המלצות חדשות מגדירות את העוצמה והצבע של האור שדרוש לנו לשמירה על הבריאות, ובאילו שעות כדאי להיחשף אליו
אנו, בני האדם בעולם המודרני, נחשפים לאור בצורה שונה מאוד מזו של אבותינו הקדמונים: אנחנו שוהים שעות רבות בחללים סגורים, ללא חשיפה ישירה לאור שמש טבעי; בו בזמן, אנחנו חשופים לתאורה מלאכותית גם ביום וגם בלילה, כאשר בחוץ כבר שוררת חשיכה. גם כשאנחנו כבר מכבים את האור, פעמים רבות אנחנו עדיין חשופים לאור הבוקע ממסך המחשב או הטלפון. באופן כללי אפשר לומר שאנחנו נחשפים למעט מדי אור ביום וליותר מדי אור בלילה. השימוש האינטנסיבי בתאורה מלאכותית נוח לנו מאוד, אבל יש לו גם השפעה מזיקה על גופנו – למשל על השעון הביולוגי שלנו.
שעון ביולוגי הוא מנגנון פנימי האחראי ליצירת מחזורים יומיים בפעילותנו, כמו ערות ושינה, חילוף חומרים ופעילות הורמונלית. כדי לפעול באופן מיטבי, על השעון להסתנכרן ליממה החיצונית, וזאת על ידי חשיפה של קולטנים ברשתית העין לאור ביום, ואי-חשיפה שלהם לאור בלילה. מחקרים מצביעים על כך שלחשיפה מועטה לאור ביום ולחשיפה עודפת לאור בלילה יש השלכות שליליות על הבריאות: עייפות כרונית, הפרעות שינה וגם עלייה בסיכון למחלות לב, לסוכרת ואף לסרטן. לכן נוצר צורך לגבש המלצה ברורה לגבי אופן החשיפה המיטבי לאור. לכאורה, ההמלצה צריכה להיות פשוטה – להיחשף לכמה שיותר אור ביום ולכמה שפחות אור בלילה. אלא שהעסק מעט מורכב יותר.
לחשיפה מועטה לאור ביום ולחשיפה עודפת בלילה יש השלכות שליליות על הבריאות. חלל גדול עם תאורה מלאכותית כחלחלה | Shutterstock, asharkyu
עניין של צבע
האור הנקלט בעין אינו משמש אותנו רק כדי לראות, אלא גם למגוון שימושים לא-ויזואליים, כגון סנכרון השעון הביולוגי שלנו או כיווץ והתרחבות של האישונים.מחקרים הראו שהתפקודים הלא-ויזואליים נשלטים על ידי קבוצת קולטני אור נפרדת, השונה מקבוצת הקולטנים שמשתתפת בראייה. לכן ישנם אנשים שאף על פי שהם עיוורים לחלוטין, המנגנונים הלא-ויזואליים שלהם מגיבים לאור באופן תקין.
כל סוג של קולטן אור ברשתית רגיש לטווח שונה של אורכי גל, או צבעים. קולטני האור הלא-ויזואליים פועלים בעזרת חלבון בשם מלנופסין, שרגישותו המרבית היא לאורכי גל קצרים, כלומר לאור כחלחל, והוא הרבה פחות רגיש לאורכי גל ארוכים, כלומר לצבעים אדומים יותר. מכאן שכדי לדעת איזו תאורה תפעיל באופן מיטבי את המנגנונים הלא-ויזואליים בעין, אנחנו צריכים להביא בחשבון לא רק את עוצמת התאורה אלא גם את התפלגות הצבעים שלה.
הוועידה הבינלאומית לתאורה קבעה ב-2018 מדד חדש, שמגדיר את היעילות שבה אור בעוצמה מסוימת ובהתפלגות צבעים מסוימת מפעיל את החלבון קולט האור מלנופסין. כך אפשר להשוות בצורה מהימנה בין אור שנפלט ממקורות שונים: אור השמש, למשל, הוא תערובת של כל צבעי הקשת ומכיל שיעור גבוה של אורכי גל כחולים. אבל סוגים שונים של תאורה מלאכותית, למשל נורות פלואורסצנטיות, פולטים תערובת צבעים שונה מאוד מזו של השמש, ולכן גם אם ניחשף אליהם לאורך זמן ובעוצמה גבוהה, ייתכן שלא נשיג את האפקט הביולוגי הרצוי.
האור הנקלט בעין משמש אותנו גם למגוון שימושים לא-ויזואליים, כגון סנכרון השעון הביולוגי. תאים ברשתית עם החלבון קולט האור מלנופסין (בכחול) | ויקיפדיה, Dr. Samer Hattar
הוועד אמר את דברו
לאחר שהוגדר המדד, התכנסה ועדת מומחים מתחומי הכרונוביולוגיה (חקר מחזורים ושעונים ביולוגיים), הנוירופיזיולוגיה (חקר תפקוד מערכת העצבים) והתאורה, כדי לגבש המלצות לקביעת תקן לחשיפה לאור. ההמלצות פורסמו בכתב העת PLOS Biology, והן כוללות ערכים מינימליים לחשיפה לאור בשעות היום וערכים מקסימליים לשעות הערב ולזמן השינה. המומחים התבססו הן על מחקרים בתנאי מעבדה והן על מחקרי "שטח" (למשל, במקומות עבודה), שהראו שעמידה בהמלצה משפרת את הערנות ואת התפוקה ביום ואת יעילות השינה בלילה. מכיוון שהמדד משקלל גם עוצמה וגם צבע, אפשר להגיע לערכים המומלצים בדרכים שונות: מצד אחד ניתן לווסת את עוצמת התאורה הכוללת, ומצד אחר ניתן לנצל מנעד צבעים שונה בשעות שונות של היממה.
החוקרים מקווים שאימוץ המלצותיהם על ידי גופים ממשלתיים ותעשיית התאורה והאלקטרוניקה יוביל לפיתוח טכנולוגיות שיאפשרו חשיפה בריאה יותר לתאורה מלאכותית בשעות שונות של היממה – וזאת בלי פגיעה של ממש ביכולת שלנו לראות ולהתנהל בחיי היומיום.
