לצד התחלואה והמשבר הכלכלי, יש למגפה גם צדדים חיוביים, ובראשם הפחתה של פליטת גזי חממה ובזיהום האוויר

מדינות העולם נכנסות בהדרגה לתרדמה. הפעילות הכלכלית מצטמצמת, צריכת החשמל פוחתת ואנשים ממעטים להשתמש בתחבורה. נוסף על המוות והתחלואה, התפרצות מגפת הקורונה גובה מחיר אישי וכלכלי כבד כמעט מכל אדם בעולם, אך כמו כל תופעה מורכבת, יש לה גם כמה צדדים חיוביים, לפחות בהקשר הסביבתי.

פליטת גזי חממה

ההשפעה החיובית הראשונה שנצפתה בעקבות ההתפרצות היא הירידה החדה בכמות גזי החממה, כמו פחמן דו חמצני, שפלטה סין בחודשים ינואר ופברואר. על פי נתונים שהתפרסמו באתר CarbonBrief הבריטי, העוקב אחר התפתחויות בתחום האקלים, הצעדים שנקטה סין עד כה בניסיון לבלום את המגפה, בהם סגירת מפעלים ומניעה ממיליוני אנשים להגיע אל מקומות העבודה, צמצמה ברבע את פליטת הפחמן הדו חמצני של המדינה לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. מדובר בכמות העשויה להגיע לכמאתיים מיליון טון של פחמן דו חמצני. בנוסף, הסוכנות הבין לאומית לאנרגיה מעריכה כי ההשלכות של התפרצות עשויות להקטין את הדרישה העולמית לנפט בחצי אחוז עד לחודש ספטמבר השנה.

המספרים עשויים להישמע גדולים, אך בראייה ארוכה יותר ההפוגה הקלה בפליטת גזי החממה בסין ובמדינות נוספות בעקבות עצירת התעשייה עלולה להתברר כזניחה. צמצום של רבע בצריכת האנרגיה של סין למשך כמה שבועות יפחית את ערכי הפליטה השנתיים שלה רק באחוז או שניים. ייתכן מאוד גם שלאחר המשבר תעודד הממשלה הסינית את התעשייה המקומית להאיץ את פעילותה, כפי שעשתה לאחר משברים כלכליים בעשורים האחרונים, ובכך תבטל את ההשפעה החיובית שהייתה למשבר העולמי על פליטות גזי החממה.

מסיבה זו, העיניים אולי לא צריכות להיות מופנות כלפי היצרנים, אלא דווקא אל הצרכנים. בעוד שיכולת הייצור של מדינות לא נפגעת, יכולתה של האוכלוסייה לרכוש, כמו גם המוטיבציה שלה לכך בתקופה כזו של מיתון וחוסר ודאות כלכלי, עשויה להיות הגורם שיביא בטווח הארוך לצמצום הצריכה והזיהום שהיא אחראית לו.

בשונה ממשברים כלכליים קודמים, אחד השינויים הצפויים בעקבות התפרצות המגפה עשוי להיות ביחס של מדינות ואזרחים למהגרים, ובפרט למהגרי עבודה. לכך עשויות להיות השלכות על תעשיית הבניין, שאחראית כמעט לחצי מכלל פליטות הפחמן בעולם, וגם לצריכה העצומה של חול, הגורמת לנזקים סביבתיים ניכרים.  במדינות רבות ענף הבנייה מסתמך על כוח עבודה זול המגיע ממדינות עניות.

דרך נוספת שבה מגפת הקורונה הובילה להפחתה בקצב הפליטה של גזי החממה בעולם היא הפגיעה בענף התעופה. אחד הצעדים הראשונים שנקטו בו מדינות רבות הוא הפסקה כמעט מוחלטת של טיסות בין לאומיות. שוק התעופה המסחרית גדל ביותר מפי שמונה מאז שנת 1970, וכיום הוא אחראי לכ-2.5 אחוזים מפליטת הפחמן העולמית. מאז תחילת המשבר בחודש פברואר צנח היקף הטיסות בעולם בכעשרה אחוזים. חברות תעופה רבות מתריעות כי הן על סף פשיטת רגל, וייתכן שיעבור זמן רב עד ששוק התעופה העולמי יתאושש ויחזור להיקף פעילותו הקודמת.

יתכן שההשפעה החיובית הגדולה ביותר של המגפה על היקף פליטות גזי החממה טמונה באחת מהדרכים המרכזיות להתמודדות איתה – מעבר לעבודה מהבית. הנסיעה ברכב פרטי למקומות העבודה היא מקור משמעותי לפליטות: באיחוד האירופי למשל, כלי רכב פרטיים אחראיים ליותר מעשירית מפליטת הפחמן. כיום, המשבר מאלץ את התעשייה ואת המגזר הציבורי בארץ ובעולם למצוא דרכים להמשיך ולתפקד, גם בלי לחייב את העובדים להגיע למשרד.

עולם התעסוקה נדרש כעת להתנסות בנהלי עבודה חדשים ולפתח כלים נוספים לצורך עבודה מרחוק. פגישות וירטואליות מועדפות על פני פגישות פנים אל פנים, ונסיעות לצורך עבודה מתבטלות כמעט לחלוטין. סביר להניח שהחידושים הטכנולוגיים שיופיעו והניסיון הרב שייצבר בהם יישארו איתנו גם אחרי שהמגפה תחלוף, ואולי אף יובילו לתרבות עבודה חדשה, כזו שתצמצם בטווח הארוך את השימוש ברכב הפרטי ואת הזיהום שהוא גורם לו.

האם מדובר בשינוי קבוע בתרבות העבודה? עבודה מהבית | אילוסטרציה: Creative Lab, Shutterstock
האם מדובר בשינוי קבוע בתרבות העבודה? עבודה מהבית | אילוסטרציה: Creative Lab, Shutterstock

זיהום אוויר

לצד הצמצום בפליטות גזי החממה, למגפה יש השפעה חיובית גם על רמות זיהום האוויר. הצמצום בתנועת כלי רכב ובעבודת מפעלי תעשייה מוביל להפחתה בריכוז חלקיקים וגזים הנפלטים לאוויר הפוגעים בבריאות האדם. סוכנות החלל האמריקאית דיווחה כי בתקופת המשבר, מינואר עד סוף פברואר נרשמה ירידה של 10 עד 30 אחוזים בריכוז החנקן הדו-חמצני באטמוספרה מעל סין. חנקן דו-חמצני הוא גז רעיל, הנפלט בשריפה של דלקים במנועי כלי רכב ובתחנות כוח. לדברי הסוכנות, הירידה בריכוזו של הגז נראתה תחילה מעל העיר ווהאן, מוקד התפרצות המגפה, והתרחבה בהדרגה לכל שטחה של סין. גם בישראל דווח השבוע על ירידה ניכרת בריכוז החנקן הדו-חמצני

להפחתת זיהום האוויר עשויה להיות תועלת רפואית של ממש, ויש אנשי מקצוע הסבורים כי הירידה בתמותה בזכות הפחתת הזיהום עשויה להיות גבוהה מהתמותה במגפת COVID-19. 

הירידה בריכוזי החנקן הדו-חמצני בסין בפברואר (מימין) לעומת ינואר | מקור: earthobservatory.nasa.gov
הירידה בריכוזי החנקן הדו-חמצני בסין בפברואר (מימין) לעומת ינואר | מקור: earthobservatory.nasa.gov

היגיינה

לצד ההשפעה החיובית של המגפה על מצב האטמוספרה, אנו צפויים לראות שינוי לטובה גם בעלייה במודעות הציבור לשמירה על היגיינה. שטיפת ידיים לעיתים תכופות, זהירות מנגיעה מיותרת במשטחים ציבוריים ואף הימנעות ממגע בין אישי שלא לצורך הם בין המנהגים היעילים ביותר כדי להימנע מהידבקות בנגיף הקורונה, אבל גם במחלות רבות נוספות. ממשלות רבות בעולם משקיעות בתקופה זו מאמצים לחינוך הציבור להקפיד על כללי היגיינה נכונים, בין היתר באמצעות סרטוני הדרכה, שחלקם אף נעשו ויראליים בעצמם.

במקומות עבודה שונים מתחילה לעלות הדרישה לשיפור נהלי ההיגיינה והתברואה, לאחר שמקרי הידבקות רבים, במיוחד בארצות הברית, התרחשו בסביבת העבודה. ייתכן גם שמעתה אנשים יחשבו פעם נוספת אם להגיע לעבודה כשהם חולים, והורים ימנעו יותר מלשלוח ילדים חולים אל בית הספר, תופעה הרווחת למדי בישראל. מחלות מדבקות גורמות לנזק כלכלי אדיר ברחבי העולם וקוטלות מיליוני בני אדם כל שנה. אחוז ניכר מההדבקות ניתן למנוע בעזרת הקפדה על כללי התנהגות פשוטים, והמגפה הנוכחית מספקת תזכורת מוחשית שמדובר ביותר מהמלצה בלבד.

שיפור בהרגלי ההיגיינה עשוי להציל חיים גם בלי קשר לקורונה. שטיפת ידיים | איור: luckakcul, Shutterstock
שיפור בהרגלי ההיגיינה עשוי להציל חיים גם בלי קשר לקורונה. שטיפת ידיים | איור: luckakcul, Shutterstock

לשינוי דפוסי ההתנהגות עשויות להיות השפעות חיוביות נוספות, כמו ירידה במספר הנפגעים בתאונות דרכים. בישראל לבדה נהרגים בכל שנה יותר מ-300 בני אדם בתאונות דרכים. מן הנתונים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מסתמנת ירידה מסוימת במספר ההרוגים בכבישים בחודש מרץ השנה. עם זאת ירידה נרשמה גם בינואר ובפברואר, ועדיין מוקדם לקבוע אם מדובר בשינוי אמיתי. אפשר גם לקוות שצמצום העבודה יביא להפחתה במספר ההרוגים בתאונות עבודה, שגובות כל שנה את חייהם של עשרות בני אדם בישראל. 

 

3 תגובות

  • ויגדור רכניץ

    אף פעם לא חשבנו...

    קודם כל כתבה מעולה.
    מה שרואים מכאן לא רואים משם.
    יחד עם זאת צריך לזכור שאין יכולת לאנושות לנבא את השלכותיהן של תופעות על מה שיקרה כתוצאה מהן עוד 10, 20 שנה.
    אנחנו חווים תופעה, חלקנו מוכים, סובלים, חלקנו פחות ואנו נותנים פרשנות לתופעה (במקרה שלנו נגיף הקורונה) לפי הרגשתנו הקיימת.
    אנחנו לוקים ביכולת להבין קשרים בין תופעות.
    אף פעם לא חשבנו שישנו קשר בין חיי הזאבים לזרימת הנהרות: https://www.youtube.com/watch?v=ysa5OBhXz-Q&fbclid=IwAR1YkgpPHUzhcLAguDw...
    אף פעם לא חשבנו שיכולה להתקיים תופעה כזו כמו אפקט הפרפר שבו שינויים קטנים בתנאי ההתחלה עשויים לגרום לשינויים גדולים בהתנהגות המערכת בטווח הזמן הארוך.
    לא היינו מודעים לתופעת "חכמת ההמונים" הגורסת שחוכמתו של ההמון גדולה, בתנאים מסוימים, מחוכמתו של המומחה היחיד.
    אז מה אנו מפספסים בדיוק עם תופעת הקורונה?
    בצורה שטחית תופעת הקורנה נראית לנו כתוצאה של שוק פירות ים בסין, עטלפים או ניסוי שיצא מכלל שליטה.
    אנחנו לא מסוגלים לגלות ולפענח את השורש שממנו הגיעה תופעת הקורונה ותופעות אחרות.
    בטבע קיימים חוקים. חלקם גלויים אך חלקם ניסתרים. העובדה שהם ניסתרים אינה הוכחה לכך שהם אינם קיימים.
    מוגבלות החושים שלנו אינם מאפשרים לנו לגלות את שורש התופעות שמתרחשות בעולמנו.
    המאה ה 21 מאופיית בסיסמה "אם אתה רוצה לשנות את העולם, תשנה את עצמך".
    מישהו חשב פעם מה זה אומר? איך ניתן לממש את זה?
    המחקרים שלנו מבוססים על אמפיריות ניתנת לתיקוף ומדידה.
    יש לנו משתנה שאנו לוקחים למעבדה, עושים עליו מניפולציות ומקבלים תוצאות.
    התוצאות שלנו מתקבלות בכלים שלנו. הבעיה שהכלים שלנו שבהם אנו מקבלים את התוצאות מוגבלים.
    אף פעם לא חשבנו שיכול להיות ניסוי שבו הנושא הנחקר שעליו אני אבצע את המניפולציות יהיה החומר שלי.
    שיטה שתהיה לה היכולת להפוך את פרודות הרצון שלנו, האגו שלנו ולשנותם, תהיה הפרדיגמה החדשה של המאה ה 21.
    עוד נגלה שקיים קשר בין הרצון שלי, שהוא הקובע את מחשבותיי ופעולותיי (אני קודם כל רוצה, אח"כ חושב איך לממש את הרצון שלי ורק בסוף פועל כדי לממש את מחשבותיי) לבין תפיסת המציאות שלי.

  • אנונימי

    תשאפו אויר כמה שיותר. עכשיו

    תשאפו אויר כמה שיותר. עכשיו הוא יותר בריא .העננים והרקיע נקיים יותר.והגשם שוטף את הטינופת שהשארנו בימי הטירוף.בשוך הסערה הרי נחזור לסורנו ולא נזכור שעולמנו זעק לעזרה.אנשים! אולי אנחנו צריכים את קורונה לתקופה שתוריד לנו את תאוות הבצע את ההתלהמות.עד שישארו רק התמימים.בני אנוש שחשים את הזכות לדאוג לסובב אותם.ויהיה טוב

  • ט

    הקורונה הפיחה בי תקוות שלא יתממשו

    אילו הקורונה הייתה גורמת למוות המוני ברחבי העולם, דבר שנשמע סביר לפי הפאניקה - זה היה מטיב הרבה יותר עם כדור הארץ.
    אך למעשה המגיפה הזו לא רצינית בכלל וגם אם לא היו מתייחסים אליה בצורה מיוחדת, הייתה הורגת כמה מילונים בודדים ברחבי העולם, לא שונה ממחלות אחרות שקיימות