ממצאים ארכיאולוגיים רבים מעידים שמשחקי לוח היו חלק מהתרבות של מצרים העתיקה, אבל אנו עדיין לא יודעים כיצד שיחקו בהם

כשאנחנו מנסים לדמיין כיצד נראו חיי היומיום של בני אדם שחיו בעבר הרחוק, הדבר הראשון שיעלה בראשנו ככל הנראה לא יהיה אנשים משחקים להנאתם במשחק לוח. אך זה בדיוק מה שרואים בשרידים ממצרים העתיקה, למשל בציור קיר של המלכה נפרטארי (המאה ה-13 לפנה"ס), אשתו של רעמסס השני, משחקת במשחק לוח שנקרא סֶנֶט (Senet), אחד ממשחקי הלוח הקדומים ביותר בעולם (לפחות מהמאה ה-27 לפנה"ס). לעיתים מוצאים גם את לוח המשחק עצמו – למשל בקברו המפורסם של תּוּת עַנְחְ אָמוֹן, שם השתמר לוח סנט יפהפה. במצרים נמצאו יותר ממאה לוחות משחק סֶנֶט (חלקם כמובן לא בשלמותם), אך לא נמצאו טקסטים או תמונות המסבירים את חוקי המשחק.

ערכת משחק שלמה, כמו זו שנמצאה בקברו של תות-ענח-אמון, או כמו זו המצויירת על קיר בקברה של נפרטארי, כוללת לוח שעליו 30 משבצות המסודרות בתצורה של 3x10, שבעה כלי משחק עבור כל שחקן (בתקופות מאוחרות - חמישה כלים לשחקן), וכלים ששימשו ככל הנראה כהטלת קוביות (ארבעה מקלות, זוג עצמות מפרק אצבע של בעל חיים, או לעיתים נדירות זוג קוביות). איננו יכולים לדעת בוודאות מה היו כללי המשחק, אך אפשר לנסות לשער מה היה מהלך המשחק על סמך משחקים עתיקים דומים (למשל המשחק המלכותי של אוּר, שלגביו השתמר טקסט המפרט את כללי המשחק, הדומה מאוד לשש-בש של היום). על משבצות 26 ו-27 בלוח הסנט מוצאים לעתים הירוגליפים שככל הנראה מעידים על משבצת "מזל" או משבצת "ביש-מזל". על שלוש המשבצות האחרונות לפני הסיום יש אחד, שניים או שלושה קווים אנכיים, כך שהגיוני להניח שהם מסמלים אולי את המספר שצריך להתקבל בהטלת ה"קוביות" כדי מנת לנצח. נראה שהייתה משמעות טקסית למשחק, שכן הוא מופיע בקברים  ומצויין גם ב"ספר המתים", כך שייתכן שהמכשולים בדרך לניצחון במשחק הם משל לדרך שיש לעבור כדי להגיע בהצלחה לעולם הבא.

המלכה נפרטארי משחקת סֶנֶט במאה ה-13 לפני הספירה. ציור קיר מקברה | מקור: Science Photo Library
המלכה נפרטארי משחקת סֶנֶט במאה ה-13 לפני הספירה. ציור קיר מקברה | מקור: Science Photo Library

השפעה תרבותית רחבה

משחק הסנט הגיע גם לארץ ישראל, אך לצערנו בעיקר ברעיון ולא בממצאים היפים – למשל בערד הקדומה נמצאו פריטים רבים בעלי אופי מצרי המעידים על נוכחות מצרית באזור בתקופת הברונזה הקדומה ב' (3000-2900 לפנה"ס). בין השאר התגלו כ-35 דוגמאות של משחק הסנט, כתצורות של 3x10 חרוטות באבן גיר. כמובן שבמקרה זה, ללא ידע קודם על המשחק המצרי, היה יותר קשה לטעון שמדובר במשחק ולא למשל בסמל קדוש או חפץ פולחן.

מעניין לציין כי לוחות הסנט שנמצאו הם באופן כללי פחות מושקעים כאשר מתרחקים מאזורי ההשפעה המצרית. בערד כאמור נמצאו חריטות על אבני גיר, אך לא לוחות משחק יפים: חלקם של 30 ריבועים, בדומה ללוח המצרי, וחלקם של 30 חורים שנקדחו באבן. בבאב א-דרע (מזרחית לים-המלח) נמצאה רק הדוגמה של 30 חורים המסודרים בשלוש שורות של עשר. מאוחר יותר, בברונזה הקדומה ג', נמצאו עוד לוחות סנט בערד, אך לוחות מתקופה זו התגלו בתל צפית ובמגידו, שוב כריבועים. זה ככל הנראה מעיד על שינוי בנתיבי הסחר של מצרים עם אזור הלבנט, ועל המעבר בעיקר לסחר ימי. החל מתקופה זו נמצאו לוחות סנט גם בגבל (צפונית לביירות) ובקפריסין. מכיוון שהלוחות היו חרוטים על אבן, הם השתמרו יותר טוב מאשר לוחות העץ המצרים (המועדים לפירוק על ידי חיידקים ופטריות) וזו כנראה הסיבה שיותר לוחות סנט התגלו מחוץ למצרים מאשר במצרים עצמה.

קוביות על נחש

משחק מצרי קדום נוסף הוא מֶהֶן (Mehen), על שמו של אל מצרי בדמות נחש, שנכרך סביב אל השמש והגן עליו במסעו דרך הלילה. לוח המשחק של מהן מסותת באבן בצורת נחש כרוך כספירלה, כאשר ראשו במרכז הספירלה וזנבו במעגל החיצוני ביותר. על גבו מסותתות משבצות. משחק המהן מופיע בציורי קיר בקברים, בעיקר בתקופת הממלכה הקדומה (המאה ה-27 עד המאה ה-22 לפנה"ס) ונמצאו גם מספר לוחות משחק.

באחד מציורי הקיר המתארים את המשחק, אפשר לראות שכלי המשחק כללו שלושה אריות, שלוש לביאות ושישה סטים של שש גולות. מכיוון שנמצאו גם לוחות שבהם הנחש כרוך בכיוון השעון וגם כאלה שבהם הוא נגד כיוון השעון, מניחים כי לא הייתה לכיווניות משמעות רבה במשחק. כמו כן, אין תקן אחיד של מספר המשבצות על גבו של הנחש – יש לוחות עם 29 משבצות ולוחות עם עד 400 משבצות. גם לגבי משחק המהן לא נמצאה עדות כתובה המתארת את מהלך המשחק ולכן ניתן רק לנסות לשער. חוקרים מניחים כי נעשה שימוש באריות ככלי משחק שהילכו על גבי המשבצות, ועל סמך דגם שחיקה על לוח מסויים מניחים כי הגולות התגלגלו על גביו באופן תדיר.

יש כמובן תיאוריות שונות בדבר כללי המשחק של סנט ומהן, ונכון לעכשיו לא ניתן להוכיח או להפריך אף אחת מהן. אבל אפשר להוריד כאן או לקנות ערכות המדמות את המשחקים העתיקים, המגיעות בדרך כלל עם כמה סטים של כללים אפשריים – כך שאנחנו יכולים להחליט בעצמנו איך יותר כיף לשחק, ולדמיין שכך שיחקו גם במצרים העתיקה.

0 תגובות