קשרי משפחה ניאנדרטליים

ברכס הרי אלטאי שברוסיה חיו אב ובתו המתבגרת. לצידם, באותו שבט קטן שמנה כעשרים איש, היו גם קרובי משפחה שלהם – דודים ובני דודים. איננו יודעים הרבה על חייהם, מה אכלו, איך בילו את זמנם, אילו סיפורים סיפרו בערב ליד המדורה. איננו יודעים אפילו אם הם בכלל סיפרו סיפורים. שכן האב ובתו, הדומים לנו מבחינות רבות, היו ניאנדרטלים, ולא הומו ספיינס – מין האדם המודרני שאליו אנחנו שייכים. 

האב והבת מתו במערה בהרים לפני יותר מ-50 אלף שנה. כעת הצליחו חוקרים להפיק DNA מהעצמות שלהם, ושל עוד 11 ניאנדרטלים מהרי אלטאי. ניתוח של ה-DNA חשף את הקשר המשפחתי בין חלקם, ואפשר לחוקרים לשחזר את המבנה החברתי של קבוצת הניאנדרטלים. מהשחזור עולה שהנשים הניאנדרטליות שחיו אז בהרים עזבו את הקבוצה שבה נולדו ועברו לחיות בקבוצה אחרת.

במערה התגלו עצמותיהם של בני אדם ניאנדרטלים שהיו בעלי קרבה משפחתית קרובה. אב ניאנדרטלי ובתו | מקור: Tom Bjorklund

הצצה למשפחה ניאנדרטלית

העצמות של 11 מהניאנדרטלים שנבחנו במחקר הגיעו ממערת צ'ג'ירסקאיה (Chagyrskaya), ותוארכו לכ-50 עד 60 אלף שנה לפני זמננו. לצידם נמצאו גם כלים רבים, ועצמות ביזון שהניאנדרטלים צדו. עצמותיהם של שני ניאנדרטלים נוספים נלקחו ממערת אוקלדניקוב (Okladnikov) הסמוכה.

כשהחוקרים החלו לנתח את ה-DNA הם גילו להפתעתם ששניים מהניאנדרטלים, גבר בוגר ונערה מתבגרת, היו קרובי משפחה מדרגה ראשונה, כלומר אב ובת או אח ואחות. כדי להבדיל בין שתי האפשרויות הפיקו החוקרים גם DNA מהמיטוכונדריה, אברונים זעירים שנמצאים בתוך כל תא בגופנו ואחראים על פירוק סוכרים לצורך הפקת אנרגיה. למיטוכונדריה יש DNA משלהם, ואנחנו מקבלים אותם רק מאימנו, ולא מאבינו. לעומת זאת, את ה-DNA בגרעין התא, שהוא רוב החומר הגנטי שלנו, אנחנו מקבלים במשותף משני הורינו. 

לאחים, בהיותם צאצאים של אותה אם, יהיה בהכרח DNA מיטוכונדרי זהה, פרט אולי לאי אלו שגיאות מקומיות (מוטציות) שהתרחשו במהלך השכפול שלו. אך כשהחוקרים בדקו את ה-DNA המיטוכונדרי של הגבר הם גילו שהוא שונה מזה של הנערה. "זה אומר שאנחנו יכולים להוכיח שהם אכן היו אב ובת", אמר לוריץ סקוב (Skov), שהוביל את המחקר, בריאיון לניו יורק טיימס.

החוקרים מצאו גם שני ניאנדרטלים אחרים מאותה מערה עם DNA מיטוכונדרי זהה לזה של האב, דבר שמעיד שהם היו מאותה שושלת אימהית. שני ניאנדרטלים אחרים, גבר ואישה, הראו קשר גנטי ביניהם. הקשר לא היה קרוב כמו זה של האב והבת, וייתכן שהשניים היו בני דודים. הקִרבה המשפחתית בין פרטים במערה הובילה את החוקרים לשער שכולם חיו ומתו בערך באותו זמן. 

"זה מעורר תהיות מה היו היחסים המשפחתיים בין האנשים הללו ואיך הם התייחסו זה לזה", אמר סקוב לכתב העת Nature. "זו הצצה קטנה לתוך משפחה ניאנדרטלית".

החוקרים מעריכים כי הנשים עזבו את הקבוצה בבגרותן והצטרפו לקבוצות אחרות. משפחה ניאנדרטלית | מקור: Philippe Plailly, Elisabeth Daynes, Science Photo Library

הנשים מהגרות, הגברים נשארים

בעזרת המידע הגנטי שאספו ניסו החוקרים לשחזר את המבנה החברתי של הניאנדרטלים: האם הם גרו עם בני משפחתם? האם עזבו בבגרותם את אימם ועברו לקבוצה אחרת? ומה היה גודל הקבוצות שבהן הם חיו?

החוקרים מצאו שהשונות הגנטית בין הניאנדרטלים שחלקו מערה הייתה נמוכה מאוד, בפער ניכר מזה שמוצאים בחברות האנושיות של ימינו. שונות נמוכה כזאת נוצרת כשאנשים חיים ומתרבים, בתוך קבוצות קטנות, והחוקרים משערים שהקבוצות הניאנדרטליות באזור הזה כללו בין עשרה לעשרים איש בלבד בכל קבוצה. ייתכן, אומרים החוקרים, שבדרום אסיה ובאירופה הקבוצות היו גדולות יותר: התנאים הקשים בסיביר אולי הגבילו את כמות המזון שהיו מסוגלים להשיג, ולכן גם את מספרם. 

בשלב הבא בדקו החוקרים את השונות ב-DNA המיטוכונדרי, שעובר מאם לצאצאיה, והשוו אותה לשונות הגנטית בכרומוזום Y, שעובר רק מאב לבניו. התברר שהשונות במיטוכונדריה גבוהה הרבה יותר, כלומר הגברים קרובים גנטית זה לזה יותר מהנשים. יש כמה תרחישים שיכולים להסביר את ההבדל, והחוקרים יצרו מודלים כדי להשוות ביניהם. הם מצאו שהתרחיש שמתאים בצורה הטובה ביותר לממצאים הוא זה שבו רוב הנשים עוזבות עם הגיען לבגרות את הקבוצה שלהן ועוברות לאחרת.

"אנחנו מעריכים שבין שישים למאה אחוז מהנשים בכל קהילה הגיעו מקהילות אחרות", אמר סקוב לניו יורק טיימס. תופעה דומה הייתה קיימת גם בחברות אנושיות רבות – האישה עוזבת את משפחתה ועוברת לגור עם משפחת בעלה. 

אחד מהחוקרים החתומים על המאמר הוא סוונטה פבו (Pääbo), שהוכרז בתחילת אוקטובר כחתן פרס נובל ברפואה או בפיזיולוגיה לשנת 2022. "לא הייתי מאמין שנוכל לזהות קשרים של אב ובת מחתיכות עצם, או מ-DNA ניאנדרטלי באדמת מערה, או כל אחד מהדברים שהיום הם כמעט שגרתיים", אמר פבו. "זה מסע מדהים".