מבלים בחוץ, מגדיל את הרחמים העצמיים, את הסבל ואת הרצון למצוא אשמים – המזגן!

כדי לוודא שהמזגן לא יגרום לכם להרגשה לא טובה, בלי קשר לצננת, דאגו לנקות את המסננים שלו בתדירות נאותה ולתחזק אותו היטב על פי הוראות היצרן. כמו כן, כוונו את הטמפרטורה כך שאפכם לא יתחיל לדלוף מרוב קור. וכדי לא לחלות בצננת בקיץ, הקפידו על הצעדים שכולנו כבר מכירים בעקבות מגפת הקורונה: שטיפת ידיים, הימנעות ממגע עם העיניים, הפה והאף, ושמירת מרחק מאנשים חולים ומחפצים משותפים. ואם בכל זאת חליתם? שמרו מרחק בעיקר מאנשים פגיעים, השתעלו והתעטשו לגומץ המרפק או לטישו (שיש לזרוק מיד לפח) ושטפו ידיים.

שיהיה לנו המשך קיץ קריר עם מיזוג אוויר, וללא צננת וקורונה.

והנה תמצית הדברים: נעם לויתן מסביר לענת קורול גורדון מדוע אין דבר כזה "צננת מזגנים", בסרטון של תאגיד כאן: 

 

תגובה אחת

  • אמיר

    טרחנות אין קץ

    כאדם שחווה " צננת מזגנים" באופן קיצוני , אני חייב לשאול
    בכתבה עולה הטענה ש" מזגן לא גורם לצננת" אני יודע מה זה מזגן אבל לא מה זה צננת ,אז לפי ויקיפדיה לפחות : "צננת היא מחלה נגיפית קלה ומידבקת של דרכי הנשימה העליונות (האף, הגרון, בית-הקול וקנה-הנשימה).[1] תסמיניה כוללים, בין השאר: התעטשויות, נזלת, גודש באף, שיעול, גרון צורב, כואב או מלא ליחה, כאב ראש, חום ועייפות. "
    לפי המאמר כאן :""הקור גם אינו מגדיל את הסיכון ללקות בצננת, אבל הוא יכול לגרום לאף להתחיל לדלוף, במיוחד אצל הסובלים מאלרגיות או מאסתמה (קצרת). האף מחמם את האוויר בדרכו לריאות ומוסיף לו לחות. כאשר אנחנו נושמים אוויר קר, כלי הדם באף מתרחבים ומחממים את האוויר שחולף לידם. במקביל, הפרשת הריר מבלוטות ברירית האף מתגברת ומופעלים תאי חיסון בשם תאי פיטום"
    לפי המאמר על תאי הפיטום(שהמאמר פה מפנה אליו):
    "תא פיטום שהופעל מפריש חומרים רבים[...]
    בעקבות הפרשת החומרים האלה, מתגברת זרימת הדם מתגברת לאזור ההפעלה ונוזלים מצטברים ברקמות. דרכי הנשימה מתכווצות ומתמלאות בליחה, שגורמת בתורה לשיעולים והתעטשויות"
    אז בחשבון שלי יוצא שמזגן שמופעל על קור יכול לגרום להפעלה של תאי פיטום שגורמים להתעטשויות הצטברות של ליחה ושיעול שהם במקרה גם שלושה מהתסמינים של צננת . אז נכון שמזגנים לא גורמים למחלה הנגיפית שנקראת צננת אבל האם לא נכון לומר שהם כן גורמים לדבר שרוב האנשים קוראים לו "להיות מצונן"?
    תודה