בעקבות הספרים הירוקים

״בני אדם חושבים בסיפורים; לא בעובדות, במספרים או במשוואות" – כך כתב יובל נח הררי בתחילת ספרו "21 מחשבות על המאה ה-21". סיפור סיפורים הוא חלק מהותי מהיותנו בני אדם, וסיפורים עברו מאב לבן, מאם לבת, משחר ימי האנושות. לפני כ-5,000 שנה התחולל שינוי עצום בטכנולוגיה של סיפור הסיפורים עם המצאתו של כתב היתדות, שאפשֵר לבני אדם לייצג בכתב את כל מה שיכלו לומר בעל פה. ואכן, מגילות קלף וספרים עתיקי יומין המספרים סיפורים שונים נמצאו ברחבי העולם.

במשך אלפי שנים, המגילות והספרים הללו היו נגישים לאנשים אמידים או משכילים בלבד. נגישותם של הספרים לקהל הרחב השתנתה עם מהפכת הדפוס במאה ה-15, כאשר יוהאן גוטנברג המציא את מכונת הדפוס המאפשרת להדפיס ספרים במספר רב של עותקים, במהירות ובזול. לפני כ-15 שנים העניקה לנו המהפכה הדיגיטלית את קורא הספרים האלקטרוני, מכשיר ייעודי לתצוגה ולקריאה של ספרים. אף על פי כן, ובאופן מפתיע, הספרים המודפסים עדיין שולטים בשוק הספרים. לפי נתוני ארגון המו"לים האמריקאי, רק כ-10 אחוזים מכלל הספרים הנמכרים בארצות הברית הם ספרים דיגיטליים, עוד פחות מזה ספרים קוליים, והשאר הם ספרים מודפסים. 

רק כ-10 אחוזים מכלל הספרים הנמכרים הם ספרים דיגיטליים. אדם קורא בספר דיגיטלי | TierneyMJ, Shutterstock

 כיצד פועלים הספרים הדיגיטליים?

המסכים של הספרים הדיגיטליים שונים מאלו של טלוויזיות או מחשבים. כל מי שקרא טקסט ממסך מחשב או טאבלט יודע כי לאחר כמה שעות העיניים "מתעייפות". מסכי הטלוויזיה והמחשב פולטים אור כחול העלול לפגוע ברשתית העין, ונוסף על כך, אור שמש או ניאון יוצרים השתקפויות לא רצויות על המסך. מסכי המחשב והטלוויזיה, כמו למשל מסכי ה-LCD, מורכבים מאלפי פיקסלים. כל פיקסל מכיל שלושה תאים עם מסננים בצבעי אדום, ירוק וכחול, ועל ידי שילוב בין שלושת צבעי היסוד הללו אפשר ליצור כל צבע מבוקש ולהציגו על המסך. קביעת הצבע נעשית על ידי שינוי בשדה חשמלי, הגורם למעבר כמויות שונות של אור דרך כל אחד משלושת התאים המרכיבים את הפיקסל. כך נוצר בכל פיקסל צבע מסוים ומוגדר, שיכול להיות שונה מאלה של הפיקסלים האחרים, וסך כל הצבעים המגיעים לעינינו מכל הפיקסלים יוצרים את התמונה השלמה שעל המסך.

בשונה ממסכי המחשב והטלוויזיה, המסכים של הקוראים האלקטרוניים פועלים בטכנולוגיה הנקראת תצוגה אלקטרופוֹרֵטִית. בטכנולוגיה זו כל פיקסל מורכב מכמוסה זעירה ובתוכה נוזל שקוף וחלקיקים זעירים משני סוגים – לבנים בעלי מטען חיובי ושחורים בעלי מטען שלילי. הכמוסות הללו נמצאות בין שתי אלקטרודות. כאשר מופעל שדה חשמלי בכיוון אחד, רק החלקיקים הלבנים נעים מעלה לכיוון המסך, וכך הצופה רואה נקודה לבנה; וכאשר מופעל שדה חשמלי בכיוון ההפוך, רק החלקיקים השחורים נעים לכיוון המסך, וכך הצופה רואה נקודה שחורה. סך כל הנקודות שעל המסך יוצרות תצוגה של הטקסט בשחור ולבן. 

לטכנולוגיה זו שני יתרונות מרכזיים. ראשית, זוהי שיטה חסכונית בחשמל – השקעת האנרגיה היחידה שנדרשת היא בהעברת החלקיקים ממקום למקום, ולכן כל עוד אין שינוי בתוכן המוצג על המסך, לא נדרשת השקעת אנרגיה נוספת. מסיבה זו, צריך להטעין מסכים אלו בתדירות נמוכה מאוד. שנית, מסכים אלו אינם פולטים אור, אלא מפזרים אור שמקורו מהסביבה – ממש כמו נייר. לכן הם נוחים יותר לקריאה, מעייפים פחות את העיניים ואפשר לקרוא בהם גם כאשר מוקרן עליהם אור שמש ישיר. 

הטכנולוגיה משתמשת ב"דיו" אלקטרוני שבו כל פיקסל מורכב מכמוסה זעירה ובתוכה נוזל שקוף וחלקיקים זעירים משני סוגים. תצוגה אלקטרופורטית | מקור: Science Photo Library

טביעת הרגל הפחמנית של ספרים

קורא ספרים אלקטרוני אחד ויחיד יכול לאפשר לנו לקרוא בעזרתו כמה ספרים שנרצה. אין צורך בכריתת עצים כדי לייצר נייר, וגם אין צורך להוביל את הספרים פיזית ממקום למקום תוך כדי שריפת דלק. לכאורה, לפנינו טכנולוגיה ירוקה מאין כמותה. האומנם כך? האם ספרים דיגיטליים אכן עדיפים מבחינה סביבתית? 

לשאלה זו אין תשובה חד-משמעית, והיא תלויה בהרגלי הקריאה של כל אדם ואדם. כדי לגשת לדיון, חשוב להבין כיצד ניתן לכמת את ההשפעה הסביבתית של ספרים מודפסים לעומת ספרים דיגיטליים. אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות אומדן של טביעת הרגל הפחמנית, שהיא סך כל פליטות גזי החממה של אדם, מפעל, מדינה או תהליך ייצור של מוצר כלשהו.  טביעת הרגל הפחמנית נמדדת על ידי כמות הפחמן הדו-חמצני (CO₂) שנפלט, ביחידות של משקל. במחקר שנעשה בתחום הוערך כי טביעת הרגל הפחמנית של ספר יחיד המודפס על נייר היא 7.5 ק"ג פחמן דו-חמצני, ואילו טביעת הרגל הפחמנית של קורא ספרים אלקטרוני היא 168 ק"ג פחמן דו-חמצני. כלומר, הייצור של קורא ספרים אלקטרוני פולט פי 22.5 יותר פחמן דו-חמצני מאשר הייצור של ספר מודפס. לכן אדם אשר קורא יותר מ-23 ספרים בעזרת הקורא האלקטרוני שלו יקטין את ההשפעה הסביבתית שלו במדדים של טביעת רגל פחמנית. 

אומדן שבאמצעותו אפשר לכמת את ההשפעה הסביבתית של ספרים מודפסים לעומת דיגיטליים. טביעת רגל פחמנית | Ink Drop, Shutterstock 

חומרי גלם ומים

דרך נוספת להעריך את ההשפעה הסביבתית של ספרים מודפסים וספרים דיגיטליים היא על פי היקף הצריכה של משאבים טבעיים. תעשיית הדפוס מבוססת על נייר ודורשת כריתה של עצים רבים – עצים החשובים לשמירה על מאזן תקין של חמצן ופחמן דו-חמצני באטמוספרה ומאיטים את התחממות כדור הארץ. עם זאת, בשנים האחרונות חלק ניכר מהנייר המשמש את תעשיית הדפוס מיוצר מעצים שנשתלים במיוחד למטרה זו, וכאשר הם נכרתים, שותלים אחרים במקומם. 

תעשיית הדפוס צורכת גם כמויות גדולות מאוד של מים (כ-8 ליטרים מים לספר מודפס אחד), ומכיוון שהיא משתמשת בחומרים רעילים להלבנת הנייר, לצביעתו בדיו ולהדבקת הדפים זה לזה, היא אחראית לזיהום של כ-600 מיליון מטרים מעוקבים של מים בשנה. עם זאת, גם הייצור של קורא ספרים אלקטרוני דורש משאבי טבע רבים. כדי לייצר קורא אלקטרוני אחד נדרשים כ-15 קילו של עפרות מינרליות שמהן מפיקים יסודות נדירים כמו טנטלום וקובלט, הנחוצים לייצור הרכיבים האלקטרוניים והסוללות; נוסף על כך, ייצורו גורם לזיהום של כ-300 ליטרים מים. 

אנו רואים אפוא כי הן קוראי ספרים אלקטרוניים והן ספרים מודפסים צורכים משאבי טבע רבים וגורמים לזיהום. ייצור של קורא אלקטרוני אחד דורש כמות מים גדולה פי 40 מזו הנדרשת לייצור ספר מודפס, וכן יסודות נדירים שיש לכרות אותם מהקרקע, אך אינו גורם לכריתת עצים ואפשר להשתמש בקורא אלקטרוני אחד כדי לקרוא ספרים דיגיטליים רבים.

תעשיית הנייר והדפוס צורכת משאבי טבע רבים ומשתמשת חומרים רעילים. בית חרושת לנייר בספרד | tony mills, Shutterstock

אפשרות למִחזוּר

הדיון הופך מעט יותר מסובך כאשר בוחנים את האפשרות למחזר ספרים מודפסים לעומת קוראי ספרים אלקטרוניים. מדי כמה שנים יוצאת לשוק גרסה חדשה של קוראי ספרים אלקטרוניים, ומשתמשים רבים רוצים להתחדש בגרסה העדכנית ביותר. קורא אלקטרוני שנזרק לפח מוגדר כפסולת אלקטרונית, פסולת רעילה המזהמת את הקרקע, המים והאוויר בחומרים רעילים כמו עופרת, סלניום, כספית, קדמיום וחלקיקי פלסטיק. יכולתנו למחזר פסולת אלקטרונית הולכת ומשתפרת עם השנים, אך זהו עדיין תהליך יקר ומסובך. ספרים מודפסים, לעומת זאת, יכולים לשמש במשך עשרות שנים ומחזוּרם הוא פשוט בהרבה.

ולבסוף, נציין כי הדיון אינו מוגבל לשתי האפשרויות הללו. אפשר לשאול ספרים בספריות ציבוריות, שבהן כל ספר יכול לשמש מאות אנשים שונים. 

אם כך, הן ייצור של ספרים המודפסים על נייר והן ייצור של קוראי ספרים אלקטרוניים צורכים משאבי טבע רבים ופוגעים בסביבה. אם נבחן את ההשפעה על הסביבה במונחים של פליטת פחמן דו-חמצני וזיהום מים, קורא אלקטרוני אחד שווה לכ-20 עד 40 ספרים מודפסים; נוסף על כך, ייצור הקורא האלקטרוני דורש גם מתכות ויסודות נדירים. לכן ההשוואה הסביבתית בין קורא אלקטרוני לבין ספר מודפס דורשת התייחסות גם למספר הספרים שמשתמש יחיד מעוניין לקרוא בטרם יחליף את הקורא האלקטרוני שלו. אם אתם עתידים להשתמש בקורא האלקטרוני שלכם כדי לקרוא 40 ספרים או יותר, הרי שזו חלופה "ירוקה" יותר מאשר לקנות ולקרוא 40 ספרים מודפסים.