דבורים אסייתיות משמיעות קריאות אזהרה מיוחדות, שנשמעות כמו צרחות, כשצרעות מתקיפות את הכוורות שלהן

הת'ר מטילה (Mattila) חקרה דבורי דבש במשך יותר מעשרים שנה, אך רק כשהגיעה לווייטנאם היא שמעה לראשונה את הדבורים צורחות. היו אלו קולות גבוהים, חדים, שהדבורים השמיעו, לא מפיותיהן אלא מהכנפיים שלהן: הן הצמידו את החזה לדופן הכוורת, הרימו את הבטן באוויר והרטיטו את הכנפיים במהירות, מפיקות זמזום עז וגם מרטיטות את מבנה הכוורת עצמו, רטט שהדבורים האחרות יכלו לזהות.

יש סיבה לכך שדבורי הדבש האסייתיות, מהמין Apis cerana, משמיעות את הקול הזה – בעוד שדבורי הדבש האירופאיות, Apis mellifera, המין העיקרי שאותו מגדלים דבוראים ברחבי העולם וגם בישראל, לא עושות זאת. לדבורים האסייתיות יש אויבות מרות, בדמות צרעות גדולות שפושטות על הכוורות, הורגות את הפועלות וטורפות את הביצים והזחלים. היות שהדבורים הללו מתמודדות עם האיום הזה כבר דורות רבים, הן פיתחו כמה דרכים להתמודד עימו. סביב פתח הכוורת ניצבות שומרות, שמנסות להדוף את הצרעות ולמנוע מהן להרחיב את הפתח הקטן ולהיכנס פנימה; אם הניסיון הזה נכשל, יוצאות פועלות מהכוורת ומקיפות כל צרעה בכדור דבורים צפוף, מחממות וחונקות אותה עד שהיא מתה, לעיתים קרובות עם חלק מהדבורים שהשתתפו במגננה.

דבורי דבש אסייתיות ביפן | צילום: feathercollecter, Shutterstock
פיתחו דרכים להתמודד עם צרעות ענקיות ורצחניות. דבורי דבש אסייתיות ביפן | צילום: feathercollector, Shutterstock

לפני כשנה התפרסם מאמר שהראה כי הדבורים נוקטות אמצעי נוסף להרחיק את הצרעות מהכוורת מראש: הן אוספות כדורים קטנים של צואת יונקים ועופות ומדביקות אותם מסביב לפתח הכוורת. הריח כנראה מרתיע את הצרעות, שכן הן מבקרות פחות בכוורות ה"מקושטות".

מטילה הובילה את המחקר הזה, והתנהגות הדבורים בזמן שהצרעות תקפו את הכוורות משכה את תשומת ליבה: הן התרוצצו, זמזמו והשמיעו את אותן "צרחות" חדות. "יש משהו אנושי מאוד ומוכר מאוד בקולות האלו", אמרה מטילה בריאיון לניו-יורק טיימס. היא ועמיתיה הקליטו את הדבורים בתוך הכוורות וצילמו את מעשיהן בחוץ, כדי לבחון את הקולות שהן משמיעות ולנסות להבין את משמעותם. במאמר שהתפרסם לאחרונה הם טוענים שה"צרחות" משמשות כקריאות אזהרה וגיוס של הדבורים נגד הפולשות.

דבורי הדבש האסייתיות משמיעות "צרחות" בתגובה למתקפת צרעות | Heather Mattila/Wellesley College:

 

צו גיוס

כדי לבדוק מה גורם לדבורים לצרוח, החוקרים קירבו לכוורות נייר ספוג בריח של צרעות מהמין Vespa soror, צרעות ענקיות ותוקפניות שצדות בקבוצות. צרעות אלו מסוגלות לחסל לחלוטין כוורת שהן תוקפות: הן הורגות רבות מהדבורים הבוגרות, מגרשות את השאר, משתלטות על המבנה עצמו ולוקחות את הביצים והזחלים כדי להאכיל את הצאצאים שלהן.

הממצאים הראו שהדבורים הגבירו את התקשורת ביניהן כאשר הריחו את הצרעות, והכוורת הפכה לרועשת הרבה יותר. לא היה מדובר רק בכמות הזמזומים, אלא גם בסוג שלהם – בתגובה לריח הצרעות הדבורים השמיעו את אותן "צרחות" חדות שלא השמיעו כמעט בשום מקרה אחר. ההקלטות מחוץ לכוורת ובתוכה הראו שכאשר הדבורים בחוץ החלו "לצרוח", הצטרפו אליהן גם הדבורים בפנים, והקריאות התפשטו אל הכוורת כולה.

כביקורת, החוקרים קירבו לכוורות ניירות עם ריח של צרעות ממין אחר, Vespa velutina – גם הן צרעות טורפות אבל קטנות יותר, ותוקפות כיחידות ולא בקבוצה. הצרעות האלו עשויות לתקוף דבורים בודדות, אך לא מהוות איום לכוורת כולה. בהתאם לכך, התגובה לנוכחותן הייתה מוגבלת יותר: הדבורים הגבירו את הזמזומים והקריאות, אך הרבה פחות משעשו זאת בתגובה לצרעות הענק, V. soror.

החוקרים משערים שהקריאות החדות התפתחו כהגנה מפני הצרעות, וכדרך לגייס במהירות את הדבורים הפועלות להגנה על הכוורת. "המחקר מראה כמה מורכבים יכולים להיות המסרים שמעבירות דבורים אסייתיות", אמר גארד אוטיס (Otis), עמיתה של מטילה. "אנחנו מרגישים שרק גירדנו את פני השטח של התקשורת שלהן. יש עוד הרבה מה ללמוד".

2 תגובות

  • יוני

    תו.ה

    תודה

  • joseph arodi

    מעניין ומלמד ומלהיב